עוד קמפיין שקרי של גרינפיס

לאחרונה נחשף הציבור בישראל לפרסום אגרסיבי של ארגון גרינפיס המזהיר מפני קטסטרופה שתתרחש בים המלח עקב פרויקט פצלי השמן של חברת רא”מ במישור רותם.

ארגון גרינפיס מטעה במכוון את הציבור ומקשר ביודעין בין דברים שאין ביניהם ולא כלום. פרויקט פצלי השמן אינו באיזור ים המלח וגם אם היה, לא היה פוגע בו באופן המתואר על ידי הארגון.

בכל פעולה הנדסית ותעשייתית יש מאזן בין תועלת לסיכון, אולם אירגון גרינפיס בחר להציג בצד של מערך הסיכונים הפחדות חסרות שחר ומניפולציות. מדוע? האם זה כי אין להם טיעון משכנע אחר?

פצלי השמן הם סלע המכיל כמויות גדולות של חומר אורגני שמקורו בפלנקטון שחי באוקיינוסים הקדומים, שקע לקרקעית הים ונקבר. אם שכבות הסלע האלה נקברות בעומק רב, הן עוברות התמרה לנפט וגז בעקבות עלית הטמפרטורה בעומק בקרקע. ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, כך משך הזמן עד להמרה לנפט קצר יותר. התהליך צפוי להתרחש בעומק של כ- 4 ק"מ בטמפרטורה של כ 100 מעלות צלזיוס.

שכבת פצלי השמן בישראל נמצאת בעומק של כ 500 מ' כלומר היא לא נקברה עמוק מספיק, וטמפרטורת הקרקע אינה גבוהה דיה ולכן השכבה לא הפכה לנפט באופן טבעי. בנגב שכבה זו נמצאת מעל לשכבת פוספטים עשירה אותה כורים כבר עשרות שנים באזור. מאחר שכריית הפוספטים גוררת את כריית פצלי השמן בכל מקרה, השתמשו מפעלי הפוספטים בסלעים אלו ליצור חשמל לצריכה מקומית על ידי שריפה ישירה.

כמו פרוייקטים רבים בתחום, הפעילות של חברת רא"מ אינה מתוכננת  לשרוף את הפצלים אלא ליצר תנורים בהם יעברו הפצלים חימום מהיר לטמפ גבוהות (בערך 600 מעלות) ללא נוכחות חמצן ויהפכו לנפט. הרעיון הוא שבכדי לקצר את התהליך הגיאולוגי הטבעי ליצורת הנפט ניתן להעלות את הטמפרטורה באופן משמעותי ולקצר את הזמן הדרוש ממליוני שנים לשעות בודדות. הנפט שנוצר נשלח לבתי הזיקוק ומשם למכוניות של כולנו (גם אלו המתגאים ברכב חשמלי רצוי שיזכרו כי הם משתמשים למעשה בגז ופחם שמפעיל את תחנות הכח של חברת החשמל).

נחזור לגרינפיס. אז מה יש במודעה שלהם שכל כך מרגיז? למעשה הכול!

1.      כל מי שנחשף למודעות מוטעה לחשוב כי הפרויקט נמצא בים המלח כאשר למעשה מדובר בנגב הצפוני במרחק של מעל 20 קמ מערבית לאגם.

2.      הפרוייקט מקושר למפעלי ים המלח כאשר כימיכלים לישראל אינם בעלי הפרוייקט אלא רק עתידים להעביר את פצלי השמן אותם הם כורים (מכונה "הטפל" במכרה הפוספט) לשותפות רא”מ.

3.      הטענה כי שאיבת מים באזור גורמת לירידת המפלס אינה נכונה והסיבות העיקריות לירידת המפלס קשורות בתפיסת מים באזור צפון ירדן בואכה הירמוך, ועוד סיבות אקלימיות שלא כאן המקום לדון בהן אך אציין כי אינן קשורות לשימוש בדלקים פוסילים כלל.

4.      צילומי הבולענים הרבים אשר אינם קשורים כלל לפרוייקט הנל או לתעשיה באזור מוצגים בכל תמונה ותמונה של גרינפיס.

5.      תאור תהליך שריפת פלסטיק בפרוייקט הינו מטעה בעוד למעשה הפלסטיק מוסף לתנור ועובר תהליך זהה לזה של פצלי השמן ללא שריפה (אין נוכחות של חמצן כלל) ואם אכן יתאפשר התהליך הוא דווקא צפוי לתרום משמעותית למיחזור פסולת הפלסטיק בישראל.

6.      אין סיבה לחשש מזיהום קרקע מאחר שכל התהליך מתבצע במערכת סגורה הניתנת לפיקוח.

 

בנוסף לכל זאת, אזור ים המלח מכיל מרבצי אספלט טבעי (נפט מוצק) הפזורים בשולי האגן ים המלח באזורים רבים וזאת כתוצאה מעליתו של הנפט דרך סדקים מעומקים גדולים.

זהו תהליך טבעי שמתרחש בים המלח מאות אלפי שנים ומסתבר שאינו משמיד את האזור ואינו גורם לאסון אקולוגי כפי שמאימיים בגרינפיס. ראו תמונה של גוש אספלט הצף בים עליו יושב חבר קיבוץ עין גדי (מתוך מלח הארץ כרך 6). 

אז מה רוצים בגרינפיס? למעשה הם אומרים זאת במפורש: את תרומותיכם. מצער שהדרך לכיס מלווה במניפולציות ושקרים.

 

 

לינק לפרסום: 

https://joinus.gpi.org.il/deadsea/