טקטיקה של הפחדה נכשלה

מדוע אין מדעני האקלים מצליחים להשפיע על המדיניות (על מעשי הממשלות) ? כלומר – מדוע אין הם מצליחים לגרום למנהיגי המדינות ליישם תכניות לצמצום הפליטות? זה בטח לא בגלל שהם לא מנסים. זאת אומר קלייב קרוק, עיתונאי בריטי ותיק, וגם עונה בהמשך:  בגלל טקטיקת ההפחדה שנועדה לכישלון.

[החממיסטים יש להם תמיד הרגשה שהם נכשלו ב"להעביר את המסר" על האסון האקלימי הנוראי שמתקרב. למה "נכשלו" ? כי  לא נחתם הסכם בינלאומי להפחתת הפליטות, וועידות האקלים ההמוניות הסתיימו בכישלון, והפליטות אינן קטנות. למעשה כן הצליחו החממיסטים היטב בהעברת המסר הפוליטי, עובדה היא שממשלות העולם, בעיקר באירופה וארה"ב מוציאות כ 360 מיליארד דולר בשנה על "הפחתת הפליטות" (כביכול). זה שאין הפחתה בפליטות – הסיבה לכך היא שההפחתה בלתי אפשרית, וכול ההוצאות הן הוצאות סרק על פעולות חסרות הגיון הנדסי-ממשי]

ה IPCC  פרסם זה עתה ערימה ענקית של חומר על ההשפעות impacts (כלומר הנזקים) של ההתחממות הצפויה. יש 30 פרקים, 2600 עמודים, נספחים וחומר נוסף, שנוצרו על ידי 243 "מחברים מתאמים מובילים", 66 עורכים, מ 70 ארצות, ו436 "מחברים תורמים" מ 54 ארצות. כול זה לא מצליח להזיז את המדיניות ודעת הקהל. פעילי האקלים (החממיסטים) מיואשים מהטיפשות של ה"מכחישים", מהציניות של יצרני האנרגיה וחוסר האונים של הממשלות והמוסדות הדמוקרטיים (אומר קרוק). הסיבה לכישלון, אומר קרוק היא חוסר התבונה הטקטית של קהילת מדעני האקלים (החממיסטים) ובני בריתם הפוליטיים.

הדו"ח האחרון של ה IPCC  מנוסח בצורה יותר זהירה מקודמיו, ובצדק. הוא נמנע מלנבא אסונות ספציפיים, שלא ניתנים לניבוי מדויק. הוא נמנע מלנבא מה שעשוי להתברר כבלתי נכון. הוא מדבר יותר על סיכונים, ופעולות זהירות – אלו הדברים שהידע המדעי החלקי מאד של האקלים מאפשר.

במקום להכיר בעובדות אלו הולכים פוליטיקאים, כמו למשל ג'ון קרי, ואומרים דברים מוגזמים ומופרכים כמו: "אם לא נפעל במהירות ובצורה דרמטית, המדע אומר לנו שצורת החיים שלנו בסכנה. הכחשת המדע היא פשע. המחיר של חוסר פעולה יהיה אסון". הדו"ח החדש של ה IPCC  אינו אומר דברים כאלה. המדע אינו מתנבא ואינו יכול להתנבא על אסונות ספציפיים, והמדע אינו יכול לאמור כמה כסף כדאי להוציא על "מניעה" – mitigation – לעומת כמה כדאי להוציא על הסתגלות – adaptation . המדע לא יכול להגיד מה הכי כדאי לעשות – זאת שאלה פוליטית-כלכלית.  מי שמעדיף דרך פעולה א' על פני ב' איננו "מכחיש מדע" ואיננו פושע, כמו שקרי אומר. (כול זה אומר קלייב קרוק).

האשמה למצב מסולף זה טמונה במידה רבה בידי המדענים (החממיסטים) עצמם, שבחרו להיות פעילים פוליטיים. הם עשו זאת, כנראה, מתוך תחושה כנה של פחד מהאסון המתקרב, אבל הם פגעו באמינות של עצמם. קשה להסתכל על פעיל פוליטית כמדען חסר פניות. ברגע שהם דוחפים מדיניות שאינה בתחום מומחיותם (למשל אנרגיה ירוקה) קשה לנו לקבל את טענותיהם המדעיות כאובייקטיביות וחסרות פניות. המדענים מאבדים מסמכותם ואמינותם כמדענים. וזה לא עוזר כאשר מדענים אחרים, המביעים ספקות, זוכים לקיתונות של השמצות ("מכחישים") ונזרקים מפורומים ומוסדות אקדמיים. אנו רגילים לעמדה לוחמנית מקוטבת (אנו נגדם) בתחום הפוליטיקה, אבל לא בתחום המדע.

חוקי הפוליטיקה שונים. פוליטיקאים עושים ספינים (משקרים) – זה חלק מעבודתם. אבל, ההתייחסות המזלזלת ("מכחישים מטומטמים, שאינם מבינים את המדע") והגידופים (הורסי כדור הארץ מחמת רדיפת בצע) – בוודאי אינה צעד פוליטי נבון ויעיל, המרחיב את הבסיס הפוליטי הדרוש.

עד כאן קליב קרוק. הנה סיכום שלי: החממיסטים ניצחו בוויכוח הציבורי. דעת הקהל העולמית מקבלת לחלוטין את העמדה החממיסטית על האסונות האקלימיים הצפויים. המדיניות החממיסטית מיושמת במלואה, ככול שניתן, לפחות במדינות המפותחות. הכישלון בהפחתת הפליטות אינו נובע מ"אי העברת המסר"  - הוא נובע מכך שלא קיים פתרון מעשי לבעיה. יחד עם זאת – זה במאה אחוז נכון שהמדענים החממיסטים הפכו לפעילים פוליטיים, והמסעות ההפחדה שלהם אינם מדע אלא עמדה אידאולוגית-פוליטית.

הכישלון של המדענים החממיסטים אינו ב"העברת המסר". הכישלון הוא בגוזמאות חסרות בסיס מדעי שהם מנסים למכור למען הגבר ההפחדה בכול מחיר. הכישלון הוא בהתנהגותם הבלתי מדעית.

יעקב

גרמניה לא מצליחה להפחית פליטות.

גרמניה היא המדינה הכי "ירוקה" בעולם – היא לוקחת הכי ברצינות ובהתלהבות את נושא האנרגיה הירוקה (ה"מתחדשת"), היא משקיעה בזה הכי הרבה מכולם – כ 100 מיליארד דולר לשנה. אנג'לה מרקל אישית מתלהבת מהרעיון והציבור כולו תומך בה. יש לגרמניה היעדים הכי שאפתניים, 40% הפחתה בפליטות עד 2020  (לעומת 1990), 80% עד 2050. היא עשתה כול מה שאפשר לעשות – לא התקמצנה ולא חסכה. גרמניה בנתה כ 23 אלף טורבינות רוח וכמיליון ורבע מתקנים סולאריים – כמויות אדירות.

ומה ההישגים של המאמץ וההוצאה האדירה? אפס, כלום. פליטות הפד"ח חדלו לרדת ואף החלו לעלות. הנה גרף המתאר את פליטות הפד"ח של גרמניה לאורך השנים האחרונות.

משרד הסביבה בגרמניה טוען שהפליטות הופחתו עד כה ב 23.8% והוא נמצא בדרך להשגת יעדיו. הם משקרים, לעצמם קודם כול. הם פשוט חיים בעולם של פנטזיות. מה שקרה הוא פשוט מאד – וזה ניתן לראות בגרף למעלה. הייתה ירידה גדולה בפליטות בשנים הראשונות אחרי 1990. 1990 היא שנת איחוד גרמניה, כאשר גרמניה המזרחית בוטלה. ההפחתה בפליטות לא נבעה ממעבר לאנרגיה מתחדשת אלא מסגירת בתי החרושת המזרחיים, המיושנים, המזוהמים ומזהמים שלא ייצרו שום דבר מועיל. זו כול הירידה בפליטות ש"הושגה"  עד כה בגרמניה, והיא לא קשורה כלל ב"אנרגיה מתחדשת" (אין דבר כזה...) . מרבית הכמות האדירה של מתקנים "מתחדשים" בגרמניה נבנו אחרי 2005, וכפי שאתם רואים בגרף, לא הביאו לשום ירידה בפליטות. הייתה ירידה קלה בשנים 2007-8-9 – שנבעה מהמשבר הכלכלי. המשבר הכלכלי גרם להפחתת הנסיעות בתחבורה, וסגירה או העברה של בתי חרושת לחו"ל. מאז 2009 יש עלייה מתמדת בפליטות בשיעור זעיר של כ 1.2% לשנה.

הגרף הזה מספר את כול הסיפור בצורה ברורה ומוחשית: ה"אנרגיות המתחדשות" (רוח ושמש) עוזרות כמו כוסות רוח למת. אין בכוחן להשיג הפחתה בפליטות. זה פשוט לא עובד. ה"יעדים" של גרמניה הם קשקוש רומנטי, חסר כול בסיס מציאותי – וכנ"ל כול מהפכת האנרגיה הגדולה שלה – ה energiewende. כול ההוצאה היא לריק. אז מה? הגרמנים בלתי שפויים? הייתכן? תסתכלו בגרף ותשפטו בעצמכם. הדבר היחידי שניתן לאמור לזכותם הוא: צרת רבים – חצי נחמה. מרבית הארצות האחרות נגועות באותן אמונות טפלות באנרגיה מתחדשת.

יעקב

דוח IPCC - הטון השתנה.

ה-IPCC פרסם את הפרק השני של הדו"ח מס' 5 שלו – הפרק על השפעות שינויי האקלים – impacts . זה הפרק שנועד להפחיד אותנו כמה שיותר, כדי לדרבן אותנו ל"עשות משהו", לא חשוב מה, לא חשוב כמה בלתי יעיל, רק ל"עשות משהו"  אחרת יהיה סופנו רע ומר (כלומר יהיה קץ העולם).

אבל, ניכר בדו"ח טון יותר מתון, ירידה ברמת הגוזמאות הבלתי מבוססות, הדגשה יותר גדולה של חוסר הוודאות והידע. הנה סיכום של העיתונאי הירוק פרד פירס על הדו"ח: (שנכתב עוד לפני מועד הפרסום הרשמי).

"היכונו לרע ביותר. איננו יודעים בדיוק מה יקרה, אבל זה יהיה אסון. ההתחממות הגלובאלית תגרום מלחמות, עקירת מיליוני אנשים ונזקים כלכליים בשיעור טריליארדי דולרים. אבל קוראים ששמים לב יבחינו בטון חדש, שונה במידה ניכרת מדוחות קודמים.  הדו"ח יותר צנוע בטענות על מה ידוע למדע ומה ניתן לחזות מראש, ומתעניין יותר כיצד ניתן  להפוך את החברה האנושית לחזקה או קשיחה או בעלות כושר הסתגלות טוב יותר. [רמז שלי: להפוך אותה לעשירה יותר, חברה עשירה מתגברת על קשיים...]

"הדו"ח גם מעמיד את סיכוני האקלים בסביבה הטבעית של הבעיות האחרות הניצבות בפני האנושות – כלומר – זו אינה הבעיה היחידה ולא הבעיה היחידה הראויה לתשומת לב ומשאבים.  הטון מוריד מרמת ההפחדה הצורמת, ונשמע יותר ריאלי.

האזהרות הספציפיות, כמו בצורת ואיבוד יבולים באפריקה, או הוריקנים יותר חזקים באטלנטי – שהיו בדו"ח הקודם משנת 2007, ולא היה להן בסיס מדעי מוצק, נעלמו מהדוח הנוכחי. [בינתיים התופעות שהזהירו מפניהם ב 2007 לא התרחשו...]. המדענים נוכחו (או הודו) שהיכולת שלהם לחזות מאורעות אקלים עתידיים, על בסיס אזורי, איננה טובה [כלומר אין להם יכולת, למרות שטענו בעבר ההיפך].

אז, בדו"ח הנוכחי, הטון יותר זהיר. [ממשיכים בהפחדות, אבל עם קצת פחות גוזמאות].  כותבים משהו פושר וחסר משמעות כמו: "ירידה במשקעים אפשרית באפריקה הצפונית, התחזית לחלק שמדרום לסהרה אינה ברורה..."  [אבל תדעו שיהיה אסון!]. "יהיו בעיות אספקת מים באפריקה, וירידה בתבואת היבולים" {איזו נבואה נועזת !]. הדו"ח אינו מתעסק בניבוי גודל הבעיה, אבל ממליץ לעזור לחקלאים אפריקאים לאמץ טכניקות חקלאיות יותר מתקדמות". {למה לא? מה רע? ומה זה קשור לאקלים? טכניקות גידול יותר טובות תמיד עוזרות].

בדו"ח הקודם (2007) הם ניבאו שמיליונים באסיה יסבלו ממחסור במים – הפעם הם מסתפקים באמירה ש"יש אמינות נמוכה בתחזיות על משקעים עתידיים באסיה" [כלומר - בלשון בני אדם:  התחזיות שלנו מהדו"ח הקודם היו מצוצות מהאצבע]. גם – בדו"ח הקודם הם צפו התחזקות של 10-20% בעוצמת הציקלונים (הסערות) – הפעם הם מודים שלא ניתן לחזות את המגמות האזוריות.

באופן גלובאלי (להבדיל מאזורי) הדו"ח מציין שמונה תחומי סיכון – שוב מבלי לציין תחזיות ספציפיות, רק "תחומי סיכון".  "עליית פני הים וגלי סערה שעלולים לסכן מאות מיליונים", מחסור במזון כתוצאה מהתחממות ובצורת [אבל יש עודף מזון בשביל לשרוף אותו כאתנול], הצפת ערים, מחסור במים, פגיעה בתשתיות כתוצאה מ"מאורעות חריגים" איבוד שטחי דגה, איבוד מרקמים אקולוגיים, וכנהנה אסונות ומריעין בישין. אבל – בלי תחזיות ספציפיות, שלא יתפסו אותם במילה... רק "סיכונים".

הדו"ח הזה מתרכז יותר בהכנת החברה לשינויים הבלתי נמנעים, אבל, בתוך מערכת ההתייחסות של בעיות אחרות. למשל – בעיית המחסור במזון קיימת במילא (בלי קשר לאקלים) לכן צריך לטפל בה. כלומר – בעיית האקלים היא "בעיה רצינית" אבל צריך לטפל בה במסגרת הטיפול בשאר הבעיות הרציניות שבפניהן ניצבת האנושות – היא כבר לא בעיה ייחודית, מעל ומעבר לשאר הבעיות... הם אומרים "פגיעות נגרמת לעיתים רחוקות על ידי סיבה אחת בודדת, לרוב על ידי סיבות רבות". למשל: הסיכון להצפות באזורי חוף נמוכים בבנגלדש קיימת מימילא, כי שם הקרקע שוקעת, ההתחממות רק חלק קטן מהבעיה, היא מגבירה ומחמירה בעיות שבמילא קיימות. או – למשל – בעיית מחירי המזון הגבוהים – היא נגרמת לאו דווקא על ידי ההתחממות – אבל מושפעת גם ממנה.

הם מכחישים כעת חלק מנבואות האסון מהדוחות הקודמים. כך למשל – הטענה שצפויים 50 מיליון עקורים מסיבות אקלימיות אינה נכונה – הם קובעים. [כלומר: בדו"ח הקודם מצצו אותה מהאצבע, קובע הדוח הרשמי הנוכחי].

סיכום: יש ירידה מסוימת מההפחדה ההיסטרית, חסרת הבסיס, מהדוחות הקודמים. יש הכחשה מפורשת של חלק מהטענות  המופרכות מהדוח הקודם. האזהרות הפכו בעלות אופי כוללני וכללי (שלא יתפסו אותם במילה). הם מדברים יותר על ,סיכונים" מאשר על אסונות ידועים.

העיתונות, כמובן, לא כול כך מדווחת על השינוי בטון והאזהרות המרוככות, אלא ממשיכים, כדרכם בקודש, לבחור ולדווח רק על החלקים המפחידים יותר. [בדו"ח עצמו הם כמובן דאגו לניסוחים מעורפלים, כדרכם בקודש,  כדי שכול אחד יוכל למצוא שם מה שמתאים לטעמיו]. כך למשל עושה וואינט חגיגה של פורנוגרפיה של אסונות, מבלי לדווח (כמו פרד פירס) משהו ממשי מהדו"ח.

עוד פרטים ודיווחים ממקורות אחרים – במאמר של ד"ר קורי.

יעקב

ארה"ב: החורף הכי קר ב 100 שנה

החורף היה קר במיוחד בארה"ב עם גלי קור שירדו מהאזור הארקטי ורבצו מעל מרכז ארה"ב ומזרחה. מסתבר עכשיו, עם סיום הרשמי של החורף ב 21 במרץ, שזה היה החורף הקר ביותר זה יותר ממאה שנה. חורף קר יותר היה החורף של 1911/12 – לפני מלחמת העולם הראשונה.

פרטים נוספים על המערבולת הקוטבית circumpolar vortex שגרמה את הקור בארה"ב ניתן לקרוא כאן.

באזורים אחרים בעולם (למשל אצלנו) דווקא היה חורף יותר קל, כלומר יותר חם.

יעקב

הסיר את שמו מדו"ח ה IPCC

קבוצת מדענים (?)  מה IPCC  מכונסת כעת ביפן כדי להשלים פרטי ניסוח אחרונים לדו"ח החדש שעומד להתפרסם ביום ב', 31 במרץ. הדו"ח הזה הוא הפרק על השפעות שינויי האקלים, והוא הפרק השני מתוך שלושה של הדו"ח החמישי של ה IPCC. הפרק הראשון פורסם לפני כמה חודשים, ונושאו היה – הידע המדעי אודות שינויי האקלים., כאמור הפרק השני – נושאו – פירוט השפעות – impacts . הפרק השלישי שיפורסם בעוד כחודש ידון בהמלצות לפעולה.

פרופסור ריצ'רד טול (כלכלן) הוא המחבר הקואורדינטור המוביל של הפרק הכלכלי בדו"ח זה. (lead co-ordinating author  - כינוי תפקיד במיטב העגה בירוקרטית). הוא היה מעורב בניסוח הסיכום למנהלים או קובעי מדיניות – מסמך חשוב (היחידי שנקרא). הוא ביקש כעת ששמו יוסר מרשימת המחברים כי הוא אינו מוכן לשאת באחריות לדברים שנכתבו. הוא טוען שהדו"ח כפי שמנוסח בטיוטות האחרונות מגזים בהפחדות, בהצגה של תוצאות מפחידות של ההתחממות - תוצאות המתוארות כאפוקליפטיות ( כלומר – של סוף העולם).

כבר בדו"ח הקודם של ה IPCC, בפרק על ההשפעות, התגלו שגיאות מביכות שפגעו באמינות הדו"ח. למשל – הטענה שקרחוני ההימליה עלולים להימס עד 2035 – שהתברר שהייתה שגויה לחלוטין. [מעניין: תמיד השגיאות נוטות לכיוון של הגדלת הנזקים וההפחדה, ולעולם לא בכיוון הפוך ].

טיוטות מן הדוח שהודלפו מנבאים שההתחממות הגלובאלית מעשה ידי האדם תגרום נזקים כבדים לכלכלה, תגרום לעקירת מאות מיליוני בני אדם, ותגרום לפרוץ סכסוכים אלימים.

פרופ' טול אמר: "המסר בטיוטה הראשונה היה שבאמצעות הסתגלות ופיתוח חכם ניתן לטפל כיאות בסיכונים של השפעות שינויי האקלים. הייתה דרישה שנפעל בהתאם (פיתוח חכם). המסר הזה נעלם לחלוטין מהטיוטה האחרונה שמדברת כולה על חומרת ההשפעות האקלימיות, ויוצרת תמונה אפוקליפטית (מפחידה). הטיוטה הזו היא הזדמנות שהוחמצה". [הוא כנראה מתכוון: הזדמנות שהוחמצה להציג תמונה יותר מאוזנת, כפי שהיה בטיוטה הראשונה].

ממשיך פרופ' טול ואומר ל BBC: "יש למשל הצהרה מאד אווילית - silly – האומרת שאנשים שחיים בארצות שקרועות במלחמות יותר פגיעים לפגיעות מזג האוויר. הדבר ללא ספק נכון, אבל אם תשאל אנשים בסוריה מה מדאיג אותם – נשק כימי או שינויי האקלים, ברור שהם יגידו נשק כימי. המשפט הזה מאד טיפשי". [כן... כן... מה הדאגה הגדולה של מיליוני הפליטים הסוריים והתושבים שחיים בערים חרבות תחת אש? ניחשתם: שינויי האקלים....]

פרופ' טול אינו מטיל ספק ששינויי האקלים נגרמים על ידי בני אדם, אבל הוא אומר שיש הגזמה בהצגת ההשפעות – impacts.

בוב ווארד, בשם החממיסטים, אומר ששאר 410 המדענים (?) שהשתתפו בכתיבת פרק זה לא התפטרו.

אנו כבר יודעים שה IPCC  הוא גוף תעמולתי שרואה כיעוד הגברת ההפחדה וההיסטריה החממיסטית. הוא מגזים בכול – בהצגת שיעור ההתחממות הצפוי, בהצגת רמת הוודאות המדעית, בהצגת ההשפעות, ואח"כ בעוד חודש, ימשיך בדרכו מהדוחות הקודמים ויציע "פתרונות" בלתי מעשיים, בלתי מועילים וחסרי שחר. נתראה בעוד חודש ונבדוק אם נבואתי זו תתגשם....

יעקב

"רק דברים הגיוניים"

לאחרונה היה ראיון ודו שיח משותף של מדען אקלים ספקן, ד"ר ג'ון קריסטי מאונ' אלבמה, ומדען חממיסט ידוע, פרופ'  קרי עמנואל מה  MIT (הכותרת מתוך דברי עמנואל). דוח שיח כזה נדיר בגלל שלרוב החממיסטים מסרבים להשתתף בוויכוח ציבורי עם ספקנים. נושא השיחה היה בעיקר – המלצות למדיניות אקלימית. הנה כאן הדו-שיח המוקלט וגם תמליל שלו. בהמשך כמה דברים, כפי שמדווחת ד"ר קורי. (את הדיון מנחה פרופס רוס רובטרס שיתארח בכנס החירות הישראלי ב-4.4.)

ג'ון קריסטי: "השאלה היא לא כול כך מדעית כמו מוסרית: האם טוב לשפר את רמת החיים של האנשים. היום, ובעתיד הנראה לעין, הרווחה אנושית תלויה באספקה של אנרגיה רבה במחיר בר השגה, וזה בא מפחם. הדבר יימשך ככה, לא חשוב מה נעשה. האם תוספת ה co2 (פד"ח) יגרום לבעיות אקלימיות? התצפיות אומרות שלא מתרחשים בינתיים דברים שלא התרחשו בעבר. השאלה היא האם אנחנו (המדע) מבינים מספיק את מערכת האקלים כדי לחזות את העתיד. נכון שישנה תעשייה רחבת היקף של מודלים אקלימיים שמצביעים על אפשרות לתוצאות מפחידות בעתיד. אבל המודלים אינם מצליחים לחזות את האקלים של היום והם אינם מאומתים (אמינים).

שריפת פחמן איננה סימן שאנו בני אדם רעים (מושחתים). ההיפך: שריפת הפחם מאפשרת קיום אנושי ברווחה."

קרי עמנואל: "באמצע המאה ה 19 גילה ג'ון טינדל שהפד"ח, המהווה פחות מ 1% מהאטמוספרה, הוא האחראי לספיגת קרינת החום. זמן קצר אחרי זה חישב המדען סוונטה אהרניוס שבזכות הפד"ח, המהווה 0.04% מהאטמוספרה, כדור הארץ מצוי בטמפרטורה הנוחה המוכרת לנו ואינו כולו גוש קרח. זה ידע מדעי פשוט שאינו שנוי במחלוקת. [הערה: עמנואל קצת מטעה. התרומה העיקרית להתחממות היא של אדי המים]. אם כמות כול כך קטנה של פד"ח היא שמאפשרת לנו לחיות על פני כדור הארץ,  אז רק טבעי שהכפלת הריכוז או שילושו טומן בחובו סיכון. יש סיכון לדורות הבאים, וההיגיון מחייב לטפל בסיכון זה בצורה רציונאלית [אמן!]. יש סיכונים שגודלם איננו ידוע בדיוק. יש סיכונים הן בפעולה והן בחוסר פעולה. זאת הבעיה המסובכת הניצבת בפנינו."

המנחה רוס רוברטס, בשאלת סיכום: "בואו נראה מה המשמעויות לגבי המדיניות. קרי אמר שיש סיכון קטן לתוצאה הרת אסון, לכן חייבים לפעול. זו לא רק שאלה מדעית, אלא גם פילוסופית, או, כמו שאמר קריסטי, מוסרית. סיכון קטן לתוצאה איומה, וצריך לעשות משהו עם זה. העמדה שלך, קריסטי, היא בערך: היה נהדר לו היה משהו שאפשר לעשות שגם יעבוד. אתה (קריסטי) אינך חושב שהסיכון גבוה, והסיכון הטמון בפתרונות עלול להיות יותר גבוה."

הסיכום של קריסטי: "הסיכון שמשהו גרוע יקרה אם נייקר את האנרגיה הוא ממשי, אנשים יסבלו, זה ידוע בוודאות. לכן אנו צריכים לחפש פתרונות אנרגיה שהינם ברי השגה (זולים) מבחינה כלכלית, שיאפשרו גישה לאנרגיה ולכן - לרווחה לעניים בכול העולם.  מה הפתרונות הזמינים מבחינה מעשית? הדבר הגדול שעונה לשאלה הוא אנרגיה גרעינית. צריכים לשנות את הגישה השלילית לאנרגיה הגרעינית."

הסיכום של קרי: "אני בעצם מסכים. זו תהיה טעות לעשות משהו שמגדיל את העוני בעולם. הרווחה הכלכלית קשורה בצריכת האנרגיה. לכן צריך לטפל בבעיה בשכל [אמן!]. אינני נמנה על המחנה שאומר שצריכים לחדול משימוש באנרגיה פחמית (פוסילית). הדבר בלתי אפשרי, שום אדם שפוי לא ידרוש זאת. צריך לעשות הרבה דברים קטנים, למשל – שיפור בידוד המבנים. זה גם חוסך אנרגיה וכסף. צריך לעבור, היכן שזה אפשרי ומעשי, לאנרגיות מתחדשות. אי אפשר לעשות הכול עם שמש ורוח, אבל להשתמש בזה במידת האפשר. אני גם תומך באנרגיה גרעינית – ומסתבך בצרות בגלל זה עם חברי. הגרעין מספק 80% מהחשמל בצרפת, אל תגידו אצלנו זה בלתי אפשרי. צריך גם לעבוד על פיתוח שיטות ללכידת הפד"ח וקבורתו. צריך לעשות דברים הגיוניים [אמן סלע!]."

מסכם אחד הקומנטרים באתר של ג'ודי קורי: "אמן אחי. אנו עדיין לא מסוגלים להיות חכמים או נבונים בטיפול בסיכון האקלימי. היינו מאד בלתי חכמים בניסיונות שלנו עד כה. צריכים לעצור, לקחת נשימה עמוקה, ולהודות במובן מאליו: כעת אנו עדיין לא מסוגלים לעשות שום דבר שתהיה לו השפעה של ממש על הסיכון האקלימי. "

סיכום שלי: אני מברך על שיש מדען חממיסט ידוע שקורא לפעולה רציונלית, במסגרת האפשרי בעולמנו המעשי.  חבל שקרי לא מרים קולו (כמו עמיתו, האבא של החממיסטים, ד"ר האנסן) נגד האיוולת והבזבוז של תחנות רוח והפאנלים הסולאריים הבלתי יעילים. חבל שההיסטריה החממיסטית גרמה למעשים מטורפים כמו שריפת המזון והיערות שלנו. חבל שמרבית המדענים החממיסטיים אינם מסתייגים (כמו קרי) מההיסטריה הבלתי רציונלית שגורמת נזק רב.

יעקב

ה IPCC קובע: ביו דלק מזיק לסביבה.

גידול יבולים כדי לייצר ביו-דלק ירוק כביכול גורם יותר נזק מאשר תועלת. הוא פוגע בסביבה וגם גורם לעליית מחירי המזון, ולכן – מביא לסכנת רעב של אוכלוסיות חלשות. את זה קובע ה IPCC  בדו"ח חדש שהוא עומד לפרסם ב 31 במרס. טיוטה של הדו"ח הודלפה לעיתון טלגרף הבריטי. גם בנושא ההתחממות הגלובאלית – תוצאות השימוש בביו דלק הפוכה לכוונות – היא עלולה להחמיר את ההתחממות במקום להקטין אותה – כלומר להגדיל את פליטות הפד"ח ולא להקטין אותן. בסיכום למנהלים נאמר: "הגדלת יבולי הביו-אנרגיה מעמידה בסיכון מערכות אקולוגיות והגיוון הביולוגי". הפעם אומרים את זה לא הספקנים הרשעים אלא ה IPCC  עצמו.

ביו-דלק (או שריפת המזון)  היא תוצאה אופיינית של דרך הפעולה ההיסטרית, החממיסטית. (כתבנו הרבה על זה). התהליך הוא כזה: קודם נכנסים ללחץ היסטרי: "חייבים לעשות משהו" (לא חשוב מה), אח"כ הוגים רעיונות חולמניים, בלתי מציאותיים ואף מטורפים (שריפת המזון). מסרבים לעשות, או להתחשב בבחינת היתכנות הנדסית-מציאותית- מדוקדקת, מעשית הגיונית ומפוקחת של "הפתרון". חובקי העצים החולמניים חושבים שהם יודעים הכול ומבטלים את הקולות שפויים ומאוזנים יותר שמתריעים שהעסק לא יכול לעבוד. משתיקים את הספקנים באמצעות גידופים: מי שמצביעים על הכשלים המעשיים של ה"פתרון" הם שליחי השטן (אקסון מובייל) ומטרתם להחריב את כדור הארץ. מפעילים מכבש של תעמולה כבדה ולחצים פוליטיים. מעבירים חוקים (מאנדט למיהול אחוז הולך וגדל של אתנול בדלק). יוצרים סובסידיות. בונים מאות מפעלים לייצור אתנול וביו-דיזל – בהשקעה של מיליארדי דולרים.  ואחרי כול ההוצאה הזו, והקמת כול התשתית הזו ש"מפרנסת" עשרות אלפי עובדים – אחרי כול הבלגן הזה פתאום שמים לב שהכול טעות, שהספקנים שהתריעו שזו טעות איומה צדקו.

קחו למשל את ה AAAS – איגוד המדענים של ארה"ב. בדו"ח האחרון הם העידו על עצמם: "אנחנו האיגוד המדעי הגדול בעולם, ולכן אנו מאמינים שחובתנו לידע את הציבור ואת קובעי המדיניות מה המדע מראה בקשר לבעיות העומדות על סדר היום הציבורי". הגוף הזה פעל בימי הנשיא בוש השני, במרץ לקידום החקיקה של האתנול, ללא בסיס מדעי או הנדסי, רק מתוך גישה אידאולוגית-רגשית, בניגוד מוחלט להגיון וליומרותיו המדעיות. הארגון הזה שותף לגרימת נזק סביבתי, כלכלי וחברתי (רעב), והתנהג בצורה פחות מדעית והגיונית מאחרון מחבקי העצים. העיקר שהם מרגישים חובה להטיף לנו מוסר בשם המדע.

ה IPCC  - שמי שאינו מכיר אותו עלול לחשוב שהוא גוף מדעי-אובייקטיבי-חכם וטהור מתגלה כלא יותר משופר של דעות האופנתיות. בדו"ח הקודם שלו משנת 2007 הוא דווקא תמך בביו-דלק. מה השתנה מאז ועד עכשיו שפתאום הפך את עמדתו מקצה לקצה? האם התגלה משהו שלא היה ידוע קודם? לא, רבים התריעו נגד רעיון אווילי זה מהתחלה. מה שהשתנה זו האופנה. עוד ועוד ארגונים ופעילים ירוקים החלו להבין את הנזק שהביו דלק גורם. עכשיו מתנגדים מרבית הירוקים  לביו-דלק. אפילו אל גור, אלילם, הודה שתמיכתו בעבר הייתה טעות. ה IPCC  נותן ביטוי לרוחות החדשות שנושבות בקרב האקטיביסטים הירוקים. ה IPCC  הוא שופר של האופנה של האקטיביזם הירוק, של הדעה הרווחת, לא של האמת המדעית-הנדסית.

עכשיו נותר רק להוציא את התובנות החדשות אל הפועל ולבטל את המנדטים (החקיקה)  של האתנול בארה"ב והביו-דיזל באירופה. אבל, העסק לא פשוט, האינרציה גדולה, הפוליטיקאים כבדים, ולובי של התעשייה החדשה (והמיותרת ומזיקה) של האתנול והביו-דיזל חזק. עשרות אלפי אנשים (אולי יותר) מתפרנסים מזה. אי אפשר לנהל מדיניות של יו-יו: היום מקימים מאות מפעלים מחר סוגרים. לצערנו נמשיך לספוג את הנזקים הכספיים והסביבתיים של הטירוף הזה עוד שנים רבות.

יעקב