5 במאי 2015

הבטריות של טסלה: צעצוע לעשירים

אלון מאסק, נשיא חברת טסלה, יצא בהודעה חגיגית לעיתונות על ייצור קו חדש של מצברים (בטריות) לשימוש ביתי ותעשייתי. חברת טסלה היא החברה גדולה לייצור מכוניות חשמליות, מכוניות יוקרה יקרות. מרכיב חשוב ויקר במכונית החשמלית הוא המצבר. לכן טסלה החלה לפני כשנה בהקמה של מפעל ענקי לייצור מצברי ליטיום-יון עבור המכוניות שלה, ברנו, נבאדה, ארה"ב, שאמור להתחיל בייצור סדרתי בשנת 2017. כעת הודיעה טסלה על ייצור ושיווק קו חדש של מצברים לשימוש ביתי ותעשייתי.



ההודעה זכתה להדים רבים בשל חשיבותה בהקשר של אנרגיה מתחדשת, בעיקר סולארית. הבעיה עם אנרגיית השמש היא, כידוע, שהיא זמינה רק ביום, ורק חלק מהיום (ורק בימים לא מעוננים). אז מאסק מציע את הפתרון המיוחל: מצבר שיטען את החשמל הסולארי ביום, ויספק אותו בלילה. בואו נבחן את הפרטים המעשיים.

טסלה מציעה שני סוגי מצברים ביתיים, אחד בעל קיבולת 7 קוט"ש (קילווואט שעה) והשני 10 קוט"ש, במחיר סיטונאי של 3000 ו 3500 דולר בהתאמה. המחיר אינו כולל התקנה, רווח קמעונאי וגם לא ממיר זרם ישר לחלופין הדרוש כדי לחבר את המצבר לחשמל של הרשת וחשמל הביתי. הממיר עולה בסביבות 2000 דולר או יותר, והכול ביחד מכפיל כנראה את המחיר ההתקנה הביתי הסופי.

מומחה חישב שמחיר החשמל שהמצבר מספק הוא כ 15 סנט לקוט"ש. בנוסף, המחיר של הפאנל הסולארי, מתורגם למחיר קוט"ש, הוא עוד כ 15 סנט, כלומר – מחיר החשמל במערכת פאנל סולארי + מצבר הוא 30 אג' לקוט"ש. לעומת זאת – המחיר של חשמל רגיל, ברשת של  חברת החשמל (בארה"ב וגם אצלנו) הוא  כ 10-12 סנט לקוט"ש. אז – המצבר (כמו מכונית הטסלה) הוא צעצוע לאנשים עשירים וירוקים.

אבל, מעבר למחיר יש בעיה של תפקוד. 7 קוט"ש (או אפילו 10) מספיקים לכמה שעות, להפעלת תאורה בכמה חדרים, מחשב, מקרר וטלוויזיה. אם אתה רוצה להפעיל מזגן, תנור בישול, מכונת כביסה ומייבש, חימום דוד מים, או תנור חימום לחדרים - כמות החשמל הזאת לא מספיקה (או מספיקה לזמן קצר בלבד). המצבר מספיק לשרות מינימלי, אך לא לשרות מלא. בנוסף – אם יש יום מעונן (או שניים) – לא יטען המצבר ואתה תשב בחושך בערב (אם אינך מחובר לרשת החשמל). כמובן, אתה יכול להתקין כמה מצברים כאלה בביתך (לא רק אחד), אז יהיה לך יותר חשמל, אבל בעלות יותר גבוהה.


בהודעה  אמרה טסלה שיכולות להיות למצבר הביתי שלושה שימושים. שימוש אחד הוא, כפי שכתבתי למעלה, כהשלמה לחשמל סולארי – עם המגבלות שציינתי. שימוש שני – בלי קשר לסולארי – כדי לנצל את המחיר הזול של חשמל לילי (בשעות שפל) לטעינת המצבר, ושימוש במצבר בשעות השיא, כדי להקטין את הצריכה מהרשת בשעות השיא. בצורה זו ניתן להקטין את עלויות החשמל. הדבר אכן חוסך כסף אבל רק באותם מקומות בהם יש הפרש של יותר מ 15 סנט לקוט"ש בין מחיר השיא למחיר השפל, ורק באותן שעות מעטות שבהן חל מחיר השיא. אצלנו, למשל, חל מחיר שיא רק בכ 300 שעות מתוך 8760 שעות של השנה. במרבית המקומות לא מחשבים מחירי שיא-שפל על שימוש ביתי (בו המחיר אחיד) אלא רק על שימוש תעשייתי.

שימוש שלישי שמאסק מציע, עבור המצבר, הוא כגיבוי למקרה של הפסקת חשמל. כפי שכתבתי למעלה – כמות החשמל שהמצבר מספק היא קטנה, ומתאימה רק לזמן קצר ושימושים מוגבלים. ומה אם הפסקת החשמל נמשכת יומיים? מי שמודאג מהפסקות חשמל, כדאי לו לקנות גנרטור קטן, ולהחזיק ג'ריקן דלק. זה יוצא יותר זול ויעיל ממצבר.

ולבסוף: מצברי ליטיום-יון הם דליקים. כבר היו מקרים שמצברים אלה נדלקו.
שורה תחתונה: המוצר הזה הוא מוצר אידאולוגי ולא מוצר כלכלי, נדרש או מועיל. אם אתה נורא, נורא שונא נפט פחם וגז, כלומר – אם אתה נורא ירוק, וגם עשיר, תוכל לקנות את המצבר ולוחות השמש, וביחד, תקטין מעט את צריכת החשמל מהרשת. כלולה בדבר הודאה מרומזת שהחשמל מהרשת ייוצר, גם בעתיד, ממקורות פחמיים – בניגוד ליעדים הירוקים לפיהם עוד מעט רוב החשמל ברשת יהיה "ממקורות מתחדשים". בן אדם רגיל ימשיך לצרוך חשמל מהרשת, במחיר 10-12 סנט לקוט"ש, ויקבל את כול כמות החשמל שהוא צריך, ללא מגבלות. אין לאדם רגיל שום סיבה להתקין לוחות שמש ומצבר.

יעקב


1 במאי 2015

אוטובוסים חשמליים בסין


החברה הישראלית זיו-אב הנדסה חתמה חוזה עם חברת האוטובוסים באסטיל מהעיר נאנג'ינג בסין להתקנת תחנות להחלפה אוטומטית של סוללות, בסגנון של "בטר פייס" ז"ל. זיו-אב היא שתכננה את החלפת הסוללות של בטר פלייס.

נאנג'ינג היא עיר קטנה בסין (רק 8 מיליון תושבים) ממזרח לשנחאי ופועלים בה כבר אלפי אוטובוסים חשמליים, רובם מתוצרת החברה BYD  הסינית.

בזמנו רכשה חברת "דן" אוטובוס חשמלי מחברת BYD  והפעילה אותו הפעלה ניסיונית בקו 5 בת"א. אינני יודע אם וכיצד הסתיים הניסוי הנ"ל.

יש הגיון רב להפעלת אוטובוסים חשמליים בקווים עירוניים, הדבר יחסוך הרבה מאד זיהום אוויר – אני חושב שהאוטובוסים הם הגורם הכי גדול לזיהום אוויר בתוך מרכזי הערים. בנוסף, אוטובוסים חשמליים הם הרבה יותר שקטים, וזה פלוס גדול בעיר. האוטובוס נוסע במסלול קבוע, אפשר להחליף סוללות בתחנות הקצה שלו, כך שאין בעיה של טווח נסיעה קצר – בעיה ממנה סובל הרכב החשמלי.

הסיבה העיקרית שהרכב החשמלי לא כול כך נקלט הוא המחיר. הבטריות הן יקרות, טווח הנסיעה מוגבל, וזמן הטעינה ארוך. כול החסרונות האלה לא מכריעים באוטובוסים של התחבורה הציבורית. הקווים העירוניים אינם ארוכים, החלפת סוללות פותרת את בעיית הטווח, והמחיר כדאי לשלם אותו למען הפחתת הזיהום והרעש בעיר.

חברת דן מספרת על הישגים בהקטנת הזיהום, מעבר למנועים חדישים ולדלק נקי במיוחד. צריך לבדוק את הפרטים – האוטובוסים בכול זאת עדיין מזהמים ועדיין מרעישים. אני חושב שכדאי להשקיע באוטובוסים חשמליים לתחבורה עירונית. ייתכן וכדאי שגם מוניות השרות (המיניבוסים) יעברו למנועים חשמליים, וייתכן גם כל המוניות וההסעות העירוניות. זה דבר אפשרי, זה עובד, והמחיר לא בשמיים.
זו דוגמה לפעולה והשקעה שאפשר וכדאי לעשות למען סביבה יותר נקייה. השקעה קטנה יחסית תביא תועלת רבה. זאת בניגוד להשקעה של כמיליארד שקל בשנה לסובסידיות ללוחות שמש – שתרומתם להקטנת הזיהום במרכזי הערים (היכן שהזיהום מהווה בעיה) היא בדיוק אפס.

יעקב


29 באפריל 2015

מדידות לוויין: ההתחממות קטנה מאשר חשבו.


המדענים המחשבים את הטמפרטורות הגלובאליות לפי מדידות לוויינים (קבוצת UAH) פרסמו גרסה חדשה, גרסה 6, למערכת חישובי הטמפרטורה הגלובאלית. את פרטי הגרסה החדשה מפרסמים המדענים רוי ספנסר, ג'ון  קריסטי וויליאם בסוול, במאמר מדעי חדש. זו הקבוצה המדעית הידועה בשם UAH  University of Alabama, Huntsville.

הם מחשבים את הטמפרטורות לפי מדידות של סדרה של לוויינים שנקראת MSU/AMSU. הלוויינים מודדים בעצם את פליטות המיקרוגל מהחמצן באטמוספרה. לפי זה מחשבים את הטמפרטורה, והתוצאה המתקבלת היא דומה מאד למדידה באמצעות טרמומטר. הם מחשבים טמפרטורות בארבע רמות גובה באטמוספרה: טרופוספרה נמוכה (קרוב לפני כדור הארץ), טרופוספרה בינונית וגבוהה, וגם סטרטוספרה נמוכה.
החישוב הוא די מסובך ודורש התאמות, תיקונים וחישובים רבים. בין הסיבות לתיקונים וחישובים : שימוש ב 15 לוויינים שונים לאורך יותר מ 35 שנות מדידה (מאז דצמבר 1978). אורך החיים של הלוויינים מוגבל, וכול הזמן משגרים לוויינים חדשים להחליף את אלה שהתבלו. המכשירים בלוויינים משתנים (משתכללים), הכיולים שלהם שונים, וגם, הכיולים של כול מכשיר משתנים במשך תקופת המדידות שלו (במשך כמה שנים). הלוויינים עצמם מאבדים גובה ומהירות במשך השנים (לפני שהם מפסיקים לפעול) – והדבר משפיע על חישובי הטמפרטורה.

כעת קבוצת UAH מפרסמת גרסה חדשה של החישובים שלהם, גרסה 6. מרבית תכנת החישוב נכתבה מחדש (גם שיטות התכנה השתנו עם הזמן), הרבה שיטות חישוב שונו ושוכללו.
מובן שגם נתוני המדידה הגולמיים הישנים, שהתקבלו מאז  1978 ונשמרו, הועברו כעת דרך תכנת החישוב החדשה, המשוכללת יותר, של גרסה 6.  התוצאה הסופית נראית בגרף הטמפרטורות שלטה: בקו סגול הגרסה הקודמת, בשחור – החדשה:


ההתחממות, לפי גרסה 6, היא יותר נמוכה מזו שחושבה בגרסאות הקודמות. מגמת ההתחממות מאז דצמבר 1978 ועד מרץ 2015 היא רק 0.114 מעלות צלסיוס לעשור – במקום 0.140 מעלות לפי גרסת החישוב הקודמת – דהיינו  - כ 20% פחות.
מגמת ההתחממות ביבשה היא +0.19  מעלות  (לעומת מגמה של +0.26 לפי חישובי CRUTem4 , המבוססים על מדידות טמפרטורה במדי חום, על פני הקרקע), ו בים היא +0.08 מעלות (לעומת +0.12 מעלות של הסט HadSST3)
יש לציין גם שגרסה חדשה זו מראה תוצאות הרבה יותר קרובות לחישובים הלווייניים של הקבוצה השנייה – RSS, שלהם שיטות חישוב שונות לחלוטין.
שורה תחתונה: ההתחממות, לפי מדידות לוויין, היא פחות נוראית מאשר חשבו. אם קצב ההתחממות הזו יימשך ולא יגבר בעתיד לא תגרום ההתחממות נזקים.

יעקב

27 באפריל 2015

"כושר ייצור" בלוף.

כותרות רבות תמצאו בעיתונות על הכמויות האדירות של "כושר ייצור" חשמל של מתקנים מתחדשים (שמש ורוח) שהותקנו או מתוכננים להיות מותקנים פה או שם בעתיד. הגדילה לעשות סוכנות הידיעות "בלומברג" שהכריזה בכותרת שמנה: " הדלק הפוסילי (הפחמי) הובס במרוץ נגד המתחדשים". למה הובס? כי, לדברי בלומברג, בשנת 2013 העולם הוסיף "כושר ייצור" של 143 ג'יגוואט GW מתחדש לעומת 141 GW כושר ייצור פוסילי (פחמי).



הם מביאים את הגרף שלמעלה, עם תחזיות התקנת "כושר ייצור" חשמל עד 2030.
אינני יודע אם הכתב של בלומברג (והעורך שלו) הם מטומטמים לגמרי, או שמא הם חושבים שהפצת שקרים למען מטרה נעלה זה תקין.
הרי אין "כושר ייצור" מתחדש דומה לכושר ייצור פוסילי – קוראים לדבר באותו שם (כדי להטעות) אבל זה לא אותו דבר. העניין פשוט: כושר ייצור פוסילי (גז, פחם או נפט) מייצר חשמל מתי שאתה מפעיל אותו, מתי שאתה רוצה, מתי שאתה זקוק לו. תחנות כוח פוסיליות מייצרות חשמל (בפוטנציאל – כלומר לפי הצורך) 90-95% מהזמן (חוץ מהזמן המוקדש לתחזוקה וטיפולים). בעוד המקורות המתחדשים מייצרים חשמל רק מתי שהשמש זורחת והרוח נושבת, וזה, בערך, 10-25% מהזמן בלבד, וגם לא בזמן שצריכים אותם. את המעט שהם מייצרים – הם מייצרים בזמנים שאין לנו שליטה עליהם.
להמחשה: מתקן לוחות שמש מייצר חשמל רק 10-20% מהזמן (תלוי בארץ ובאקלים). למשל – אם התקינו 1 MW "כושר ייצור" סולארי, המתקן ייצר בין 1000 ל 1750 מגאווט-שעה חשמל בשנה, בעוד מתקן של 1 MW  פוסילי מסוגל לייצר כ 8000 מגאווט-שעה חשמל . ובנוסף – הוא מייצר מתי שאתה צריך (מתי שאתה מפעיל אותו) ולא מתי שמתחשק לו. בגרף למעלה צריך להקטין את העמודות הצבעוניות בצד ימין פי 4 או 5 כדי לקבל השוואה נכונה לעמודות האפורות בצד שמאל.
"כושר הייצור" המתחדש הוא לחלוטין פרזיט על גב התחנות הרגילות (פחמיות, גזיות וגרעיניות), שמבטיחות אספקה סדירה של חשמל. הם בלתי רלוונטיים לחלוטין.
את הדבר הזה רואים היטב גם בגרף הבא המביא נתוני ייצור חשמל בפועל, מגרמניה:



"כושר הייצור" המתחדש (שמש ורוח) הוא כול השטח בתכלת מתחת לקו האדום. הייצור הממשי הם הקווים הכחולים והצהובים הקטנים בתחתית הגרף. כול ה"כושר ייצור" המתחדש הוא רובו בלוף. בפועל לא מייצרים מתקנים אלה כמעט כלום. אלה לא תיאוריות – אלה נתונים של ייצור ממשי בעולם האמתי. כול הכסף האדיר המושקע במתקנים אלה מבוזבז לריק.

צריך גם לזכור שאיש לא בונה מתקני שמש ורוח במטרה להפיק חשמל. כתבי בלומברג הם אולי טיפשים, אבל המשקיעים אינם טיפשים כול כך.  הסיבה היחידה שבונים מתקנים מתחדשים היא כדי להפיק את הסובסידיות הממשלתיות. היכן שהממשלה לא מצווה ומממנת "מתחדשים" אין מתחדשים. כול הסיפור על ה"מתחדשים" – וזה סיפור גדול של 2 טריליארד דולר – כולו בלוף.

יעקב


26 באפריל 2015

גוף נוסף יבדוק את הטמפרטורות.


כידוע יש ארבע קבוצות מדענים שמחשבים ומפרסמים באופן שוטף את הטמפרטורות העולמיות על פי נתוני מדידות של תחנות מטאורולוגיות. גופים אלה הם: GISS  - גוף השייך ל NASA , סוכנות החלל האמריקאית, NOAA – השרות המטאורולוגי האמריקאי, hadcrut4 – גוף השייך למט-אופיס – השרות המטאורולוגי הבריטי בשיתוף עם אונ' מזרח אנגליה, ו BEST – גוף פרטי, בלתי תלוי, הפועל בברקלי, קליפורניה. ארבעת הגופים האלה מסתמכים פחות או יותר על אותם נתונים גולמיים של העבר וההווה שמתקבלים מתחנות מדידה מטאורולוגיות קרקעיות, דרך השירותים המטאורולוגיים הממשלתיים בכל הארצות. ההבדלים בין הגופים האלה הם בשיטות החישוב וה"התאמה" (adjustment) של הנתונים הגולמיים, בייחוד נתוני העבר. התוצאה הסופית היא שיש אומנם הבדלים קלים בין ארבע הסטים אבל ההבדלים קטנים, וניתן לאמור שבאופן כללי יש תאימות בין 4 הסטים, דבר שמחזק את הסברה שהנתונים שהם מפרסמים תואמים את המציאות.

יש עוד שני גופים ( RSS  ו UAH ) שמודדים את הטמפרטורות באמצעות לוויינים, כול אחד מהשניים באמצעות לוויינים אחרים, ובשיטות מדידה וחישוב שונות. יש הבדלים בין שני הסטים האלה לבין עצמם, וגם בינם לבין 4 הסטים של מדידות הקרקעיות. המדידות הלווייניות מציגות נתונים רק החל מ 1979, שנת תחילת מדידות אלה.

לאחרונה העלו חוקרים פרטיים ספקות גדולים לגבי שיטות החישוב וההתאמה של טמפרטורות העבר. כך למשל, טוענים חוקרים שבחצי כדור הארץ הדרומי לא הייתה שום התחממות כלל במאה השנים האחרונות, לפי נתוני המדידה הגולמיים – כלומר הנתונים שלא עברו "התאמה" adjustment. הם מטילים ספק בנחיצות ותקינות של תהליכי ה"התאמה" – adjustment  שעוברים נתוני העבר אצל 4 הגופים שלמעלה.

כעת הוקמה קבוצה חדשה של מדענים, שלקחו לעצמם את המשימה לבדוק ולבקר את תהליכי חישוב הטמפרטורות העולמיות, ובייחוד תהליכי ההתאמה של טמפרטורות העבר. מדענים אלה מונו ומומנו על ידי מכון מחקר פרטי באנגליה, GWPF (Global Warming Policy Foundation) – שהוא גוף ספקני, המתנגד להפצת הפחדה אקלימית בלתי מבוססת. פרטים נוספים על הקבוצה החדשה ניתן למצוא באתר שלהם.
מה הספק בקשר לסטים של נתוני הטמפרטורות שמתפרסמים עד כה (4 אלה שמניתי למעלה)? החשד הוא שעל ידי "התאמה" של נתוני העבר כלפי מטה מציגים מגמת התחממות מנופחת, גדולה מהמגמה האמתית.
נחיה ונראה מה ייצא מהיוזמה החדשה הזו.


יעקב

25 באפריל 2015

מאבק ירוק באמצעות שקרים והיסטריה


אנו יודעים מזמן שהארגונים והפעילים הסביבתיים שמו לעצמם למטרה להיאבק נגד כול דבר, נגד כול תכנית פיתוח חדשה, כל מפעל חדש, כול ישוב או שכונה חדשה, כל כביש חדש. הטבע, לדידם, הוא מעל לכל, מעל לבני האדם ולצרכים שלהם. כל מה שבני אדם עושים פסול. גם התרגלנו שהמאבקים הירוקים נעשים, בדרך כלל, באמצעות הפצת הפחדה היסטרית וטענות בלתי נכונות. המאבק הקדוש שלהם חשוב בעיניהם יותר מהאמת.

הפיאסקו האחרון הייתה ההודעה ההיסטרית של משרד הבריאות ש"חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר". שומו שמיים! רוצחים את הילדים שלנו! געוואלד! כמובן שוואינט עשה מזה כותרות שמנות במשך יומיים, זה לחם בשבילם, זו תפוצה. גם ראש עריית חיפה עשה מזה הון פוליטי, ועשה מעשה בריונות בלתי חוקי כאשר שלח משאיות של העיריה (באקט סמלי) לחסום את המפעלים המזהמים (לדבריו), ו"להציל את ילדי חיפה".

אבל – מסתבר שהכול שקר. אנשים יותר שקולים במשרד הבריאות הודיעו ש"אין עדות לקשר בין זיהום אוויר לתחלואת ילדים בחיפה". המחקר שעליו כביכול התבססה ההודעה הראשונה אינו אומר את אשר משרד הבריאות הודיע – כאילו שיש עודף תחלואה בסרטן של ילדים בגלל זיהום אוויר. מסתבר שהזיהום בחיפה אינו חמור יותר או גדול יותר מאשר הזיהום בערים אחרות, וששכיחות מקרי הסרטן בחיפה אינו גדול יותר מאשר בערים אחרות. כול ההודעה הייתה מבוססת על שקרים ורצון לזרוע בהלה.


זיהום האוויר זה בוודאי לא דבר טוב, ובוודאי שצריך "להילחם" בו – כלומר – לנסות להקטינו ככול האפשר. אבל אסור שזה יהיה השיקול היחידי. ראשית, המצב אינו חמור במיוחד, מצב זיהום האוויר הוא סביר (ביחס למתרחש בעולם), זו לא הבעיה הכי חמורה שניצבת בפנינו. שנית – צריך לדאוג גם לפרנסה ולרווחה של האנשים. ושלישית: איננו יודעים מה הגורם לסרטן – הטענה שזיהום האוויר גורם לסרטן, ככול שנשמעת הגיונית, אינה מבוססת על ידע אלא על ניחושים. ניתן לציין, במאמר מוסגר, שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, ותמותת התינוקות מהנמוכות בעולם – כך שמצבנו מבחינת הבריאות לא כול כך רע. צריך לראות דברים בפרופורציה, ללא היסטריה מבוססת על שמועות, ניחושים ודמגוגיה.

את הרקע לפרשה ההיסטרית האחרונה מסביר מור גלבוע, מנכ"ל המגמה הירוקה, במאמר בוואינט לרגל יום האדמה. בחיפה אושרו שלושה פרויקטים של פיתוח תעשייתי: 1. הרחבת בתי הזיקוק, 2. הקמת מתחם מפעלים חדש "קרקעות הצפון", ו – 3. נמל דלקים חדש בקריות. במסגרת האידאולוגיה הקיצונית שלהם נאבקים, כמובן, הארגונים הירוקים נגד כול מעשה פיתוח חדש. פיתוח, פרנסה ורווחה חומרית אינם ערך בעיניהם. אנשים צריכים, לפי השקפתם, להתקיים מיוגה ומדיטציה. מפעלים זה פויה, זה אסור.

אנו צריכים, כמובן, לשמור על הסביבה, ולזהם כמה שפחות, אבל אסור לעצור כול פיתוח בטענות רגשיות בלתי מוצדקות. אי אפשר ולא צריך לחסום הקמת מפעלים חדשים. צריך להקפיד שבמפעלים חדשים (וגם בקיימים) יותקן ציוד סינון וניקוי פליטות וטיפול בשפכים, ושרמת הזיהום שהם פולטים לסביבה תהיה המינימלית האפשרית – במסגרת הטכנולוגיה הקיימת. זו המטרה הלגיטימית למאבק של ארגונים ירוקים.  המפעלים דרושים כדי לפרנס אותנו, להביא רווחה חומרית. הרווחה האנושית היא ערך חשוב.

הגישה של הארגונים הירוקים – כפי שמשתקפת בפרשייה אחרונה זו (ורבות אחרות) דוגלת האיסור מוחלט של כול דבר, בלי קשר לכמות הזיהום הממשית שהוא יוצר. אצלם כול מפעל הוא פויה, פסול מיסודו. כול שכונה חדשה – פסולה – כי היא תופסת קרקע שקודם לא הייתה בנויה. הפסילות הגורפות האלה, והשימוש בשקרים והפצת הפחדה היסטרית מוציאים לארגונים הירוקים שם רע כאנשים קיצוניים, היסטריים ולא הגיוניים.

יעקב


שיר הלל לפחם ביום האדמה.

ביום האדמה, הנחגג על ידי ארגונים ירוקים ב 22 באפריל, שומה עלינו להלל את משאבי הטבע המבורכים, שבזכותם אנו מתקיימים והגענו עד הלום – וביניהם הנפט, הפחם והגז. בל נשכח אותם – אלה גם כן משאבי טבע, שהטבע העמיד לרשותנו ברוב נדיבותו.  הפחם, ואח"כ הנפט הם שאפשרו את המהפכה התעשייתית והטכנולוגית, ובזכותם הגענו לרמת החיים הנוכחית שלנו.  בלעדיהם היינו תקועים עדיין ברמת חיים של ימי הביניים. אז, מרבית האוכלוסייה (המעטה) חייה חיים מאד קשים, עם עבודה חקלאית שוברת גב מבוקר ועד ערב, וקיום רעוע על סף הרעב, והרבה פעמים גם מתחתיו.

הנפט והפחם (ולאחרונה גם הגז) הם שסיפקו את צרכי האנרגיה שלנו מאז ומתמיד, וימשיכו לעשות זאת גם בעתיד הקרוב, לפי תחזית משרד האנרגיה של ארה"ב.


צריך לציין שמקורות מתחדשים, בגרף למעלה, כוללים סכרים הידרו-אלקטריים, וכנראה גם "ביומסה" – עצים. ללא מקורות ישנים ומסורתיים אלה – המתחדשים החדשים – שמש ורוח – סיפקו רק 2.2% מהאנרגיה של ארה"ב, ויגיעו רק ל 4.3% בשנת 2040 לפי התחזית (ולא 28% כפי שמתחייב הנשיא אובמה, בהבטחות חסרות שחר).

כמובן – המשאב הטבעי הגדול והחשוב מכולם הוא בן האדם. בני האדם הצליחו, באמצעות ידע, המצאות ועבודה קשה, לרתום את משאבי הטבע למטרות פיתוח ושיפור רמת החיים.

יעקב

22 באפריל 2015

מרץ – החודש החם ביותר בהיסטוריה

זאת הכותרת של פרסום בוואינט, בעקבות פרסום של NOAA   (השרות המטאורולוגי הממשלתי של ארה"ב). אז מה? שוב משתוללת ההתחממות הגלובאלית הנוראית? נגזר דיננו להישרף?

לא בדיוק. זה אותו סיפור כמו הכותרות המפוצצות של "2014 השנה החמה ביותר". הם מנפחים כול מאית מעלה לסיפור של סוף העולם. ההתחממות במרץ, לפי NOAA, הייתה 0.05 מעלה מעל לשיא הקודם לחודש זה, וזה פחות ממרווח השגיאה של המדידות שהוא בערך 0.1 מעלה. וגם – בגרסת המדידות של GISS  לא היה מרץ החודש הם ביותר, אם כי אצלם פברואר היה החם ביותר, וגם שלושת החודשים הראשונים של 2015, במצטבר, היו החמים ביותר. בגרסת המדידות של hadcrut4 (ה Met Office -  השרות המטאורולוגי הבריטי) – היו שלושת החודשים ינואר-מרץ 2002 חמים יותר מאשר התקופה הזו ב 2015.

אז, שוב, כרגיל, מנפחים כול מאית מעלה של חישוב מפוקפק לכדי כותרת שמנה וסנסציונית שמטרתה לשרת את תעמולת ההפחדה.


גם "בלומברג" יצא בכותרת סנסציונית "שיאי הטמפרטורה התרסקו שוב" וגם הביאו אנימציה נחמדה הממחישה את עליית הטמפרטורות מאז 1880. 

מה שרואים היטב באנימציה של בלומברג הוא שהטמפרטורות עלו בהתמדה מאז 1880. לא שעלו בשיעור מדאיג – בס"ה 0.8 מעלות צלסיוס למאה שנה. אם העלייה תימשך, בקצב כזה, לא יקרה שום אסון ואף אפשרי שהתועלת מהתחממות כזו תהיה רבה מהנזק.

בכול זאת צריך להדגיש נקודה אחת. העלייה בטמפרטורות החלה ב 1880 (תחילת המדידות לפי NOAA), או אפילו ב 1850 – שהיא, בערך, שנת שפל של "תקופת הקרח הקטנה". מוסכם, פחות או יותר, על המדענים שההשפעה המחממת של הפד"ח שפולטים בני האדם לא הייתה קיימת לפני 1950 היות שעד אז ריכוז הפד"ח באטמוספרה לא היה שונה בהרבה מהריכוז הטבעי שהיה תמיד. אז, את עליית הטמפרטורות בין 1850 ל 1950 אי אפשר לייחס לפד"ח ולבני האדם, והיא התרחשה מסיבות טבעיות, שאותן אין אנו יודעים או מבינים.

אז – איך יודעים שההתחממות מ 1950 ועד היום התרחשה כולה, או רוב רובה (כפי שגורס ה IPCC) בגלל פליטות פד"ח אנושיות, בעוד התחממות בשיעור דומה שהתרחשה בין 1850 ל 1950, התרחשה מסיבות אחרות, טבעיות, לא יודעות?

האמת היא שלא יודעים, ולא יודעים כמה מההתחממות של 1950-2015 מתרחשת מסיבות טבעיות וכמה בגין הפעילות האנושית.


יעקב