14 באפריל 2011

צ'רנוביל – המחלוקת.


 בתמונה: צילום אווירי של הכור בצ'רנוביל לאחר התאונה (וויקיפדיה)

בפוסט הקודם על צ'רנוביל כתבנו על דו"ח מקיף משנת 2005 שחובר בחסות ארגון הבריאות העולמי WHO ובשיתוף הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית שבווינה IAEA . הדו"ח הזה, המתון יחסית, מדבר על 52 איש שנהרגו, ועל עוד "אולי, עד" 4000 איש שעלולים לחלות בסרטן ולמות בטרם עת, בעתיד, בגלל הקרינה שספגו כתוצאה מהאסון.
הירוקים, ששונאים אנרגיה אטומית ומפחדים (ומפחידים) מהקרינה לא מקבלים דו"ח זה. המפלגה של הירוקים בפרלמנט האירופי פרסמה דו"ח נגדי ( הנוסח המלא כאן, PDF ) – הטוען שספר מקרי המוות מסרטן שהאסון עלול לגרום הוא בין 30 ל 60 אלף.

על העובדות הבסיסיות אין מחלוקת: הכור בצ'רנוביל התפוצץ, העיף לאוויר לגובה רב את תוכן הליבה – כלומר חומר רדיואקטיבי רב. אח"כ הייתה שריפה של ליבת הגרפית של הכור, שנמשכה 10 ימים, ובמהלכם המשיכו להיפלט חומרים רדיואקטיביים רבים עם העשן, לאוויר. החלקיקים התפזרו על ידי הרוחות לכול חלקי אירופה, כולל שבדיה, פינלנד, אוסטריה, גרמניה, פולין, ואפילו איטליה ואנגליה. המחלוקת על כמות החלקיקים הרדיואקטיביים שנפלטו לא גדולה (הירוקים טוענים: כ  15-30% יותר מאשר ה WHO).

בעת האסון נפגעו כ 237 בני אדם מכמויות גדולות של קרינה. היו אלה עובדי הכור ועובדי כוחות ההצלה שבאו לכבות את השריפה. אנשים אלה חלו במחלת הקרינה, 28 מהם נפטרו במהלך 1986 (שנת האסון, לפני 25 שנה בדיוק) ועוד 19 עד שנת  2004 (שאר ה190 עדיין בחיים).  כמו כן חלו כ 4000 ילדים מסרטן בלוטת התריס. סרטן זה נגרם מיוד 131 רדיואקטיבי שנקלט בבלוטת התריס ונשאר שם. רק 9 מהם מתו, כי סרטן זה אינו קטלני במיוחד.

עד כאן העובדות. מעכשיו והלאה – ספקולציות, ניחושים, הערכות, וזריקת מספרים סתמית. הסיבה לכך היא שאיננו יודעים מה ההשפעה והנזק של קרינה רדיואקטיבית ברמה נמוכה. אנו פשוט לא יודעים, כול אחד זורק מספרים לפי תחושות הבטן שלו, על מקרי המוות שעוד יהיו בעתיד  כלומר אחרי יותר מ 20 שנה. עשרות אלפי מחקרים התפרסמו על הנושא, רובם מנסים להפיק מידע על ידי ניתוחים סטטיסטיים של נתונים על תחלואת הסרטן. אין וויכוח על כך שכמויות גבוהות של קרינה גורמות לסרטן, הוויכוח הוא על כמויות קטנות. הסרטן מתפתח לרוב באיטיות ומופיע רק הרבה שנים לאחר המקרה.  קשה מאד להפריד בין תחלואה טבעית (כולל גורמי סיכון כמו עישון, אלכוהוליזם ועוני) לתחלואה שנגרמה על ידי הקרינה מצ'רנוביל. יש גם שטוענים שעליה במקרי הסרטן שכן התגלתה נובעת מריבוי הבדיקות שבוצעו באוכלוסיית הסיכון מעבר לבדיקות הרגילות.
אנו פשוט לא יודעים אם קרינה ברמה נמוכה מסוכנת, ועד כמה. המחלוקת בין הדו"ח של WHO לדו"ח הירוק הוא בדיוק בנקודה זו. WHO טוענים (טענה סבירה) שקרינה נמוכה – בסדר גודל של קרינת הרקע הטבעית, מן הסתם לא מסוכנת. כמו שציינתי, קרינה רדיואקטיבית מצויה בכול מקום בטבע, קרינה מסלעים, מהאדמה ומגזים שנפלטים מהאדמה. רמת הקרינה הטבעית משתנה ממקום למקום, ויש מקומות (למשל דנבר, קולורדו, ארה"ב) בו היא גבוהה פי 100-1000 מאשר במקומות אחרים.
הירוקים טוענים לעומת זאת, שכול קרינה מסוכנת, כול קרינה מסרטנת, אפילו קרינה טבעית ברמה נמוכה. לכן – כול כמות הקרינה שנפלטה מצ'רנוביל ונפגשה עם בני אדם תגרום בסופו של דבר לעליה כלשהי בסיכון לסרטן. הם ממציאים איזשהו פקטור שמבוסס על ניחושים, מכפילים אותו בכמות האוכלוסייה באזורים שאליהם היגיעה איזשהו חלקיק קרינה מצ'רנוביל ( כ40% משטחה של אירופה) – וכך הם מגיעים לניחוש על 30 עד 60 אלף הרוגים (עתידיים) מקרינת צ'רנוביל. הבסיס להערכה זו איננו מצוי בעובדות או בידע שיש, הוא אידיאולוגי – הפחד מהקרינה והרצון לחסום את האנרגיה הגרעינית.
חוסר הידיעה שלנו בנושא משמשת כר נוח להפחדה – אנו תמיד פוחדים מהבלתי נודע. (המצב דומה עם ההתחממות הגלובאלית).

אני, אישית, מעודד מהנתון המוצק שכן קיים: שתוך 20 שנה אפשר לייחס בוודאות (סבירה) לאסון צ'רנוביל "רק" כ 52 מקרי מוות. אין ספק שיהיו עוד מקרי מוות בהמשך, אבל אני נוטה יותר לקבל את ההערכה (המצוצה מהאצבע) של WHO מאשר את ההערכה החמורה הרבה יותר (ומצוצה מהאצבע עוד יותר) של הדוח הירוק.

הנזק הגדול יותר של אסון צ'רנוביל היה הנזק הכלכלי והנזק הנפשי והפיזי שנגרם למאות אלפי אנשים שזוהו כ "אוכלוסיית סיכון", וחלקם פונו מבתיהם. מבחינה זו הנזק של צ'רנוביל מצוי בסדר גודל דומה לנזק של רעידת האדמה והצונאמי ביפאן, אסון טבע של "פעם באלף שנה". אין להקל ראש בנזקי אסון צ'רנוביל, אבל גם לא צריך להיכנס להיסטריה ולסגור את כול הכורים.
יעקב