1 בינואר 2012

הדת הירוקה של ארדן / בועז ארד

"אני גאה להשתייך לדת הזאת," כך מעיד על עצמו השר גלעד ארדן במאמר דעה במעריב עסקים (שהתפרסם ב28 בדצמבר) במענה לכינוי "הדת הירוקה" בה השתמש רותם סלע, כתב העיתון במאמר שסיקר את העליות הצפויות במחירי האנרגיה כתוצאה מהלחץ הבלתי פוסק של הירוקים וארדן (ושר התשתיות עוזי לנדאו) להפעיל מקורות אנרגייה "ירוקים" בישראל.

השר ארדן מפזר נתונים מופרכים מוטעים ומטעים.

ארדן טוען כי בשנת 2012 יעלו מחירי החשמל ונסבול מפגיעה באיכות האוויר בשל שימוש בדלקים יקרים ומזהמים, בעיקר סולר ומזוט בשל הגז המצרי שנותק. לטענתו הגורם לכך הוא אי פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשת.
אך היה זה דווקא ארדן שתמך בעצירת הבניה של תחנות הכוח המודרניות שהיו אמורות לפעול עם פחם, מה שהיה גם מוזיל את המחירים ביחס לדלקים המזהמים וגם משפר את איכות האוויר בשל שיכלול המסננים בתחנות החדשות, וגם מגוון את אספקת הדלקים של ישראל ומשפר את יכולת העמידה הבטחונית תחת איומי טילים ׁ(שכן מאגר פחם פחות מסוכן ונפיץ ממאגרי גז או דלק נוזלי, וקידוחי הגז בים פגיעים שבעתיים).

הטענה כאילו אנרגיות רוח ושמש יכולות לשמש תחליף לדלקים המזהמים אין לה על מה להסתמך, אמנם ארדן מספר לנו כי שבדיה, דנמרק וגרמניה הגיעו להשגים בשימוש באנרגיות מתחדשות ולראייה מציג מספרים שהם מוטים ובלתי רלוונטיים.

למשל, מסביר ארדן ששבדיה משתמשת בשיעור העולה על 40% של אנרגיה מתחדשת. זה לא רלוונטי. שבדיה התברכה במפלי מים ועיקר האנרגיה המתחדשת שלה מופקת על ידי תחנות הידרו אלקטריות.
היכן בדיוק מציע ארדן להציב את הסכרים הללו בישראל – האם באתר "שבע תחנות" שבמעלה הירקון? חלק נכבד אחר של האנרגיה בשבדיה מופק בתחנות כוח גרעיניות, כאלו שהירוקים נלחמים נגדן מלחמת חורמה. 


תחנות אלו הם גם ההסבר לכך שדנמרק מוצגת כמדינה המפיקה 18% מן החשמל באמצעות מקורות מתחדשים.
בפועל צורכים הדנים רק כ-7.5% מן החשמל שמיוצר על ידי הרוח ומייצאים את השאר. הדבר נובע מכך שייצור החשמל מרוח אינו עקבי ותלוי בגחמות הרוח. הדנים יכלו להרשות לעצמם להקים מערך עצום של תחנות רוח שמספקות חשמל לסירוגין, לפי הרוח שכן  בשעות בהן לא נושבת הרוח בעוצמה מתאימה (חזקה מידי או חלשה מידי) מושכת דנמרק חשמל משבדיה נורווגיה וגרמניה המפיקות אותו בתחנות חשמל קונוונציונליות וגרעיניות. בשל חוסר הרציפות באספקה הקמת תחנות רוח ושמש אינן פוטרות מגיבוי מלא של תחנות רגילות, ולישראל אין אפשרות לסמוך על שכנותיה שיעשו עבורה את "העבודה השחורה" כפי שעושה דנמרק.

גם גרמניה שחשבה שניתן להסתדר בלי כורים גרעיניים ובלי תחנות כוח רגילות התעוררה כבר למציאות בה יש מחסור בחשמל וביולי השנה החלה להעביר תקציבים שיועדו לאנרגיות מתחדשות על מנת לממן בדחיפות הקמה של תחנות פחמיות וגזיות, בנתיים סומכת גרמניה על חשמל שהיא מייבאת מצרפת הגרעינית. חוץ מזה הטילה גרמניה מס בשיעור ממוצע מעל 200 דולר לשנה למשפחה, למימון האנרגיה הירוקה.

השר ארדן מציג לנו תמונת עולם מגמתית. לישראל אין את היכולת לנווט ברשלנות ואמונה עיוורת כזאת בים האנרגיה הסוער והמסוכן של המזרח התיכון המציג אתגרים ואיומים שונים לחלוטין מאלו עמם מתמודדות מדינות אירופה.

השר מדבר גבוהה, על קידמה ועתיד יותר טוב ונקי. אלו מילים ריקות מתוכן. מתקן סולארי שאינו מפיק הרבה אנרגיה, וגם את זו הוא מפיק שעות מעטות ביממה, ובמחיר גבוה – אינו מייצג קידמה אלא רגרסיה, בזבוז משאבים לריק.

העובדות הכספיות הן שכאשר יוקמו מתקנים סולריים רבים, לפי החלטת הממשלה בתעריפים שהם פי 4 עד 8 גבוהים מהתעריף של חשמל רגיל, מישהו ישלם. אז יעלה מחיר החשמל בגלל החשמל הסולארי. הניסיון להכחיש עובדה זו חוטא לאמת. בסוף אנו נאלץ גם לשלם ביוקר, גם להקים תחנות פחם וגז (לגיבוי) וגם נסבול ממחסור בחשמל בשל העיכובים הבלתי פוסקים מצד ארדן ושתפיו הירוקים לפיתוח משק החשמל.


תמצית המאמר פורסמה באתר מעריב NRG במענה למאמרו של השר ארדן - כאן.