מאבק ירוק באמצעות שקרים והיסטריה

אנו יודעים מזמן שהארגונים והפעילים הסביבתיים שמו לעצמם למטרה להיאבק נגד כול דבר, נגד כול תכנית פיתוח חדשה, כל מפעל חדש, כול ישוב או שכונה חדשה, כל כביש חדש. הטבע, לדידם, הוא מעל לכל, מעל לבני האדם ולצרכים שלהם. כל מה שבני אדם עושים פסול. גם התרגלנו שהמאבקים הירוקים נעשים, בדרך כלל, באמצעות הפצת הפחדה היסטרית וטענות בלתי נכונות. המאבק הקדוש שלהם חשוב בעיניהם יותר מהאמת.

הפיאסקו האחרון הייתה ההודעה ההיסטרית של משרד הבריאות ש"חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר". שומו שמיים! רוצחים את הילדים שלנו! געוואלד! כמובן שוואינט עשה מזה כותרות שמנות במשך יומיים, זה לחם בשבילם, זו תפוצה. גם ראש עריית חיפה עשה מזה הון פוליטי, ועשה מעשה בריונות בלתי חוקי כאשר שלח משאיות של העיריה (באקט סמלי) לחסום את המפעלים המזהמים (לדבריו), ו"להציל את ילדי חיפה".

אבל – מסתבר שהכול שקר. אנשים יותר שקולים במשרד הבריאות הודיעו ש"אין עדות לקשר בין זיהום אוויר לתחלואת ילדים בחיפה". המחקר שעליו כביכול התבססה ההודעה הראשונה אינו אומר את אשר משרד הבריאות הודיע – כאילו שיש עודף תחלואה בסרטן של ילדים בגלל זיהום אוויר. מסתבר שהזיהום בחיפה אינו חמור יותר או גדול יותר מאשר הזיהום בערים אחרות, וששכיחות מקרי הסרטן בחיפה אינו גדול יותר מאשר בערים אחרות. כול ההודעה הייתה מבוססת על שקרים ורצון לזרוע בהלה.

זיהום האוויר זה בוודאי לא דבר טוב, ובוודאי שצריך "להילחם" בו – כלומר – לנסות להקטינו ככול האפשר. אבל אסור שזה יהיה השיקול היחידי. ראשית, המצב אינו חמור במיוחד, מצב זיהום האוויר הוא סביר (ביחס למתרחש בעולם), זו לא הבעיה הכי חמורה שניצבת בפנינו. שנית – צריך לדאוג גם לפרנסה ולרווחה של האנשים. ושלישית: איננו יודעים מה הגורם לסרטן – הטענה שזיהום האוויר גורם לסרטן, ככול שנשמעת הגיונית, אינה מבוססת על ידע אלא על ניחושים. ניתן לציין, במאמר מוסגר, שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, ותמותת התינוקות מהנמוכות בעולם – כך שמצבנו מבחינת הבריאות לא כול כך רע. צריך לראות דברים בפרופורציה, ללא היסטריה מבוססת על שמועות, ניחושים ודמגוגיה.

את הרקע לפרשה ההיסטרית האחרונה מסביר מור גלבוע, מנכ"ל המגמה הירוקה, במאמר בוואינט לרגל יום האדמה. בחיפה אושרו שלושה פרויקטים של פיתוח תעשייתי: 1. הרחבת בתי הזיקוק, 2. הקמת מתחם מפעלים חדש "קרקעות הצפון", ו – 3. נמל דלקים חדש בקריות. במסגרת האידאולוגיה הקיצונית שלהם נאבקים, כמובן, הארגונים הירוקים נגד כול מעשה פיתוח חדש. פיתוח, פרנסה ורווחה חומרית אינם ערך בעיניהם. אנשים צריכים, לפי השקפתם, להתקיים מיוגה ומדיטציה. מפעלים זה פויה, זה אסור.

אנו צריכים, כמובן, לשמור על הסביבה, ולזהם כמה שפחות, אבל אסור לעצור כול פיתוח בטענות רגשיות בלתי מוצדקות. אי אפשר ולא צריך לחסום הקמת מפעלים חדשים. צריך להקפיד שבמפעלים חדשים (וגם בקיימים) יותקן ציוד סינון וניקוי פליטות וטיפול בשפכים, ושרמת הזיהום שהם פולטים לסביבה תהיה המינימלית האפשרית – במסגרת הטכנולוגיה הקיימת. זו המטרה הלגיטימית למאבק של ארגונים ירוקים.  המפעלים דרושים כדי לפרנס אותנו, להביא רווחה חומרית. הרווחה האנושית היא ערך חשוב.

הגישה של הארגונים הירוקים – כפי שמשתקפת בפרשייה אחרונה זו (ורבות אחרות) דוגלת האיסור מוחלט של כול דבר, בלי קשר לכמות הזיהום הממשית שהוא יוצר. אצלם כול מפעל הוא פויה, פסול מיסודו. כול שכונה חדשה – פסולה – כי היא תופסת קרקע שקודם לא הייתה בנויה. הפסילות הגורפות האלה, והשימוש בשקרים והפצת הפחדה היסטרית מוציאים לארגונים הירוקים שם רע כאנשים קיצוניים, היסטריים ולא הגיוניים.

יעקב