דפים

3 במאי 2016

השקעה באנרגיות מתחדשות – 2015


סך של כ 367 מיליארד דולר הושקעו, בכול העולם, בשנת 2015, באנרגיות מתחדשות. זוהי עלייה של 7% לעומת שנת 2014, לפי מחקר קנדי. בלומברג מביא מספר אחר: 329 מיליארד דולר, עלייה של 4% לעומת 2014 ו 3% יותר גבוה משנת השקעות השיא 2011.


הארצות שבראש רשימת המשקיעים הן: סין – 110 מיליארד דולר(של ארה"ב), ארה"ב – 56, יפן – 46, אנגליה – 23 והודו 11. בפעם הראשונה, ב 2015, סך ההשקעות בארצות מתפתחות (167 מיליארד דולר) היה יותר גדול מההשקעות בארצות מפותחות (ארצות עשירות – 162 מיליארד).
"כושר הייצור" המותקן אף הוא הגיע לשיא: 64GW  רוח ו 57 GW  שמש (פוטוולטאי) – הושלמו והחלו לפעול, ב 2015, גידול של 30% לעומת 2014. (כושר ייצור תיאורטי – כאשר השמש זורחת או הרוח נושבת בלבד, פחות מ 25% מהזמן).
ההשקעה מתחלקת לסוגי אנרגיה שרואים בגרף למטה.


הרבה שמש ורוח, וגם – סכרים גדולים (הידרו) וביומסה. סכרים גדולים (הידרו) הם מקור מצוין לאנרגיה חשמלית מתחדשת, אבל: 1. אפשרות הגידול מוגבלת על ידי הטופוגרפיה, רוב המקומות המתאימים בארצות המפותחות כבר נוצלו, הגידול הנוכחי הוא בארצות עניות. 2. מרבית ארגוני הסביבה (גרינפיס בראשם) מתנגדים בחריפות להקמת סכרים גדולים חדשים, בטענה שהם פוגעים בסביבה – טענה נכונה כשלעצמה. המגמה בארצות עשירות, כמו ארה"ב, היא להרוס ולבטל סכרים ישנים שנבנו לפני שנים רבות.

אם מסתכלים על ההשקעה לפי ארצות מתגלה תופעה משמעותית מאד: ההשקעה בארצות המפותחות – בעיקר אירופה וארה"ב – נמצאת בירידה. עיקר הגידול בהשקעה בא מסין. סין ארץ ענקית, שהצטרפה יחסית מאוחר לאופנה של בזבוז כסף על אנרגיות דמיוניות. הם בנו מקודם מפעלים ענקיים ללוחות שמש וטורבינות רוח, מתוך מגמה לעשות רווחים על ידי הספקת לוחות וטורבינות לאירופה וארה"ב. עכשיו, משהתעייפו הארצות הזקנות, נמצאים מפעלים רבים בסין בהפסד וסכנה של פשיטת רגל. השקעת ממשלת סין באנרגיית שמש ורוח נועדה לעזזור למפעלים שלה – זה מין קרש הצלה להם.

כמו כן השקיעו הרבה הארצות האלה: מקסיקו, צ'ילה, דרום אפריקה ומרוקו. אירופה, לעומת זאת הקטינה השקעותיה ב 18% לעומת 2014, והן פחות מחצי לעומת שנת השיא – 2011. ארה"ב דורכת פחות או יותר במקום, השקעותיה לא השתנו לעומת 2011. יש להניח שמרבית ההשקעות בארצות "מתפתחות" (חוץ מסין) ממומנות על ידי מענקים והלוואות מהארצות העשירות. פעם, סיוע החוץ ניתן למפעלי תשתיות (כבישים, תחנות כוח ומפעלי תעשיה), שהביאו תועלת ועזרו לפיתוח הארצות העניות. היום האופנה מכתיבה למממן תחנות רוח ושמש, שתרומתן לפיתוח הממשי אפסית. המדינות העשירות מעדיפות שהעניות לא יתפתחו, ולא יגיעו לרמת צריכה גבוהה, לא של אנרגיה ולא של מוצרים אחרים.

כול ההשקעה באנרגיות רוח ושמש מבוססת כולה אך ורק על סובסידיות ומנדטים. המשקיעים אינם משקיעים בייצור אנרגיה אלא באיסוף סובסידיות. והם גם נהנים ממנדטים: צווים ממשלתיים לפיהם חייבות חברות החשמל לרכוש כמות מינימלית של חשמל מתחדש (אחוז מהחשמל, האחוז משתנה מארץ לארץ). כמו כן יש מנדטים המחייבים את חברות החשמל לרכוש כול קוט"ש מרוח ושמש, ובמחיר גבוה, מובטח מראש, ל 20-25 שנה.

האמת היא שהארצות המפותחות, שכבר התקינו כמות ניכרת של אנרגיה מתחדשת, מתחילות להתעייף, הן מהבעיות של שילוב חשמל תזזיתי ברשת, והן מתשלום סובסידיות גדולות. הן גם מתעייפות מהרס הסביבה הנגרם על ידי זריעת עשרות אלפי טחנות רוח ענקיות בשטחי הטבע או בקרבת היישובים.  הארצות המתפתחות (וביניהן ישראל) מתחילות ללמוד על בשרן את נזקי החשמל ה"מתחדש" – בעיקר נזקים כספיים, אבל גם סביבתיים. עוד מעט יתעייפו גם הן.

בניגוד לתרועת הצהלה בה מודיעים פעילי ה"מתחדשים" על העלייה בהשקעות – ניתוח המספרים מעיד על עייפות וחוסר תוחלת.

יעקב



2 comments:

אשר פט אמר/ה...

תפסתי אותך יעקב...

זוכר ""אני יודע את התשובה"
אתה חושב שאתה יודע. אשריך. כבר אמרתי לך: אני לא עוסק בספקולציות.". מהתגובות לעמדון הזה: http://www.green-logic.info/2016/04/blog-post_26.html

אבל אתה כן יודע ש"המדינות העשירות מעדיפות שהעניות לא יתפתחו, ולא יגיעו לרמת צריכה גבוהה, לא של אנרגיה ולא של מוצרים אחרים."

איפה אומרים דבר כזה בפה מלא?

לפעמים צריך להעריך מה באמת חושבים ורוצים, מה גם שה"אבטיחים" אומרים מה שהם רוצים: סוף לצמיחה ואפילו צימצום הצריכה (מה שהם קוראים "צריכת יתר").

אנונימי אמר/ה...

פרשנות לא נכונה של הנתונים.

אין מה לסתכל על ההשקעה הדולרים אלא על התפוקה המותקנת וזאת בגלל ירידת המחירים החדה של הציוד וההתקנה