השמש מסובסדת פי 236 מהנפט.

כנגד הטענה שכול האנרגיות הירוקות בנויות על סובסידיות, טוענים הירוקים שגם הנפט, הפחם, הגז והגרעין מסובסדים. זה נכון. הכול מסובסד במדינת הסעד המודרנית. אפילו גידול ילדים מסובסד (קצבאות ילדים). בתחום האנרגיה - נשאלת השאלה מה שיעור הסובסידיות, ובייחוד – מה שיעור הסובסידיות ליחידת אנרגיה מיוצרת.

בגרף הבא רואים את סך הסובסידיות הכוללות בענף האנרגיה, במיליארדים של דולרים לשנה, בארה"ב (לפי מרכז המידע לאנרגיה של משרד האנרגיה בארה"ב):

בזמן שהשמש והרוח מסובסדים, כול אחד, בכ 5-6 מיליארד דולר לשנה, ומתחדשים אחרים בכ 2 מיליארד (וביו דלק ב 7 מיליארד) – הפחם, הגז והנפט מסובסדים בכ 4 מיליארד (יחד).

הצרה היא שהרוח והשמש מייצרים מעט אנרגיה. לכן – אם מחלקים את הסובסידיה ליחידת אנרגיה מיוצרת מקבלים את התמונה הבאה:

השמש מקבלת סובסידיה גבוהה פי 326 לעומת הפחם או הנפט – ביחס לכמות האנרגיה המיוצרת. הרוח – פי 69, הגרעין פי 4.

ברור אם כן, שהטענה "גם הנפט והגז מסובסדים" אינה אלא ניסיון לזרוע חול בעיניים. הסובסידיה של השמש היא פי 235 מזו של הפחם או הנפט, ושל הרוח – פי 69. הירוקים מנסים לבנות את ה"נרטיב" שלהם על שקרים.

יעקב

דלק פחמי יספק 75% מהאנרגיה ב 2040

מנהל מידע האנרגיה של ממשלת ארה"ב מפרסם תחזית צריכת אנרגיה לשנת 2040.

ה EIA   צופה גידול של 48% בצריכת האנרגיה העולמית, בין השנים 2012 ל 2040. מרבית הגידול יבוא בארצות מתפתחות כמו סין, הודו ואחרות. הארצות המפותחות (העשירות) הגיעו לרוויה, הן צורכות הרבה אנגריה כבר עכשיו ולא זקוקות להגדלת הצריכה. אוכלוסייתן לא גדלה, כלכלתן לא מתפתחת, ואת מרבית המפעלים הן מייצאות לחו"ל. לכן – הצריכה של אנרגיה גדלה בארצות העניות, ולא גדלה במפותחות.

מקורות האנרגיה ב 2040 יהיו (לפי תחזית זו) 75% פחמיים – דהיינו נפט, גז ופחם. השימוש בפחם יגדל יחסית מעט, בעיקר בשנים הראשונות ואח"כ יתייצב, השימוש בנפט וגז יגדל הרבה יותר. גם השימוש באנרגיה גרעינית יגדל, אבל מעט, ורק בחלק המאוחר של התקופה ( 2030-40).

למרות סובסידיות ענקיות והוצאה גדולה מאד, יספקו המקורות המתחדשים רק חלק קטן מהאנרגיה. למרות כול הדיבורים היפים והסכמי פאריס, והיעדים הנעלים של 100% אנרגיה מתחדשת, 80%, 50% וכו', זה לא יקרה. כול היעדים האלה הם יעדי סרק, לא חשוב כמה כסף יוציאו על זה. כול הכספים האדירים שכבר הוצאו (לפחות טריליארד דולר עד כה) לא הניבו שום תוצאות.

ב 2040, יותר מ 75% מהאנרגיה תהיה ממקורות פוסיליים (פחמיים), השאר – חלק מאנרגיה גרעינית – כ 6%, ומהאנגריה המתחדשת ( 19%) – כ 75% תהיה מסכרים הידרו גדולים וותיקים. רק כ 5%-6% מהאנרגיה תהיה משמש ורוח – שהם המקורות שבהם משקיעים את כול המיליארדים, והם המקורות המתחדשים היחידים שיכולים (לכאורה) לצמוח.  כול ההשקעה העצומה שהייתה ועוד תהיה לא תניב תוצאות, כי המקורות האלה דלים. כול הדיבורים על "אנרגיית העתיד" הם חלומות מנותקים מהמציאות.

יעקב

עוד פשיטת רגל סולארית

חברת "יינגלי" (באידיש: יינגל'ה) – החברה הגדולה לייצור פאנלים סולאריים, מסין, נמצאת בקשיים כלכליים ועל סף פשיטת רגל. (Yingli Green Energy Holding Co., once the world’s biggest solar manufacturer).   יינגלי הפסידה כסף מאז 2011, והצליחה לשרוד רק הודות להזרקת כסף גדולה מבנק הפיתוח הממשלתי הסיני. היא אמרה שתתקשה בפירעון אג"ח בסך מעל 200 מיליון דולר שפירעונן ב 12 במאי.

איזה באסא! דווקא עכשיו, כשהפאנלים הסולאריים נעשו סופר זולים, והביקוש להם עומד להרקיע שחקים, הולכת יינגלי, היצרנית הכי גדולה, ופושטת את הרגל... זה מזכיר את הסיפור הידוע עם הסוס, שבעל העגלה נתן לו כול יום פחות חציר, כי ניסה להרגיל אותו לאכול פחות (כי החציר יקר). דווקא כאשר כבר התרגל ואכל כמעט כלום, דווקא אז הנפל והתפגר.

משהו מוזר קורה ליצרנים הסיניים. הם מייצרים, ומשתדלים למכור לוחות שמש בכול מחיר, גם במחיר הפסד. הם השקיעו ובנו מפעלי ענק רבים, וכושר הייצור עולה בהרבה על ביקוש. האבא הגדול (ממשלת סין ובנק הפיתוח שלה) יצילו אותם. הם "גדולים מכדי ליפול". הרווחיות אינה תנאי קיומי. פשיטות רגל סולאריות קודמות בסין: סאנטק, סאנטק, הנרג'י. אינני יודע אם חישובי העלות של פרופ' קית' המלומד מבוססים על עלות אמת או עלות "סינית".

היינגל'ה לא לבד, חברות האנרגיה הסולאריות הסיניות בחברה טובה. "סולר סיטי" (מארה"ב), של אלון מאסק, גם היא בדרך להתרסקות. דווקא עכשיו, כשלוחות השמש סוף, סוף נעשו זולים...

שימו לב גם לארץ של המכרז הזול האחרון – דובאי. המציעים מוכנים להסתכן בחוזה ל 28 שנים, כי הם סומכים על דובאי – אין סכנה שדובאי תפשוט את הרגל – בזכות הנפט. זה מזכיר עוד אמרה: קל להיות סוציאליסט טוב אם יש לך אבא עשיר שמקיים אותך. קל להיות חלוץ ירוק של שדות סולאריים, אם יש לך מספיק נפט בשביל לשלם עבור זה.

יעקב

משמעות החשמל הסולארי הזול

הנה מה כתבתי בבלוג זה לפני 4 וחצי שנים:

ראשית כול – אני בעד. אם פאנלים סולאריים יהיו כול כך זולים עוד מעט, נחכה שיהיו זולים ונרכוש אותם כאשר זה יהיה כדאי. למה לבזבז מיליארדים רבים של דולרים עכשיו על פאנלים יקרים, ועוד להתחייב למחיר היקר של החשמל ל 25 שנים קדימה?

אם אכן החשמל הסולארי זול כול כך, השימוש בו יחדור במהירות. בהרבה מפעלים, אזורי תעשייה ובנייני משרדים (וסביבתם) יתקינו לוחות שמש לשימוש עצמי, כדי להקטין את חשבונות החשמל שלהם. צרכנים גדולים אלה משלמים כ 40 אג' לקוט"ש עבור חשמל של חברת החשמל. החלק הגדול של פעילותם היא בשעות היום, כאשר השמש זורחת והלוחות מספקים חשמל. הם ישמחו להשתמש בחשמל סולארי במחיר 12 אג' לקוט"ש (כמו דובאי) או אפילו 20-30 אג' לקוט"ש, ויחסכו מאות אלפי שקלים בחשבונות החשמל. אי אפשר למנוע מאנשים ועסקים להתקין לוחות לשימוש עצמי, ללא "הסדר", ללא אישור של רשות החשמל, ללא בירוקרטיה. כול "ההסדרים" נדרשים רק לצורך קבלת סובסידיות או זיכויים לפי שיטת מונה נטו. לצורך שימוש עצמי "נטו" – אין צורך באישורים!

אם אכן לוחות השמש זולים, הרי תקופת ה"חממה" או העידוד לתעשיית ינוקא הסתיימה, המטרה הושגה. השמש אכן הגיעה לבגרות ולא זקוקה יותר לעידוד. על הממשלה, ורשות החשמל לחדול לגמרה מפעילות העידוד והסבסוד של חשמל סולארי. אין יותר צורך.

חוץ מזה, כול מה שהוצא עד כה, ב"הסדרים" השונים, עם מחיר גבוה מובטח, מעל למיליארד ₪ לשנה, בהתחייבות ל 20 שנה, היה בזבוז נוראי. איוולת זועקת לשמיים. בהחלט יכולנו לשבת בשקט עד עכשיו, ולהתחיל להתקין לוחות רק משירד מחירם ונעשו כדאיים. הקפיצה החוכמולוגית בראש, שעשינו בסבסוד החשמל הסולארי, בעלות הרבה מיליארדי שקלים לא הביאה שום תועלת. אבל זה בכי על חלב שנשפך.

הממשלה (באמצעות חברת החשמל שבבעלותה ורשות החשמל) חייבת לדאוג שיהיה מספיק כושר ייצור (תחנות כוח) פחמי וגזי כדי לספק את כול הביקוש בשעות הערב, ובימי החורף כאשר השמש לא זורחת. הממשלה חייבת להבטיח אספקת חשמל סדירה. בנושא השמש, על הממשלה לסור מהדרך, ולא להתעסק בנושא. אם זה כדאי, זה יתפתח מעצמו, אם לא יפריעו לו.

בייחוד טיפשי הוא להמשיך עם הפרויקטים של שתי התחנות התרמו-סולאריות באשלים כי זה יקר בצורה זוועתית. ניתן להשיג חשמל סולארי (פוטו-וולטאי) במחיר 12 אג' לקוט"ש (כמו בדובאי), איוולת מוחלטת היא לדבוק בטכנולוגיה שהוכיחה שהיא כושלת ולהתחייב למחיר כ 90 אג' לקוט"ש, למשך 25 שנה, כפי שהתחייבו באשלים. יש לבטל את החוזים האלה, גם אם הדבר כרוך בתשלום של פיצויים ליזמים.

יעקב

החשמל הסולארי זול.

מחירי החשמל הסולארי ירדו בכ 50% במשך השנה האחרונה. במכרז שהיה בדובאי (במפרץ הפרסי), לבניית שדה סולארי ענק, בהספק (תיאורטי) של 800MW  התקבל מחיר זול של כ 3 סנט של דולר לקוט"ש (פחות מ 12 אג'). זה בערך חצי מהמחיר של 5.85 סנט ( כ 22 אג') שהתקבל בדובאי, באותו אתר, בינואר לפני שנה ו כ 15% פחות ממחירים שהתקבלו במקסיקו, צ'ילה ופרו בחודשים האחרונים.

לשם השוואה: היה מכרז נוסף, בדובאי, לבניית תחנת כוח פחמית חדשה, בהספק כ 1200 MW, במכרז זה התקבל מחיר Aשל 4.5 סנט לקוט"ש ( 17 אג) , מחיר גבוה ב 50% לעומת המחיר של התחנה הסולארית. יש מומחים המטילים ספק אם המחיר הזול של החשמל הסולארי הוא כלכלי, ואם החברות המציעות יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן (ויוכלו להשיג מימון בנקאי לפרויקט). ייתכן שתוצאות המכרזים משקפים ריצת אמוק לתפוס נתח שוק תוך סיכון ה רווחיות.

דייוויד קית', מומחה מהארווארד, שהיה בעבר ספקן בקשר לתועלת של אנרגיה סולארית (כמוני) שינה כעת דעתו ופרסם מאמר על המשמעות של הירידה הגדולה במחירי לוחות השמש. הוא מגיע למסקנה ששורה של שיפורים טכנולוגיים קטנים הביאו לירידה גדולה במחירים של חשמל סולארי. הוא מצא שמחירים בין 2 ל 4 סנט לקוט"ש (8-12 אג') בהחלט אפשריים והגיוניים עבור מתקנים סולאריים גדולים (מעל 50 MW), במקומות מתאימים מבחינת האקלים (כמו דובאי, דרום מערב ארה"ב וגם ישראל).

מה המסקנות נוכח התפתחות זו? תחנות סולאריות יוכלו בהחלט לספק נתח משמעותי של צריכת החשמל שלנו. צריך, אבל, לזכור את המגבלות של השמש: גם במקומות הכי טובים, וגם בטכנולוגיה הכי חדישה לא יספקו לוחות השמש חשמל אלא כ 20-30% מהזמן (בחישוב שנתי). לכן חייבים לפתח ולהחזיק, במקביל, מתקני ייצור אחרים (גז, פחם או גרעין) בהספק של 100% מהביקוש. המחיר של תחנות הגיבוי לא נלקח בחשבון בחישוב המחיר של חשמל סולארי. מחיר החשמל של תחנות הגיבוי, שיפעלו רק חלק משעות היממה, יהיה גבוה ממחיר חשמל של תחנות הפועלות ברציפות, וגם פליטות הפד"ח שלהן יהיו יותר גבוהות (לכול קוט"ש מופק).

 שנית: מרכזי האוכלוסייה הגדולים (ולכן מרכזי צריכת החשמל) נמצאים בקווי רוחב צפוניים יותר מדובאי. בגרמניה, למשל, מספקת השמש חשמל רק 12% מהזמן, באנגליה רק כ 10% מהזמן. באזורים אלה החשמל הסולארי יהיה יותר יקר, וכמותו היחסית יותר קטנה. אפשר גם לבנות קווי ממסר ארוכים מאזורים מוכי שמש לאזורי הצריכה, אבל זה מייקר את החשמל, ומוסיף קשיים וסיכונים.

דייויד קית' משתעשע בספקולציה על ייצור דלק סינטטי ממים, פד"ח ( (co2 ואנרגיה (חשמל) מהשמש. במקרה כזה אפשר היה להקים מפעלים כאלה לייצור נפט סינטטי במדבריות בעולם, ולפתור את הביעה של מחסור בנפט, שהוא משאב סופי, והן את בעיית פליטות הפד"ח. אבל, זה מדע דמיוני. התהליך אפשרי, מבחינה תיאורטית, אבל אנו רחוקים מיישום מעשי.

על השלכות נוספות של אנרגיית שמש זולה אכתוב בקטע נוסף.

יעקב

פליטות הפד"ח באירופה עלו

פליטות הפד"ח באירופה כולה עלו מעט ( ב 0.7%) בשנת 2015, לעומת השנה הקודמת. על זה מדווח דו"ח שפרסם אירוסטט – ארגון הסטטיסטיקה שך האיחוד האירופי. זאת – בהמשך לדיווח קודם על עליית הפליטות בגרמניה.

העלייה אינה משמעותית. והפליטות מושפעות גם מגורמים מקריים, כמו מזג האוויר והמצב הכלכלי. חורף קשה גורם לשריפת הרבה דלק לחימום בתים... אבל, השנה האחרונה, 2015, הייתה "החמה ביותר בהיסטוריה" אז הפליטות עלו למרות החורף החם... ביוון הייתה ירידה ב 5% בפליטות – הדבר קשור כנראה במשבר הכלכלי הכרוני שלהם. הדבר מראה שוב שהדרך הבטוחה ביותר להוריד את הפליטות היא על ידי גידול העוני. אנשים עניים וארצות עניות פולטים פחות פד"ח.

העלייה שבה וממחישה את חוסר התועלת בהשקעות גדולות באנרגיה משמש ורוח – למרות ההשקעות האלה הפליטות לא יורדות, כי השמש והרוח מייצרים רק מעט אנרגיה ובאופן תזזיתי (ללא שליטה בזמן שבו האנרגיה מיוצרת).

גרמניה צפויה להוציא בשנת 2016 כ 31 מיליארד אירו על סובסידיות ירוקות – תשלום ליצרנים ירוקים מעבר לשווי החשמל שהם מייצרים. זאת עלייה של כ 11% לעומת 2011, ועד 2020 צפויות הסובסידיות לעלות בעוד 30%. כול הכסף הזה משיג אפס ירידה בפליטות...

הנה מחירי החשמל למפעלי תעשייה בארצות שונות – המחיר הגבוה באירופה נגרם בעיקרו על ידי סובסידיות ירוקות, והוא מבריח מפעלי תעשיה הצורכים הרבה אנרגיה (כולם) לארה"ב וארצות אחרות.

יעקב

השקעה באנרגיות מתחדשות – 2015

סך של כ 367 מיליארד דולר הושקעו, בכול העולם, בשנת 2015, באנרגיות מתחדשות. זוהי עלייה של 7% לעומת שנת 2014, לפי מחקר קנדי. בלומברג מביא מספר אחר: 329 מיליארד דולר, עלייה של 4% לעומת 2014 ו 3% יותר גבוה משנת השקעות השיא 2011.

הארצות שבראש רשימת המשקיעים הן: סין – 110 מיליארד דולר(של ארה"ב), ארה"ב – 56, יפן – 46, אנגליה – 23 והודו 11. בפעם הראשונה, ב 2015, סך ההשקעות בארצות מתפתחות (167 מיליארד דולר) היה יותר גדול מההשקעות בארצות מפותחות (ארצות עשירות – 162 מיליארד).

"כושר הייצור" המותקן אף הוא הגיע לשיא: 64GW  רוח ו 57 GW  שמש (פוטוולטאי) – הושלמו והחלו לפעול, ב 2015, גידול של 30% לעומת 2014. (כושר ייצור תיאורטי – כאשר השמש זורחת או הרוח נושבת בלבד, פחות מ 25% מהזמן).

ההשקעה מתחלקת לסוגי אנרגיה שרואים בגרף למטה.

הרבה שמש ורוח, וגם – סכרים גדולים (הידרו) וביומסה. סכרים גדולים (הידרו) הם מקור מצוין לאנרגיה חשמלית מתחדשת, אבל: 1. אפשרות הגידול מוגבלת על ידי הטופוגרפיה, רוב המקומות המתאימים בארצות המפותחות כבר נוצלו, הגידול הנוכחי הוא בארצות עניות. 2. מרבית ארגוני הסביבה (גרינפיס בראשם) מתנגדים בחריפות להקמת סכרים גדולים חדשים, בטענה שהם פוגעים בסביבה – טענה נכונה כשלעצמה. המגמה בארצות עשירות, כמו ארה"ב, היא להרוס ולבטל סכרים ישנים שנבנו לפני שנים רבות.

אם מסתכלים על ההשקעה לפי ארצות מתגלה תופעה משמעותית מאד: ההשקעה בארצות המפותחות – בעיקר אירופה וארה"ב – נמצאת בירידה. עיקר הגידול בהשקעה בא מסין. סין ארץ ענקית, שהצטרפה יחסית מאוחר לאופנה של בזבוז כסף על אנרגיות דמיוניות. הם בנו מקודם מפעלים ענקיים ללוחות שמש וטורבינות רוח, מתוך מגמה לעשות רווחים על ידי הספקת לוחות וטורבינות לאירופה וארה"ב. עכשיו, משהתעייפו הארצות הזקנות, נמצאים מפעלים רבים בסין בהפסד וסכנה של פשיטת רגל. השקעת ממשלת סין באנרגיית שמש ורוח נועדה לעזזור למפעלים שלה – זה מין קרש הצלה להם.

כמו כן השקיעו הרבה הארצות האלה: מקסיקו, צ'ילה, דרום אפריקה ומרוקו. אירופה, לעומת זאת הקטינה השקעותיה ב 18% לעומת 2014, והן פחות מחצי לעומת שנת השיא – 2011. ארה"ב דורכת פחות או יותר במקום, השקעותיה לא השתנו לעומת 2011. יש להניח שמרבית ההשקעות בארצות "מתפתחות" (חוץ מסין) ממומנות על ידי מענקים והלוואות מהארצות העשירות. פעם, סיוע החוץ ניתן למפעלי תשתיות (כבישים, תחנות כוח ומפעלי תעשיה), שהביאו תועלת ועזרו לפיתוח הארצות העניות. היום האופנה מכתיבה למממן תחנות רוח ושמש, שתרומתן לפיתוח הממשי אפסית. המדינות העשירות מעדיפות שהעניות לא יתפתחו, ולא יגיעו לרמת צריכה גבוהה, לא של אנרגיה ולא של מוצרים אחרים.

כול ההשקעה באנרגיות רוח ושמש מבוססת כולה אך ורק על סובסידיות ומנדטים. המשקיעים אינם משקיעים בייצור אנרגיה אלא באיסוף סובסידיות. והם גם נהנים ממנדטים: צווים ממשלתיים לפיהם חייבות חברות החשמל לרכוש כמות מינימלית של חשמל מתחדש (אחוז מהחשמל, האחוז משתנה מארץ לארץ). כמו כן יש מנדטים המחייבים את חברות החשמל לרכוש כול קוט"ש מרוח ושמש, ובמחיר גבוה, מובטח מראש, ל 20-25 שנה.

האמת היא שהארצות המפותחות, שכבר התקינו כמות ניכרת של אנרגיה מתחדשת, מתחילות להתעייף, הן מהבעיות של שילוב חשמל תזזיתי ברשת, והן מתשלום סובסידיות גדולות. הן גם מתעייפות מהרס הסביבה הנגרם על ידי זריעת עשרות אלפי טחנות רוח ענקיות בשטחי הטבע או בקרבת היישובים.  הארצות המתפתחות (וביניהן ישראל) מתחילות ללמוד על בשרן את נזקי החשמל ה"מתחדש" – בעיקר נזקים כספיים, אבל גם סביבתיים. עוד מעט יתעייפו גם הן.

בניגוד לתרועת הצהלה בה מודיעים פעילי ה"מתחדשים" על העלייה בהשקעות – ניתוח המספרים מעיד על עייפות וחוסר תוחלת.

יעקב

2015 – השנה החמה ביותר.

השנה 2015 הייתה השנה החמה ביותר, מאז החלו מדידות הטמפרטורות בעידן המודרני בסביבות 1880 – מודיעה NOAA  (השירות המטאורולוגי של ממשלת ארה"ב). הטמפרטורה הממוצעת הייתה 0.9 מעלות מעל לממוצע של המאה ה 20. הטמפרטורה הממוצעת הייתה ב 0.16 מעלות יותר גבוהה מהשיא הקודם ש"הושג" בשנה שעברה (2014). זו הפעם הרביעית ששיא הטמפרטורות "נשבר" במאה הזו. בשנת 2015, 10 מהחודשים הגיעו לטמפרטורות שיא לאותו חודש. טמפרטורות אלה מתייחסות למדידות על פני היבשה והאוקיינוסים.

במדידות לוויינים, המודדים את הטמפרטורה באטמוספרה (לא על פני הקרקע) – הייתה שנת 2015 רק שלישית, ביחס לכול שנות המדידה – מ 1979. לפי החישוב של UAH היה הממוצע של 2015 גבוה ב 0.36 מעלות ביחס לממוצע 1981-2010, לפי חישובי RSS -  היה הממוצע גבוה ב 0.26 מעלות.

חודש דצמבר 2015 היה חם במיוחד. ממוצע הטמפרטורות היה 1.11 מעלות מעל לממוצע המאה ה 20, זו הסטייה הגדולה ביותר מעל לממוצע שנרשמה אי פעם.

בארה"ב, הייתה שנת 2015 רק השנייה הכי חמה (מאז המדידות).

גם שנת 2016 החלה "חמה", שלושת החודשים הראשונים (ינואר, פברואר ומרץ) רשמו שיאי חום, וניתן לשער ששנת 2016 תהיה אף היא שנת שיא של התחממות.

יש לזכור ששנת 2015 ותחילת 2016 נופלים בתקופת "אל-ניניו" – התחממות מחזורית של מי האוקיינוס השקט. האל-ניניו גורם לטמפרטורות גבוהות גם בים, אבל גם בחלקים של היבשות. לפי הסטים הקרקעיים, ה"מתואמים" בעזרת הינדוס מספרים נרחב, היה החום בשנת 2015 גבוה יותר מאשר זה שנרשם ב"אל-ניניו" הקודם – בשנת 1998, לפי החישובים הלווייניים – 1998 היה חם יותר.

צריך גם לזכור שההתחממות עצמה לא מוכיחה שום דבר באשר לסיבותיה – האם היא נגרמת על ידי גזי החממה (הפד"ח) שנפלט משריפת דלק פחמי על ידי בני אדם, או מסיבות טבעיות אחרות. בקטע הזה (שנקראattribution   (יש מחלוקת בין המדענים.

חודש אפריל דווקא היה קר, והיו מקומות בהם ירש שלג, בניגוד לרגיל בחודש זה. ככה למשל ירד שלג בבירמונגהם, בבריטניה, תופעה חסרת תקדים לחודש אפריל.

גם בגרמניה, אפילו במישורי החוף בצפון גרמניה, בגובה פני הים, ירד שלג, תופעה יוצאת דופן לחלוטין לסוף חודש אפריל. טמפרטורות נמוכות בכ 10 מעלות מהממוצע החודשי שררו בחלקים נרחבים של אירופה.

יעקב