דפים

26 במרץ 2010

קיצוב במים.


הארגונים הירוקים פרסמו דו"ח על משק המים, בו הם ממליצים להתפיל פחות מים. הם אומרים:
הארגונים, ביניהם "אדם טבע ודין", צלול ומגמה ירוקה, טוענים במסמך כי ישראל צועדת לכיוון של "התפלת יתר" – שהיקפיה בשנת 2030 יעמדו על כ- 1,120 מיליון מ"ק. הארגונים מציעים להסתפק בכמות של כ–720 מיליון מ"ק, שתושג הן על ידי התפלה אך גם על ידי ייבוא מים....
נושא הצריכה הביתית (פרטית, ציבורית, גינון, דלף ואיבודים) ממליצה הקואליציה לאמץ יעד של 83 מ"ק לנפש לשנה וזאת במקום יעד של 115 מ"ק לנפש בשנה כפי שמתכננת רשות המים, הצמצום יביא לחיסכון של 330 מיליון מ"ק בצריכה הביתית ב-2030.

אני אינני יודע מהו ה"יעד" הנכון לצריכת המים 83 מ"ק לנפש או 115. גם הארגונים הירוקים, וגם הממשלה אינם יודעים. הם מנחשים.

אני מניח שרשות המים מסתמכת על נתוני צריכה מעודכנים לעכשיו ועל תחזיות גידול האוכלוסייה, והמספר 115 מ"ק נובע מכך. הארגונים הירוקים מסתמכים, מן הסתם, על הרהורי לב. הם רוצים וממליצים שאנשים יצרכו פחות, אבל השאלה היא מה האנשים יעשו, ולא מה הארגונים חולמים. 

הירוקים דוגלים, באופן עקבי ושיטתי בשיטת הקיצוב דרך המחסור. הם נגד הקמת תחנות כוח ונגד הקמת מתקני התפלה (ונגד כול דבר). הם רוצים ליצור מחסור במים ובחשמל ובאנרגיה בכלל, ובתנאי מחסור – האנשים יאלצו ל"חסוך" – בלית ברירה.

מחסור גורם סבל ועוני. אני נגד עוני מלאכותי שהירוקים מנסים לכפות על אנשים. מן הסתם גם רוב האנשים יתנגדו לצנע ומשטר מים, ולכן מאבקם של הארגונים הירוקים נידון לכישלון. הירוקים צריכים לחפש דרכים לשמור על הסביבה מבלי לפגוע באנשים וברווחתם.

מתקני התפלה, כמוהם כתחנות הכוח, אומנם פוגעים מעט בסביבה, אבל לא פגיעה קשה או חמורה, ומאידך מביאים תועלת גדולה כי הם מספקים את צרכינו בחשמל ומים, צרכים חיוניים.

בנושא התפלת המים – מוטב היה להעמיד את הנושא על בסיס כלכלי: מי שמוכן ויכול לשלם את המחיר של ההתפלה יקבל מים כמה שהוא רוצה, בלי קיצוב מלאכותי. הבעיה היא הצרכנים שאינם משלמים את מלוא מחיר המים – החקלאים – עליהם לא פועל הריסון שגלום במחיר הכלכלי של המים. יש להטיל גם עליהם מחיר מלא, ואז יושג חסכון רציני במים – אבל על כך אין הארגונים הירוקים מדברים, משום מה, כי לפי האידיאולוגיה שלהם החקלאות פרה קדושה.

כאשר מחיר המים יעמוד על בסיס כלכלי, אנשים ישתמשו במים במידה, לפי הצורך האמיתי (בין אם זה 115 או 83 קוב), ויתפילו בהתאם , לא התפלת יתר, כי ברור שאיש לא מתפיל לשם השחתת הסביבה. מתפילים רק לפי הצריכה, לפי הביקוש בפועל, שמוגבל על ידי אילוצי מחיר.

המגמה של הירוקים להטיל על האנשים צנע וקיצוב ומלחמתם נגד הרווחה משניאה אותם על הציבור, בצדק, ופוגעת בשימור נכון של הסביבה.

יעקב

8 תגובות:

איל אמר/ה...

קיצוץ מיים בחקלאות גם הוא יתרום להגברת העוני:
יותר חקלאים ייפשטו את הרגל, וכל העובדים שלהם יאבדו את מקום עבודתם. מחירי התוצרת יעלו - או לחליפין: ישראל תאלץ לייבא את כל תוצרתה מחו"ל ותעשה תלויה בגורמים חיצוניים.
ובישראל יש גם עניין הבעלות על אדמות הנמצאת בסכנה - ועדיף להשקיע במים מאשר לאבד אותה לגורמים עויינים (וזה קורה - שלא נשלה את עצמנו).
אני הייתי משאיר את הסיבסוד ומגביר את הפיקוח.
מצד שני, יש מקום רב יותר להשתמש במיים מושבים - דבר שעדיין לא נעשה בהיקף רציני.

יעקב אמר/ה...

זו טעות יסודית לסבסד את החקלאות דרך המים. למים יש מחיר וצריך לשלם אותו, וצריך לחסוך במים.
אם רוצים לסבסד חקלאים ואת החקלאות - יש לסבסד את החקלאות, לא את המים.
הרבה מים נשפכים סתם בשדות ללא תועלת לא לכללכה ולא לשום דבר, "רק כדי לא לאבד את המכסות". יש להשתמש במים בחקלאות, כמו בכול מקום אחר, רק במקום שזה כדאי, שזה מניב רווחים.
חוץ מזה כמות האנשים העוסקים בחקלאות בארץ הוא די זניח, ורבים מהם עובדים זרים.
יש לרדת מאידיאולוגיה מיושנת, ולהעמיד את החקלאות בשורה אחת עם שאר ענפי המשק.
אבל בלי קשר לדבר הזה - הסיבסוד של המים גורם לביזבוז משאב שאין לנו, וזה צריך להפסק, בלי קשר לשאלה האם לסבסד או לא את החקלאים.

איל אמר/ה...

אני חולק עליך בנושא זה.
דווקא בישראל החקלאות אינה "עוד ענף". יש לו עוד מטרות - האחת, לשמור על קרקעות המדינה שבלי העיבוד החקלאי מופקרות לגורמים עויינים, וראה מה קורה בנגב.
השנייה היא איסטרטגית - ישראל חייבת להיות מסוגלת לספק את מירב התוצרת החקלאית שלה בעצמה ככל האפשר . מה לעשות, אנו עדיין במלחמה על חיינו ועל הלגיטימיות שלנו בעמי העולם (לא ייאמן, אבל זה כך), ולכן אסור לנו להגיע למצב של תלות מוחלטת בייבוא חקלאי.
כל האמור למעלה אינו מסיר את האחריות והחובה לבצע את הסיבסוד בחוכמה ובאחריות.

יעקב אמר/ה...

אני לא רוצה להתווכח על החקלאות כאן. אפשר לסבסד את החקלאות ככול שמוצאים לנחוץ.
אני רק אומר - סיבסוד של חקלאות - לא דרך המחיר של המים, כי הדבר מעודד בזבוז מים לריק.
שיתנו סובסידיה לחקלאות בכסף, לא במים.

דרור שטיין אמר/ה...

חבל מאוד שדווקא אתר שמתיימר להציג עמדה שונה אבל מוכחת מדעית נגרר לפופוליזם רק בגלל שזו העמדה המפורסמת ע"י הממסד. אבקש שתבדוק כמה מהמים המשמשים לחקלאות באמת באים מ"מקורות". אני כעובדה יודע כי מרבית המים שבשימוש בחקלאות הנם מי ביוב מושבים (אשר עליהם החקלאים משלמים חלק מעלויות מתקני הטיהור) וכן מים ממאגרים אשר נבנו בכספי החקלאים. על כך נאמר הרצחת וגם ירשת - לא רק שבעשורים האחרונים קוצצו מכסות המים ממקורות לחקלאות בעשרות אחוזים (ואני מדבר על בין 80ל90 אחוז)אלה שגם מעלים את המחיר ללא פרופורציה ועוד מאשימים את החקלאות בבעיית המים.
בנוסף המחיר של המים לחקלאות אינו מעודד בזבוז כי חקלאי לא ישתמש ביותר מים מאלו שהוא צריך.

יעקב אמר/ה...

דרור, אתה מתלהם לשוא.
החקלאים משתמשים ב 36% מהמים השפירים שמקורות מספקת. מי מאגרים ומים מושבים לא כלולים באחוז זה.
אני חוזר: 36% מהמים השפירים.
האחוזה הזה היה גבוה יותר בעבר, לפני כ 3 שנים הוא היה 50% ולפני 10 שנים 80%. מכסות המים לחקלאים אכן קוצצו בשנים האחרונות, אבל עדיין, החקלאים הם הצרכן הגדול של המים השפירים במדינה.
מחיר מים נמוך לחקלאות מעודד ביזבוז. יש כאלה שמגדלים גידולים לא רווחיים רק כדי לשמור על מכסות המים. אם המחיר יהיה יותר גבוה החקלאים יצרכו פחות מים שפירים.
אינני דורש שיעלו להם את מחיר המים המושבים, רק את השפירים.
אני לא בא כאן לנגח את החקלאים - אני בא בדרישה אל הממשלה להשוות את מחיר המים השפירים לכול הצרכנים (כלומר להעלות מחיר המים לחקלאים) ולסיע לחקלאים בכסף, ולא במים מוזלים.
החקלאי יעשה בכסף מה שכדאי לו - ירצה ישתמש בו לקניית מים, ירצה יוציא על צרכים אחרים.
צריך להפסיק לאלץ את החקלאים לקבל את הסובסידיה שלהם דרך מים מוזלים באופן מלאכותי.
מחיר מלאכותי (מסובסד) זול לכל מוצר (לא רק מים) מעודד ביזבוז אותו מוצר.
(למשל לחם אחיד).

יעקב אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל הבלוג.
יעקב אמר/ה...

ועוד דבר:
אם יבטלו את המחיר המסובסד אפשר וצריך לבטל את מכסות המים.
לא צריך מכסות - שהחקלאים ישתמשו בכמה מים שהן רוצים (במחיר מלא) כלומר - בכמה שכדאי להם, ללא מגבלה כמותית מנהלית. אם אין מספיק - שיתפילו, וישאו בהוצאות. אפשר להתפיל כמה שצריכים.