ג'ודי קורי היא מדענית ידועה מהמחנה החרדי(*), ודעותיה מעניינות במיוחד, הנה תקציר כאן. (קראו את כול הראיון באנגלית).
(* חרדי – במובן – חרדים לגורל כדור הארץ, בגלל ההתחממות).
ד"ר קורי: "אני גם הייתי קורבן להתקפה חזקה מצד הספקנים בעקבות מאמר על הוריקנים שפרסמנו ב 2005, אולם אנו ביררנו איתם את הנושא, ואחרי 6 חודשים הגענו ביחד למסקנות מאד מועילות. בניגוד לזה, מיכאל מאן (בעל מחקר ההוקי-סטיק) התעלם ממתנגדיו וניסה להקשות עליהם בהסתרת נתונים. העסק התנפח לשערורייה רבתי שלא שקטה אחרי 10 שנים. דרכו של מאן וחברו ג'ונס היא לא רק בלתי אתית – היא גם התנקמה בהם."
[יעקב: השגיאה וההשפעה של ההוקי-סטיק היו בשיעור גדול בהרבה מהבעיה של קורי שנפתרה].
דיסקוברי: "מה גרם לך להתבטא בפומבי [בנושא שערוריית הקליימטגייט]?" תשובה: "אני הרהרתי מספר שנים קודם על נושאים אלה, וכאשר העסק התפוצץ הייתי מוכנה". [יעקב: הרהרה ושתקה].
ש: מה דעתך על נושא אי הוודאות במחקרי האקלים?
ת: אני מאד מוטרדת מהדרך שהנושא (אי הוודאות) טופל. ה IPCC עשה קיצורי דרך ולא עשה ניתוח מדעי של גורמי אי הוודאות בנושאים רבים, במיוחד הרקורד של הטמפרטורות (של העבר). גם מחקרים בודדים לא התייחסו מספיק לנושא ולא בדקו מקרים של תוצאות שונות מסדרות של נתונים שונים.
ש: האם לדעתך זה נובע מהתערבות פוליטית במדע ?
ת: לא, מרשלנות, כך התפתח התחום שלנו. ה IPCC קבע שמרבית ההתחממות במאה שעברה נגרמה על ידי בני האדם – אבל אין שום ניתוח של ממש מאחורי קביעה סתמית זו ("מרבית").
ש: האם את רוצה להגיד שהקהילה המדעית, באמצעות ה IPCC ממליצה לאנושות לערוך שינוי דראסטי בתהליכי הייצור והניצול של האנרגיה, מבלי לערוך אנאליזה מדעית של גורמי אי הוודאות?
ת: כן. ה IPCC נוצר ופועל במסגרת האו"מ ובאופן טבעי מנסה לקדם את האג'נדה של האו"מ (הסכמים נוסח קיוטו או קופנהגן, מכסות פד"ח סחירות וכו'). הכפיפות לאג'נדה זו צמצמה את תחומי הפעילות של ה IPCC, ושל המחקר בכלל – הרבה מדענים מכוונים מחקריהם לכיוון שה IPCC מבקש, כי הם רוצים שה IPCC יפרסם מחקריהם.
[ יעקב: הודאה מפורשת: ה IPCC אינו גוף מדעי אובייקטיבי אלא גוף בעל אג'נדה].
עוד אומרת ד"ר קורי:
"יש הרבה גורמים שמשפיעים על הטמפרטורות – כמו שינוי בשימושי קרקע, הפיתוח החקלאי והעירוני, התנודות המחזוריות בטמפרטורות של האוקיינוסים – לא רק הפד"ח. הייתה התחממות בשנים 1930-40, עוד אחת בשנות ה 1990 – וכעת יש ירידה, מאז 2002. אנו לא מבינים מספיק את השפעת הגורמים השונים על התנודות האלה. כנ"ל התקופה החמה של ימי הביניים, במקום לנסות להעלים אותן צריכים לנסות להבין אותן."
ש: מה צריך לעשות נוכח גורמי אי-הוודאות שאת מציינת ?
ת: צריכים לעשות ניתוח יותר מעמיק ורציני של דרכי הפעולה האפשריות, הסיכון והעלות של כל אחת. האו"מ מתרכז במדיניות אחת: הטלת מכסות פד"ח
סחירות. זו רק אופציה אחת, ולא אופציה טובה. זה לא יביא להפחתת הפליטות.
סחירות. זו רק אופציה אחת, ולא אופציה טובה. זה לא יביא להפחתת הפליטות.
ש: האם נכון לאמור שהמחקר הגלוי המעמיק שאת ממליצה לא מתבצע בגלל שהמדענים עסוקים בלהעביר מסר פשטני וממוקד לציבור?
ת: זה חלק מהעניין. המדענים ניסו לפשט ולמקד את המסר והסתבכו במאבקים עם המדיה והספקנים. הם בזבזו זמן ואנרגיה במאבקים אלה במקום להתמקד במחקר. אני לא חושבת שזה בגלל אג'נדה פוליטית של המדענים [ יעקב: אני כן]. זה יותר יוהרה ואגו אישי.
מה צריך לעשות? להתרכז במחקר. צריכים לעזור לעולם המתפתח (העני). הוא פגיע לאסונות אקלימיים, יש רבים - שיטפונות, הוריקנים, בצורת, שאי אפשר לייחס אותם להתחממות הגלובאלית, אבל הן בעיות, צריך לעזור לאומות העניות להתגבר עליהן, וזה יכין אותן לעמידות יותר טובה לתנודות עתידיות.
בנושא המודלים האקלימיים: הם נעשים יותר ויותר מתוחכמים, אבל עדיין יש המון נעלמים – דברים לא ידועים.
ש: אמרת שמדעני האקלים צריכים להקשיב יותר לבלוגרים?
ת: יש הרבה אנשים מלומדים, עם תארים אקדמיים בתחומי האקלים או בתחומים אחרים שתורמים המון לנושא. צריך להקשיב לכולם. אם יש טענה או רעיון טוב – צריך לחקור אותו ולא חשוב מה המקור.
(לעומת טענות מדעני ה"שבט" – שאומרים שהם מקשיבים רק "בדרך המקובלת" כלומר – מתייחסים רק לפרסומים בירחונים מדעיים מבוקרי עמיתים, ומחרימים את הבלוגרים – כלומר את מקאינטייר).
בהמשך יש ראיון עם מיכאל מאן – אבל הוא פחות מעניין. מאן ממשיך בדרך הידועה של מדעני ה"שבט" – הכחשה גורפת של כול הטענות, התעלמות מוחלטת מכול ביקורת, וטענה מתמשכת שה"מדע" שלהם תקין וטהור ונכון ונקי מרבב, והבעיה היחידה היא הפגיע ה"פלילית" בפרטיותם על ידי חשיפת הא-מיילים.
יעקב: הראיון מעניין כי ד"ר קורי, בעצם מצדיקה ומאמצת את כול הטענות של הספקנים, למרות שהיא השתייכה עד כה למיין-סטרים - לצד החממיסטי.
יעקב
2 תגובות:
התרגום האוטומטי שלך לא כל כך טוב, וגם הימין/שמאל של הפסקאות משתבש.
נסה בפעם הבאה לכתוב בעברית.
בהצלחה :)
זה יותר פאראפרזה מאשר תרגום מילולי, הראיון במקור ארוך ואני הבאתי רק תמצית.
הוסף רשומת תגובה