דפים

3 במרץ 2010

מדע שגוי ומדע מגמתי.


שגיאות נפוצות במדע, כמו בכול עיסוק אחר. אילו כול מה שעשו מדעני האקלים היה שגיאות – לא היה הדבר מעורר בעיות מיוחדות.
הבעיה היא כאשר המדע הופך ל"מדע" – לתעמולה מגמתית ומכוונת במסווה של מדע. איך נוכל להבדיל בין מדע שגוי ל"מדע" מגמתי ?
לורד ברטראנד ראסל הציע שיטה יחסית פשוטה.
אין צורך בהאזנות סתר או חשיפת א-מיילים פרטיים. אם נעשו שגיאות אמיתיות – הן היו צריכות להיות אקראיות, כלומר – להצביע פעם לכיוון חימום יותר גבוה ופעם על חימום יותר קטן. השגיאות היו צריכות להיות בכל הכיוונים במידה שווה פחות או יותר. זה טיבעה של שגיאה. אם ניתן, למשל, לזהות 6 טעויות במחקרים אקלימיים, וכול הטעויות משרתות את המטרה החממיסטית (הגזמת ההתחממות והסכנות האקלימיות) – הסיכוי שהטעויות הן טעויות אמיתיות (כנות, ישרות) ולא זיוף מכוון ומגמתי, הוא 1/64.
זאת כותב הקומנטר מרטי בפוסט זה, בו תומס פולר שואל מה שאני גם שאלתי: למה קהילת המדענים הממסדיים שותקים נוכח המעשים הפסולים של קבוצה מצומצמת ומגובשת (43 "מדענים" בערך, טוען פולר).
יעקב

אין תגובות: