8 במאי 2010

תולדות הקליימט-גייט




סטיב מקאינטייר נתן הרצאה בטריניטי קולג', אונ' של טורונטו, ה"אלמה מאטר" שלו (אמא של נפשו), כלומר, המוסד בו למד וקיבל תואר.
הוא מביא באתר שלו מצגת שקופיות של ההרצאה הנ"ל.
מומלץ. הנה קטעים קצרים אחדים.
הוא מתחיל עם ציטוט של קליב קרוק, בעבר סגן העורך של ה"אקונומיסט", וכעת בעל טור באטלנטיק מונטלי, לא צד בוויכוח.

"האטימות של מי שמתיימרים להיות אנשי מדע, הנכונות שלהם לנקוט בכול צעד כדי להגן מסר ידוע מראש – מפתיעים אפילו אותי. הסרחון של השחיתות האינטלקטואלית אדיר. הסקנדל לא מצוי בשולי ה IPCC, הוא מצוי בלב התהליך. הנושאים שבולטים בצורה ברורה הם: דיכוי דעות מנוגדות, הסתרת נתונים ושיטות חישוב, אי גילוי האמת הפשוטה, וחוסר ידע בסטטיסטיקה...
"אני עדיין נדהם ממה שיש בא-מיילים האלה.. ברגע שמדענים יוצאים להטעות את הציבור אין הם יכולים לצפות שיהיה לנו אמון בהם. סוף הסיפור."

סטיב מקאינטייר מספר שהוא היה רחוק מאד מנושא האקלים, אולם כאשר ראה את הטענה, בדו"ח השלישי של ה IPCC (TAR ) משנת 2001 – ש 1998 הייתה השנה החמה והעשור 1990-2000 החם זה אלף שנים, הוא שאל עצמו " איך הם יודעים?"  אז הוא התחיל לקרוא בעצמו את מחקר ההוקי סטיק של מאן (בשנת 2002-3) וספרות מקצועית על שחזור של טמפרטורות העבר. הוא פנה אל מאן, כאזרח פרטי, אלמוני בעת ההיא, וביקש את הנתונים. מאן סירב למסור. סטיב חשב לעצמו: "איך ייתכן שאיש לא בדק את חישוביו של מאן? אני אבדוק".
מכאן ממשיך ומספר סטיב על המחלוקת, על וועדות החקירה שקמו, ועל הגילויים של הא-מיילים שמראים בבירור על קשירת קשר להסתרת האמת, על קשירת קשר "לעבוד" על הציבור.

אני לא יכול להימנע מלספר שוב את הסיפור האישי שלי. אני נתקלתי ב"הוקי סטיק" לפני שידעתי על קיומו של סטיב מקאינטייר וביקורתו. אני ראיתי מייד שהטענה (שאנו יודעים את הוריאציות של האקלים 1000 שנה אחורה בדיוק של חצי מעלה) היא כול כך אבסורדית שלא ייתכן שמישהו שפוי מתייחס לזה ברצינות. בכול זאת זה נראה אז כמו "הקונצנסוס של המדע" (זה היה בדוח ה IPCC). המסקנה שלי הייתה ברורה: או אני לא שפוי, או הם. ואני דווקא לא מאלה שספקות עצמיים מכרסמים בלבו לעתים קרובות. לדעתי סטיב מקאינטייר בעצמו, ולבדו, הציל את המדע מציפורני האי-שפיות. או לפחות ניסה.
אם מישהו מטיל ספק בדבר הסכנה של חוסר שפיות המרחפת על המדע המודרני – קראו את דעתו של פרופסור ג'רום ראבץ, ותשפטו.

I’m honored to offer this guest post by Jerome Ravetz, of Oxford University in the UK. Mr. Ravetz is an environmental consultant and professor of philosophy of science best known for his books challenging the assumptions of scientific objectivity, discussing the science wars and post-normal science.
יעקב
  

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

תראה איזה מלחמה נתן המגיב רון לכתבת הפרופגנדה באתר הידען

http://www.hayadan.org.il/wp/thru-or-a-lie-0105102/

איל אמר/ה...

נכנסתי לכתבה שאליה קישרת, ופשוט נחרדתי לגלות שכל הרעות החולות הללו שאנחנו רואים בחו"ל קיימות כאן בארץ.
אבי בליזובסקי התגלה לי כדמות קטנה וצרת אופקים... אני פשוט המום ממה שקראתי שם.
אם זו דמותו של אתר "מדעי", מה יש להלין על העיתונות הרגילה.
רון הזה נראה לי כדון קישוט המנסה להילחם בטחנות רוח. זה פשוט ויכוח עקר - בדיוק כמו עם אדם דתי בשאלה האם יש אלוהים.

יעקב אמר/ה...

למה אתה מתפלא ?
אבי בליזובסקי מדקלם את הדעה הרווחת והנפוצה.