המט-אופיס משקר.

ה  Met office – השרות המטאורולוגי הבריטי מיואש.

התחזיות שהוא מפרסם לא מצליחות לו. המט אופיס מאמין באדיקות בתיאוריית ההתחממות הגלובאלית ופועל נמרצות להפצתה ול"הסברתה". הוא גם מנפיק תחזיות עונתיות, על פי מיטב המודלים האקלימיים המדעיים, הרצים על סופר-מחשבים, מהגדולים בעולם, שהוא מפעיל.   התחזיות נועדו בין השאר לשמש בסיס להכנות לחורף של הממשלה.

שלושת החורפים האחרנוים היו קשים במיוחד בבריטניה, האחרון היה החורף הכי קשה וקר בעשרות השנים האחרונות. הם היו קשים גם בשביל המט-אופיס. המט-אופיס הפיץ, כול הזמן תחזיות על חורף מתון וחם. גם בקיץ 2009 הפיץ המט-אופיס תחזית לקיץ חם מן הרגיל, ויצא קיץ מהקרים שהיו.

The Revealed Mystery of the Mystic Met Office

זו למשל מפה מאתר המט אופיס, עם התחזית לחודשים נובמבר-דצמבר-ינואר, שפורסמה באוקטובר 2010. התחזית מראה בבירור סיכוי גדול לחורף חם.

משרדי הממשלה וראש עריית לונדון התלוננו על כך שהתחזיות של המט-אופיס מטעות, והן הסיבה לחוסר המוכנות שלהם לחורף. בבריטניה היו שיבושים קשים בגלל השלג, הרשויות לא היו מוכנות עם מספיק מפלסות לפינוי שלג ומלח לפיזור על הכבישים. כבישים ושדות תעופה נסגרו והחיים השתבשו קשות. חברי פרלמנט דרשו לחקור את הכשלונות השיטתיים של המט-אופיס.

רוג'ר חארבין הוא הכתב לענייני מדע ואקלים של ה BBC. הוא מאמין גדול בהתחממות הגלובאלית (חממיסט) וחבר טוב של המט-אופיס. הוא פירסם ידיעה כאילו המט אופיס הנפיק תחזית סודית למשרד הקאבינט בבריטניה, המתריעה על חורף קר במיוחד, שמשרדי הממשלה התעלמו מהתחזית, ושהתחזית לא הייתה לפירסום ברבים.

בלוגרים קפצו על המציאה ודרשו מהקבינט ומהמט-אופיס לפרסם את כול המסמכים הנוגעים לתחזית זו, על פי חוק חופש האינפורמציה. משקיבלו את המסמכים התברר שלא דובים ולא יער. המט-אופיס לא הנפיק התרעה סודית על חורף קר, אלא התרעה מנוסחת בצורה מעורפלת, המדברת בעיקר על סיכוי גדול יותר לחורף חם.

האמת היא זאת: המט-אופיס מנפיק תחזיות על פי המודלים, והמודלים מוטים על פי האמונה שלהם בהתחממות הגלובאלית. האמונה הזאת גורמת להם לפעול בצורה לא מדעית, לא אובייקטיבית, ולהכשל בתחזיות מנותקות מהמציאות. אח"כ הם מנסים לכסות את אחוריהם בסיפורי בדים על תחזיות סודיות. החממיסם מעביר אותם על דעתם.

הפרטים המלאים עם כול הלינקים למסמכים השונים, ראה בקישוריות.

יעקב

השטות היומית: "בנזין סינטטי ב1.5 דולר לגלון"

האתר  gizmag  מפרסם קטע תחת הכותרת הסנסאציונית: "פריצת דרך מדעית מבטיחה דלק במחיר 1.5 דולר לגאלון, ללא פליטות פד"ח". יש גם תמונה של פרופסור ממש חמוד, המחזיק בקבוקון אליקסיר ביד.

יש בזה ממש ? איני חושב.

אם הולכים לאתר החברה, cella energy הטענות הרבה יותר צנועות.   הם טוענים שפיתחו שריג בטכנולוגיה נאנו המסוגל לאכסן מימן. הבעיות עם המימן כחומר דלק הן שתיים: 1. הפקת המימן היא תהליך יקר. 2. הובלה ואכסון מימן הוא תהליך בעייתי כי המימן נפיץ מאד.

אם טענותיה של חברת סלה נכונות, הם פתרו (אולי) את בעיה מס' 2 – השריג שלהם מאפשר לאכסן ולהוביל מימן יחסית ללא סכנה, ולשחרר אותו לתוך המנוע בקלות בעת השימוש בו.

הם לא המציאו תהליך להפקת מימן, לא הוזילו את תהליך הפקת המימן. הם לא המציאו מקור אנרגיה. ההבדל בין הסיפור הזה לסיפור הקודם של חברת ז'ול – הוא שחברת ז'ול ממש מייצרת דלק מפד"ח, מים ואנרגיית שמש (לטענתם). חברת סלה לא מייצרת דלק, רק את הג'ריקן.

אינני מסוגל לשפוט אם יש או אין ממש בהמצאתם, ואם החומרים שהם פיתחו יש בהם תועלת.

אני יכול להגיד בבירור שהכותרת היא שטות מוחלטת (אבל חברת סלה לא אחראית לה).

דבר אחר בטוח – כול מדען שני עוסק בקדחתנות בחיפוש תחליפים לדלק פחמני. מן הסתם ימצאו משהו בסוף. אולי.

יעקב

הקרחונים בהימלאיה, לא כולם נמסים.

ה IPCC טען בדו"ח האחרון שלו משנת 2007 שקרחוני ההימלאיה נמסים במהירות גוברת ועלולים להיעלם כולם עד שנת 2035, דבר שיגרום את הקטנת זרימת המים בנהרות הגדולים של הודו, ויפגע באספקת המים לאוכלוסייה. הסיבה להמסה – לטענתם – ההתחממות הגלובאלית.

הטענה הזו היא אבסורדית בצורה קיצונית. כאשר השר לאיכות הסביבה בהודו, ג'ירם ראמש העיר לפצ'אורי (ראש ה IPCC  ) שהטענה לא נכונה, פצ'אורי לעג לראמש ואמר שהוא מפיץ "מדע וודוו". מאוחר יותר נאלץ פצ'אורי לאכול את המילים שלו ולהודות שטענת ה IPCC היא שהייתה "מדע וודוו". אך בכול זאת פצ'אורי התעקש וטען שהקרחונים נמסים בקצב מזורז (אם כי לא עד 2035).

עכשיו מתפרסם מחקר חדש של צוות מאוניברסיטאות קליפורניה ופטסדאם. הם חקרו 286 קרחונים ב 6 אזורים בהימלאיה. הם מצאו שמעל ל 50% מהקרחונים באזור קראקורם יציבים או מתקדמים (גדלים), ופחות מ 50% נסוגים (נמסים). באזורים אחרים 2/3 נסוגים וכ 1/3 גדלים. הגורם העיקרי המשפיע, לפי המחקר שלהם, על המסת הקרחונים היא הכמות של פסולת אדמה וסלעים שמכסה את הקרחונים. ההתחממות לא משחקת תפקיד ניכר בהמסת הקרחונים.

החוקרים טוענים שאין לדבר על כול קרחוני ההימלאיה בנשימה אחת, כול אחד מהם יש לו מאפיינים אחרים, ולא כולם בתהליך נסיגה.

המחקר הזה מוכיח, שוב, שהדו"ח של ה IPCC לא מבטא אמת מדעית אלא את האידיאולוגיה והאג'נדה של הגוף הזה.

יעקב

ועידת ליסבון.

פסל לכבוד מגלי העולם הפורטוגזיים שיצאו למסעות גילוי מליסבון.

בליסבון מתקיימת כעת ועידת פיוס, המנסה לחפש דרכים לפייס ולגשר בין המדענים החממיסטים ומבקריהם הספקנים-מכחישים.

מארגן הוועידה הוא ג'רום ראבץ, אבי הרעיון של מדע "פוסט-נורמאלי".

מה זה מדע פוסט נורמאלי ? שאלה טובה.

התשובה שלי תחסוך לכם את הצורך לאבד זמן רב בקריאת מלל ריקני ומנופח. ה IPCC. ה IPCC הוא התגלמות "המדע הפוסט-נורמאלי" עלי אדמות. זהו גוף פוליטי, בעל אג'נדה ותכלית ברורים, שמגייס מדענים ומפרסם דוחות פסיאודו-מדעיים במטרה לקדם את האג'נדה הפוליטית-חברתית שלו.

בין המשתתפים בוועידה – ד"ר ג'ודית קורי (המדווחת עליה בבלוג שלה), וגם סטיב מקאינטייר, מקקיטריק, מושר ועוד. כ 1/3 מהמשתתפים הם מדענים השאר פילוסופים (כמו ראבץ, שהוא גם מתמטיקאי) ועיתונאים.

לדעתי אין דבר כזה "מדע פוסט נורמאלי". זהו ניסיון להשחית את התהליך המדעי הרגיל. לכן איני תולה תקוות בוועידות פיוס. אנו לא צריכים פיוס בין מדע לפסיאודו-מדע. אנו צריכים הפרדה ברורה ביניהם.

יעקב

האקלים תמיד משתנה.

ד"ר איסטרברוק מספר לנו על שינויי האקלים שהתרחשו ב 25 אלף השנים האחרונות. מסתבר שהיו שינויים הרבה יותר גדולים, והרבה יותר מהירים מאשר השינוי שמתרחש ב 100 השנים האחרונות.

הסיפור מבוסס על נתונים שנמדדו בקדחים של קרח בגרנלנד. הקרחון הענק של גרנלנד, שעומקו במקומות מסוימים מעל 3000 מטר, נוצר משלג. שלג יורד ומצטבר על הקרקע, ולא נמס בגלל הטמפרטורות הנמוכות. כך נוצרות שכבות רבות של שלג, זו מעל זו, והשלג נדחס מהלחץ והופך לקרח. מדענים קדחו בקרחון הוציאו ליבות קרח מכול העומקים. בתוך ליבות הקרח יש בועות אוויר קטנות שנלכדו בתוך השלג המקורי. ניתן למדוד את היחס בים איזוטופ חמצן 16 לאיזוטופ חמצן 18. היחס הזה הוא אינדיקציה טובה לטמפרטורה ששררה כאשר השלג נפל. כמו כן ניתן להבחין בליבות הקרח בשכבות עונתיות של אבק שהיו בשלג, ולקבוע את גיל הליבה על ידי ספירת השכבות של האבק. בצורה כזו ניתן לשחזר בצורה די מדויקת את הטמפרטורות של העבר. ידוע גם כן שתנודות הטמפרטורות בגרנלנד תואמות את התנודות בשאר העולם, כך שהממצאים מגרנלנד מייצגים בצורה טובה את הטמפרטורות העולמיות.

אחרי הקדמה זו שהסבירה את שיטות המדידה, בואו נראה את הממצאים, מה היה הגודל והקצב (בזמן) של השינויים בעבר. בגרף שלהלן רואים את השינויים עבור 25000 השנים האחרונות (עד 1987).

בגרף הזה רואים שהיו מקרים רבים של שינויי טמפרטורה של עד כ 15-20 מעלות צלסיוס שהתרחשו תוך תקופה קצרה יחסית. אנו רואים גם ששינויים, תנודות, עליה וירידה בטמפרטורה מתרחשים כול הזמן.

בגרף השני, למטה מפרטים אירועים של שינויים מהירים בטמפרטורות שהתרחשו תוך 100 שנה.

בגרף הזה רואים שב 25,000 השנים האחרונות היו הרבה אירועים של התחממות או התקררות ב 5-10 מעלות צלסיוס (שימו לב, הגרף בפארנהייט) בקצב מהיר מאד (תוך 100 שנה). כאן רואים שההתחממות במאה השנים האחרונות (אירוע מס' 17), שטוענים שנגרמה על ידי הפד"ח שהאנושות פלטה, היא ממש זעירה ביחס לשינויים שהתרחשו בעבר הלא כול כך רחוק.

אנחנו לא יודעים מה גרם להשתנות הטמפרטורות (למעלה ולמטה) בעבר. יש השערות. השערה אחת אומרת שאלה "מחזורי מילנקוביץ'" – שינויים מחזוריים במסלול תנועת כדור הארץ סביב השמש. יש גם השערות על שינויים בעוצמת הקרינה של השמש. אבל האמת היא – שאנו לא יודעים מה גרם לשינויים גדולים אלה. דבר אחד בטוח – לא בני האדם, ולא הפד"ח שהם פלטו.

המדענים החממיסטים טוענים שהשינוי הגדול (לטענתם), שהתרחש במאה ה 20 , לא ניתן להסבר ללא התחשבות בהשפעת גזי החממה. זו הצדקתם לטענה שגזי החממה הם שגורמים התחממות חריגה במאה השנים האחרונות.

כאשר בוחנים את הנתונים של אלפי השנים האחרונות רואים שההתחממות של המאה ה 20 אינה חריגה ביחס למחזורים רבים של התחממות והתקררות שהיו בעבר – ההיפך, היא קטנה מאד, יחסית. ההנחה הבסיסית צריכה להיות שהתחממות המאה ה20 אינה שונה במאום ממה שהתרחש בעבר, מסיבות טבעיות לחלוטין.

האקלים משתנה כול הזמן, תמיד עשה זאת, וכנראה תמיד יעשה זאת, אנו גם לא יודעים את הסיבות לשינויים ואין לנו שום שליטה והשפעה עליהם.

יעקב

דלק בשפע, ללא הגבלה.

באחד הפוסטים הקודמים סיפרנו שיש גז טבעי במעמקי האדמה שיספיק לפחות ל 250 שנה. זו ידיעה משמחת, אבל היא כלום לעומת הידיעה הפאנטסטית הבאה:

חברה אמריקאית פרטית וסודית בשם ג'ול אונלימיטד (http://www.jouleunlimited.com/ - Joule Unlimited) רשמה פטנט על אורגניסם, או בקטריה, שהם פיתחו באמצעות הנדסה גנטית. הבקטריה מסוגלת לייצר דלק כמו בנזין וסולר מפד"ח (פחמן דו חמצני), מים ואור שמש. היא מסוגלת לייצר כמות בלתי מוגבלת של דלק, בכול מקום בעולם, ובמחיר שהוא שווה ערך בקירוב ל 30 דולר לחבית נפט. הבקטריה מבצעת ריאקציה של פוטוסינטזה סינטטית הדומה לזו שמבצעים הצמחים.

לצורך ייצור הדלק לא נדרש שום חומר אורגני כחומר גלם, כמו תירס, או עץ או שאריות של עשב או גבעולים – חומרים שבהם משתמשים היום להפקת אתנול. רק פד"ח, מים ושמש. התהליך מפיק כ 800 חביות דלק לאקר (4 דונם) שטח, לשנה, וזה יותר מאשר פי שתיים חביות ליחידת שטח לעומת האתנול המופק היום מתירס. יתרון נוסף הוא שניתן להפיק את הדלק בשטחים מדבריים, תוך שימוש במים מליחים או מי ים, וכך לא ייפגעו שטחים חקלאיים המשמשים לתפוקת מזון.

מבחינת מאזן הפד"ח – הדלק הזה סופג פד"ח מהאוויר בזמן היווצרו, לכן בעירתו אינה משחררת לאוויר כמויות שלא היו בו קודם, לכן הוא אינו פולט למעשה פד"ח חדש לאטמוספירה, כלומר – הוא ניוטרלי מבחינת פליטת גזי חממה.

למרות הטענות המדהימות, החברה נראית אמינה. מייסדה  הוא ג'ורג' צ'ורצ', גנטיקאי מבית הספר לרפואה בהארווארד, שהיה מחלוצי פיצוח הקוד הגנטי האנושי. החברה טוענת שיש להם כבר מתקנים נסיוניים שמפיקים דלק, והתהליך מוכח, הם כבר עובדים על זה 4 שנים, ובשנת 2012 יהיה להם מתקן בהיקף תעשייתי קטן, להוכחת ייתכנות.

זו ידיעה פאנטאסטית. דלק ללא הגבלה וללא זיהום! ממש מדע דמויוני, אבל נראה שהעסק די ממשי. תארו לעצמכם באיזה אור מגוחך זה מעמיד את נביאי הזעם שטענו לסוף הנפט (peak oil) , וגם את מודאגי האקלים שמנבאים מה יהיה האקלים בעוד מאה שנים ! המדע והטכנולוגיה מוכיחים שוב שהם מסוגלים להביא פתרונות מפתיעים שאיש לא העלה בדמיונו קודם, בדיוק כמו שאיש לא חשב לפני 35 שנה על טלפונים סלולריים או אינטרנט. באשר לוויכוח אצלנו על תמלוגי הגז – הוויכוח מיותר. בעוד 10 שנים יהיה לנו דלק בשפע, ולא נצטרך להתאמץ ולהפיק גז ממעמקי האדמה.

אנו עדיין די רחוקים מהפקה בקנה מידה תעשייתי של דלק בשיטה זו. אני לא יכול להיות בטוח שאכן כול הטענות נכונות, ושיש ממש ברעיון או בידיעה זו. נראה לי שכן, אבל זו רק הערכה ראשונית. נחיה ונראה. אם זה יתברר כממשי, ויתפתח, נצטרך לשנות את כול החשיבה שלנו בנושאי אנרגיה, אקלים, פיתוח בר-קיימא – מקצה לקצה. הלוואי!

בנוסף: בספטמבר 2010 הוענק לחברה פטנט על התהליך שלהם בארה"ב כמצוטט מהאתר שלהם

 

U.S. Patent #7,794,969, titled "Methods and Compositions for the Recombinant Biosynthesis of n-Alkanes," covers the use of engineered photosynthetic microorganisms for the direct synthesis of diesel molecules. Joule's microorganisms function as biocatalysts that use only sunlight, waste CO₂ and non-fresh water to directly and continuously produce diesel-range hydrocarbons, which are chemically distinct from biodiesel and are compatible with existing infrastructure.

יעקב

States of Fear: Science or Politics? - Michael Crichton

פרזנטציה שהעניק מייקל קרייטון בשנת 2006 בעקבות ספרו "שלטון הפחד" (בתרגום חופשי) בו הוא מסביר את תובנותיו באשר לפער שבין מדע לתעמולה.

התחממות גלובאלית נגרמה ע"י חייזרים – מייקל קרייטון

בסוף השבוע פורסם במקביל תרגומו של הבלוגר "איש התרנגולות האיום" באתרו וכן בבלוג הקפיטליסט היומי במעריב NRG להרצאה אותה העניק מייקל קריצ'טון  ז"ל בשנת 2003.  

מייקל קרייטון היה סופר ויוצר סרטים שנודע בציבור בעיקר בעקבות הסרט "פארק היורה". בהכשרתו המדעית סיים לימודי אנתרופולוגיה ופיזיולוגית בהצטיינות יתרה בהרווארד קולג', הוסמך כד"ר לרפואה, ועסק במחקר במסגרת פוסט דוקטורט במכון סאלק ואף זכה לתואר של סופר אורח ב-MIT. מידע נוסף באתרו הרשמי - כאן.

בתמונה: מייקל קרייטון, 2002, ויקיפדיה

הרצאתו עוסקת במיפוי הדרך שאותה עשתה האמונה הפסאודו-מדעית בחצי המאה האחרונה. אמונה זאת שמאפייניה התגלו כבר בפרוייקטים מתוקשרים לאיתור חוצנים שהתפתחו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, עשתה  את דרכה להפוך למנגנון משומן של יצירת קונצנזוס אנטי מדעי כפי שמתבטא בתופעת ההתייחסות לתיאוריית ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם.

הנכם מוזמנים לקרוא את ההרצאה באנגלית כאן או בתרגומה לעברית - כאן.
באתרו הרשמי של קריצ'טון מוצגים מסמכים רבים וכן סדרת וידאו המציגה את הופעתו יחד עם לינדזן בעימות שעסק בתופעת ההתחממות הגלובלית הנה הוידאו בו מציג קרייטון, ניתן לצפות בכל העימות ובסרטי וידאו נוספים בנוחות כאן.

יש גז ל 250 שנה.

אנו שומעים תדירות את הטענה או הנבואה שהנפט הולך ואוזל, שכבר עברנו את שיא תפוקת הנפט האפשרית (peak oil ) , ועלינו להכין אלטרנטיבות, ולהתכונן למשברי אנרגיה חמורים.

אני יכול לבשר לכם: עכשיו זה רשמי – יש גז ל 250 שנה. כך אומרת אן-סופיה קורבו, אנאליסטית של גז העובדת בסוכנות האנרגיה הבינלאומית בפאריס.  גם ה BBC מדווח על הנושא.

כבר סיפרנו בבלוג זה על שיטות ההפקה החדשות של גז משכבות של סלע ספוג גז  (shale)שמהן לא הופק גז עד כה, שיטות שפותחו בארה"ב. כעת מתחילות גם מדינות אחרות ליישם שיטות אלה במבני סלע דומים הקיימים בהן. מתחילים בקידוחים ונסיונות הפקה באוסטרליה, סין, אינדונזיה וגם באירופה. גם אצלנו – אבל אותנו גב' קורבו לא סופרת.

כמו שציינתי כבר, הגז הוא דלק שיכול להחליף את הנפט בכול השימושים, כולל תחבורה. עוד על היתרונות של הגז ניתן לקרוא כאן. הגז מקטין את פליטות הפד"ח ב 50% לעומת הפחם בתחנות כוח, וב 25% כאשר משתמשים בו בתחבורה. ההפחתה בשאר המזהמים היא עוד יותר גדולה. מחירו של הגז זול בזכות הכמויות הגדולות המצויות, הוא מאפשר להוזיל את מחירי האנרגיה והחשמל. הוא מצוי בכול מקום ואין צורך לייבא אותו מארצות ערב. המחיר לבניית תחנת כוח בגז זול יותר מאשר בפחם, והשימוש נוח וגמיש יותר כי ניתן להשבית או להתניע במהירות טורבינות גז, בהתאם לצרכים.

הדיבורים על ניצול יתר של משאבי הטבע אשר אוזלים בהדרגה היו קצת מוקדמים מדי. אל תשאלו אותי "מה יהיה בעוד 250 שנה ? " כי: א. אני לא יודע. ב. אני לא מתחיל לדאוג מעכשיו למה שיהיה בעוד 250 שנה.

יעקב 

צרות סולאריות גם בצרפת

גם בצרפת יש צרות עם אנרגיה סולארית. בלומברג (סוכנות לידיעות כלכליות שנוסדה על ידי ראש עירית ניו יורק) לא מדווחת על צרות טכניות, רק על צרות כלכליות.

גם בצרפת, כמו בגרמניה קיים תעריף הזנה מובטח לאנרגיה סולארית, ששיעורו 546 אירו למגאווט-שעה, לעומת מחיר חשמל רגיל של 55 אירו. המחיר הזה משולם על ידי EDF – חברת החשמל הממשלתית הצרפתית והוא גורם לגרעונות גדולים בחברה זו. תוספת המחיר לחשמל שהוטלה על כול הצרכנים בצרפת, למימון החשמל המתחדש, לא היתה בשעור מספיק ולא כיסתה את הגרעון.

בגלל המחירים האסטרונומיים שממשלת צרפת הבטיחה, הפכה ההתקנה של פאנלים לעסק כדאי. על כול רפת ואסם בצרפת צצים פאנלים, ורבים בונים רפתות בשביל לשים פאנלים על הגג, ולא טורחים להחזיק פרות.

ממשלת צרפת כבר הורידה פעמיים את המחיר המובטח, ולאחרונה החליטה על השעיה בהתקנת פאנלים נוספים לזמן של שלושה חודשים, עד שימצאו פתרון תקציבי. "לא שיערנו שזה יקרה, קשה לתאר מה עצומה הכמות של הפאנלים שהותקנו וממשיכים להתקין." אמרה חברת בית הנבחרים מישל גונו. EDF קיבלה דרישות, בקצב של 3000 ליום, לחיבור פאנלים חדשים לרשת. יחד עם זאת מדברים בצרפת על יעד של 5400 מגאווט שהיו מתוכננים עד שנת 2020 אבל צפויים להיות מותקנים כבר בסוף 2011. זאת לעומת 30000 שעליהם מדברים בגרמניה... צרפת מפיקה את מרבית האנרגיה שלה מתחנות כוח גרעיניות, כך שהחשמל הסולארי לא ממש נחוץ שם בכלל. כידוע, תחנת כוח גרעינית לא ניתן להשבית ולהתניע לפי הקפריזות של השמש. כול הסיפור של הפאנלים הסולאריים בצרפת נובע לא מהצורך באספקת חשמל, אלא מהרצון לדבוק באופנה.

יעקב

בעיות סולאריות בגרמניה

בגרמניה התעוררו לאחרונה בעיות עם החשמל סולארי כי הוא גרם לעומסי יתר ותקלות ברשת חלוקת החשמל, שאינה בנויה לטפל בכמויות גדולות של חשמל בעלות אופי ההפכפך והבלתי נשלט.

גרמניה חוקקה חוק נדיב לעידוד אנרגיה מתחדשת לפיו מבטיחה הממשלה תעריפי הזנה (feed in ) גבוהים לחשמל "מתחדש". החוק מבטיח לכול מי שמתקין פאנלים סולאריים או תחנות רוח לקנות את כול החשמל שהוא יכול לייצר, במשך 20 שנה. התעריף נע בין 21 סנט לקוט"ש לתחנות רוח לבין 46 סנט לחשמל PV (פאנלים פוטו-וולטאיים). זאת בהשוואה למחיר של כ 8 סנט לתחנות רגילות.  הכסף הנחוץ למימון החשמל המתחדש מושג באמצעות העלאת תעריפי החשמל לצרכן.

מתברר שהתקנת פאנלים הוא עסק משתלם לבעלי הפאנלים. מעריכים שבשנת 2010 הותקנו פאנלים סולאריים בכמות של 8-10 ג'יגהווט (כלומר כמו 8 או 10 תחנות פחמיות גדולות). זאת בהשוואה ל 4 ג'יגווט בשנת 2009.

אולם, כרגיל עם מדיניות ירוקה, הגרמנים שמו את האידיאולוגיה והמאוויים לפני המציאות ההנדסית. מסתבר שרשת החשמל אינה מסוגלת לקלוט כמויות כאלה של חשמל, שאופיו הפכפך – ברגע אחד ישנו, במשנהו הוא נעלם (כאשר עובר ענן בשמיים).

סטפן קוהלר, ראש הוועדה המייעצת לאנרגיה של ממשלת גרמניה, הזהיר מפני קריסת רשת חלוקת החשמל, בגלל החשמל הסולארי, שעלולה לגרום לאסון. "הרשת סובלת מעומסי יתר בגלל החשמל הסולארי. חייבים לקצץ עמוק, ומהר בהתקנת הפאנלים הסולאריים".

מומחים צופים שבקצב התקנה הנוכחי עשויים להתקין כושר יצור כולל (נומינלי) של כ 50 ג'יגוואט עד שנת 2013. "זה יהיה אסון לרשת" אומר קוהלר, "חייבים להגביל את כמות ההתקנות החדשות ל 1 ג'יגוואט לשנה, כדי שלא יהיו יותר מ 30 ג'יגוואט בס"ה בשנת 2020".

הבעיה היא שחייב להיות איזון בין כמות החשמל המיוצרת לכמות הנצרכת. האיזון הזה מושג, ברשת רגילה, על ידי כיבוי יחידות ייצור בעת שהביקוש יורד. החיבור של הרשת לפאנלים סולאריים בכמות גדולה מקשה על שמירת האיזון, בגלל האופי ההפכפך של האנרגיה הסולארית.

ייתכן וניתן לפתור את הבעיה על ידי שיפור רשת החלוקה והבקרים שלה, וחיבור בין רשתות אזוריות.  הדבר מצריך השקעה גדולה ברשת, והחוק של האנרגיה המתחדשת התעלם מצורך זה.

מאידך התרעם ארגון הצרכנים בגרמניה על המעמסה שהחשמל הסולארי כבר מטיל על האזרחים. הם חישבו שהפאנלים שהותקנו בשנת 2010 בלבד יעלו לצרכן הגרמני כ 36 מיליארד דולר במשך 20 שנות ההתחייבות.

שימו לב שמספרי הג'יגוואט הגבוהים של החשמל הסולארי מתייחסים לכושר ייצור נומינאלי – כאשר השמש בשיאה, בצהרי היום, ואין עננים בשמים. הייצור הממשי, בפועל אינו מגיע ליותר מ 10-25% מהכושר הנומינאלי. הבעיה היא שגם הכמות הזאת באה לסירוגין, ובצורה שאין לנו שליטה עליה, הגורמת בעיות ברשת. החשמל הסולארי אינו מפריע (וגם לא מועיל) כול עוד הכמויות קטנות. כשהכמויות עולות יש בעיות...

כמו במקרה של האתנול, אנו רואים נטייה לקדם "חזונות" ויעדים "ירוקים" בלי להתחשב במגבלות פיסיות, הנדסיות או כלכליות. התוצאה שמשיגם על ידי התעלמות מהמציאות אינה מועילה בכלום.

אנו, בישראל, צריכים להיזהר מהחשמל הסולארי. הוא יכול לעזור, מעט, אבל במחיר גבוה מאד, והתחנות הניסיוניות שהוחלט עליהן (200 מגוואט באשלים, 57 מגוואט במתקנים מבוזרים) יבדקו את הנושא. לא צריך לעשות יותר מזה, כעת. לא צריך לקפוץ בראש עם כמויות גדולות, כמו שעשתה גרמניה. מוטב לנו להמתין וללמוד מהבעיות שבגרמניה, ספרד וקליפורניה, ואולי להמתין לשכלול והוזלה של הפאנלים.

יעקב 

תחנות הרוח נחות בחורף.

כזכור היה בבריטניה גל קור חסר תקדים בדצמבר. באופן טבעי, צריכת החשמל הייתה גבוהה במיוחד – וזאת למרות שהחשמל אינו האמצעי העיקרי לחימום הבתים שם. הם מחממים בתים בתנורי פחם, סולר או גז. (מזל שלהם).

פול האדסון, מה BBC, בדק את מקורות האנרגיה של בריטניה ביום אחד אופייני בדצמבר:

אנו רואים שמתוך 53000 מגוואט חשמל שנצרכו בבריטניה באותו יום סיפקו תחנות הרוח רק 20 מגוואט שהם 0.037% - או במילים פשוטות – כלום.

הסיבה פשוטה: ימים קרים במיוחד (כמו שהיו בבריטניה בדצמבר) וימים חמים במיוחד, מתאפיינים באוויר עומד – כלומר בהעדר רוח. הרוח נוהגת לנוח דווקא כאשר אנו צריכים הכי הרבה חשמל.

ממשיך האדסון: "מאחר וכרגע הרוח מספקת רק 5% (???) מצריכת החשמל בבריטניה, לא הייתה בעיה לספק את מה שהיא החסירה באמצעות תחנות פחם וגז. מה יקרה בעוד 9 שנים ( ב 2020) כאשר 25% ממקורות החשמל יסופקו ממקורות מתחדשים (בעיקר רוח) כפי שהחוק בבריטניה מחייב ?" כלומר: מי יספק חשמל כאשר הרוח תנוח ?

כמה הערות שלי:

1.    שימו לב למספר "5%" – הרשויות בבריטניה מפרסמות, ומתגאות כנראה שתחנות הרוח מספקות 5% מהאנרגיה החשמלית. זהו שקר מוסכם ואשליה, מה שנקרא שקר ירוק. מילים מנותקות מהמציאות. יש להם (אולי) טורבינות רוח מותקנות בהספק נומינאלי (רשום בתווית) של 5% מהצריכה. אבל ההספק בפועל תלוי במשבי הרוח. רוב הזמן, החשמל המסופק בפועל הוא חלק קטן מאד מהערך הנומינאלי, כמו ביום שהאדסון מביא כדוגמה (דוגמה קיצונית). בשביל הירוקים, המספר 5% עושה טוב בבטן, אז משתמשים בו, במקום להשתמש במספר האמיתי – במה שמופק בפועל, שהוא, במקרה שלנו 0.037% .

2.    מר האדסון, אל נא תהיה מודאג. החוק המחייב את בריטניה ל 25% מקורות מתחדשים ב 2020 הוא קשקוש. אין דבר כזה. אין אפשרות טכנית, הנדסית, להגיע ל 25% מקורות "מתחדשים". החוק אינו אלא עוד גילוי למילים מנותקות המחממות את הבטן הירוקה למרות שאין בהן ממש. מה יקרה בבריטניה בשנת  2020 ? או שיבנו עוד תחנות פחמיות וגזיות או שיישבו בחושך. לפי איך שהרוח נושבת היום – יישבו בחושך.

יעקב

סיכום האקלים ב 2010

שנת 2010 התאפיינה בכמה אירועים אקלימיים חריגים: קיץ חם במקומות רבים, בייחוד ברוסיה (וגם אצלנו). החורף שבר שיאים של קור במקומות רבים באירופה וארה"ב. גם החורף הזה וגם הקודם...

שיטפונות עזים היו בפקיסטן, אוסטרליה, קליפורניה וטנסי.

כול התופעות האלה אינן חריגות במיוחד או חסרות תקדים. ראו למשל את הסיפור בקישור על השיטפונות שהיו בקליפורניה בשנית 1861-62 והבצורת הנוראית מיד אחרי זה בשנים 1863-65.

האקלים אכן מתחמם, ונמצא בתהליך התחממות כנראה מאז תום "תקופת הקרח הקטנה" בסביבות שנת 1800.

החום בשנת 2010 היה דומה, בערך, לחום בשנות השיא של 1998 ו 2005. אין שום דבר יוצא דופן בהתחממות הזו, למרות ההכרזות "השנה הכי חמה מאז בריאת העולם". ההתחממות לא הואצה לאחרונה, ואף ניתן לאמור שהתמתנה או נעצרה מאז 1998. שנת 2010 לא הייתה חמה משמעותית מ 1998.

יעקב

נביאי הזעם לא מתייאשים.

וועידות או"מ לענייני האקלים זו לא תופעה חדשה. גם נבואות זעם לא... הנה קטע עיתונות משנת 1982.

תרגום:

"וועידת האו"ם לענייני הסביבה נפתחה בניירובי, בשנת 1982, בתחזית לאסון אקולוגי כול כך נורא כמו מלחמה אטומית, שיתרחש תוך שני עשורים, אלא אם ממשלות העולם יפעלו כבר עכשיו". "העדר פעולה ממשלתית תגרום כבר עד סוף המאה (ה 20) אסון כול כך מוחלט ובלתי הפיך כמו מלחמה גרעינית".

האו"מ תמיד היה חזק בדיבורים ונבואות.

מר מוסטפה טולבה, הדובר בקטע שלעיל, הפך להיות המנהל של ארגון האו"מ לענייני הסביבה, כנראה בזכות כושר הרטוריקה שלו, ללמדך שנבואות הזעם השיגו את מטרתן (ג'וב טוב לנביא).

יעקב

מתקנים סולריים – מילים יפות

"17 מיתקנים סולאריים קיבלו רישיונות ייצור"

שר התשתיות חתם על רישיונות להקמת מתקני ייצור בטכנולוגיה סולארית הגדולים מ-50 קילוואט ושמתחברים לרשת החשמל, בהיקף כולל של כ-25 מגאוואט.

השר לנדאו מסר היום כי "אנו שואפים שהחשמל במדינת ישראל יהיה כמה שיותר ירוק, היכן שרק אפשר, תוך ניצול מקסימאלי של השטח עליו ייבנו התחנות, ובהרמוניה איתו."

יופי של מילים ויופי של שאיפות...

מה המציאות: מדינת ישראל צורכת כ 10,000 מגאווט חשמל. 25 שקיבלו רישיון ייצור הם 1/4 אחוז... והמתקנים האלה אינם מייצרים 25 מגאווט באופן קבוע, תמיד כשצריך אותם, רק כמה שעות ביום (בצהריים) ובתנאי שאין עננים או סופות חול שמסתירות את השמש, ושניקו את הפאנלים היטב מחול אחרי הסופה או הרוח האחרונה.

מאידך – תחנות תרמיות (פחם או גז) לא ניתן לכבות ולהדליק בהתראה קצרה, לכן, גם כאשר הפאנלים הסולאריים מספקים חשמל, חייבות התחנות התרמיות להמשיך ולעבוד כדי לשמש כגיבוי – כלומר החשמל הסולארי אינו מביא שום תועלת, כול עוד אין הוא מאפשר לכבות יחידות ייצור תרמיות. על המחיר שהמדינה משלמת למפיקי חשמל סולארי – פי 4 או 8 ממחיר החשמל הרגיל – עבור משהו שאינו מועיל עוד לא דיברנו.

אז השאיפה "שהחשמל במדינת ישראל יהיה כמה שיותר ירוק" היא שאיפה אוטופית, מנותקת מהמציאות, והרישיונות שניתנו היום בקול תרועה גדולה אינם מקרבים אותנו למטרה הנכספת בכלל.

למה בכול זאת עושים את זה ? כדי "להיות כמו כולם", כדי לענות לצו האופנה, כדי להיות politically correct וכדי לגרום הרגשה טובה בבטן לאלה שמילים יפות הן כול מה שחשוב להם ומה שהם מבינים.  

יעקב

חיים ועושר - פרספקטיבה של 200 שנה

מה שהציל את האנושות מחיים קצרים בעוני קשה היתה המהפכה התעשייתית. בתוכנית "תענוגות הסטטיסטיקה" המוצגת ב-BBC, מתאר הנס רוזלינג בהמחשה גרפית מרתקת  את התהליך שהתרחש במהלך 200 השנה האחרונות בעולם והשפעת המהפכה התעשייתית על תוחלת החיים והעושר בעולם.

הטמפרטורות לאורך זמן.

הנה גרף המתאר את השתנות הטמפרטורות לאורך זמן במספר מקומות בעולם:

(מקור הנתונים מצוין בציור עבור כול מקום – לא הוכנס תיקון עבור התחממות אורבנית).

היו מקומות בהם היתה עליה של מעלה או שתיים במרוצת 150-180 השנים האחרונות, ובמקומות אחרים אין עלייה כלל.

התמונה המפורסמת של גרף שמזנק פתאום כלפי השמיים לא מצויה בנתונים של מה שהיה. היא אולי נוצרת כאשר מכניסים לגרף את התחזיות לעתיד...

יעקב

תכולת החום של האוקיינוסים.

הטענה הראשית של החממיסטים היא שגזי החממה (פד"ח) מקטינים את פליטה של חום מכדור הארץ לחלל החיצון, וגורמים בכך לחוסר איזון בין כמות החום (האנרגיה) הנקלטת מקרינת השמש והנפלטת חזרה לחלל החיצון. עודף האנרגיה, הנשאר הכלוא בכדור הארץ, הוא שגורם, לדבריהם, להתחממות מתמדת.

מאחר ו 70% משטח כדור הארץ הם אוקיינוסים, מרבית עודף החום הזה היה צריך להצטבר במי האוקיינוסים ולגרום להתחממותם. מדובר לא רק בהתחממות פני המים, אלא בהתחממות שכבה רצינית לעומק. מדידה של תכולת החום של האוקיינוסים היא, לכן, חיונית כדי להבין את מאזן האנרגיה של כדור הארץ.

לצורך מדידות אלה נפרשו על פני האוקיינוסים מעל 3000 מצופי ארגו. בשני הציורים הבאים רואים את הפריסה העולמית של המצופים ואת עקרון פעולתם.

מצופי הארגו החלו להתפרס ולשדר נתונים החל משנת 2000, והגיעו להיקף המלא המתוכנן רק ב 2007.

כעת מתפרסם מחקר של דגלאס ונוקס מאוניברסיטת רוצ'סטר, המנתח את נתוני המצופים לשנים 2003-2008. (ראה גרף למטה מהמאמר).

השורה התחתונה, אם אני מבין נכון, היא שלא רואים הצטברות של עודף אנרגיה (כלומר התחממות) במי האוקיינוסים. זה סותר, לכאורה, את הטענה של חוסר איזון אינרגטי הנגרם על ידי גזי החממה, והטענה על התחממות מתמדת (כלומר גידול באנרגיה הצבורה) של כדור הארץ. אדרבא, מהמדידות מסתמנת ירידה קלה בתכולת החום של האוקיינוסים בשנים אלה.

קווין טרנברט, אחד מראשי קבוצת החממיסטים, שם לב לעובדה זו וכתב לחבריו באחד הא-מיילים החסויים (שהתגלו בקליימטגייט) "עובדה היא שאיננו מוצאים את עודף האנרגיה, וזה שם אותנו ללעג".

מצופי הארגו נועדו לסגור חור גדול בנתונים העומדים לרשותנו לצורך הבנת תהליכי האקלים של כדור הארץ. חורים רבים עדיין קיימים. הבנתנו את המערכת היא מאד חלקית ולא שלמה.

יעקב

דצמבר קר בבריטניה

חודש דצמבר היה הקר ביותר בבריטניה מאז החלו המדידות לפני יותר מ 100 שנה. כך אומר השרות המטאורולוגי הבריטי. הטמפרטורה הממוצעת היתה מינוס 1 מעלה צלסיוס, לעומת ממוצע  רב רשנתי של 4.2 מעלות. (שיא ממוצע הקור הקודם היה 0.1 מעלות פלוס). השנה היו, במשך ימים רבים, טמפרטורות בין מינוס 10 לבין -20 מעלות צלסיוס. במרכז אנגליה יש תיעוד של מדידות מאז 1659, והדצמבר של 2010 יוצא השני הקר ביותר מאז (כולל עידן הקרח הקטן!).

השרות המטאורולוגי טוען שהוא הזהיר את ממשלת בריטניה באוקטובר על חורף קשה צפוי, אבל נמנע מלפרסם את התחזית ברבים, כי  בעבר התבדו רבות מתחזיותיו, ולכן החליטו לא לפרסם יותר תחזיות עונתיות.

הממשלה, ובייחוד שר התחבורה, לא עשו כלום, לא עשו את ההכנות הנחוצות לקראת חורף מושלג. כך קרה שכבישים רבים נשארו סגורים זמן רב בגלל מחסור במלח המשמש להפשרת הקרח, ומטוסים קורקעו בגלל מחסור בנוזל להפשרת קרח מכנפי המטוס.  מסיבות אלה היה שיבוש קשה של החיים.

המכון לחקר ההתחממות הגלובאלית בהנהלתו של ד"ר בני פייסר (גם הוא, כמו ד"ר גיא פאר, יליד חיפה), קורא לועדת חקירה פרלמנטרית לחקור הכשלונות של משרד התחבורה והמט-אופיס. הם טוענים שהמט-אופיס השתיק בכוונה את התחזית על חורף קר כדי לא לפגוע בדיוני וועדת האקלים בקנקון. המט-אופיס היה מיוצג בקנקון על ידי משלחת מדעית ששמה לעצמה כיעד הפצת מידע מדעי מדאיג על ההתחממות הגלובאלית כדי לקדם את המטרה של הסכם כלשהו לצימצום הפליטות (הסכם שלא הושג).

סיר דיוויד קינג, לשעבר היועץ המדעי הראשי של ממשלת בריטניה, קרא לממשלה להתכונן לסידרה של חורפים קשים בעתיד, והביע ספק גדול בתקפות המודלים של האקלים של המט-אופיס, אשר צופים שההסתברות לחורפים קשים הולכת וקטנה עם הזמן, בגלל ההתחממות הגלובאלית.

יעקב

סטיוארט בראנד "כופר" בארבעה מיתוסים ירוקים

סטיוארט בראנד, האיש שדחף להקמת התנועות למען הסביבה בשנות הששים והשבעים שקל מחדש את עמדותיו בנוגע לערים, לכוח הגרעיני, ההנדסה הגנטית והנדסת קרקע. לפניכם ההרצאה אותה נשא במחלקת המדינה של ארה"ב, באדיבות TED.

העתיד מתרחש בערים הצומחות ורק הן תצלנה את הכפרים - על מנת להציל את הכפרים יש לחברם בתחבורה טובה לעיר ולספק תקשורת איכותית ואנרגיה. החיים בעיר הם התשובה הטובה ביותר לנטרול "התפוצצות אוכלוסין".

בראנד ממשיך להחזיק בטענות שהאקלים משתנה לרעה, לטענתו כתוצאה מפליטת תוצרי שריפה, אך מבין כי אין תחליפי אנרגיה לפחם ולגז מלבד שימוש באנרגיה גרעינית (וכורי מיקרו).

ההתקפות ה"ירוקות" נגד מזון מהונדס הינן בלתי רציונליות ומזיקות. הגידולים המהונדסים גנטית הם החידוש החקלאי המצליח בהיסטוריה.