21 במאי 2015

אשליית החשמל הסולארי הזול.


במסכת האגדות שמפיצים חסידי השמש, האגדה הנפוצה ביותר היא: חשמל סולארי הוא זול וכדאי. מכון מחקר "מכובד" בגרמניה, אגורה, הזמין מחקר על עלויות החשמל הסולארי ומגמות עתידיות.
המשפט הראשון במחקר זה, במסגרת "ממצאים עיקריים" הוא זה:

Solar photovoltaics is already today a low-cost renewable energy technology.

תרגום: חשמל סולארי פוטו-ולטאי הוא כבר היום טכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת בעלות נמוכה.
זו הצהרה שמחממת מאד את הבטן והלב של החסידים, אבל האם היא נכונה? כדי לענות לא צריכים לבזבז כסף על מחקרים מסובכים. צריך רק להסתכל מסביב. לו הדבר היה נכון היינו רואים על כול גג של מרכז קניות או מפעל דונמים של לוחות שמש. אנו לא רואים את זה. עובדה.

בהתקנת לוחות שמש על גגות בתים פרטיים יש בעיה – כל החשמל הסולארי מיוצר ביום, כאשר מרבית האנשים לא בבית ולא צורכים הרבה חשמל. לכן, אנשים פרטיים זקוקים ל"הסדר מונה נטו" – דהיינו – שחברת החשמל תקנה מהם את החשמל במשך היום, ותספק להם חשמל בערב. (וגם שהשרות הזה יהיה בחינם). הדבר מצריך רישום ואישור ברשות החשמל, בירוקרטיה ומכסות. אבל – למפעלים ומרכזי קניות אין בעיה כזו. הם צורכים הרבה חשמל, במשך כול שעות היום, עבור מכונות, מקררים, מזגנים ותאורה. הם משלמים מאות אלפי שקלים או אפילו מיליונים בחשבונות חשמל כול חודש. הם יכלו להתקין דונמים של לוחות על גגותיהם (בלי אישורים ובלי בירוקרטיה), להשתמש בחשמל שמש כאשר הוא זמין – 19% מהזמן, ובחשמל רשת בשאר 81% מהזמן. הם היו חוסכים, על חשמל שמש, את מחיר הצרכן של כול קוט"ש. לו היו לוחות השמש כדאיים (לפי המחיר לצרכן, לא מחיר העלות, לעומת חשמל רגיל), היינו רואים לוחות על כול הגגות של המפעלים ומרכזי הקניות. במקום זה – מה שרואים זה רק מתקנים ב"הסדר" – כלומר מסובסדים. אם אין מתקינים – סימן שלא כדאי. נגמר הסיפור והמחקר שלנו. האם יהיה כדאי בעתיד? אני לא נביא, אללה יודע. היום לא כדאי. עובדה.

כדי להמשיך ולחמם את הבטן עם הצהרות מעודדות חייבים לשכור מכוני מחקר מתוחכמים ויקרים. רק הם יכולים לסובב את המציאות ולהגיע למסקנות הפוכות ממה שרואים בעין. המכון הזה, מאחורי הלשון החלקלקה והמעורפלת של מסקנותיו, מתרכז בעיקר בעתיד. ככה הם כותבים במשפט השני:

Solar power will soon be the cheapest form of electricity in many regions of the world.

כלומר הם "יודעים" לנבא את העתיד, הרבה יותר טוב מאשר הם יודעים להבחין בעובדות ההווה. הצרה היא שנביאים יש עשרה בגרוש, אנו כולנו יודעים למי נתנה הנבואה (אחרי חורבן בית המקדש). בקיצור – אני לא מתווכח על העתיד (אנרגיית השמש היא האנרגיה של העתיד!) – זה חסר ערך.
בקשר להווה, בכול זאת מודה המכון המכובד שאנרגיית השמש היא לא כול כך זולה, אבל הוא ממש מתאמץ לא להזכיר עובדה זאת במסקנותיו, כי לא בשביל זה הזמינו אצלם את המחקר בכסף טוב. הנה גרף מהמחקר:

תעריפי ההזנה המובטחים שמשולמים ליצרנים סולאריים בגרמניה ירדו בצורה מסחררת מ 43 סנט של אירו לקוט"ש ב 2005 ל 8.7 ב 2015. אבל, וזה הקוץ בעלייה, עדיין המחיר הנמוך הזה, ב 2015, גבוה פי שניים בערך מעלות חשמל "רגיל" פוסילי, ואפילו חשמל רוחני.

את הנקודה הזו צריך להדגיש. המצב במציאות של שנת 2015 הוא זה: ייצרן חשמל סולארי מוכן להתקין מערכת לוחות רק בשני תנאים שעל הממשלה להבטיח: 1. מבטיחים לו מראש שקונים כול קוט"ש שהמערכת תייצר (כאשר השמש זורחת, כולל חגים וסופי שבוע, וימים של עודף ייצור רוחני). 2. מבטיחים לו מחיר קבוע, גבוה פי שניים מהמחיר הרגיל, למשך 20 שנה (צמוד למדד).

החסידים מעודדים את עצמם ואומרים: "ראו הותקנו מיליונים של לוחות בעולם, כול יום, כול שנה מתקינים עוד ועוד!" שיהיה ברור לכולם, אל תשקרו לעצמכם: אף אדם לא התקין מעולם שום לוח סולארי בזכות החשמל שהלוח מייצר. כול אחד ממיליוני הלוחות שהותקנו עד כה בעולם הותקנו אך ורק כדי ליהנות מהכסף הרב שהממשלות משלמות. כול המערכות הסולאריות בעולם, עד האחרונה שבהן, הותקנה במטרה להרוויח כסף מהסובסידיות ולא במטרה להפיק חשמל. במקום שלא משלמים סובסידיות אין מערכות סולאריות. המחקר למעשה מודה בכך, למרות שהוא מנסח את ההודאה בלשון מטשטשת:

Financial and regulatory environments will be key to reducing cost in the future.

תרגום: הסביבה הפיננסית והרגולטורית היא המפתח להפחתת מחירים בעתיד. ובעברית פשוטה: ללא סובסידיות זה לא ילך. ("הסביבה הפיננסית והרגולטורית" – פירושו: גובה הסובסידה).  זה שהמחקר יאמר את זה מובן מאליו, לא יכול להיות אחרת. הרי מטרת המחקר היא לעודד ולהגדיל את הסובסידיות. אז יש ל"מחקר" שתי מטרות אידיאולוגיות ברורות והן סותרות זו את זו: מטרה ראשונה להוכיח עד כמה חשמל סולארי זול וכדאי, ומטרה שנייה להצדיק המשך והגדלה של הסובסידיות. כדי לרבע את המעגל חייבים להשתמש בלשון מעורפלת.

לבסוף: כול הוויכוח על המחיר ועל הסובסידיות לא כול כך רלוונטי. המערכות הסולאריות יכולות לספק חשמל, מקסימום 19% מהזמן אצלנו. (רק 12% בגרמניה או 10% באנגליה). זה הזמן שהשמש נותנת חשמל. היא לא נותנת יותר, גם לו לוחות השמש היו בחינם. ובנוסף - אנו חייבים להחזיק כושר ייצור "רגיל" (פוסילי) עבור כול הצריכה שלנו, כדי להבטיח אספקה כאשר השמש לא זורחת (81% מהזמן). הצורך הזה והמחיר של הגיבוי הזה לא נלקח בחשבון על ידי חסידי השמש. למען האמת: אם לוחות השמש באמת היו זולים וכול אחד (בייחוד מפעלים) היו מתקינים לוחות על הגגות (בלי אישורים ורישיונות, ובלי לחבר את הלוחות לרשת חברת החשמל), הם היו מספקים יותר מ 19% מהחשמל, כי אנו צורכים יותר חשמל ביום מאשר בלילה. הם יכולים לספק, כמות כלשהי מהצריכה (אצלנו יותר מאשר בגרמניה או אנגליה). הסיבה שזה לא קורה היא המחיר. (לוחות השמש מספקים, אצלנו, עם סובסידיות והכול, רק כ 1% מהצריכה, בגרמניה 5%, בארה"ב 0.5%).
המחקר המלומד של מכון אגורה, עושה לעצמו  חיים קלים ומתרכז רק בחיזוי עלויות השמש בעתיד, בשנים 2025, 2035 ו 2050 – ובתור שכזה הוא לא שווה את הנייר שהוא נכתב עליו (שלא לדבר את העלות של ביצועו) – כי אנו לא יודעים את העתיד. לא אטרח לפרט את אוסף ההנחות השגויות והשטויות שהוא כותב, חבל על הזמן. המחקר נועד להזין את האשליות ולעודד את הרגשת הבטן הטובה של חסידים סולאריים, ןלקדם עוד את הסובסידיות. אין לו שום ערך ממשי, רק תעמולתי. הוא נועד לטשטש את המציאות. מדהים כמה כסף מוכנים אנשים לשלם בשביל אשליות מתוקות וירוקות.

יעקב


13 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אנא הבא מקור לטענה האבסורדית שלך שלוחות בישראל מפיקים חשמל רק 19% מהזמן.

יעקב אמר/ה...

ראה ארבעה פוסטים אחורה בבלוג זה. יש טבלה מדויקת.

לא רק בישראל - 19% מהזמן זה השיא של כול המקומות בעולם (כמו נבאדה ודרום קליפורניה).

כמובהן, החסידים העיוורים לא מוכנים להשלים עם נתוני אמת. הרגשת הבטן שלהם חזקה מהאמת. זה אופייני.

יעקב אמר/ה...

חוץ מזה למה קשה להבין שהשמש מספקת חשמל רק 19% מהזמן?
זה מתחיל בזה שהיא חא מספקת חשמל בלילה, כלומר הבסיס ההתחלתי הוא 50% מהזמן. אח"כ הלוחות כמעט ולא מפיקים חשמל בשעתיים הראשונות והאחרונות בכול יום, כי השמש נמוכה מדי. כך יורדות עוד 4 שעות מתוך 12 - כלומר 1/3, כלומר 17% והשמש פעילה רק 33% מהזמן. אח"כ יש את עונת החורף - השמש נמוכה יותר - התפוקה קטנה מהתפוקה המקסימלית בקיץ. ויש ימי עננות, וערפילי בוקר, וסופות חול.

זאת עובדה, לוחות השמש מפיקים חשמל כ 1700 שעות בשנה, מתוך 8760 אפשריות, שזה כ 19%. וזה אצלנו, באקלים שלנו.
בגרמניה המספר הוא כ 12%, באנגליה כ 10%.

אנונימי אמר/ה...

אתה כרגיל לא מבין את הנתונים.

בטבלה שהבאת ה- 19% מתייחס לא לזמן אלא לתפוקה הממוצעת לאורך זמן ביחס להיקף המותקן - כולל לילה , כולל גשמים
כלומר מ 1KW מותקן בישראל מפיקים בממוצע 190W לשעה - כל שעה, כל יום.

אנונימי אחר אמר/ה...

אנונימי, אתה מזכיר לי חוכמולוג שמתווכח ביחס לשאלה אם עציץ הוא רחב למעלה וצר למטה או צר למטה ורחב למעלה.

ברור שבלילה יש 0 תפוקה (למעט ההמצאה הספרדית של חיבור המערכת לגנרטור) ובשיא הקיץ ביום יש יותר תפוקה מ-19% והממוצע מתייחס לסך הכל בכל התנאים בכל השנה.

זה לא תרוץ להטיח הכפשות במתדיינים עמך.

יעקב אמר/ה...

"כלומר מ 1KW מותקן בישראל מפיקים בממוצע 190W לשעה - כל שעה, כל יום."

לא הבנתי את המספרים שלך, הם כנראה שגויים.

המספר הנכון הוא זה: 1 KW כושר ייצור מותקן סולארי מפיק בשנה, בממוצע, 1700 קוט"ש חשמל, מתוך 8760 אפשריים, כלומר - השמש זמינה 1700 שעות בשנה, מתוך 8760 שעות שיש בשנה.

אם אתה מתקין 1 KW כושר ייצור פחמי או גזי אתה יכול להפיק כ 8000 קוט"ש חשמל בשנה (כ 90% - כ 10% מהזמן דרוש לתחזוקה).

חוץ מההבדל המהותי הזה ישנו ההבדל השני - מאד חשוב גם כן - מתי החשמל זמין. חשמל פחמי וגזי זמין מתי שאתה צריך - אתה מפעיל את התחנה לפי הצורך שלך. חשמל סולארי זמין מתי שמתחשק לו (מתי שאין עננים) - אתה לא שולט בזה.

אנונימי אמר/ה...

איזה בידור!

אתה מכיר מתקני גז בישראל שהוקמו בלי הבטחה לרכוש את תפוקתם במחיר ידוע מראש?

אפילו כשהחשמל שלהם אינו נדרש והם אינם מייצרים חשמל הם מקבלים תעריף עבור "אי ייצור".....

למה אתה לא כותב על זה?

יעקב אמר/ה...

אתה מקשקש שטויות.
ההבדל בין הגז והשמש הוא שהגז מפיק חשמל והשמש מפיקה הרגשת בטן טובה, וכסף מסובסידיות אבל מעט מאד חשמל.

מתקני הגז הוקמו ומומנו כי הם דרושים להפקת חשמל.
חברת החשמל יודעת שהיא תידרש להפיק חשמל בכמות ידועה, למשך שנים רבות קדימה. יש לה ברירה להשתמש בפחם או בגז. אז היא חתמה חוזה ארוך שנים (15 שנים) לקניית גז במחיר קבוע, מחיר טוב, (כמחצית המחיר של הגז באירופה), כדי להבטיח לעצמה אספקת גז (ולהבטיח פיתוח שדה הגז). היא קנתה גז כי זה יותר כדאי מאשר האלטרנטיבה - פחם.

אין כזה דבר "תעריף עבור אי ייצור" של הגז - הגז דרוש ומייצר. כול הגז דרוש, ומשמש בתהליכי ייצור שונים. איש אינו נחנק עם גז שקנה אבל לא מוצא לו שימוש...

החשמל מהשמש הוא כולו קאפריזה שמתקיים אך ורק מכוח צווים ממשלתיים וסובסידיות. איש אינו זקוק לחשמל מהשמש - כי הוא מעט ובזמנים קצרים ובלתי נשלטים. כאמור - כול מתקיני הלוחות הסולאריים התקינו אותם לא כי הם ביקשו להפיק חשמל אלא אך ורק כי הם ביקשו ליהנות מהכסף שהממשלה משלמת להם כאשר היא קונה (מבטיחה לקנות) את כול החשמל הסולארי המופק (בין אם הוא נחוץ ברגע הפקתו ובין אם לאו) במחיר שהוא בין פי 2 ממחיר חשמל רגיל לבין פי 7. כול זה מובטח בחוזה ל 20 שנה עם הממשלה.

אף אחד, לא בארץ ולא בעולם, אף אחד ממליונים של לוחות שמש שהותקנו - אף אחד לא הותקן במטרה להפיק חשמל. כולם - עד האחרון שבהם הותקנו במטרה להרוויח מהסובסידיות.
במקום שאין סובסידיות לא מקתינים אף לוח שמש.

אלה העובדות.

יעקב אמר/ה...

ועוד דבר: מפיקי הגז שילמו, בשנת 2014, 718 מיליון ש"ח תמלוגים לאוצר המדינה - בניגוד ללוחות השמש שרק מושכים סובסידיות מהציבור. (זה חוץ מהמיסים ששילמו...).

אנונימי אמר/ה...

אני מציע לך לעיין בחוזים של מפעילי הגז הפרטי - משלמשים להם גם אם לא רוכשים מהם חשמל - כי אין צורך.

אתה מברבר בלי לבדוק את העובדות.....

ירון אמר/ה...

אני לא מבין את הדיון המלומד....החשבון היום הוא כלכלי נטו.
היום אין סבסוד ממשלתי ! ההסדרה היום היא מונה נטו - אתה מייצר עבור צריכה עצמית, אז האם זה משתלם ? התשובה היא בהחלט כן, עלות התקנת 1 קוט"ש פנלים כ 5000 ש"ח כל יחידה כזו תפיק כ 900 ש"ח בשנה, עלות התחזוקה לכל יחידה כ 100 ש"ח לשנה, כך שההכנסה היא כ 800 ש"ח לשנה זה נותן תשואה של 16% לשנה...גם אם נשמור בצד כסף לשדרוגים ותיקונים נוספים עדיין תישאר לנו תשואה טובה מאוד.
השאלה של לאן השוק הולך היום ?? קשה לדעת אבל התעריף שניתן יהיה לקבל בעתיד יהיה נמוך יותר וכך גם הכלכליות של המערכת. היום העיסקה טובה מאוד.

יעקב אמר/ה...

"היום אין סבסוד ממשלתי !"

כבר ניהלנו את הוויכוח הזה בקטע קודם.
אתה חושב שהסדר "מונה נטו" איננו סיבסוד ממשלתי, אבל אתה טועה. אתה מקבל שירות בחינם (כלומר על חשבון אנשים אחרים). זה כן סיבסוד.

"ללא סיבסוד" זה כאשר אתה מתקין פאנלים סולאריים על חשבונך, משתמש בחשמל שלהם בעצמך, ואינך נזקק לשירות של חברת החשמל כדי לשלם לך על חשמל שמופק בשעות שאינך משתמש בו.
אתה יכול גם למכור את החשמל שלך לאחרים, אבל אז אתה צריך לדאוג בעצמך להעביר אותו אליהם ולגבות מהם את הכסף או לשלם לחברת החשמל מחיר מלא עבור השירות.

אין ארוחות חינם.
אתה מרוויח יפה, היום, על הפאנלים שהתקנת, אבל אתה מרוויח על חשבון אחרים, באמצעות הממשלה, וזה לא קשור לחשמל שהפאנלים כביכול מפיקים.

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

"אף אחד, לא בארץ ולא בעולם, אף אחד ממליונים של לוחות שמש שהותקנו - אף אחד לא הותקן במטרה להפיק חשמל. כולם - עד האחרון שבהם הותקנו במטרה להרוויח מהסובסידיות.
במקום שאין סובסידיות לא מקתינים אף לוח שמש."
זו טענה מעניינת עד מקוממת אם היא נכונה כמו שהיא כתובה...
אני מאמין שהציבור, דרך הממשלות, מוכן לשלם סובסידיות למפעילים, מתקינים, יצרנים, מנהלים, מתכננים וכל מי שבשרשרת הסולאריות הזו בגלל ההבטחה הגדולה (כנראה) שבלב העניין.
אתה זה שכל הזמן אומר שהנבואה ניתנה לשוטים... אז באמת מי יודע מה יהיה מחר.
הלוואי ויהיה...
ללא ההבטחה הזו, שבחשמל הסולארי יש עתיד נטול תלות במשאבים פוסיליים, שלא ניתן להתנבא האם היא יכולה להתממש או שלא, אין בחשמל סולארי כנראה כלום חוץ ממשכורות לעסקנים.
אני מניח שהעובדה שיש חשמל, שמופק בדרך סולארית (מהשמש), זה כבר קסם אחד ופלא פיזיקלי/כימי/הנדסי שעובד.
והציבור רוצה להאמין בקסמים, ובפלאים, ולהחזיק בדיעה אופטימית שיהיה טוב.
אופטימיות ושאיפות (=התנבאויות) לעתיד מניעות את הכלכלה והן חשובות מאוד.
וכל השאר הוא כל השאר.

תודה על הפוסט.