25 במאי 2015

הטפות סרק ריקניות


זה מה שהמטיפים הירוקים מפיצים כול העת. קחו למשל את פרופ' עדי וולפסון הכותב הוואינט:
"רובנו וגם מנהיגי מדינת ישראל רוצים איכות סביבה, אבל לא מוכנים להשקיע דבר בכדי להגיע ליעד הנכסף. אז מאיפה יבוא השינוי בחשיבה?"

בשביל מטיף מקצועי – מה שלא תעשה לא מספיק, תמיד יגיד לך "למה אתה לא עושה כלום?" ככה גם עדי וולפסון. מדינת ישראל (באמצעות רשות החשמל) מאלצת אותנו להשקיע כמיליארד שקל בשנה ל 20 השנים הבאות, על חשמל סולארי. אז למה הוא אומר: "לא מוכנים להשקיע"? בין אם אנו מוכנים או לאו אנו משקיעים. אבל, כמובן, כמה שנשקיע לעולם זה לא יהיה מספיק והוא ימשיך להטיף... בנוסף, הוקמו מפעלים לטיהור מי שפכים בכול הערים, טוהרו הנהרות (הירקון והקישון) – יש שיפור באיכות האוויר, הושקע ונעשה הרבה. חלק גדול מהעשייה למען הסביבה הניב תוצאות ברוכות (וחלק היה הוצאת סרק). להגיד "שרובנו וגם מנהיגי מדינת ישראל רוצים איכות סביבה אבל לא מוכנים להשקיע דבר בכדי להגיע ליעד הנכסף." זה שקר.

ממשיך וולפסון במלל הריקני המקובל כול כך על מטיפים ואנשי אקדמיה:
אולם אחד המחסומים העיקרים בטיפול בנושאים אלה, הוא העדר תוכנית לאומית כוללת, שמחברת בין כולם ומתזמרת את הפעולה של כלל משרדי הממשלה בנדון. ואיך מחברים בין מחיר החשמל והקוטג', קירוב הפריפריה למרכז והפחתת זיהום האוויר? אתם שואלים, התשובה היא על ידי תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה.

קחו עצה ממני, אם אתם שומעים משיהו מדבר על "תכנית לאומית כוללת" – תדעו שהנ"ל מזבל בשכל. אין דבר כזה "תכנית לאומית כוללת" ולא יכולה להיות, ולו הייתה היא לא הייתה שווה כלום, וכול מי שאומר אחרת חי בעננים. לא יכול להיות דבר כזה עם הקואליציות והממשלות המתחלפות אלצנו כול 6 חודשים. "תכנית לאומית כוללת" הייתה במדינות קומוניסטיות טוטליטריות – שבהן המנהיג מורה על מה שהוא רוצה. קראו לזה שם "תכנית חומש". גם שם כול התכניות האלה היו בלוף מהתחלה עד הסוף, ותנאי החיים שבהם חיו האנשים בצל "תכניות החומש" היו מחפירים. יש אצלנו רבים שמאד מתגעגעים למשטר טוטליטרי ולתכניות החומש שלהם ומאמינים בעומק הלב שרק היעדר תכנית חומש ממשלתית הוא מה שמונע את בוא המשיח. המערב הגיע להישגים אדירים בעליית רמת החיים ללא שום "תכנית חומש" או "תכנית לאומית כוללת".

אבל לפרופ' וולפסון יש עוד שיגעון לדבר אחד (חוץ מ"תכנית כוללת"): "תכנית להפחתת פליטות גזי חממה" – זה הדבר שחסר במדינת ישראל לדבריו, ואם תהיה לנו תכנית כזו – הכול יבוא על מקומו בשלום, מחירי הדיור, מחיר הקוטג' ואפילו השוויון בנטל. רק תכנית להפחתת פליטות חסרה! לא צריך להרבות בהסברים למה הדבר הזה אבסורדי.

אני יכול לנחם את פרופ' וולפסון: הפחתת פליטות משמעותית לא תהיה, לא אצלנו ולא בעולם, עם תכנית או בלי תכנית. מדברים על זה (כמו שהוא מציין) כבר לפחות 23 שנה (מאז 1992) וימשיכו לדבר על זה עוד הרבה זמן (עד שהאופנה והאמונות הטפלות תתחלפנה), כי הפחתה לא תהיה, רק דיבורים. ולא חשוב מה תעשה ישראל, אנו בלתי רלוונטיים לחלוטין בהקשר של פליטות עולמיות. הפליטות העולמיות לא יקטנו מפני שלא קיימים (כעת) מקורות אנרגיה (ממשיים) ללא פליטות. רק אשליות קיימות בנושא זה.

פרופ' וולפסון ממליץ על מעבר לשימוש בגז בהפקת חשמל ובתחבורה גם. המלצה טובה, בייחוד נוכח מאגרי הגז תמר ולוויתן, העומדים לרשותנו (לא בזכות ההטפות של הירוקים). אין צורך בהטפות, מעבר לגז יתרחש מפני שזה כדאי, אם רק הירוקים יפסיקו להפריע בהתנגדויות גורפות לכול פרויקט תשתיתי ותעשייתי, כמו למשל למסופי הגז. זה גם יפחית את הזיהום והפליטות (גז נקי יותר מפחם ונפט).

השיגעון לדבר אחד של פרופ' וולפסון עם "הפחתת גזי חממה" הוא באמת מדהים. כאילו שזה הנושא היחידי העומד על הפרק. אני יכול לתת למשל שתי עצות מעשיות, לדברים שקל לבצע, ויתרמו רבות לסביבה נקייה יותר: 1. התקנת מסננים בארובות תחנות הכוח של חברת החשמל (מלאכה שהחלה אבל לא הסתיימה), 2. מעבר לאוטובוסים חשמליים בתחבורה ציבורית במרכזי הערים, על בטריות, כמו בסין. למען הסביבה כדאי להתרכז בפרויקטים סביבתיים מעשיים, מוגדרים היטב, שמניבים תוצאות ברורות, במקום לדבר על דברים חסרי שחר כמו "גזי חממה" ועל "תכנית לאומית כוללת".

יעקב


5 תגובות:

איל אמר/ה...

"אם אתם שומעים משיהו מדבר על "תכנית לאומית כוללת" – תדעו שהנ"ל מזבל בשכל".
לדעתי אתה קצת מתון מדי בהתבטאות הזו.
זיבול יכול לגרום לדישון ולהתפתחות. הקשקשת הזו של וולפסון יכולה רק לגרום לנזק.

אלון אמר/ה...

לגבי האוטובוסים החשמליים. במקרה ביום חמישי שמעתי הרצאה של מישהו מהחברה על הנושא. הוא טוען (ואני מאמין לו) שהאוטובוס יכול לנסוע יום שלם וההטענה בלילה כשהוא בחניון מספיקה לו. לטענתו נסיעה בערים כמו ירושלים וחיפה (עם עליות וירידות) תצריך רק הטענה של עוד כשעה בלילה.
מעבר לכך האוטובוס עולה ב 70% יותר מאוטובוס רגיל והחיסכון השנתי על הוצאות הוא כ 90 אלף שקל.
מעבר להקטנה בזיהום האוויר שהיא משמעותית ויכול להיות ששווה את המחיר, מחיר האוטובוס איננו אטרקטיבי ושוב נכנס העניין האם המדינה צריכה לעודד (סובסידיות) רכישת אוטובוסים כאלו

יעקב אמר/ה...

אני לא קונה את זה שהוא יכול לנסוע כול היום ללא הטענה - אין דבר כזה. אבל זה לא משנה - הוא יכול להחליף בטריות בתחנה הסופית - זה פשוט.

באשר למחיר: אם הוא עולה רק 70% יותר מאשר אוטובוס רגיל, הרי הוא ירוויח את ההפרש בחיסכון בדלק, תוך זמן קצר.

אבל - שוב - בעיית זיהום האוויר והרעש היא בעיה חמורה במרכזי הערים וגם אם האוטובוס החשמלי יקר יותר - כדאי להשקיע בו, גם אם זה דורש העלאת מחיר הנסיעה.

האוויר שאנו נושמים, בערים, הוא שטח ציבורי, וחייבים לשמור עליו, באמצעות תחיקה.
כמו שמחוקקים (בצדק) חוקים - למשל - שאסור למשאיות כבדות להכנס בצירים מסוימים - כך צריך לאסור את כניסת האוטובוסים המזהמים למרכזי הערים - כול עוד קיימת אלטרנטיבה של אוטובוסים חשמליים בלתי מזהמים.

נקיון האוויר אינה בחינם, ברור, זה עולה כסף, אבל זה כסף שנותן תמורה טובה: אוויר יותר נקי, פחות תחלואה, פחות רעש, יותר איכות חיים.

בכול אופן זה רבה יותר טוב להוציא כסף על זה מאשר מיליארד ש"ח בשנה עם חשמל סולארי שאין בו שום תועלת.

אלון אמר/ה...

אתה לא חייב "לקנות" את הטענה. מספיק שיש לו סוללה או סוללות שמחזיקות את הטווח קילומטר שקו עירוני עושה או את הטווח שעות.
מעבר לכך, החלפת סוללה היא לא בהכרח דבר כזה פשוט. לא כל המערכות מתוכננות להחלפה מהירה כמו זאת שהייתה במכוניות של בטר פלייס.
לגבי העניין של חיסכון בדלק, הכל תלוי בתקופה בה מחזיקים אוטובוס עירוני. אם אוטובוס עירוני מתפקד 5 שנים ומחליפים לחדש אז הרווח הכלכלי (מבלי להתייחס למפגע התברואתי) אינו משתלם. אם אוטובוס מחזיק מעל 10 שנים אז בהחלט יש על מה לדבר.
האם שווה יותר להשקיע באוטובוס חשמלי על פני לוחות סולארים? אני מסכים איתך שכן. האם המדינה צריכה לתמוך בכך כלכלית? זאת כבר שאלה של התערבות המדינה בחיים שלנו. אני סבור שבמקרה הזה זהו כסף שראוי להשקיע.
א

יעקב אמר/ה...

אז, לסיכום, אני חושב שאנו מסכימים. אוטובוס חשמלי אפשרי (יש בסין 8000 כאלה רק בעיר אחת, אפשר ללמוד את הפרטים של הנסיון המעשי שלהם). ייתכן שהוא יקר יותר (בסיכום לכול אורך חייו) וייתכן שלא.
בכול מקרה - גם אם הוא יקר - זה כדאי, ונחוצה רגולציה ממשלתית כדי להכניסו לשרות (או יותר נכון - כדי לאסור שימוש באוטובוסים יותר מלוכלכים במרכזי הערים).

הרדיפה ההיסטרית אחרי ההתחממות הגלובאלית, השיגעון הזה לדבר אחד בלבד (דבר לא מעשי), פוגע ביישום צעדים מעשיים וטובים להגנה על הסביבה.