הטפות סרק ריקניות

זה מה שהמטיפים הירוקים מפיצים כול העת. קחו למשל את פרופ' עדי וולפסון הכותב הוואינט:

"רובנו וגם מנהיגי מדינת ישראל רוצים איכות סביבה, אבל לא מוכנים להשקיע דבר בכדי להגיע ליעד הנכסף. אז מאיפה יבוא השינוי בחשיבה?"

בשביל מטיף מקצועי – מה שלא תעשה לא מספיק, תמיד יגיד לך "למה אתה לא עושה כלום?" ככה גם עדי וולפסון. מדינת ישראל (באמצעות רשות החשמל) מאלצת אותנו להשקיע כמיליארד שקל בשנה ל 20 השנים הבאות, על חשמל סולארי. אז למה הוא אומר: "לא מוכנים להשקיע"? בין אם אנו מוכנים או לאו אנו משקיעים. אבל, כמובן, כמה שנשקיע לעולם זה לא יהיה מספיק והוא ימשיך להטיף... בנוסף, הוקמו מפעלים לטיהור מי שפכים בכול הערים, טוהרו הנהרות (הירקון והקישון) – יש שיפור באיכות האוויר, הושקע ונעשה הרבה. חלק גדול מהעשייה למען הסביבה הניב תוצאות ברוכות (וחלק היה הוצאת סרק). להגיד "שרובנו וגם מנהיגי מדינת ישראל רוצים איכות סביבה אבל לא מוכנים להשקיע דבר בכדי להגיע ליעד הנכסף." זה שקר.

ממשיך וולפסון במלל הריקני המקובל כול כך על מטיפים ואנשי אקדמיה:

אולם אחד המחסומים העיקרים בטיפול בנושאים אלה, הוא העדר תוכנית לאומית כוללת, שמחברת בין כולם ומתזמרת את הפעולה של כלל משרדי הממשלה בנדון. ואיך מחברים בין מחיר החשמל והקוטג', קירוב הפריפריה למרכז והפחתת זיהום האוויר? אתם שואלים, התשובה היא על ידי תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה.

קחו עצה ממני, אם אתם שומעים משיהו מדבר על "תכנית לאומית כוללת" – תדעו שהנ"ל מזבל בשכל. אין דבר כזה "תכנית לאומית כוללת" ולא יכולה להיות, ולו הייתה היא לא הייתה שווה כלום, וכול מי שאומר אחרת חי בעננים. לא יכול להיות דבר כזה עם הקואליציות והממשלות המתחלפות אלצנו כול 6 חודשים. "תכנית לאומית כוללת" הייתה במדינות קומוניסטיות טוטליטריות – שבהן המנהיג מורה על מה שהוא רוצה. קראו לזה שם "תכנית חומש". גם שם כול התכניות האלה היו בלוף מהתחלה עד הסוף, ותנאי החיים שבהם חיו האנשים בצל "תכניות החומש" היו מחפירים. יש אצלנו רבים שמאד מתגעגעים למשטר טוטליטרי ולתכניות החומש שלהם ומאמינים בעומק הלב שרק היעדר תכנית חומש ממשלתית הוא מה שמונע את בוא המשיח. המערב הגיע להישגים אדירים בעליית רמת החיים ללא שום "תכנית חומש" או "תכנית לאומית כוללת".

אבל לפרופ' וולפסון יש עוד שיגעון לדבר אחד (חוץ מ"תכנית כוללת"): "תכנית להפחתת פליטות גזי חממה" – זה הדבר שחסר במדינת ישראל לדבריו, ואם תהיה לנו תכנית כזו – הכול יבוא על מקומו בשלום, מחירי הדיור, מחיר הקוטג' ואפילו השוויון בנטל. רק תכנית להפחתת פליטות חסרה! לא צריך להרבות בהסברים למה הדבר הזה אבסורדי.

אני יכול לנחם את פרופ' וולפסון: הפחתת פליטות משמעותית לא תהיה, לא אצלנו ולא בעולם, עם תכנית או בלי תכנית. מדברים על זה (כמו שהוא מציין) כבר לפחות 23 שנה (מאז 1992) וימשיכו לדבר על זה עוד הרבה זמן (עד שהאופנה והאמונות הטפלות תתחלפנה), כי הפחתה לא תהיה, רק דיבורים. ולא חשוב מה תעשה ישראל, אנו בלתי רלוונטיים לחלוטין בהקשר של פליטות עולמיות. הפליטות העולמיות לא יקטנו מפני שלא קיימים (כעת) מקורות אנרגיה (ממשיים) ללא פליטות. רק אשליות קיימות בנושא זה.

פרופ' וולפסון ממליץ על מעבר לשימוש בגז בהפקת חשמל ובתחבורה גם. המלצה טובה, בייחוד נוכח מאגרי הגז תמר ולוויתן, העומדים לרשותנו (לא בזכות ההטפות של הירוקים). אין צורך בהטפות, מעבר לגז יתרחש מפני שזה כדאי, אם רק הירוקים יפסיקו להפריע בהתנגדויות גורפות לכול פרויקט תשתיתי ותעשייתי, כמו למשל למסופי הגז. זה גם יפחית את הזיהום והפליטות (גז נקי יותר מפחם ונפט).

השיגעון לדבר אחד של פרופ' וולפסון עם "הפחתת גזי חממה" הוא באמת מדהים. כאילו שזה הנושא היחידי העומד על הפרק. אני יכול לתת למשל שתי עצות מעשיות, לדברים שקל לבצע, ויתרמו רבות לסביבה נקייה יותר: 1. התקנת מסננים בארובות תחנות הכוח של חברת החשמל (מלאכה שהחלה אבל לא הסתיימה), 2. מעבר לאוטובוסים חשמליים בתחבורה ציבורית במרכזי הערים, על בטריות, כמו בסין. למען הסביבה כדאי להתרכז בפרויקטים סביבתיים מעשיים, מוגדרים היטב, שמניבים תוצאות ברורות, במקום לדבר על דברים חסרי שחר כמו "גזי חממה" ועל "תכנית לאומית כוללת".

יעקב