9 במאי 2016

החשמל הסולארי זול.



מחירי החשמל הסולארי ירדו בכ 50% במשך השנה האחרונה
. במכרז שהיה בדובאי (במפרץ הפרסי), לבניית שדה סולארי ענק, בהספק (תיאורטי) של 800MW  התקבל מחיר זול של כ 3 סנט של דולר לקוט"ש (פחות מ 12 אג'). זה בערך חצי מהמחיר של 5.85 סנט ( כ 22 אג') שהתקבל בדובאי, באותו אתר, בינואר לפני שנה ו כ 15% פחות ממחירים שהתקבלו במקסיקו, צ'ילה ופרו בחודשים האחרונים.

לשם השוואה: היה מכרז נוסף, בדובאי, לבניית תחנת כוח פחמית חדשה, בהספק כ 1200 MW, במכרז זה התקבל מחיר Aשל 4.5 סנט לקוט"ש ( 17 אג) , מחיר גבוה ב 50% לעומת המחיר של התחנה הסולארית. יש מומחים המטילים ספק אם המחיר הזול של החשמל הסולארי הוא כלכלי, ואם החברות המציעות יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן (ויוכלו להשיג מימון בנקאי לפרויקט). ייתכן שתוצאות המכרזים משקפים ריצת אמוק לתפוס נתח שוק תוך סיכון ה רווחיות.

דייוויד קית', מומחה מהארווארד, שהיה בעבר ספקן בקשר לתועלת של אנרגיה סולארית (כמוני) שינה כעת דעתו ופרסם מאמר על המשמעות של הירידה הגדולה במחירי לוחות השמש. הוא מגיע למסקנה ששורה של שיפורים טכנולוגיים קטנים הביאו לירידה גדולה במחירים של חשמל סולארי. הוא מצא שמחירים בין 2 ל 4 סנט לקוט"ש (8-12 אג') בהחלט אפשריים והגיוניים עבור מתקנים סולאריים גדולים (מעל 50 MW), במקומות מתאימים מבחינת האקלים (כמו דובאי, דרום מערב ארה"ב וגם ישראל).

מה המסקנות נוכח התפתחות זו? תחנות סולאריות יוכלו בהחלט לספק נתח משמעותי של צריכת החשמל שלנו. צריך, אבל, לזכור את המגבלות של השמש: גם במקומות הכי טובים, וגם בטכנולוגיה הכי חדישה לא יספקו לוחות השמש חשמל אלא כ 20-30% מהזמן (בחישוב שנתי). לכן חייבים לפתח ולהחזיק, במקביל, מתקני ייצור אחרים (גז, פחם או גרעין) בהספק של 100% מהביקוש. המחיר של תחנות הגיבוי לא נלקח בחשבון בחישוב המחיר של חשמל סולארי. מחיר החשמל של תחנות הגיבוי, שיפעלו רק חלק משעות היממה, יהיה גבוה ממחיר חשמל של תחנות הפועלות ברציפות, וגם פליטות הפד"ח שלהן יהיו יותר גבוהות (לכול קוט"ש מופק).

 שנית: מרכזי האוכלוסייה הגדולים (ולכן מרכזי צריכת החשמל) נמצאים בקווי רוחב צפוניים יותר מדובאי. בגרמניה, למשל, מספקת השמש חשמל רק 12% מהזמן, באנגליה רק כ 10% מהזמן. באזורים אלה החשמל הסולארי יהיה יותר יקר, וכמותו היחסית יותר קטנה. אפשר גם לבנות קווי ממסר ארוכים מאזורים מוכי שמש לאזורי הצריכה, אבל זה מייקר את החשמל, ומוסיף קשיים וסיכונים.

דייויד קית' משתעשע בספקולציה על ייצור דלק סינטטי ממים, פד"ח ( (co2 ואנרגיה (חשמל) מהשמש. במקרה כזה אפשר היה להקים מפעלים כאלה לייצור נפט סינטטי במדבריות בעולם, ולפתור את הביעה של מחסור בנפט, שהוא משאב סופי, והן את בעיית פליטות הפד"ח. אבל, זה מדע דמיוני. התהליך אפשרי, מבחינה תיאורטית, אבל אנו רחוקים מיישום מעשי.

על השלכות נוספות של אנרגיית שמש זולה אכתוב בקטע נוסף.

יעקב

15 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אני מבין שאתה מתחיל לראות את האור

מה שאינך מבין עדיין הוא שבכל משק מפותח יש צרכני חשמל שניתן להשביתם לצורך חסכון בביקוש הלאומי לחשמל ובמקביל יש יצרנים היכולים לתרום לייצור חשמל כשיש מחסור.

גם מתקני חשמל פוסילי עובדים רק 80% מהזמן - היתר תחזוקה.

אם בישראל 80% מהצריכה ביום במהלך הקיץ תהיה מאנרגיית שמש אזי תחזוקה של מתקני ייצור פוסליים תבוצע בקיץ והמערכות יהיו זמינות בחורף , באותם ימים לא רבים בשנה שיש עננות רבה אפילו בנגב. אם יהיה מחסור צרכני חשמל כבדים ינותקו (מוביל ארצי / התפלה), יופעלו גנרטורים - בדיוק כפי שמבוצע היום בשיא של הקיץ

באשר לאמירה "עלות החשמל תעלה כי מתקני הייצור יעבדו פחות שעות" - זו שטות גמורה. לטורבינות אורך חיים של שעות הפעלה לא זמן קלנדרי ועיקר העלות היא מחיר הדלק , כך שהפרש העלות ליחידת ייצור בין הפעלה 24/7 במשך שנה רצופה או הפעלה של 8 שעות ביום במהלך 4 חודשים היא כמעט זהה.

יעקב אמר/ה...

מה שחסידים רומנטיים של השמש לא תופסים הוא ההבדל בין חשמל הזמין לפי הצורך, של תחנות כוח פוסיליות, לבין חשמל התלוי בחסדי מזג האוויר, עליהן אין לך שליטה.
נכון, התחנות הפוסיליות אינן זמינות 100% מהזמן, הן זקוקות לתחזוקה, והן זמינות כ 90% מהזמן (תלוי ביעילות ביצוע התחזוקה). אבל - תחזוקה ניתן לתכנן מראש לתקופה של צריכה נמוכה (עונות הביניים - אביב וסתיו). יוצא שתחנות פוסיליות זמינות לפיהצורך של הצרכנים. שמש ורוח לא - רק לפי תהפוכותיו הבלתי צפויות של מזג האוויר.

באשר לניתוק צרכנים גדולים בעת ביקוש יתר: כן, זה אפשרי, אבל זה לא אידיאלי. זו ירידת מדרגה באיכות השרות. אנו התרגלנו, וטוב שכך, שיש חשמל כאשר אתה צריך אותו. אתה מנסה להצדיק משטר חדש לפיו לפעמים אין חשמל כאשר אתה צריך... בסדר... אפשר להנהיג משטר שבו אנו צמים יום אחד בשבוע אם אין להשיג אוכל, לא נורא, זה דווקא בריא לצום. או נמנעים מלנסוע במכוניתנו יום אחד בשבוע בגלל מחסור בדלק (היה דבר כזה פעם). אתה מדבר על קיצוב (כמו עוני, אבל קצת). הוא שאמרתי - אנשים עניים יפתרו את בעיית המחסור בחשמל - עניים צורכים פחות. אתה מחליט שלא נורא להיות קצת יותר עניים... בסדר...

באשר לעלות יותר גדולה של תחנות גיבוי הפועלות שעות מעטות ביממה - שוב אינך מבין את הנושא. יש שני דברים נפרדים בקטע הזה - הטכני והפיננסי. מבחינה טכנית תחנה שפועלת נגיד 12 שעות כן ו 12 שעות לא - יש לה הרבה מחזורי כיבוי-הדלקה. פעולות אלו גורמות א. לבלאי מוגבר, ו ב. לצריכת דלק מוגברת (ביחס לקוט"שים מיוצרים). שני הדברים מעלים את העלות של הקוט"ש. מבחינה פיננסית - ההכנסה של התחנה באה מהקוט"שים שהיא מוכרת, אם היא מוכרת פחות קוט"שים לשנה, תקופת ההחזר של ההשקעה תהיה יותר ארוכה, והריבית המצטברת יותר גבוהה. כדי שתחנות אלה יעבדו במוד של גיבוי החשמל הסולארי - יצטרכו לשלם להם מחיר הרבה יותר גבוה לקוט"ש, או לשלם להם "דמי כוננות". הן גפ יפלטו יותר פד"ח לקוט"ש מאשר תחנה שעובדת 24/7.

יעקב אמר/ה...

חשמל סולארי הוא מועיל, בארצנו בעלת השמש הרבה. הוא מועיל כי הוא יכול לספק חלק מהצריכה בשעות היום - שהן - אצלנו, שעות צריכת שיא. אפשר להפעיל תחנות פוסיליות 24/7 בהיקף של צריכת החשמל בשעות הערב, ואת עודף הצריכה בשעות היום - לספק מהשמש.
העניין הוא שעודף הצריכה בשעות היום קיים רק בחודשי הקיץ החמים, החודשים בהם חברת החשמל קבעה את תעריף השיא של המעוז - חודשי יולי אוגוסט (ואולי ימים נוספים בחודשים הסמוכים). זאת אומרת - שהחשמל הסולארי מועיל (מבחינת חברת החשמל) רק חלק קטן מהזמן.

הדבר שונה מנקודת הראות של הצרכנים. אלה המתקינים חשמל סולארי לצריכה עצמית לא מענין אותם האספק הכללי, הכלל מערכתי. הם חוסכים לעומת התעריף לצרכן שהיו צריכים לשלם לחברת החשמל. לכן, אם חשמל סולארי יהיה זול, הם יתקינו, לצריכה עצמית, בלי לשאול אף אחד.

אנחנו עוד לא שם. לא ידוע לי על מישהו שהתקין חשמל סולארי לצריכה עצמית. בינתיים, כול ההתקנות הן לצורך חליבת סובסידיות.

אבל, בהחלט אפשרי שבעתיד אנשים יתקינו לוחות שמש לשימוש עצמי. זו תהיה הוכחה שחשמל סולארי מועיל. אינני יודע מה יהיה בעתיד.

יעקב אמר/ה...

אני מחשיב התקנות לפי שיטת "מונה נטו" להתקנה לצורך חליבת סובסידיות.

אנונימי אמר/ה...

יעקב ידידי,

קראת את המאמר שהבאת בו מודה הכותב חגיגית כי טעה בגדול בכל הקשור ל PV?

אם קראת בוודאי הבחנת כי הוא מדבר על 4 תעשיות שניתן "לחברן" ל PV ולנתקן כשצריך - ייצור אלומיניום, אמוניה, התפלה ודלק סינטטי. בישראל צריכת החשמל של מתקני ההתפלה היא הגבוה בעולם ביחס ליכולת ייצור החשמל בארץ ואם אתה קורא עיתונים אתה יודע שמדובר על הקמת מפעל אמוניה בדרום.

בניגוד להגיון הבאיא אתה טוען כי חשמל סולארי "לא צפוי" - אלו שטויות. ימי העננות בדרום הארץ (גדרה דרומה) הם מועטים ביותר וצפויים בטווח תחזית של יותר מ 48 שעות - חשמל סולארי בישראל הוא מקור צפוי ואמין.

הפעלת תחנות כח לסרוגין - אתה כותב מדמיונך על דברים שאין לך מושג בהם - טורבינות גז הם בדדיוק כמו מנועי מטוסים או מכוניות - אין משמעות למחזורי כיבוי והדלקה, רק לשעות תפעול. אני מסכים שיש לשלם לתחנה "דמי זמינות" - אך את זה כבר ממילא משלמים לתחנות הגז הפרטיות היום ובמאקרו יש לכך השפעה קטנה מאוד על התעריף

לגבי מונה נטו - אני מציע שתקרא ותלמד את הנושא - מה החיסכון של חברת החשמל מכך שיש ספקים מקומיים המייצרים חשמל ומונעים צורך בהשקעה בקווי תמסורת חדשים באזורים מסוימים.
מכיוון שבמונה נטו אתה חייב לצרוך את היצור חברת החשמל פועלת כ"סוללה" - אך רוב הייצור ממילא מבוצע בשעות גבע / שיא והצריכה בלילות (שפל) כך שחברת החשמל מרוויחה .... כך שסיבסוד פשוט לא קיים


בסופו של יום , אנו מתקדמים למשק אנרגיה המבוסס על חשמל סולארי, תחנות גז ואגירת אנרגיה בצד הייצור ומערכת לוויסות ביקושים (התפלה / מפעלים / סגירה אוטומטית מרחוק של מערכות עתירות חשמל לפרק זמן קצר במגזר השרותים - לדוגמה סגירת החימום בפרויקט עזריאלי -ל 30 דקות - וכך בכל מגדל משרדים מודרני כו')

אין ספק שיש לבצע ארגון מחדש ולחבר יותר צרכנים לרשת חכמה היכולה לשלוט בביקושים (האם תסכים לקבל הנחה של 3% על החשמל בתנאי שתאפשר לחברת החשמל לסגור לך המזגנים בבית ל- 20 דקות , לא יותר מ 10 פעמים בשנה ומכונת הכביסה תוכל לפעול רק בחלון זמן של 18 שעות ביום במשך 3 חודשים?)

יעקב אמר/ה...

"ניהול ביקושים" הוא שם מתוחכם ל"קיצוב" בזרם - כאשר אין זרם מתי שאתה רוצה וצריך. פשוט אין. זה מה שעושים בלית ברירה, אבל זה לא פתרון לבעיית אספקת החשמל - זה פתרון לבעיה של מחסור באספקת חשמל.

באשר לטורבינות הגז - אתה לא יודע מה אתה מדבר. נכון - טורבינות גז סילוניות ניתן להדליק ולכבות כמו מנוע סילון. אבל אז הן צורכות 50% יותר דלק מאשר אם מפעילים אותן במחזור משולב - כלומר - מחזור שני של הפקת חשמל בקיטור שנוצר בעזרת גזי הפליטה של המחזור הראשי. הוא שאמרתי, ואתה אינך מבין: הפעלת תחנות כוח לסרוגין גורם לשריפת יותר דלק (וכסף), וייצור יותר פליטות פד"ח לקוט"ש מופק מאשר הפעלה רציפה במחזור משולב. וגם יותר בלאי.

בשיטת "מונה נטו" אתה מכריח את חברת החשמל לקנות ממך חשמל במחיר קימעונאי (כ 50 אג' לקוט"ש) לעומת מחיר סיטונאי של כ 20-25 אג' לקוט"ש שבו יכולב חברת החשמל להשיג חשמל מתחנות הכוח שלה או הפרטיות. זה סיבסוד. אתה מכריח את חברת החשמל לשמש, כדבריך, "מחסן" עבור החשמל שלך. זה שירות שעולה כסף אבל אתה רוצה לקבל בחינם.

ונקודה חשובה נוספת: השמש לא חוסכת שום השקעה בכושר תפוקה פחמי: יש שיא צריכה בחורף בלילה, כאשר אין שמש. חברת החשמל חייבת להחזיק כושר ייצור פוסילי מלא לשעה זו, עם או בלי שמש.

אני אינני מתנגד לאנרגיית שמש. יקימו אנשים ומפעלים כמה לוחות שהם רוצים, כמה שיועילו להם. ייתכן שיותקנו הרבה לוחות אם זה יהיה כדאי. לא אני קובע זאת. גם לא פקידי ממשלה. אלו המונעים על ידי אידיאולוגיה הזויה ובלתי מציאותית לא צריכים לשרוף את הכסף שלנו על הגחמות שלהם ושל הקנאים הירוקים.
יופסקו כול ה"אישורים" וה"הסדרים" והסיבסוד והעידוד.

באופן כללי - אפשר השמש תספק חלק כולשהו (די קטן) מהצריכה שלנו (בחלק משעות היום), זה לא בלתי אפשרי. האם זה יהיה אי פעם כלכלי? אינני יודע, אבל אני לא נביא, ולא נדרש לנבא מה יהיה בעתיד.

היום צריכים להפסיק את בזבוז הכסף, הסיבסוד, וה"הסדרים" הבזבזניים וחסרי התועלת. (מעל לכול להפסיק דחוף את התחנות התרמו-סולאריות באשלים שטרם הוקמו, וכבר הוכח שהטכנולוגיה שלהם כושלת ויקרה פי 30).

לו לא התקינו עד היום אף לוח שמש אחד - היינו חוסכים מיליארדי שקלים, ולא היה נגרם שום נזק בכלל, לא לכלכלה ולא לסביבה. כול המיליארדים הרבים שכבר הוצאו (ועוד יוצאו לפי התחייבויות ארוכות טווך) הוצאו לחלוטין לריק.

יעקב אמר/ה...

"נקודה חשובה נוספת: השמש לא חוסכת שום השקעה בכושר תפוקה פחמי: יש שיא צריכה בחורף בלילה, כאשר אין שמש. חברת החשמל חייבת להחזיק כושר ייצור פוסילי מלא לשעה זו, עם או בלי שמש."

זה תופס גם לגבי קווי תמסורת.
כול הסיפור על "חשמל מבוזר" שחוסך כביכול קווי תמסורת הוא קישקוש ירוק, ללא אחיזה במציאות. חלום ירוק אופייני - חסר כול בסיס טכני-הנדסי.

אנונימי אמר/ה...

תשמע, אתה פשוט לא מכיר את הנושא.

ניהול ביקושים זו דרך רציונאלית לנהל מערכת כלכלית. אם אפשר לקצץ 5% משיא הצריכה בעלות מישקית משמעותית יותר נמוכה מאשר הקמת יכולת ייצור של 5% שישתמשו בה 150 שעות בשנה בלבד - אז זו הדרך , אחרת תעריף החשמל עולה.
חברת החשמל תמיד ניהלה ביקושים וככל שייצור החשמל יהי מבוזר יותר ויכנסו מערכות אגירת אנרגיה - יהיה זה יותר נכון

אני מציע כי תקרא את הדוח של וועדת קנדל לגבי שילוב מערכות של אנרגיה חליפית במשק החשמל הישראלי- זו עבודה רצינית המתחמחרת "שווי" לחשמל המופק ממקורות מתחדשים. תקרא , תלמד את הצד הכלכלי ואז אולי תוכל להתייחס ברצינות לנושא. וועדת קנדל קבעה מחיר של כ - 46 אג כשווי של ייצור עצמי של חשמל

באשר ל"מחזור משולב" - אתה קצת מתבלבל. תחנות עם מחזור משולב הם פשוט גרסה יותר מתקדמת של טורבינות הגז הרגילות , פשוט משתמשות בקיטור שוב הטורבינות הם בדיוק מאותו "סוג" , רק הנצילות עולה. הטורבינות "הסילוניות" הן בכלל מונעות בסולר והם "הקו האחרון" במקרה של חוסר בחשמל.

"מחיר סיטונאי של 25 אג" - זו כמובן שטות מוחלטת. אם זה היה נכון אז כיצד חברת החשמל המוכרת חשמל ביותר מ 50 אג' לא מצליחה להרוויח כסף?
ה- 25 אג זו העלות הישירה של הדלק בייצור - ללא עלות הקמת התחנה , מערכת ההולכה וכו'. ולתשומת ליבך- כאשר תחנת פחם בתחזוקה , ותחנת פחם אחרת בתקלה - נגמר החשמל. זה היה המצב לפני הכניסה המסיבית של תחנות גז


ונקודה אחרונה - פחם בישראל זה פאסה. ההוכחה טמונה בביטול התכנון להקמת תחנה נוספת.

יעקב אמר/ה...

אתה מתימר לדעת משהו, ומתעניין, וזה יפה, אבל אינך מבין הרבה דברים: ראה מחיר החשמל.
מחיר החשמל לצרכן מורכב ממחיר העלות בשער תחנת הכוח + מחיר מערכת התמסורת (רשת החשמל והטרנספורמטורים - יש כ 27 אלף טרנספורמטורים ברשת ועשרות אלפי קילומטר של קווים) + המחיר האדמיניסטרטיבי של ניהול צרכני החשמל וגביית תשלום.
המחיר של החשמל בשער תחנת הכוח (מחיר בו מוכרות אותו תחנות כוח פרטיות) הוא רק כ 1/3 ממחירו הסופי של החשמל.

בקשר לטורבינות: נכון שהן "מאותו סוג" - אבל המחזור המשולב לא יכול לפעול כמה שעות כן וכמה לא - הוא פועל רק רצוף (כי הקיטור מתקרר). אם אתה מפעיל טורבינת חשמל במחזור פתוח (ללא קטע הקיטור) אתה שורף ב 50% יותר דלק ביחד לכמות החשמל שאתה מייצר. שים לב: זו הנקודה שאינך מבין: **ביחס לכמות החשמל שאתה מייצר**. המחזור המשולב מייצר עוד חשמל בלי תוספת של עוד דלק. אם אתה מוותר על זה, צריכת הדלק ביחס לקוט"ש מיוצר (ופליטות הפד"ח) עולה.

באשר לדו"ח קנדל, כמו דו"ח אריאב לפניו (שהצדיק מחיר של 85 אג' לקוט"ש לשמש) - הם כולם מוטים אידאולוגית, ויוצאים מראש מהנחה ש"שמש זה טוב", אח"כ מנסים להנדס מספרים כדי להשיג את המסקנה שנשלפה מראש מהבטן. הם לא שווים את הנייר שנכתבו עליו. הלוואי והיו נוהגים לפי דוח קנדל (46 אג' לקוט"ש) והיו מבטלים את התחנות התרמו-סולאריות באשלים, להם מבטיחים 90 אג' לקוט"ש.

"ניהול ביקושים" - הוא מושג לקוח מהאידיאולוגיה הקומוניסטית שמאמינה שניתן לנהל כלכלה על ידי גורם מרכזי (הממשלה) בכפייה, לפי תכנון (גאוני) של פקידים. זה לא עובד ואסור להתפס לזה.

בשוק (פחות או יותר) חופשי, למשל במערב אירופה - יש מכרזים על חשמל, ורשת החשמל (בדרך כלל ממשלתית) קונה, כול שעה או כול רבע שעה, את החשמל במחיר הזול ביותר שזמין ומוצע באותו רגע על ידי היצרנים. זו מערכת יפה (באופן תיאורטי), אלא שלמעשה יש מנדטים המחייבים לשלב חשמל רוחני סולארי ברשת, בכול כמות שהם זמינים, וגם מבטיח להם מחיר גבוה, קבוע מראש ללא קשר למחיר השוק באותו רגע.
חברת החשמל הנהיגה את תעריף התעוז - לפי שעות הצריכה, תעריף שמחייב את הצרכנים הגדולים (לא את הצרכן הביתי). זה סביר. הצרכן יעשה את החשבון שלו ויחליט מתי הוא רוצה או לא רוצה לקנות חשמל. מה שאין לעשות הוא לאמור לצרכן: תפסיק את פעולת המפעל שלך כי אין לנו חשמל כרגע. זה אסור. זה מטיל על המפעלים את העלות של המחדל של אי הבטחה של כושר ייצור מספיק לכול הצרכים. מפעל - שמפסיק את הייצור לכמה שעות - יש לו עלויות, זה לא בחינם. אם הממשלה מטילה על המפעל את העלות הזאת (הפסקת הייצור בשעות מחסור בחשמל) היא צריכה לשלם לו פיצויים. זה שוב מעלה את מחיר החשמל והמחיר של "המתחדשים". אין ארוחות חינם.

אנונימי אמר/ה...

"מפעל - שמפסיק את הייצור לכמה שעות - יש לו עלויות, זה לא בחינם. אם הממשלה מטילה על המפעל את העלות הזאת (הפסקת הייצור בשעות מחסור בחשמל) היא צריכה לשלם לו פיצויים."

נכון ב 100%. רק הפיצויים הם משמעותית יותר נמוכים מהקמת תשתית הייצור הנדרשת לתמוך השעות שיא הביקוש - זו כל התורה על רגל אחת - פשוט עניין כלכלי טריוויאלי.

"זה שוב מעלה את מחיר החשמל והמחיר של "המתחדשים". אין ארוחות חינם."

כאן אתה פשוט טועה - תקרא את הספרות המקצועית ותשאל כל כלכלן מתחיל

בקשר לניהול ביקושים, יש דוח אחר שאומר דבר פשוט - בצע תעו"ז לצרכנים פרטיים. החסכון למשק בקיצוץ 100 שעות ביקוש שיא לחשמל הוא עצום

מעבר לכך, בישראל נבנים כ - 800 מגה וואט של אגירה שאובה - רוב הזמן הם לא ייצרו חשמל - אך כשצריך- זה שווה את ההשקעה. עלות 1 קילווט שעה בשיא הביקוש היא 1.46 ש"ח - בלי לקחת בחשבון איכות סביבה

בתוכנית לעשור הבא מדבר על הכפלת ההיקף של האגירה השאובה , וככל שחדירת ה PV תגדל, יהיה כדאי להקים עוד תשתיות כאלו


קרא את דוח קנדל - יש ניתוח של עלות משתנה, עלויות קבועות, יחס תחליפיות בין מתקנים פוסיליים לאנרגיה אלטרנטיבית - כל התורה על רגל אחת למתחילים מסןגך שלא מבינים כלום בכלכלה ומספרים

יעקב אמר/ה...

"מעבר לכך, בישראל נבנים כ - 800 מגה וואט של אגירה שאובה - רוב הזמן הם לא ייצרו חשמל - אך כשצריך- זה שווה את ההשקעה. עלות 1 קילווט שעה בשיא הביקוש היא 1.46 ש"ח - בלי לקחת בחשבון איכות סביבה"

האגירה השאובה (שעוד לא קמה) היא שטות נוספת, מפני שבישראל אין מים. בריכות האגירה יש בהן אידוי ואיבודי מים. הפרוקיטים שדנים בהם הם יותר קטנים בהרבה מאשר ציינת, אני לא חושב שהם יקומו. לא בטוח אם לקחו בחשבון את המחיר האסטרונומי של המים בישראל בתכנון האגירה השאובה. הם שטות מוחלטת, בישראל. בחו"ל - הם עוזרים, היכן שבמילא בנו סכרים על נהרות, לא בנו מתקני אגירה שאובה במיוחד מאפס.

"בצע תעו"ז לצרכנים פרטיים"- לא מעשי. הצרכן הפרטי - א. לא פעיל בשעות השיא ביום, לרוב (הוא בעבודה), ב. צורך מעט ותוספת המחיר של תעריף השיא לא מזיזה לו. הצרכן הפרטי יצרוך חשמל כאשר הוא זקוק, בלי קשר לתעריף.

1.46 ש"ח לקוט"ש היה לפני ה"שפע הסולארי" האחרון. לא מעודכן. אם אכן החשמל עולה 1.46 הרי יתקינו הרבה צרכנים גדולים לוחות שמש לשימוש עצמי (בעלות 20-30 אג לקוט"ש), והביקוש של חשמל מחברת החשמל יקטן בשעות היום.

הבעיה הגדולה היא בשעות הערב, בחורף, כשעיקר הצריכה היא ביתית, והיא בשיעור גבוה אף יותר מצריכת השיא של המזגנים ביום קיץ חם. אתה לא יכול לעשות "ניהול ביקושים" לצרכנים פרטיים - אתה לא יכול לנתק זרם ולהכריח אנשים לשבת בחושך ובקור - אבל זה מה שיקרה אם ימשיכו במדיניות הנוכחית.

אתה קורא יותר מדי ספרות אידאולוגית ירוקה, ולא מסוגל להבחין במציאות, מבחינה טכנית, כפי שהיא, ללא ה"חזונות הירוקים" החולמניים. (כנ"ל קנדל).
קנדל הוא כלכלן, ובעל אידאולוגיה ירוקה (ראה התכנית הממשלתית לעידוד תחליפי הדלק, הבייבי שלו). הוא חסר לחלוטין הבנה טכנית-הנדסית.

יעקב אמר/ה...

דו"ח קנדל, שהוכן כנראה ב 2012 והודלף ב 2013, הוא כולו מלל ריק שנועד להצדיק בדיעבד את החלטת הממשלה משנת 2009, להפיק 10% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד 2020. החלטה זו התקבלה בלי שום בדיקה, ובלי שאיש מהמחליטים בממשלה יהיה לו מושג קלוש ביותר כיצד משיגים את היעד ומה התועלת מזה, אם בכלל.

אז עשו בדיעבד "בדיקה" שאינה אלא מסכת מלל ריקה מתוכן, והיום בוודאי מיושנת. בקיצור - דו"ח קנדל הוא שטות (לא היחידה של קנדל).

ההנחה הראשונה והראשית שלו שחשמל "ירוק" חוסך הצורך בהקמת מתקנים קונבנציונליים היא על פניה לקוחה מהספרות הירוקה ההזויה, והיא לחלוטין לא נכונה. חשמל מרוח ושמש זקוק ל 100% גיבוי קונבנציונלי. הדבר הוכח מעל לכול ספק בכול הארצות שהתקינו הרבה מתקנים כאלה.

כול שאר הדו"ח הזוי ומופרך באותה מידה. הוא למשל מניח שחשמל סולארי מחליף חשמל רגיל - אחד קוט"ש סולארי פירושו הפחות דלק של 1 קוט"ש רגיל. לא נכון. שילוב חשמל סולארי מגדיל (יחסית) את כמות הדלק ששורף מתקן הגיבוי הפועל לסירוגין במשך שעות אחדות כול יום. קוט"ש חשמל לגיבוי הסולארי "עולה" יותר דלק (אולי 50% יותר) מקוט"ש חשמל מתחנה הפועלת 24/7.

וכו' וכו'.
כארמו: דו"ח מיושן, מגמתי וחסר שחר, שנעשה על ידי אנשים שאין להם שום ידע טכני או מעשי.
אבל, דו"ח קנדל היה יכול למרות זאת למלא תפקיד מועיל אם היו מבטלים את האסון של התחנות התרמו-סולאריות באשלים, שיקרות פי 2 מההמלצה של קנדל.

המשקיע העצמאי אמר/ה...

אתה אלוף בלא לראות את המציאות:

אגירה שאובה - הפרויקט בגלבוע כבר בבניה מתקדמת ויש לו שווי כלכלי :http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001113818

פרויקט נוסף בכוכב הירדן ואחרון במנרה.

אתה כל כך לא בעניינים , שזה מדהים כיצד אתה לא מתבייש לכתוב את מה שאתה כותב

עדיין לא קראת את דוח קנדל - אז למה אתה כותב על מה שיש או אין בו? אגב - וועדת קנדל הגיע למספרים דומים של חברת החשמל....

גם את ההגיון של התחנה הטרמו-סולארית באשלים אתה לא מבין. אומנם התעריף הנוכחי גבוה כי חלף זמן ממתן הרשיון, אך תחנה תרמוסולארית מחליפה תחנה פוסילית

יעקב אמר/ה...

"תחנה תרמו-סולארית מחליפה תחנה פוסילית" = הם מבטיחים הרים וגבעות. בולשיט. התחנה התרמו-סולרית באייבנפה מפיקה 1/3 מהחשמל שהיא הבטיחה, ומשתמשת בגז כדי להגביר הפקתה כאשר השמש לא זורחת. היא כנראה שורפת כמות כפולה או משולשת של גז לכול קוט"ש שהיא מייצרת (לעומת תחנת גז משולבת).

השאיבה האגורה שאכן נבנית היא שטות ובכייה לדורות (טוב, רק ל 20 שנה, משך הסיבסוד...). היא תבלע מים לריק. יש הגיון באגירה שאובה במקום שקיים במילא סכר על נהר (המספק מים), והפועל חלקית בעזרת מי הנהר. לבנות בריכות אגירה בארצנו, נטולת המים ובעלת אידוי גבוה זה טירוף.
גם התעריף של 1.46 ש"ח לקוטש שמבטיחים בשעות שיא הוא מטורף, כלומר לא רלוונטי, לא חקוק בסלע, היה בו אולי הגיון בעבר - אין בו הגיון עכשיו. וכמות השעות שהמאגר אולי יועיל (אולי 300 בשנה) לא מצדיקה בשום אופן ההשקעה במאגר.
זה שבונים מאגר לא מלמד על הכדאיות שלו. זו כול השצרה במערכת הממשל שלנו: הם פועלים ללא כול הגיון.

יעקב אמר/ה...

באשר "עלות למשק" ו"ראיה כוללת" וכו' - בדו"ח קנדל: הוא כותב למשל שאם מחיר הגז הוא 6 דולר, עלות הדלק לקוט"ש גז היא 24 אג'.
המחיר של הגז הוא 5 דולר, אבל לא זה חשוב. חצי מעלות הגז הם זכיונות ומיסים שיצרן הגז משלם לממשלת ישראל. כך שעלות הגז, נטו, "למשק" היא חצי מהמספר של קנדל...
אבל, אפשר אולי לשער שקנדל לא ידע מהו מחיר הגז ב 2012.
דו"ח שטותי שבא להצדיק בדיעבד החלטה שטותית של הממשלה, שהתבססה על רגשות בטן ירוקים.