אנרגיה מתחדשת - תמונת מצב 2017

לפחות 20 שנה (מאז הסכם קיוטו ב 1997) מדברים על אנרגיה מתחדשת, על "תפנית" האנרגיה, על מהפכה, על אנרגיית העתיד... כמות הדיבורים ועוצמת הטונים גורמת לאדם לחשוב שזה נושא שעומד ברומו של עולם. למשל: שוודיה העבירה לאחרונה חוק הקובע שעד שנת 2045 היא תגיע לאפס פליטות פד"ח בייצור אנרגיה (כלומר – הכול אנרגיה מתחדשת) ... "בלומברג" מנבא שבין 2017 עד 2040 השקעות באנרגיה סולארית ורוחנית יהיו כ 5.5 טריליארד דולר, בעוד ההשקעות בפחם וגז רק כ 1.5 טריליארד בלבד. ועוד ועוד דיבורים כאלה...

בואו נעזוב לרגע את הנבואות לעתיד (לנבא לא עולה כסף), ונראה מה תמונת המצב העכשווית – איזה חלק מצריכת האנרגיה שלנו מסופק כעת (אחרי 20 שנה של דיבורים, השקעות ומאמצים) על ידי האנרגיות ה"מתחדשות" (שמש ורוח). את הנתון הזה נמצא בדו"ח של "רן21" “Renewable Energy Policy Network for the 21st Century” (REN21), -

הגוף הזה, רן21, מאגד את יצרניות האנרגיה המתחדשת, גופים ירוקים אקטיביסטיים (NGO ) וממשלות העולם עצמן, ויושב בפאריס. אין הוא קשור לתעשיית הנפט ואין הוא חשוד בעוינות לאנרגיות מתחדשות – אדרבא. הדו"ח מומן על ידי ממשלת גרמניה והבנק לפיתוח אמריקה (ממשלת ארה"ב). הוא חובר על ידי 800 חוקרים ויועצים – מיטב הנוער והמומחים בעולם. אז מה המצב?

ארתורוס זרבוס, היו"ר היווני של רן21, כותב בהקדמה: "מהפכת האנרגיה העולמית נמצאת בעיצומה, יחד עם זאת – הקצב אינו מספיק כדי לעמוד ביעדי הסכם פאריס מ 2015".

"החלק של אנרגיה מתחדשת בתוך סך הכול האנרגיה שנצרכה גדל רק באופן צנוע, למרות הגידול העצום בסקטור האנרגיה המתחדשת, בייחוד שמש ורוח. אחת הסיבות היא הגידול בביקוש האנרגיה, שעולה על הגידול באספקת אנרגיה מתחדשת. " [הסיבה העיקרית היא שמתקני השמש והרוח מספקים מעט מאד אנרגיה].

את התמונה נוכל לראות בגרף הבא מתוך הדו"ח.

הסבר: כ 19.3% מהאנרגיה היום באה ממקורות מתחדשים, יפה לכאורה, וקרוב ל"יעד" של 20% בשנת 2020. מה רע?

אלא שזה, כמובן, בלוף ירוק (בלי בלופים אין "ירוק"). הדו"ח מראה שמתוך ה 19.3% אנרגיה מתחדשת, 9.1% הם "ביומסה מסורתית"... (שמות... שמות מפוצצים, להעמקת השקר, לא חסרים). בעברית: שריפת עצים. האנושות תמיד שרפה עצים, מאז שפרומתיאוס גנב את האש מהאלים ונתנה מתנה לאדם.  תמיד חיממו את הבתים ובישלו על אש מעצים (בייחוד באזורים כפריים), זה נמשך, אין בזה שום "מהפכה". החלק של "מתחדשים מודרניים" הוא רק 10.2%. אבל 3.6% מזה הם אנרגיית מים (סכרים) שנבנו בין שנות ה 1930 ל 1970 כאשר בניית הסכרים הייתה באופנה, הרבה לפני "מהפכת" האנרגיה המתחדשת. אח"כ יש "ביומסה" מודרנית (זבל וגזם), חימום דודי שמש, "ביומסה" בתחבורה (כלומר אתנול או שריפת המזון שלנו), וכאלה מקורות "מודרניים" שהמשותף להם הוא שהם זניחים מבחינה כמותית ולא ניתנים להגדלה.

המקורות המודרניים, "המהפכניים", שעליהם (ועליהם בלבד) תולים תקוות לעתיד ירוק הם שמש ורוח. השמש והרוח סיפקו, עד כה, אולי כ 1% מהאנרגיה בעולם. 20 שנה משקיעים בשמש ורוח, השקיעו כבר אולי טריליארד דולר (במצטבר, ב 20 שנה, מאז 1997) ואולי יותר. וזה מה שיצא: 1% מהצריכה. נניח שבאמת ימשיכו להשקיע כמו שמנבא "בלומברג", כ 5.5 טריליארד דולר ב 23 השנים הבאות. אז כמה אנרגיה תצא מזה? עוד אחוז אחד מצריכת האנרגיה? עוד 3% ?? אתה  יכול להשקיע כמה שאתה רוצה, ולבנות עוד מאות אלפי טורבינות רוח (כמו שבנו עד כה), ועוד מיליונים של לוחות שמש (כמו שהתקינו עד כה) – הרבה אנרגיה לא תצא מזה, עובדה. – כי הם לא מפיקים אלא מעט מאד אנרגיה... האנרגיה שהם מפיקים היא לא מספיקה אפילו כדי לכסות את הגידול בצריכת האנרגיה המתרחש כול הזמן בעולם וצפוי להימשך.

מה שמזעזע במספר הקטן הזה – 1% – זה לא שהוא קטן. כול דבר צריך להתחיל במקום כולשהו. מה שמזעזע זו כמות הדיבורים והמאמצים, וכמות ההשקעה הכספית שהוקדשו לנושא, על ידי כול מדינות העולם, בייחוד העשירות והמפותחות ביותר (ארה"ב, אירופה, גרמניה, סין). החברות היצרניות קיבלו סובסידיות נדיבות, מימון ממשלתי מלא במענקים והלוואות, והגנה מתחרות ומחוסר וודאות עם רכישה מובטחת של החשמל ומחירים מובטחים על ידי הממשלה, שהועמסו על הצרכנים (אין מישהו אחר...). למרות כול זאת – הגידול באספקת אנרגיה מתחדשת אינו מדביק אפילו את הגידול בצריכה העולמית (הוא רחוק מזה). וה"מהפכה" הזו, של האנרגיה המתחדשת, עדיין לא עומדת בזכות עצמה, ועדיין בנויה כולה על סובסידיות. היכן שהסובסידיות נפסקות או מונמכות – אין תוספת אנרגיה מתחדשת. כאשר הסובסידיות תפסקנה הסקטור ימות. שיהיה ברור: עד כה לא הותקנה אפילו לא טורבינת רוח אחת או לוח שמש אחד למטרות הפקת חשמל. כול המתקנים הותקנו אך ורק במסגרת תכניות הסובסידיות הממשלתיות, ובמטרה לחלוב את הסובסידיות.

אחרי שנים של השקעות ממשלתיות ענקיות בסובסידיות – הסקטור של האנרגיה המתחדשת מפיק בערך אפס אנרגיה. זה הזמן להפסיק עם שריפת המשאבים, לפני שממשיכים לבזבז את העושר שלנו לריק.

מסכם ד"ר ג'ון קונסטבל, בלטינית (שאינה חלק מההשכלה הים-תיכונית): “Parturient montes, nascetur ridiculus mus”.  . -  "ההר הוליד עכבר".

יעקב

המכונית החשמלית מסובסדת ומזהמת.

דנמרק היא המדינה ה"ירוקה" ביותר בעולם – היא טוענת שהיא מפיקה 40-50% מהחשמל מרוח והיא המולדת של חברת "וסטס" – החברה הגדולה בעולם לייצור טורבינות רוח.

דנמרק גם סבסדה סבסוד גדול את המכוניות החשמליות, על ידי מתן פטור ממס יבוא של 180% החל על מכוניות בנזין. אבל היא החליטה שהמכונית החשמלית "בוגרת" מספיק ואפשר להפסיק (בהדרגה) עם הסובסידיות. התוצאה: ירידה של 60% במכירות.

חברת טסלה מכרה בשנת 2015 -  2738 מכוניות חשמליות בדנמרק, אבל בשנת 2016 רק 176 מכוניות. אין סובסידיות – אין מכירות – זה ברור. כי המכונית החשמלית היא מוצר נחות. היא עדיין רחוקה מלעמוד בזכות עצמה. ממשלת דנמרק נבהלה מירידת המכירות וחזרה בה – הורדת הסובסידיות תתפרס על פני שנים רבות יותר... הסובסידיות יימשכו (במדורג) לפחות עד 2022, ומי יודע מה יהיה אח"כ? כלומר הם הודיעו שבכול מקרה הסובסידיות ייגמרו עד אז, אבל... ההחלטות עלולות להשתנות – כלומר הסובסידיות יוארכו במרדף אידאולוגי אחרי "יעדים" בלתי מעשיים.

בארצות אחרות באירופה יש עלייה במכירת מכוניות חשמליות, בכול ארץ בהתאם לגודל הסובסידיה. כך למשל – בשוודיה (האלופה במכירות) יש מענק ממשלתי במזומן לקוני המכונית וגם הנחות מס עמוקות. כנ"ל בארה"ב – יש מענק קנייה של 7500 דולר במזומן (מענק זמני... לעידוד מוצר חדש...) והטבות מס... וגם מימון ממשלתי מלא למפעל טסלה לייצור מכוניות חשמליות.

בכתבה קודמת כתבתי שהמכונית החשמלית היא מוצר נחות – וקם מי שהעיר לי שזו דעה אישית או טעם אישי שלי. לא נכון: המכונית החשמלית היא מוצר נחות מבחינה אובייקטיבית-עובדתית. אומנם נכון שמכוניות טסלה הן משוכללות מאד, יש בהן כול הגדג'טים המודרניים (למשל נהג אוטומטי) והן נוסעות נהדר. כלומר הן נוסעות נהדר כול עוד יש חשמל במצבר. טווח הנסיעה כגודל המצבר המותקן (כלומר כמה כסף השקעת). אבל כשהמצבר מתרוקן צריך להשבית את המכונית בין 3 ל 7 שעות – זמן הטעינה של המצבר (תלוי במתקן הטעינה וגודל המצבר). אז – מכונית שאתה לא יכול למלא אותה ב 5 דקות ולהמשיך לנסוע היא נחותה – כי היא לא תמיד זמינה לנסיעה כאשר אתה זקוק לה.

חוץ מזה יש את עניין המחיר: מכונית חשמלית היא יקרה יותר בגלל העלות הגבוהה של המצבר. אז כול חכמי ציון והנביאים למיניהם מתנבאים שמחיר המצבר ירד בעתיד. ייתכן. כאשר ירד אולי המכונית החשמלית לא תהיה יקרה יותר. היום היא יקרה יותר. המכונית החשמלית נותנת היום שירות יותר גרוע (לא תמיד זמינה) ובמחיר יקר. היא, לכן, מוצר נחות – עובדה, לא דעה אישית. אולי זה ישתנה בעתיד ואולי לא, אינני נביא, אבל היום היא נחותה.

הסיבה העיקרית שבגללה מנסים בכלל לפתח מכונית חשמלית: החיסכון בפליטות פד"ח. (בעבר גם חששו שיאזול הנפט – חשש שווא). מסתבר שגם בתחום זה הן לא משיגות את המטרה. מחקר שנערך על ידי המכון לחקר הסביבה של שוודיה מראה שתהליך ייצור המצברים של מכוניות חשמליות כרוך בפליטות פד"ח גדולות. כאשר אתה קונה מכונית חשמלית (לפני שהיא עולה על הכביש) היא כבר פלטה בין 5.3 ל 17.5 טונות פד"ח לאטמוספרה – בתהליך ייצור המצברים (הכמות תלויה בגודל המצבר).  כלומר – במכוניות בעלות מצברים קטנים (טווח מוגבל – כמו ניסן ליף) אתה מתחיל לחסוך פליטות רק 2.7 שנים אחרי העלייה לכביש, במכוניות טסלה אתה לא חוסך פליטות ב 8.2 השנים הראשונות (בהשוואה למכונית בנזין או דיזל דומה). בנוסף, פליטות הפד"ח השוטפות של המכונית החשמלית מתרחשות בתחנות הכוח המייצרות את החשמל בו טוענים את המכונית.

המכונית החשמלית היא עוד שגעון ירוק שלא עובד מבחינה טכנית-הנדסית וכלכלית (בדיוק כמו לוחות שמש ותחנות רוח). כולם קוראים להן "מכונית העתיד". אולי הן מכוניות העתיד, ואולי לא. העתיד לא ידוע לי. לא לי ולא לנביאים. היום הן בגדר טענות שווא – מוצר נחות שמתקיים רק בזכות שיגעונות הפוליטיקאים והעסקנים הירוקים שמממנים אותו מכספי מיסים על אף חוסר התועלת שבהן.

יעקב

קרקס על קרקס.

הקרקס של פרישת טראמפ מקרקס הסכם האקלים.

הנשיא טראמפ הודיע על פרישת ארה"ב מהסכם האקלים של פאריס בהפקה גדולה ומתוקשרת ונאום חגיגי לאומה ממדשאות הבית הלבן. הוא עושה קרקס מקרקס או – אם תרצו: הפקת תיאטרון מפוארת ממהלך חסר ערך מעשי. טראמפ מומחה יותר גדול בענייני קרקס ותיאטרון מכול הפוליטיקאים בעולם גם יחד.

הסכם האקלים הבינלאומי שהושג והוכרז בחגיגיות בפאריס, 2015, הוא, כפי שציינו רבים (וגם אנחנו), חסר כול תוכן וערך מעשי. מדינות העולם הגישו, כול אחת לחוד, תכנית לאומית למלחמה באקלים. התכניות משופעות במלל ריקני ומליצי, ומציינות "היעדים" נעלים לקיצוץ הפליטות בשנת 2030 או 2050, יעדים שאין שום דרך להשיג. בכול מקרה, שנת ה"יעד" נופלת הרבה מעבר לקדנציה של הפוליטיקאי המתחייב, כך שההתחייבות לא עולה כסף, קל להתחייב להיות ילד טוב בשנת 2050... הצהרות צדקניות ריקות מתוכן, ובנוסף לכול – בלתי מחייבות – כלומר – אם מדינה לא תשיג (חו"ח) את היעדים שציינה בהתחייבותה – לא נורא. ההסכם אינו מטיל עליה סנקציות או פעולת אכיפה. זה מה שנקרא התחייבות זולה, מהפה לחוץ... ובנוסף לזה: גם אם יושגו כול היעדים, וכול המדינות תקיימנה את הבטחותיהן כלשונן (fat chance), יביא הדבר לקיטון ההתחממות הנוראית ב 0.17 מעלות בלבד - נניח תהיה התחממות של "רק" 2.83 מעלות עד 2100 במקום 3.00 מעלות, בזכות הסכם פאריס. (ההשפעה הזו חושבה על פי המודלים האקלימיים של המדענים החממסיטים, וזה המקסימום שההסכם עשוי להניב, וכולם מודים בכך).

ערך סמלי

בכול זאת, ההסכם פריס מאד יקר לליבם של כול המנהיגים, ממרקל ומקרון, דרך האפיפיור (הסוציאליסטי) ועד הליצן מציון – שר הסביבה שלנו, אלקין. הוא יקר לליבם בדיוק בגלל הערך הסמלי. הוא לא מטיל על אף אחד שום התחייבות של ממש, שום מחיר כואב, אבל מאפשר לכולם לעשות הצגה גדולה. הצגה של צדיקים, של מצילי כדור הארץ, והכול חינם אין כסף, במחיר כמה מליצות.

החשיבות הסמלית (אומרים) היא שכול העולם הכיר בבעיה ונטל על עצמו התחייבות להילחם באקלים. לא חשוב מה עושים בפועל (כלום), לא חשוב עד כמה האקלים הולך להשתפר, אם בכלל. העיקר היא ההרגשה הטובה בבטן, שכול העולם מאוחד, כולם מסכימים, כולם צדיקים, כולם משתפים פעולה, כול אבירי העולם נלחמים ביחד למען טחנות הרוח.

ועכשיו בא האידיוט הזה, טראמפ, ומשתין על המצעד הצדיקים הבינלאומי המאוחד, על הקואליציה מקיר לקיר של הליצנים בעולם. מדוע הוא פרש מהסכם פריס? מה היה כול כך דחוף לפרוש? מדוע היה לו חשוב להכעיס את כולם?

כאמור, הסכם פאריס הוא חסר תוכן ממשי, והוא לא הטיל על ארה"ב שום התחייבות ממשית. ממשל טראמפ כבר ביטל את הרגולציות האנטי-אנרגטיות של ממשל אובמה. הוא התיר חיפוש ופיתוח נפט על אדמות מדינה בארה"ב (וביטל איסור של אובמה), התיר חיפושי נפט בשולי שמורת טבע באלסקה, ביטל תקנות אנטי-פחמיות (שעדיין לא נכנסו לתוקף), והתיר את הקמת צינור הנפט מקנדה שאובמה חסם. הוא גם ביטל את תרומות ארה"ב ל"קרן האו"מ הירוקה" שנועדה לממן הקמת תחנות רוח חסרות ערך במדינות עניות במקום לספק אוכל לאנשים הרעבים ללחם בארצות אלו. (קרן שכולה פנטזיה ושקר ופרנסה לפקידי או"מ פרזיטיים. איש לא התכוון ברצינות, ולא מסוגל, לתרום לקרן זו, ואיש לא תרם, מלבד המחטף של אובמה וקרי שהעבירו מיליארד דולר יומיים לפני שגמרו את הקדנציה.

טראמפ טען בנאומו שהסכם פאריס הטיל התחייבויות כבדות על ארה"ב, שהוא עלול היה לפגוע בפרנסה של חצי מיליון אמריקאים, ושהוא לא צודק ולא שוויוני, כי הטיל על ארה"ב מעמסה כבדה מאשר על שאר הארצות. הוא, טראמפ, דואג לאמריקה, מעל לכול, וההסכם היה לא טוב לאמריקה (אמר טראמפ). בולשיט. שקר. ההסכם כולו מילים ריקות ואינו מטיל שום דבר על אף אחד (גם לא על ארה"ב). כול הצעדים המעשיים המפריעים לפיתוח מקורות האנרגיה בארה"ב שנעשו על ידי הנשיא אובמה כבר בוטלו. משדאג לצד המעשי, וביטל את הנזקים הממשיים לארה"ב, יכול היה טראמפ לשבת בשקט, לשתוק, ולא לפרוש – דהיינו – לתת למצעד הסמלים, השקר והצביעות (הסכם פאריס) להימשך ללא הפרעה, ובכך להפוך ליקירם של כול מנהיגי כול העולם ומתנגדיו החריפים מבית. הוא יכול היה להמשיך בהצגה, יחד עם כולם במקום לפרוש ממנה. למה הוא עשה "דווקא"? (חוץ מזה שהוא כנראה נהנה לעשות דווקא). בשביל מה, אם כן, היה טראמפ זקוק להפקה הרעשנית והצעקנית של הפרישה מהסכם פאריס?

אלא שלא נולד עדיין, בעולם, מי שילמד את טראמפ פרק בענייני קרקס, תיאטרון והצגות פוליטיות. טראמפ עשה מהפרישה הפקה גדולה, בכוונה. הוא דואג לאמריקאים הפשוטים, הוא מגן עליהם מפני רשעי העולם, הוא המלך של אמריקה, והוא מקיים הבטחות בחירות, ושיחנקו כול צבועי העולם.

כמו בכול הצגת תיאטרון יש בהצגתו של טראמפ הרבה אמת והרבה שקר. אבל זו הצגה מפוארת, גדולה מהחיים, לפי מיטב המסורת האמריקאית.

יעקב

הופעלו מחדש שני כורים גרעיניים ביפן.

בימים אלה הופעלו מחדש שני כורים גרעיניים ביפן, יחידות 3 ו 4 בתחנת הכוח טקהאמה שבמחוז פוקוי. הכורים נפתחו מחדש אחרי שקיבלו את כול האישורים הדרושים לפי תקנות הבטיחות החדשות, ואחרי שנדחו כול העתירות המשפטיות נגד פתיחתם.

כזכור, נסגרו כול 50 הכורים הגרעיניים ביפן בעקבות האסון של פוקושימה, במרץ 2011. 50 הכורים סיפקו כ 30% מהחשמל ביפן לפני 2011, אחרי סגירתם הפתאומית הופעלו מחדש תחנות פחם ישנות, ונבנו תחנות גז ופחם חדשות. יפן מייבאת את כול הדלק הפחמי (פחם, גז ונפט) במחיר גבוה.

ממשלת יפן לא וויתרה על התחנות הגרעיניות, אלא הורתה על הרכב חדש של הוועדה לאנרגיה אטומית, ועל בדיקה יסודית והחמרה של תקנות הבטיחות. שתי התחנות שנפתחו כעת עמדו בתקנות החדשות ומצטרפות ל 3 תחנות שכבר חזרו לפעול. עוד 19 יחידות כוח גרעיניות הגישו בקשות להפעלה מחדש ובקשותיהן נמצאות בשלבים שונים של בדיקה ואישור.

יש גם התנגדות פוליטית חזקה להפעלה מחדש של תחנות גרעיניות, הגורמת למושלי מחוזות (להם יש זכות ווטו) להתנגד לפתיחה מחדש של התחנות שבמחוזותיהם. אח"כ ישנן העתירות המשפטיות הבלתי נמנעות... הפתיחה מחדש של הכורים היא דרך ייסורים קשה.

חרף הפתיחה של היחידות האלה – תעשיית תחנות הכוח הגרעיניות נמצאת בדעיכה. לפני פוקושימה היו ליפן תכניות להקמה של תחנות חדשות, תכניות שנגנזו כמובן. התחנות הקיימות, ביפן ובכול ארצות המערב, הולכות ומזדקנות, ודינן להיסגר יותר במוקדם מאשר במאוחר. תחנות חדשות אינן נראות באופק כלל.

כך גם בשוויץ: מדיניות האנרגיה עד 2050 אושרה במשאל עם, והיא כוללת את הסעיף: לא ייבנו תחנות כוח גרעיניות חדשות. התחנות הקיימות (5 במספר) תמשכנה לפעול כול עוד הוועדה לאנרגיה אטומית מאשרת שלא נשקפת מהן סכנה בטיחותית – כלומר אולי עוד 20-30 שנה. אבל, המדיניות של אפס תחנות חדשות פירושה – דעיכה וסוף לעידן האנרגיה הגרעינית כפי שאנו מכירים אותו כעת.

יעקב

טורבינות הרוח הן לא נקיות ולא ירוקות ומספקות אפס חשמל.

זאת הכותרת של מאמר של מט רידלי, תרגום ותמצות למטה.

מועצת הרוח העולמית פרסמה דו"ח שנתי ל 2016, בו היא מציינת שהתקנת טורבינות הרוח נמשכת בקצב מוגבר, ושהותקנו  בעולם 54 GW  של "אנרגיה נקייה ומתחדשת". (זה בערך 25 אלף טורבינות).

[זה השקר הרגיל, 54 GW  רק כאשר הרוח נושבת, בפועל זה 1/3 או רבע מזה].

אפשר היה לחשוב שהרוח מספקת חלק הולך וגובר מצרכי האנרגיה שלנו, אבל זו טעות. אם מעגלים את כמות האנרגיה שייצרו כול טורבינות הרוח בעולם, בשנת 2014 (השנה האחרונה עבורה יש נתונים שלמים) נראה שכמות האנרגיה שייצרו, באחוזים, היא בערך אפס. אפס עגול. הרוח סיפקה בערך 0.46% מהאנרגיה הכוללת (לא רק חשמל) בעולם, והשמש 0.35%. החשמל מהווה רק כ 20% מהאנרגיה הנצרכת בעולם, שאר האנרגיה נצרכת על ידי שריפת דלקים ישירות, בתחבורה, חימום ובתעשייה.

חסידי האנרגיה הבלתי אמינה (רוח ושמש) נוהגים להצהיר שכ 14% מהאנרגיה העולמית באה ממקורות מתחדשים. זו רמיה. חלק גדול מהאנרגיה המתחדשת הזו היא שימוש מסורתי בעצים (וגללים) לבישול וחימום, שתמיד שימשו כמקור לאנרגיה. חלק אחר זה סכרים (הידרו). החלק שבא משמש ורוח הוא זניח.

צריכת האנרגיה הכוללת בעולם גדלה בהתמדה, ב 40 השנים האחרונות, בשיעור של כ 2% לשנה, וב 2014 היא גדלה ב 2000 TW שעה.  כדי לספק רק את החלק הזה בלבד, הגידול השנתי, באמצעות טורבינות רוח היה צורך להתקין כ 350,000 טורבינות רוח חדשות  כול שנה. זה פעם וחצי יותר מכול הטורבינות שהותקנו בעולם מאז תחילת שנות ה 2000, עת החלו ממשלות לסבסד בשיעור גבוה ולעודד התקנת טורבינות. השטח הדרוש כדי להתקין 350,000 טורבינות גדול משטחה של בריטניה, וזה נחוץ כול שנה, כלומר כול שנה עוד שטח כזה. כול זה רק כדי לספק את הגידול בביקוש, בלי לספק את הכמות האדירה של הצריכה השוטפת, ש 80% ממנה באה מדלק מאובן (פחם, גז, נפט).

באשר להשפעה הסביבתית של הטורבינות – היא הרסנית. קודם כול יש הרג של ציפורים ועטלפים (וגם לווייתנים – הטורבינות הימיות) ופלישה והשחתה של שטחי טבע בתוליים על מבנים ודרכים. אח"כ יש הררי פסולת רעילה ורדיואקטיבית במכרות במונגוליה המפיקים את המתכנות הנדירות הנחוצות לבניית הגנרטורים. לכן הביטוי "אנרגיה נקייה" הוא לעג לרש (וגם הונאה). יותר מזה. הטורבינות עשויות מבטון (היסוד), פלדה, נחושת ופייברגלס (הרוטורים). אתה זקוק לפי 200 חומרים כאלה לכול יחידת חשמל שמופקת, בהשוואה לתחנת כוח גזית יעילה. פלדה ובטון (המלט) מופקים בעזרת פחם. צריך כ 150 טון פחם לבניית טורבינה אחת, ואם נרצה לבנות 350,000 טורבינות לשנה (כדי לספק את תוספת הצריכה השנתית של אנרגיה), נזדקק ל 50 מיליון טון פחם לשנה, שזה בערך מחצית מהתפוקה הכוללת של אירופה.

המשמעות של מספרים אלה היא להמחיש עד כמה בלתי מעשי ואבסורדי לחשוב שהרוח יכולה לתרום כמות משמעותית של צריכת האנרגיה העולמית, ויכולה, כך, לתרום לקיטון פליטות הפד"ח. החשבון (האריתמטיקה) מפריכה לחלוטין תקוות כאלה.

הדבר היחידי שיכול להקטין (מעט) את פליטות הפד"ח (והנו מעשי) הוא הגז, החלפה של הפחם בגז, שהוא נקי הרבה יותר ופולט רק כחצי מפליטות הפד"ח של הפחם. [לשם כך נחוץ להגדיל את ההפקה בשיטת הפראקינג, שיטה לה מתנגדים הירוקים והינה אסורה במרבית ארצות אירופה]. בעתיד היותר רחוק (מחצית השנייה של המאה הזו), אפשרי שאנרגיה גרעינית תחליף חלק מהמקורות הפחמיים, ותפיק אנרגיה ללא פליטות פד"ח. [ אבל, בשביל זה צריך הרבה מחקר, ולהפוך מגמות נוכחיות, ולהסיר התנגדות ירוקה לאנרגיה גרעינית, וספק גדול אם זה יקרה].

טורבינות הרוח הן פגע סביבתי ובריאותי רציני, והכמות הזעירה של חשמל שהן מספקות לפעמים (כאשר הרוח נושבת) אינה מצדיקה בשום אופן את הנזק (והעלות) ואין בהן שום תועלת בקטע של הפחתת הפד"ח.

יעקב

הסגידה לרע

המצרים הקדמונים סגדו ל"רע" (או "רא") אל השמש. ההערכה לשמש היא טבעית ומובנת כי השמש היא מקור כול האנרגיה ולכן - כול החיים על פני כדור הארץ. גם בימינו אנו סוגדים ל"רע" (לשמש), אבל בצורה המודרנית ה"טכנולוגיסטית-מדעית" או פסאודו מדעית אופנתית לעידן שלנו: אנו סוגדים לפאנלים סולאריים. הנה דיווח של כתבנו בארה"ב (הח"מ).

ביקרתי לאחרונה בעיירה הנובר, במדינת ניו המפשייר, בה ממוקמת האוניברסיטה היוקרתית והוותיקה דרטמות',  Dartmouth, שנוסדה ב 1769, והנה בין הכי חשובות בארה"ב. 

בכיכר מרכזית באוניברסיטה, ליד בניין מור (בצילום למעלה - Moore Psychology building) הם התקינו את הפאנל הסולארי המשוכלל ולידו לוחית המסבירה (בתמונה למטה) לעוברי האורח שהלוח המשוכלל מצויד במנוע הנשלט על ידי מחשב, המכוון אותו תמיד כלפי השמש, ומאפשר לו להפיק 40% יותר אנרגיה מאשר לוח סטטי. הלוח מספק חלק גדול מצריכת החשמל של בניין מור (הם כותבים)  - ממקור מתחדש נקי ובלתי מזהם.

סיפור יפה, אבל לא נכון. הלוח הנ"ל שגודלו כ 4 על 4 מ' (16 מ"ר), מספק 4300 וואט חשמל (ככתוב בלוח), כאשר השמש מאירה במלוא עוצמתה. זה מספיק בערך ל 3 מייבשי שיער ביתיים רגילים, או (דוגמה נוספת להמחשה) – לשני קומקומים חשמליים. (כול קומקום צורך בערך 2000 ואט). הלוח יכול גם לספק חשמל ל 43 נורות ליבון (לתאורה) בנות 100 ואט כ"א או כ 215 נורות לד חסכוניות (אם לא מפעילים קומקומים). זה כמובן רחוק מלספק את כול צרכיו של הבניין הגדול בן 4 הקומות אפילו אם אין בו מתקני חימום או מיזוג אוויר חשמליים (כנראה שיש).

כמות החשמל שהלוח הגדול והמשוכלל מספק היא קטנה ביותר, ואינה מספיקה אפילו כדי להניע את המנוע הדרוש כדי לסובבו לכיוון השמש. המנוע מחובר לרשת החשמל הרגילה, יחד עם הבניין כולו.

ושימו לב: החשמל שהלוח מספק נוצר רק כאשר השמש מאירה במלוא עוצמתה. הצרה היא שזה קורה לעיתים רחוקות באזור זה. אני הסתובבתי כחודש באזור והיו לי רק 2 או 3 ימי שמש, וגם באותם ימים היו עננים לסירוגין, כלומר לא הייתה שמש מלאה בכול שעות היום.

בקווי רוחב אלה ( כמעט 44 מעלות צפון) השמש מאירה (ומפיקה חשמל) רק כ 10% מהזמן. בניין מור (כמו כול הבניינים) מקבל חשמל מהרשת, ולא מלוח השמש המפואר שהותקן בחזיתו לתפארת במקום בולט לעין. אין כול תועלת מעשית בלוח זה, מדוע הותקן אם כן? זה ברור: מאותה סיבה שנהגו בעבר להתקין צלב גדול על הקתדרלות (ומבנים אחרים). הלוח הוא סמל, חשיבותו סמלית לא מעשית. הוא הצלב (או הסמל) של האל "רע" (אל השמש) לו סוגדים האנשים המודרניים. הוא בא להודיע לכולם כמה צדיקים וירוקים אנשי דורטמות' בנפשם, וכמה יקר להם גורל כדור הארץ.

יעקב