דפים

21 במרץ 2012

לנדאו והאנרגיה הגרעינית בישראל.


שר האנרגיה והתשתיות, עוזי לנדאו, מהנדס בהשכלתו, נוקט לפעמים עמדות משונות ולא הגיוניות, כמו, למשל – חטא קדמון שאני זוכר לו – התנגדותו לכביש 6. הוא גם נסחף בתמיכתו באנרגיה סולארית ולא מבחין שאין בה ממש, כרגע, מבחינה הנדסית או כלכלית.
בכנס אנרגיה שהיה בנתניה הוא אמר שישראל לא צריכה לפסול על הסף את האנרגיה הגרעינית, אלא לבחון את הנושא.
קוראי הבלוג הזה יודעים שאני תומך כללית באנרגיה גרעינית להפקת חשמל, וחושב שבהעדר מקורות אחרים, מעשיים וממשיים (כלומר – ללא "אנרגיה מתחדשת"), צריך לפתח את הטכנולוגיה הגרעינית.
יחד עם זאת – באנרגיה גרעינית, כפי שהיא בשימוש היום, יש הרבה סיכונים, ואנו, בישראל, לא צריכים לקחת אותם על עצמנו. אני מדבר על סיכונים של חבלה או הפצצה, ועל הסכנה ששטחים גדולים במדינתנו הקטנה יזדהמו. אנו לא צריכים כרגע את הסיכונים האלה. יש לנו, ב"ה, גז, ואנו מסודרים מבחינה זו ל 50 שנה לפחות. "לבחון מחדש" ?, כן, למה לא. אפשר לבחון, ולחזור ולבחון אחרי 20 שנה ועוד פעם אחרי עוד 20 שנה. אולי עד אז הטכנולוגיה תשתנה לטובה.
דברים יותר מעשיים וענייניים אמר בכנס שר האנרגיה לשעבר, בנימין בן אליעזר. הוא אמר שאסור להיות תלוי במקור אנרגיה אחד בלבד (הגז), וצריך לפתח את פצלי השמן כמקור אנרגיה נוסף. אמן.
יעקב

2 comments:

יוני דובי אמר/ה...

סוף סוף אני לא מסכים איתך (וזה די תענוג). אין שום סיבה לא להתחיל עכשיו לבנות כורים לחשמל בטכנולוגיה הנוכחית, שהם יותר בטיחותיים מהכורים הישנים ואינם מסוכנים כלל. וכן, לי אין שום בעייה לגור ליד כור גרעיני (גם לא לתושבי דימונה, לפי פרסומים זרים...:-)). עובדתית, יש לנו כבר שני כורים (שוב, לפי פ"ז)
ולא קרה להם כלום...

יעקב אמר/ה...

בעידן שלנו של מלחמת טילים קיימת סכנה מאד ממשית של פגיעה של טילים בכור. מבחינה זו זה סיכון ייחודי לנו, שלא קיים בארצות אחרות שאינן במצב מלחמה.
וגם - ארצנו היא קטנה וצפופה מאד - דליפה גרעינית תהיה הרת אסון.
יש גם בעיות נוספות - כמו בעיית הדלק המשומש.
האנרגיה הגרעינית אינה נטולה סיכונים וקשיים. לא צריך להיסחף.
אני בעד הצעדים האיטיים והמהוססים שנוקטות מדינות אחרות בבניית כורים, אבל חושב שהכורים צריכים עוד להשתפר בצורה מהפכנית מבחינה טכנולוגית כדי להגיע לרמה יותר נורמלית - ולדעתי זה יקח עשרות שנים.
כאמור - אין סיבה שישראל תיקח על עצמה את הסיכונית בטכנולוגיה הפרימיטיבית של היום. אנו יכולים וצריכים להמתין.
מאידך - המחקר והפיתוח של טכנולוגיות חדשות צריך להימשך. צריך להבדיל בין מתקן מחקרי לבין מתקן תעשייתי גדול לייצור חשמל.