30 במרץ 2012

מגדלים (סולאריים) באוויר


באתר המחשבים והטכנולוגיה HWzone.co.il נכתב פוסט המתאר גילוי מרעיש של מדענים מ-MIT, מכון מחקר מכובד מאוד, אם לא מכון המחקר הטכנולוגי הטוב בעולם. בפוסט, אשר נתמך על פרסום לתקשורת המבוסס על מאמר טכנולוגי\מדעי, נטען כי מגדלי תאים סולאריים בתצורות שונות מביאים ליעילות כפולה ומכופלת (עד פי 20!) של המרת אנרגיית השמש לחשמל ע"י תאים פוטו-וולטאיים.

את ההסברים הטכניים לטעות, שלא נטענה במאמר המקורי בכלל, נשאיר לסוף. מעניין יותר להבין את המקור לטעות – למה אנשים המתעסקים בטכנולוגיה מרשים לעצמם לטעון טענות מגוחכות ללא בדיקה? למה אנשי התקשורת של MIT הוציאו הודעה מטעה לעיתונות? למה מדענים במכון מחקר מכובד מערפלים את מחקריהם כך שייטעו אנשים ללא הבנה טכנית?

הפוליטיקאים, העיתונאים ואנשי הרוח מנסים במשך שנים לשכנע את המדענים שהם רעים מוסרית – הרי הם בין מביאי הקדמה והיא יוצרת כל כך הרבה בעיות לכולם. אדם השומע מספיק פעמים שהוא רשע מסתגר במגדל השן ומפתח יחס מתנשא כלפי הציבור – כיוון שקשה לראות את ההבדל בין קומץ האנשים הרעשניים והבורים שקוראים לו מרושע לבין הציבור בכללותו. בשביל מדענים מהסוג הזה כל מה שיכניס כסף, וגם אם צריך להונות אנשים בהונאות שהפוליטיקאים והעיתונות דורשים - כשר. הפוליטיקאים מפנים כסף לכל טרנד שהתקשורת מעלה. התקשורת יוצרת טרנד מכל פחד, אימה והיסטריה ("העולם מתקרר!" (1980), "העולם מתחמם!" (2000)...).
כל עוד הקדמה תחשב לבעיה ולא לפתרון, כל עוד לפוליטיקאים תהיה האפשרות להפנות כמויות עצומות של כסף לקידומם הפוליטי קצר הטווח וכל עוד הרגש השולט בציבור ובעיתונות יהיה פחד ולא תקווה ושמחת חיים – ניתן לצפות שנהיה מוצפים בהרבה אי הבנות וקשקושים פסאודו-טכנולוגיים של "נביאי זעם האדמה".

ולקטע הטכני: המקרה הקיצוני במאמר הוא מגדל אשר משפר פי 20 (!) את כמות האנרגיה המופקת ליחידת שטח אדמה (המילה "אדמה" נשמטה משום מה בגלגול לעיתונות) לעומת פאנל סולארי בודד מקביל לאדמה. מגדל שכזה דורש 32 יחידות של פאנלים סולאריים – ז"א שכל פאנל סולארי מפיק פי 1.5 פחות אנרגיה מאשר בפאנל השטוח, שגם הוא מפיק קצת פחות אנרגיה מפאנל שמתקינים בזווית קבועה אופטימאלית.
משמעות הדבר היא שיש להשתמש בפי 1.5 יותר פאנלים סולאריים כדי לקבל את אותה תפוקה. הבהרה זו מובאת בתקציר המאמר עצמו באופן ברור, אך לא בניתוחים העיתונאיים שלו.
ומה יקרה אם נרצה שדה של כאלו מגדלים? המאמר לא מתעסק בשאלה זו ישירות אך קל להראות  שככל שהשדה גדול יותר כך היעילות תקטן. באופן גס עבור שדה של דונם יש צורך בדונם של פאנלים סולאריים שטוחים, אך בין 4 ל-20 דונם של פאנלים סולאריים במבנה מגדלים...
עבור חוות סולאריות בערבה (למשל), שם שטח האדמה זול מאוד אך מחיר הפאנלים מהווה את העלות העיקרית, שימוש במגדלים שכאלו יהיה אסון כלכלי.
אז למה בכלל נעשה המחקר הזה? בעיר, שם השטח יקר מאוד, ייתכן שיהיה שימוש לסוג כזה של מגדלים וגם זה רק במידה ומחיר הפאנלים הסולאריים ירד באופן קיצוני. מעבר לזה – אני בטוח שהמעבדה שפרסמה את המחקר תקבל מימון ממשלתי שמן לשנה הבאה.

עוזי גייגר

תגובה 1:

איל אמר/ה...

יש בעייה מובנית אחרת: מגדלים כאלו חייבים להיות מרוחקים זה מזה, אחרת הם יטלו צל זה על זה.
מכאן, שיש צורך בהרבה יותר שטח , אלא אם משתמשים במגדלים בודדים. וכמו שהערת, היעילות שלהם כל כך קטנה, שהיתרון מתאפס למעשה.