18 במרץ 2012

תכניות הרוח אינן מעשיות.


הכלכלן הידוע (בספקנותו), ביורן לומבורג, כותב על המחיר הגבוה והתועלת המינימאלית שמביאות תחנות הרוח. השרה לענייני פעולה אקלימית של האיחוד האירופי אמרה: "אנשים צריכים להאמין שהאנרגיה מהרוח היא הזולה ביותר". בלי קשר למה ש"צריכים להאמין" – עובדה היא שאנרגיית הרוח אינה זולה –  לפי נתוני מנהל האנרגיה של בריטניה היא יקרה ב 20-200% יותר מאנרגיה רגילה וזו הערכה נמוכה מדי לדעת לומבורג.
המקומות הכי טובים (בהם נושבת הכי הרבה רוח) כבר נוצלו בבריטניה. כעת מתפתחת גם התנגדות של הציבור לתחנות הרוח בשל הזיהום הוויזואלי והאקוסטי שהן גורמות. מאחר וכמעט לא ניתן לבנות תחנות רוח חדשות ביבשה בגלל התנגדות הציבור, מתכננים עכשיו בבריטניה לבנות כמעט את כול התחנות החדשות בים, שם הן גורמות פחות נזק, אך הקמת תחנות בים כרוכה בעלויות בניה ותחזוקה גבוהות פי כמה מהעלויות עד כה, מכאן שאנרגיית הרוח רק תלך ותתייקר.
כדי לעמוד ביעדים הבלתי מציאותיים של הפחתת פליטות ושימוש באנרגיה מתחדשת, להן התחייבה בריטניה במסגרת האיחוד האירופי יהיה עליה להשקיע 120 מיליארד דולר, עד 2020, בטורבינות חדשות, ו 18 מיליארד כול שנה אחרי זה. תמורת סכום אדיר זה – החיסכון בפליטות יהיה זניח, ולצורך המחשה: הוא שקול כנגד עיכוב של 10 ימים ברמת ההתחממות בשנת 2100 (לעומת מצב של "עסקים כרגיל – כלומר ללא תחנות רוח). גם חישוב "אופטימי" זה, באתרים רשמיים, הינו מופרך, וחישובים שנערכו על ידי מכוני מחקר מראים שהחיסכון יהיה עוד יותר קטן – רק 66 שעות עיכוב בהתחממות.
בריטניה מפיקה כיום כ 5% מהאנרגיה מתחנות רוח. נתון זה אינו משקף נכון את המצב היום, כי מכריחים את חברות החשמל להשתמש בחשמל רוחני גם כאשר אינו נחוץ. כדי לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה תצטרך בריטניה להפיק, לפי התכנון שלה, 31% מהחשמל מרוח. מעבר להשקעה העצומה והלא ריאלית שזה דורש, כפי שמציין לומבורג, ומעבר למחיר האסטרונומי שזה יעלה, ישנה בעיה טכנית שלומבורג (שאינו מהנדס) לא מציין ואולי לא מבין. לא ניתן להפיק ולהזין לרשת כזו כמות של אנרגיה קאפריזית  ולא יציבה – אנרגיה שאין יודעים מתי תתחיל ומתי תיפסק, על פי גחמות הרוח. הדבר פשוט אינו אפשרי. גם אם היה אפשרי מבחינה טכנית הוא היה יקר בצורה קיצונית – ומביא תועלת אפסית, כפי שלומבורג מציין.
כ 3500 טורבינות הוקמו בבריטנה (ואלפים או עשרות אלפים בארצות אחרות כמו גרמניה, דנמרק וספרד). לפי התכנית הבריטית הם רוצים להקים עוד 10 או 15 אלף.
ההתעלמות המוחלטת מהמציאות ההנדסית והכלכלית, מציאות שהוכחה בעליל על ידי התחנות שכבר קמו, היא סימן לטירוף הדעת.  
יעקב
            

אין תגובות: