דפים

9 במרץ 2012

חשמל סולארי בנגב מיותר.


עיתונאי ב"דה-מרקר" יצא עם כותרת גדולה "החשמל הסולארי בנגב הדביק את מחיר החשמל של חברת החשמל". כרגיל, הכותרת סנסציונית, המציאות קצת אחרת.
היה מכרז בינלאומי להקמת תחנת כוח פוטו-וולטאית בהספק 30 MW באתר אשלים שבנגב. החברה שזכתה הציעה מחיר של כ 54 אג' לקוט"ש, אותו תתחייב המדינה לשלם עבור כול החשמל שהתחנה תצליח לייצר במשך 25 שנה. היום  המדינה מבטיחה תשלום של 98 אג' לכול מי שמתקין פאנלים בחצר או על הגג. המחיר של 54 אג' הוא הרבה יותר נמוך, אבל עדיין יותר גבוה מהמחיר של פחות מ 50 אג' שחברת החשמל גובה מלקוחותיה.
יש לשים לב לכמה נקודות:
 1. המחיר של 49 אג' של חברת החשמל כולל בתוכו גם את מחיר רשת החשמל ותחזוקתה, התקנת מונים וגבית התשלום ממליוני לקוחות. המחיר של 54 אג' אינו כולל את כול אלה – הוא מחיר החשמל נטו. מחיר היצור של החשמל הרגיל הוא נמוך במידה ניכרת מאותן 49 אג' שהוא המחיר לצרכן.
2. המחיר של 49 אג' נקבע עקב ניתוק הגז המיצרי והשימוש המאולץ בסולר – הדלק היקר ביותר – להפקת חלק גדול מהחשמל. כאשר יתחיל להגיע הגז שלנו, ב 2013, תרד מאד עלות הייצור של החשמל הרגיל, והפער במחיר מול חשמל סולארי יגדל. זה יקרה בעוד שנה, ואילו המחיר הסולארי נקבע וננעל ל 25 שנה.
3. המחיר הנמוך של הפאנלים הסולאריים היום אינו מחיר נורמלי ובר קיימא. בתחילת שנות ה 2000, בעת שיא התפרצות ההיסטריה על ההתחממות הגלובאלית, הציעו הרבה מדינות באירופה מחירים אסטרונומיים עבור חשמל סולארי. (וגם אנחנו בארץ העתקנו את השטויות שלהם). כך נוצר פתאום ביקוש אדיר ולפאנלים, הייצור לא הדביק את הביקוש, ומחיר הפאנלים עלה לשמיים. ממשלת סין קפצה על העגלה, ועודדה הקמה מאסיבית של בתי חרושת לייצור פאנלים. אחרי כמה שנים קמו בתי החרושת וייצור הפאנלים גדל מאד, אבל באותו זמן אזל הכסף של ממשלות אירופה, והעידוד של חשמל סולארי הצטמצם. כך נוצר בשוק עודף גדול של פאנלים שהחברות נאלצות למכור במחיר הפסד. זה מסביר את המחיר הנמוך היום. הדבר לא יימשך, הגל יחזור ויעלה, בתי חרושת רבים ייסגרו (וגרמניה ובארה"ב כבר פשטו את הרגל מפעלי פאנלים אחדים), ואלה שיישארו יעלו את המחירים לרמה שמכסה את ההוצאות.
הזוכים במכרז אשלים עוד צריכים להשיג מימון – לסגור את הצד הכספי, ובשנה או שנתיים עד שזה יקרה, ייתכן ומחיר הפאנלים יעלה והם לא יוכלו לעמוד במחיר שהציעו. אני לא בטוח שהמחיר הסנסציוני שפורסם הוא המחיר הסופי. יש גם שיקולים של הצמדות ל 25 שנים, איני בקיא בכול פרטי החישוב שלהם.
בכול מקרה – התחנה באשלים היא זעירה, וזניחה מבחינה כמותית. ההספק הנומינלי של 30 מגווט אינו ההספק המעשי, כי התחנה מספקת 30 מגווט רק בשעות שיא השמש, בצהריים, כלומר במשך פחות מרבע משעות היממה והשנה. תחנה רגילה, גדולה (אשקלון, חדרה) מספקת 1000 מגווט, בכול שעות היממה. תחנה קטנה – מספקת 200 מגווט, כול השנה, הצריכה הכוללת שלנו היא קרוב ל 12 אלף מגווט. לתחנה הסולארית אין שום חשיבות משום בחינה, והיא סתם צעד סימלי ברוח האופנה.
חשמל הסולארי, בכמויות משמעותיות, דורש שטחים נרחבים, שאינם בנמצא, גם לא בנגב, והמחיר עדיין גבוה בהרבה ממחיר חשמל רגיל. המחיר של הפאנלים לא יירד בעתיד הקרוב אלא דווקא יעלה. כדי שהמחיר יירד דרושה פריצת דרך טכנולוגית – המצאה של פאנלים אחרים, יותר יעילים בהרבה מאלה שקיימים היום. האם יפתחו בעתיד פאנלים יעילים וזולים? ייתכן, ייתכן מאד, אבל איננו יודעים אם, ומתי זה יקרה, ובודאי שזו אינה סיבה להתקין כיום פאנלים יקרים ובלתי יעילים, בכמויות גדולות. בכול מקרה – החשמל הסולאיר לוקה במגבלה שהוא זמין רק שעות ספורות ביממה, כך שהחשמל הסולארי תמיד יהיה מוגבל להספקה של חלקים זעירים בלבד מצריכת החשמל שלנו. הוא יכול לעזור, קצת בעמידה בעומס בשעות הצהריים החמות בקיץ, אך לא מעבר לזה, הוא אינו מסוגל לשאת בנטל של הספקה של חלק חשוב של הצריכה והוא תמיד זקוק לגיבוי של תחנות רגילות.
נהגו בעבר לאמור שהחשמל הסולארי יקטין את תלותנו בנפט ופחם מיובאים. גם טענה זו התיישנה. עכשיו יש לנו גז משלנו במחירים נמוכים ובכמויות יותר גדולות מאשר אנו מסוגלים לצרוך. הוא זמין ל 50 – 70 השנים הבאות. נוכח מצב זה ממש אין שום הגיון לרדוף אחרי הפאנטזיה של חשמל סולארי, ובטח לא כעת. הממשלה צריכה לחדול מהיוזמות של סיבסוד חשמל סולארי. אם תתרחש בעתיד פריצת דרך טכנולוגית והחשמל הסולארי יהי כדאי, ניתן יהיה לדון בנושא מחדש. כיום אין שום הגיון כלכלי, הנדסי או אחר בתחנות סולאריות, זהו ביזבוז נטו, נהירה חסרת הגיון אחרי היסטריה העולמית.
אני קורא לממשלה שלנו לבטל את המכרז הזה, ושני מכרזים נוספים שהוציאה, להקמת שתי תחנות כוח טרמו-סולאריות באתר אשלים, בהספק 100 מגווט כול אחת. אנו בהחלט יכולים וצריכים להמתין עוד 10 או 20 שנה וללמוד לקחים מתחנות סולאריות דומות שמקימים בספרד ובקליפורניה. אין שום דחיפות והגיון לקפוץ בראש ולבזבז כסף על טכנולוגיות יקרות ובלתי מוכחות, שכרגע לא נראה שיש בהן הגיון או תועלת.
יעקב
ראו ריכוז פוסטים שלנו בנושא אנרגיה סולארית, והדיון קודם על מחירי הפאנלים, עם קישוריות למאמרים נוספים בנושא.

4 תגובות:

יוני דובי אמר/ה...

יעקוב שלום
אני שמח שחזרת !
השאלה הגדולה בעניין האנרגיה הסולארית והאנרגיה בכל בישראל (כמו גם בעולם, האמת) היא: איך גורמים לקובעי המדיניות (פוליטיקאים, פקידי ממשל וכיוב) לראות את האמת ולהבין את ההשלכותנשל מדיניות "ירוקה"? יכול להיות שדוקא בישראל יש הזדמנות עם כניסתו של יאיר לפיד. אי יכול להניח די בבטחה שהוא לא מבין כלום באנרגיה ודי מעט בכלכלה, אולי אפשר יהי לשכנע אותו לפני שהוא נכנס לכנסת הבאה. אני מציע שתיצור עימו קשר!

אנונימי אמר/ה...

במצב הנוכחי אכן אין היגיון כלכלי בפאנלים סולאריים. מצד שני, כמו כל טכנולוגיה אחרת, מחירי הפאנלים יירדו בעתיד ככל שהשימוש יגבר, הניסיון יצטבר והשיטות יגיעו לבגרות. בעתיד הלא רחוק מחיר הדלקים המאובנים יעלה באופן משמעותי, עד שמחיר קוט''ש סולארי ומבוסס דלק פוסילי יישתוו או יהיו דומים. עד אז, כדאי שנהיה ערוכים טכנולוגית.

אנונימי אמר/ה...

לאנונימי:
אין כאן עניין של "ערוכים טכנולוגית": אין מערכת תשתיות מיוחדת שדרושה להתקנה של תחנות כוח סולאריות (אם כבר הבעייה התשתיתית היא בעיקר תחיקתית וביורוקראטית , כלומר הפשרה של שטחים ענקיים של ידי המנהל לטובת ניצולם ליצירת אנרגיה, שהיא לא בדיוק ענף חקלאי). הנקודה היא שאין טעם "להתכונן" ליום שבו הפאנלים יהיו זולים, מביוחד לא על-ידי הבטחת התעריף ל-25 שנה, במיוחד שהעלות של זה מתגלגלת אל שאר הצרכנים, כלומר אלי ואליך.

יעקב אמר/ה...

"מחירי הפאנלים יירדו בעתיד ככל שהשימוש יגבר, הניסיון יצטבר והשיטות יגיעו לבגרות. בעתיד הלא רחוק מחיר הדלקים המאובנים יעלה באופן משמעותי, עד שמחיר קוט''ש סולארי ומבוסס דלק פוסילי יישתוו או יהיו דומים."

אלו אמונות, תחושות בטן, ללא ביסוס.

אולי המחיר בעתיד יירד ואולי יעלה, גם של הפאנלים וגם של הדלקים הפוסיליים. אנו לא יודעים מה יהיה בעתיד.

כאשר מחירי החשמל הסולארי יהיו זולים נוכל להתקין חשמל סולארי - בלי התערבות וסיבסוד ממשלתי. היום אין בזה שום טעם, ממש שום טעם.