דפים

22 בספטמבר 2012

אין עתיד למכונית החשמלית



מאמר של "רויטרס" מספר ש GM (ג'נרל מוטורס) מפסידה עד 49 אלף דולר על כול מכונית שבי-וולט שהיא מוכרת. בוב לוץ, לשעבר מהנדס ראשי ב GM טוען לא נכון, הם מפסידים פחות... בכול אופן – GM השקיעה כ 1.2 מיליארד דולר בפיתוח הוולט, ואין סיכוי שתרוויח מספיק לכיסוי ההשקעה. ההשקעה הניבה הרבה יחסי ציבור ופרסום עצמי [וגם תמיכה ממשלתית], אבל לא רווח כלכלי.

הוולט (ומכוניות חשמליות אחרות) לא נמכרת, רק כ 13500 מכוניות נמכרו עד כה, לעומת תכנון של 40,000 לשנה זו. הוולט יקרה, מחירה 40 אלף דולר (בהשוואה למחיר של פחות מ 20 אלף לשבי-קרוז – מכונית הבנזין המקבילה). גם סובסידיה של 7.500 דולר + שממשלת ארה"ב נותנת לכול רוכש אינה ממתיקה מספיק את הגלולה. שבי החלה להציע את הוולט בליסינג, במחיר הפסד, כדי להיפטר מהמלאים הבלתי מכורים.

 הבעיה העיקרית היא הבטרייה. היא יקרה מדי (אולי 6000 דולר עלות), מכילה פחות מדי חשמל (מאפשרת רק טווח נסיעה מוגבל), ולוקחת הרבה זמן (שעות) בטעינה. חסידי המכונית החשמלית תלו תקוות בירידת מחיר הבטריות ושיפור תכונותיהן. אבל מסתבר שהטכנולוגיה של בטריות לי-יון היא "בוגרת" – כלומר לא הולכת להשתפר עוד בקרוב. מדענים מחפשים בקדחתנות בטריות מסוג אחר (כימיה אחרת) שיכילו יותר חשמל במחיר יותר זול, אבל, כפי שהתברר בכנס חוקרים שהוקדש לנושא, יש הרבה מחקרים אבל שום פתרון מעשי באופק, ואיש אינו יודע אם ומתי תהיה פריצת דרך מדעית-טכנולוגית. אנשים קפצו על עגלת המכונית החשמלית לפני שהיה פתרון לבעיית היסוד של הבטרייה.

המכוניות החשמליות הן צעצוע לאנשים עשירים (מכונית שלישית או רביעית שלהם) "מצילי כדור הארץ" וחובבי טכנולוגיה בכול מחיר. לדייב כהן חסרה המילה בעברית המתאימה: דאווין. הוא מסכם במילים כדרבנות:
 Those of us who have followed these issues over the last decade have been subjected to a constant of barrage of techno-optimistic (and political) nonsense which flies in the face of Reality. We might just say same as it ever was and move on, and that's what I'm going to do today. Electric cars have no future, and even if they did, it's a case of too little, too late.

למכוניות חשמליות אין עתיד.

[דייב כהן לא מזכיר בעיה חשובה אחרת: לו כן היו מכוניות חשמליות – מאיפה היו לוקחים חשמל עבורן?].


תוספת:
גם יצרניות אחרות של מכוניות חשמליות לא ממריאות. טסלה, שמכרה אולי 2000 ממכויות הספורט (החשמליות) היוקרתיות שלה, במחיר 110 אלף דולר האחת, לפני שסגרה את קו הייצור שלהן, מקווה כעת למכור אולי 5000 מהדגם היותר "עממי", דגם S, במחיר 57 אלף דולר "בלבד" בשנה זו. אלון מוסק, הבעלים של טסלה, צופה שיהיו אולי מיליון מכוניות חשמליות על הכביש תוך 6-8 שנים. אולי, אבל לא במחירים האלה...  
חברת פיסקר, שמייצרת מכנית חשמלית בשם קרמה, המוצעת ב 103 אלף דולר, סובלת מצרות – היא נאלצה להחזיר את כל המכוניות שמכרה לתיקון כדי למנוע דליקות בבטריות. מזל שהיא לא מכרה ממש הרבה...
שתי החברות, טסלה ופיסקר, קיבלו, כול אחת, הלוואת "תימרוץ" ממשלתית בגובה של כ 500 מיליון דולר. אכן, סוסים מתים זקוקים להרבה תימרוץ...

יעקב


4 תגובות:

איל אמר/ה...

יש לי הרגשה שהעתיד נמצא דווקא במימן.
המנוע יהיה מנוע חשמלי, אבל ייצור החשמל יבוא מתהליך כימי ולא ממצבר (ויעקב, אנא, כתוב מצברים ולא בטריות :-)).
כל הרעיון של אגירת חשמל הוא לא הגיוני: הרי כדי לאגור אותו צריך קודם כל ליצרו, וזה אומר הפעלת תחנות כח...
כמו כן, הרכב חייב להיות עצמאי, ולא תלוי ברשת החשמל.

יעקב אמר/ה...

אני לא מאמין במימן.
הוא נפיץ מדי, מסוכן מדי, קשה להפקה, קשה לאיחסון, בעייתי מבחינה בטיחותית.

חשמל צריך בכול מקרה למטרות אחרות, זה רעיון עקרוני לא רע להשתמש בחשמל גם למכוניות. המנוע החשמלי יותר פשוט ומתאים מבחינה טכנית למכונית.

הבעיה הגדולה היא המצבר. אם וכאשר ימציאו מצבר שגם מאחסן מספיק אנרגיה כדי לתת טווח סביר, וגם נטען במהירות סבירה (פחות מ 8 שעות...) וגם עולה מחיר סביר - כי אז תצליח גם המכונית החשמלית.

בינתיים הקוקואים מקדימים את העגלה לסוס, וחושבים שניתן לבנות עגלות לפני שיש סוס מתאים.

איל אמר/ה...

לבנות עגלות בלי סוסים אין בעייה, הבעייה היא רק להסיע אותן :-)

יעקב אמר/ה...

"הבעייה היא רק להסיע אותן"
גם למכור אותן בעיה.