27 במאי 2013

"אנו מבזבזים מיליארדים על ההתחממות הגלובאלית"



זאת הכותרת של מאמר שמפרסם המדען החממיסט הבכיר, מיילס אלן. פרופסור אלן מוביל את תכנית מחקרי האקלים במכון ECI של אונ' אוקספורד, פרופסור למדעי כדור הארץ, שותף בכיר בחיבור וניסוח פרקים שונים בדוחות ה IPCC וחבר מכובד בקבוצת המדענים ה"מודאגים" הבכירים.

הוא הופיע בפוסט הלפני אחרון שלנו, כאחד מ 14 המחברים של המחקר שמצא רגישות אקלימית נמוכה יחסית, אבל הוא אולי הבכיר מבין המחברים, והמנחה של אלכסנדר אוטו, המחבר הראשי של אותו מחקר.

הנה קטעים מדבריו (תרגום חופשי ופראפרזה שלי).

"90% מהאמצעים שננקטו על ידי בריטניה ושאר מדינות העולם, מאז הסכם קיוטו, כדי להפחית את הפליטות – הם בזבוז של זמן וכסף. זה כולל את תחנות הרוח, מיסי הפחם והמערכות הביזנטיניות השונות של מכסות פליטה סחירות".
"אם נמשיך במדיניות הנוכחית, הלך עלינו (we're doomed)"
" צריכים לחשוב מחדש. אם אתם חושבים שוועידות האקלים ההמוניות יצילו אותנו, אתם טועים. הג'מבורי הענקי הזה אפילו לא התחיל לגעת בלב הבעיה."
"מאז הסכם קיוטו הפליטות לא פחתו, ההיפך, הן גדלו ב 40%. מה שהוא אולי כן 'השיג' זה איבוד מקומות עבודה בארצות כמו בריטניה, לטובת ארצות בהן אין מגבלות על פליטות"
"דובר רבות על הפחם שצריך להימנע מלשרוף אותו, ולהשאירו באדמה, אבל – האם מישהו באמת חושב שאנו מסוגלים להגיד לתושבי הודו שיישארו עניים, וישאירו את הפחם באדמה ?"
"לאלה שאומרים שחשמל סולארי, או גרעיני יהפוך לזול עד כדי שיהיה כדאי להשאיר את הפחם באדמה – אני חושש שהפיסיקה הבסיסית סותרת את זה".

אחרי ביקורת נוקבת (ונכונה!) זו עובר פרופ' אלן להצעות פתרון:

"עד כה פלטה האנושות כחצי טריליון טון פחמן, והיא עומדת לפלוט עוד כמות כזו עד 2040. לפי מחקר הרגישות האקלימית הנמוכה יותר שפרסמנו, מותר לנו לפלוט עוד, מקסימום, טריליון טון. כלומר – אסור לנו לשרוף ולפלוט את כול 4 טריליון טון הפחם שמעריכים שמצויים עדיין במעמקי האדמה. אבל, מאחר ולא ניתן להשאיר את העולם ללא אנרגיה, ולא ניתן להטיל מגבלות על שריפת הפחם (והנפט והגז) חייבים לקבור חזרה את הפחם שאנו פולטים לאטמוספרה".
הוא מציע:
a law to compel a slowly rising percentage of carbon dioxide emissions to be sequestered and stored.
תרגום: "חוק שיחייב (את חברות הדלק) ללכוד ולאחסן (לקבור) חלק הולך וגדל של הפליטות."
"כמובן, זה כרוך בעלויות יותר גבוהות של אנרגיה, שיוטלו על הצרכנים".

All past evidence suggests that when industry is faced with technical challenges it needs to overcome, it’s ingenious at finding ways of doing so.

תרגום: "נסיון העבר מראה שאם מכריחים את התעשיינים להתגבר על בעיה טכנית, שי להם דרכים חכמות לעשות זאת."

סיכום שלי:
פרופסור אלן צודק ב 1000% בקשר לחוסר התועלת שבמדיניות הנוכחית של סובסידיות ענקיות לשמש, רוח וביו-דלק, והבזבוזים הגדולים האלה שלא יכולים להשיג כלום. בזה הוא מצטרף לד"ר האנסן שקרא ל"פתרונות" אלה 'סיפורי אגדה, אבל נבדל ממרבית שאר החממיסטים ההיסטריים שאינם מסוגלים לשפוט נכונה את הערך המעשי של הצעדים שננקטים, וגורמים בכך לבזבוז מאות מיליארדי דולרים לשווא.

מאידך – אלן איננו "שאנן", הוא בהחלט מודאג מבעיית האקלים שנגרמת על ידי הפליטות, ומחפש דרך כן יעילה להקטין אל הפליטות, אחרת "הלך עלינו".

אבל – הדרך שהוא מציע היא בדיוק כול כך בלתי מציאותית ורומנטית כמו הדרכים שהוא מבקר בחריפות, אם לא יותר. הוא מציע לקבור את הפחם בחזרה באדמה. רעיון נהדר. אבל איך עושים זאת? הוא מתעלם מכך שלא קיימת טכנולוגיה מעשית לקבירת פחמן. הוא מציע לאלץ את התעשיינים, בחוק, להמציא ולפתח טכנולוגיה זו. הוא מצטרף לירוקים האבסורדיים והרומנטיים, החושבים שכול מה שהם צריכים לעשות זה לצוות, ולהעביר חוקים, ואז, התעשיינים הדביליים (שאינם מסוגלים להבין מה צריך לעשות) – יצליחו, תחת איום בעונשים שבחוק, להמציא את הפתרון הדרוש.
זה רעיון יותר מבלתי מעשי – זה רעיון מתנסה ובזוי.

אם יאסרו על התעשיינים (חברות האנרגיה) למכור דלק ללא קבירת פחם (כמו שהוא מציע), ואם קבירת הפחם לא תהיה אפשרית, הם לא ימכרו דלק, ואנו נשאר ללא אנרגיה. אי אפשר לצוות בחוק לעשות יש מאין, או להמציא המצאות.

אלן לפחות צודק בחצי הראשון של הניתוח. זה יותר מאשר ניתן לאמור על המדענים והפעילים האקלימיים האחרים.

ההתייחסות של ד"ר קורי למאמר – כאן.

יעקב






5 תגובות:

יוני אמר/ה...

גם בחלק הראשון יש לו טעות גסה, כשהוא אומר "לאלה שאומרים שחשמל סולארי, או גרעיני יהפוך לזול עד כדי שיהיה כדאי להשאיר את הפחם באדמה – אני חושש שהפיסיקה הבסיסית סותרת את זה". זוהי כמובן שטות מוחלטת!! הפיסיקה (אולי) מטילה מגבלות על הנצילות, היעילות, ההספק וכו, אבל "מחיר" של כל דבר הוא מדד אנושי שאין לו ולו קשר קלוש עם חוקי הפיסיקה! בוודאי שאין מגבלות פיסיקאליות על הוזלה של תאים סולאריים, אלא שאנחנו (עדיין, אני מקווה) לא יודעים לרתום את הטבע כדי לעשות זאת, וכנ"ל לגבי אנרגיה גרעינית. אמירה כזו גסה וטיפשית גורמת לי לחשוב על שאר הדברים שהוא אומר...וכמובן שאני מסכים לשאר הניתוח שלו בחלק הראשון, ומסכים עם הניתוח של יעקוב לחלק השני :-)

איל אמר/ה...

יוני, הוא דווקא צודק.
כמות הקרינה מן השמש היא סופית, וקטנה למדי.
לכן בלתי רלוונטית.
כמוה גם כמות הרוח, היא קטנה יחסית, בלתי יעילה ויקרה להחריד. וכמובן, לגמרי בלתי יציבה.
כמות האנרגיה שתצרוך האנושות רק תלך ותגדל, לכן עלינו לחפש דרכי ניצול אנרגיות חדשות ויעילות הרבה יותר.

א א אמר/ה...

פעם שדיברתי עם תומך התחממות אנטרופוגנית על אתנולים למיהם- אמרתי שזה יהיה עדיף משיקולי פד"ח-
במקום להכין דלק מהתירס לקבור אותו- ולשרוף במקומו דלק רגיל- מכיוון שנפיק יותר אנרגיה על פחות פד"ח.
כלומר ברע שתירס או כל צמח אחר "תפס" פד"ח מהאוויר- אין שום סיבה דווקא לשרוף אותו כדי לשחרר את הפד"ח הזה- אפשר במקום זה אפשר לשרוף משהו יעיל אנרגטי וכך להרוויח יותר. כמובן כאן נשאלת השאלה כמה פד"ח אפשר לאגור באדמה בשיטה כזאת- עד שהצמחים ירקבו וישחררו אותו בחזרה לאטמוספירה התהליך של הקבירה יעלה מספיק פד"ח כדי לעשות את התהליך לא יעיל או אפילו הורס.

יעקב אמר/ה...

יוני,
ההתבטאת של מיילס אלן על הבעיות הפיסיות של חשמל סולארי וגרעיני אולי לא מדויקת - הבעיות אינן פיסיות טהורות. הבעיות הן פיסיות-כלכליות. הפיסיקה מכתיבה את הקושי או הסיבוכיות של הפתרון, ומזה נובע המחיר הגבוה.

הבעיות הפיסיות לבדן - כמו שציין איל, גורמות ששמש ורוח לא יוכלו לספק חלק גדול מהצריכה שלנו, כי האנרגיה מפוזרת וקשה לאיסוף.
בקשר לגרעין - זה כנראה יהיה מקור האנרגיה העיקרי בעתיד, אבל, היום, הוא עדיין בעייתי, ודורש עוד הרבה עבודה, והבעיה אינה כלכלית בלבד.

יוני אמר/ה...

אני רק אומר שצריך להפריד בין הדברים: הפיסיקה גם לא אומרת שאי-אפשר להגדיל את הניצולת של תאים סולאריים (במובן זה שזה לא סותר שום חוק פיסיקאלי), אלא שאנחנו לא יודעים לעשות את זה, וכשכבר כן מצליחים זה מאוד יקר. צפיפות האנרגיה של אור השמש היא אכן לא מדהימה ותדרוש שטח גדול אפילו בניצולת סבירנ, אבל לגבי גרעין זה בודאי לא נכון - צפיפות האנרגיה של יסודות רדיואקטיביים היא כזו שיכולה לספק את צרכי האנושות לשנים רבות מאוד, לו היינו יכולים לעשות את זה טוב ובזול. ה"זול" לא קשור לפיסיקה.
סך הכל המטרה שלי הייתה לאשש את האמירה של יעקב שגם כאשר הוא מנסה "להכות על חטא" הוא חוטא בפופוליזם ובאי-רצינות מדעית.