דפים

5 באוגוסט 2013

הצרות של תחנות הרוח הימיות בגרמניה.

חוות טורבינות הרוח ריפגט Riffgat – החווה הראשונה של גרמניה בים, הושלמה, ועמדת להיחנך בטקס חגיגי ב 10 לאוגוסט. זוהי הסנונית הראשונה במהפכת האנרגיה המהוללת של גרמניה, אבל יש צרות. ראש ממשלת גרמניה ושריה מתחמקים מטכס החנוכה החגיגי בגלל הצרות.

החווה מכילה 30 טורבינות (תרנים) בים, עם עמודים בגובה 90 מ' מעל פני המים, רוטורים בקוטר 120 מטר, ויסודות פלדה בגובה כ 70 מטר מתחת לפני המים, תקועים בקרקעית לעומק 40 מ'. עומק המים הוא בין 18-23 מטר. לכול טורבינה הספק של 3.6 מגאווט, וכולן יחד יכולות לספק (כאשר הרוח נושבת במהירות האופטימאלית) 108 מגאווט חשמל.

ממשלת גרמניה הבטיחה לבעלי החווה, חברת EWE, מחיר מובטח ( feed in tariff) של 19 סנט של אירו ( כ 90 אג) לקוט"ש למשך 8 השנים הראשונות. הממשלה תצטרך להתחיל לשלם לחברה החל מ 10 לאוגוסט (על חשבון הצרכנים), למרות שהחווה לא תייצר חשמל כלל, בינתיים. הסיבה לכך: קוו ההולכה אל החוף עוד לא מוכן. הקו היה צריך להיבנות על ידי חברת Tennet שהיא המפעילה של רשת אספקת החשמל. בינתיים יצטרכו בעלי החווה להפעיל דיזל-גנראטורים להפיק חשמל הנחוץ כדי לתחזק את הטורבינות ולמנוע קורוזיה. על זה הם יקבלו פיצוי נוסף...

התקלות האלה הפכו את ריפגט לסמל של כשלון תכנית הטורבינות הימיות הגרמנית, שהיא מרכיב עיקרי בתכנית מהפכת האנרגיה. התברר שהעלות של תחנות הרוח הימיות היא גדולה מאד, ובציבור יש התמרמרות על עלויות החשמל הגבוהות. תעריפי החשמל גבוהים כבר היום, לפני שהחלו לשלם לתחנות הימיות, בגלל שאר המתקנים הירוקים, היבשתיים. הדבר אילץ את הפוליטיקאים לדבר על הגבלת העלייה במחיר החשמל, ולכן – הגבלה בסובסידיות, והכניס גורם אי וודאות  בין יזמי הטורבינות. ברור לכולם שבלי סובסידיות גבוהות, מובטחות, אין כדאיות. יש עוד 6 חוות טורבינות דומות לריפגט בשלבי בנייה, אבל מעבר לזה אין תכניות נוספות. כול החברות הודיעו על פרישה מהתכנית וביטול הכוונה לבנות חוות נוספות, בשל אי הוודאות.

גם בערי החוף שלאורך הים הצפוני, כמו למשל קוקסהבן, השקיעו השקעות עצומות בבניית מפעלים לייצור הטורבינות ומתקני נמל שמסוגלים להעמיס את היסודות במשקל 750 טון על אוניות. כעת, אחרי שגומרים לספק את ההזמנות השוטפות, אין הזמנות חדשות. כול התשתיות עומדות ללא שימוש, ואלפי העובדים שגויסו והוכשרו בשנים האחרונות יפוטרו.

כדי להבין את גודל התכנית הגרנדיוזית והאוטופית של בניית תחנות רוח ימיות ראו מפה זו. השטחים הצהובים מראים את היקף החוות המתוכננות, השטחים האדומים את החוות שבבניה (כולל ריפגט).



זוכרים את השאלה של חסידי האנרגיה הירוקה: "הייתכן שהגרמנים אינם יודעים מה הם עושים?". תשפטו בעצמכם.

יעקב


אין תגובות: