מתקנים סולאריים קטנים בישראל.

כתבה בוואינט מביאה פרטים אחדים על מתקנים להפקת חשמל מהשמש (סולארי) , מתאים פוטו-וולטאיים, במתקנים קטנים – שעד 50 קילו-וואט. המתקנים קטנים המותקנים על גגות בתים פרטיים, או לולים או רפתות, וגם על גגות מוסדות ציבור, כמו אולמי ספורט או בתי ספר. הם מותקנים גם על גגות של מתקנים מסחריים כמו מרכזי קניות, בתי חרושת ומחסנים, אם כי ייתכן שבמוסדות מסחריים חלק מהמתקנים חורגים מההגדרה של "קטנים" ונופלים בהגדרה של "בינוניים".

בכתבה נאמר שיש כ 10,000 מתקנים כאלה מותקנים, שגודלו של מתקנן כזה יכול להגיע עד 600 מ"ר. גודל של 600 מ"ר הוא מעבר לגודל של בית פרטי, ולכן יש להניח שמרבית המתקנים יותר קטנים מזה.

התעריף שחברת החשמל משלמת לחשמל סולארי הוא 53 אג' לקוט"ש מופק. זהו תעריף הזנה מובטח ל 20 או 25 שנה. התעריף הזה זהה למחיר החשמל לצרכן (בממוצע), שכולל גם הוצאות רשת החלוקה והוצאות אדמיניסטרטיביות (גביה), לכן הוא כנראה פי שניים לפחות מעלות החשמל שחברת החשמל משלמת ליצרנים אחרים (או לתחנות הכוח שלה עצמה). התעריף הזה הוא התעריף האחרון, יש להניח שמרבית המתקנים הותקנו לפני כמה שנים, כאשר תעריף ההזנה היה יותר גבוה, והם נהנים מתעריף יותר גבוה ל 20-25 שנה.

איך שלא מסתכלים על זה – הממשלה, באמצעות חברת החשמל, מאלצת אותנו לסבסד את המתקנים "הקטנים" בסכום של אולי 200-300 מיליון שקל לשנה – מעבר לעלות החשמל שמופק.  בנוסף ישנו הסבסוד של מתקנים בינוניים וגדולים (תחנות הכוח הסולאריות באשלים) – ובסך הכול סבסוד של למעלה ממיליארד שקל בשנה לחשמל סולארי. יש מקום לשאול אם יש הצדקה להוצאה זו.

חסידי החשמל הירוק אומרים: "מטומטמים! האנרגיה מהשמש בחינם, כמה שיותר יותר טוב". ובכן – החשמל ה"חינמי" הזה עולה לנו מיליארד שקל בשנה+ (מעבר למחיר של חשמל רגיל) ויש מקום לשאול "בשביל מה?". האם אנו נציל את כדו ר הארץ מכליה והתחממות נוראית? ההשפעה שלנו אפסית, אם בכלל יש השפעה, ואם בכלל יש סכנת התחממות.נכון הוא שבימי קיץ חמים, בשעות שיא הצריכה, עוזר החשמל הסולארי למנוע את הצורך בהפעלת טורבינות גז לאספקת זרם-שיא, ולכן חוסך קצת דלק וקצת פליטות פד"ח. אבל החשמל הסולארי מקבל את התעריף המסובסד לא רק בשעות אלה – הוא מקבל אותו גם בסופי שבוע (כאשר הצריכה קטנה יותר), וגם בעונות המעבר ובחורף – כאשר תחנות עומס הבסיס (שלא ניתן לסגור אותן) מספקות את כול החשמל הדרוש, והחשמל הסולארי לא נחוץ.

מיליארד שקל פה, מיליארד שם... יש לנו מה לעשות עם הכסף, להוציא אותו על דברים שהתועלת הממשית שלהם אפסית , והם רק גורמים הרגשה טובה בבטן, זה לא חכם. הוצאה כזו צריכה להישקל, ולהיות מוצדקת בצורה רציונלית ולא אינסטינקטיבית מהמותן.

המצב שונה עם צרכנים פרטיים – כמו מפעלים גדולים או מרכזי קניות. הם יכולים להתקין לוחות שמש לשימוש עצמי, ולחסוך מיליוני שקלים בחשבון החשמל שלהם (הם אכן חוסכים את החשמל לפי המחיר לצרכן של 53 אג'). אם כדאי להם – שיתקינו, כמה שיותר הרי זה משובח, אבל בלי סובסידיות ובלי תעריפים מובטחים ל 20-25 שנה, בלי "אישורים". בלי להעביר כסף מכול הציבור – מצרכני החשמל כולם, כולל העניים – לחלק מהציבור – לחלק המבוסס - בעלי בתים פרטיים, משקים ומפעלים – שיש להם מקום להתקנת לוחות.

יש לחדול, לכן, מתכניות הסבסוד של חשמל סולארי, ולאפשר לכול צרכן להתקין לוחות באופן חופשי, בלי רישיונות, אישורים או סובסידיות.

יעקב