כתבנו
רבות על הטירוף שבשימוש במזון שלנו כדלק – דלק שמקורו בגידולים חקלאיים.
כעת מפרסם ארגון סביבתי עולמי גדול וחשוב, ה World
Resource Institute דו"ח
חדש בו הוא מגנה את השימוש בביו-דלק, מצביע על חוסר התועלת שבו, מבחינה
אקלימית, ועל הנזק שהוא גורם לסביבה וקורא לממשלות להפסיק עם השטות הזו. (ראו גם דיווח
בניו יורק טיימס על הדוח).
כזכור התקבלו חוקי הביו-דלק על ידי ממשלות המערב (ארה"ב והאיחוד
האירופי) לפני כעשור. חוקים אלה מחייבים ייצור כמות מסוימת של ביו-דלק ומהילתו
בדלק לתחבורה (בנזין ודיזל). בארה"ב למשל, מחייב החוק ייצור כ 13 מיליארד
גלון אתנול לשנה, ומהילתו בשיעור של 10% בכול הבנזין הנמכר במדינה. עשרות מפעלים
לייצור אתנול הוקמו בהשקעה של עשרות או מאות מיליארדי דולרים. כ 40% מהיבול של
התירס בארה"ב משמש לייצור אתנול, והביו-דלק מהווה כ 6% מכמות הדלקים הנוזליים
לתחבורה שנמכרים בארה"ב. חוקים דומים קיימים באירופה. חוקים נוספים מעודדים
באירופה שריפת "ביומסה" לייצור חשמל – שפירושו – כריתת יערות (בעיקר
בארה"ב וקנדה), ושריפת העצים כדלק בתחנות כוח.
ממצאי המחקר של ה WRI מאשרים
את אשר כול בן אדם שפוי יכול היה להבין בקלות מראש:
1. האנושות תזדקק, עד שנת 2050, למזון בכמות הגדולה ב 70% מהכמות
המיוצרת כיום. אין מספיק משאבים (אדמה, מים, דשנים) כדי לספק את המזון הדרוש וגם
דלק המופק מגידולים חקלאיים. בקיצור: שריפת המזון שלנו היא מעשה טירוף. שימוש
בקרקע לגידול ביו-דלק במקום מזון היא מעשה פסול לחלוטין גם מבחינה מוסרית.
2. לא ניתן לייצר, מבחינה כמותית, מספיק אנרגיה מגידולים חקלאיים כדי לספק חלק
משמעותי מהצריכה שלנו.
3. שימוש בקרקע לגידולים למטרת ייצור אנרגיה הוא ניצול בלתי יעיל של
הקרקע. לוחות שמש (פאנלים סולאריים), לדוגמה, מייצרים כמות אנרגיה פי 50 יותר
גדולה על אותו שטח קרקע.
4. מעל לכול: שימוש בביו-דלק אינו מקטין את פליטות הפד"ח ולכן
אין בו שום תועלת מבחינה אקלימית, וההצדקה הבסיסית למעשה זה פשוט לא נכונה. לכן –
אין בביו-דלק שום תועלת, משום בחינה – רק נזק נטו.
אבל עכשיו כבר שרפו מאות מיליארדי דולרים בעשור האחרון בהקמת תעשיית
הביו-דלק, כבר קיימים עשרות מפעלים שהוקמו במיוחד לשם כך, הכול על בסיס המדינות
הממשלתית, והסובסידיות והמנדטים שהטילו הממשלות.
הכול לשווא, הכול נזק ללא תועלת.
קשה עכשיו לרדת מהעץ, גם הירידה תהיה תהליך ממושך, כואב ויקר. וקשה אפילו להתחיל
בתהליך שינוי ההחלטות הפוליטיות שהתקבלו, ושינוי המדיניות של הממשלות לכיוון הקטנה
או ביטול הייצור של הביו-דלק.
זו הדרך האופיינית לפעולת הארגונים הירוקים: זורעים היסטריה אקלימית
(חייבים לפעול עכשיו!, חייבים לעשות – לא חשוב מה!). מציעים ומקדמים פתרונות
חולמניים, בלתי מעשיים, חסרי בסיס הנדסי-מציאותי, אוטופיים, מטורפים. מסרבים לשמוע
קולות מפוקחים ומעשיים, ואזהרות של מהנדסים שהעסק לא עובד, מאשימים את המזהירים
שהם רשעים רודפי בצע השואפים להרוס את העולם. מפעילים מכבש תעמולה אדיר, לוחצים
לחצים פוליטיים כבירים. דוחפים את הממשלות לייצור פיל לבן ענק ממדים, שורפים כסף
לריק, הורסים את הסביבה, ואחרי עשר שנים מודים: "אופס טעינו". היום
מודים כבר, מרבית הארגונים הירוקים שלחצו בזמנו בעד ביו-דלק שזו הייתה שגיאה. אבל,
שגיאות קל לעשות, וקשה לתקן. טירוף הביו-דלק (החוקים המחייבים ומעודדים שימוש בו)
נמשך.
מטורפים.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה