23 בינואר 2015

אשליות רוחניות בדנמרק

תומכי האנרגיה הרוחנית (טורבינות רוח) אוהבים לעודד את עצמם בבשורות טובות מהסוג: "תראה כמה שתחנות הרוח מצליחות כאן", "תראו איזו הצלחה יש שם"... "זה יותר זול מחשמל פחמי"...
כול הסיפורים האלה לא נכונים. פשוט לא נכונים. אבל, הרוחניים אוהבים להפיץ אותם בכול זאת. כנראה שהם באמת מאמינים ששקר שאתה חוזר עליו הרבה הופך לאמת – או שמא – אין להם יכולת להבחין בין מציאות לדמיון, והם אוהבים דיבורים יפים בלי קשר למציאות.

הדברים אמורים בקשר לדנמרק. שהיא כידוע חלוצה בהתקנת תחנות רוח, וגם אימצה את היעד הנפלא של הפקת 100% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד 2050, 50% מרוח עד 2020 ו 84% מרוח עד 2035. הדנים מאד מאמינים ברוח. וגם יש להם שטחי ים נרחבים, בהם עומק הים הוא 5-15 מ' – עומק רדוד שיחסית נוח להתקין בו טורבינות רוח.

עכשיו הם מספרים שטורבינות הרוח סיפקו בשנת 2014 39.1% מצריכת האנרגיה של דנמרק. הנתח של הרוח עלה בכול אחת מהשנים האחרונות, מ 18% ב 2004 והגיע לכ 40% ולפי הקצב הזה עוד מעט יגיע ל 100%, ובא לדנמרק המשיח הירוק והיעד והנכסף.

חברה', אל תאמינו, זה שקר. הם לא צרכו את החשמל הזה – הם ייצאו אותו.

הרוח, כידוע, לפעמים נושבת ולפעמים לא, ואין שליטה עליה. מי שרוצה להבטיח אספקת חשמל סדירה חייב להחזיק תחנות כוח זמינות ופועלות (פחם, גז או גרעין) בהיקף כול הצריכה שלו, אחרת לא יהיה חשמל כאשר הרוח מפסיקה לנשוב. (היא נושבת באופן רגיל, כ 25% מהזמן בלבד). אפשר לשלב קצת רוח, פה ושם (מבלי שזה ממש מביא תועלת) אבל אי אפשר לשלב הרבה רוח – כי אי אפשר להדליק ולכבות את תחנות הכוח הפחמיות לפי גחמות הרוח.

אז מה קורה בכול זאת בדנמרק? דנמרק ארץ קטנה, צריכתה בכלל לא מי יודע מה, והיא מחוברת לארצות גדולות שכנות – שבדיה, נורבגיה וגרמניה והיא חיה כפרזיטית על גבם.


בגרף הזה רואים כושר ייצור מותקן (תיאורטי – כלומר – כאשר הרוח נושבת) – באדום, וכמות החשמל שיוצרה בפועל, בכחול. האחוזים מעל למשולשים הצהובים מתארים את ה capacity factor – כלומר כמה מהזמן הרוח נשבה והתחנות ייצרו חשמל (כ 20%, מקסימום 28% - תלוי בשנה וברוח).

מה שקורה בדנמרק הוא שהיא משתמשת בשכנותיה כ"מחסן" לחשמל. כאשר הרוח נושבת ונוצר הרבה חשמל רוחני הם מייצאים את רובו לשבדיה ונורבגיה. לשתיים אלו יש הרבה אנרגיה הידרו (מים – סכרים) שאותם קל ונוח לכבות (ולחסוך מים) ולהדליק לפי הצורך. אז הם קונים אנרגיה רוחנית מדנמרק, בזיל הזול, ולפעמים במחיר שלילי (משלמים להם כדי שיועילו לקחת את האנרגיה הרוחנית שאין מה לעשות אתה). כאשר הרוח לא נושבת, הם מפעילים את תחנות ההידרו בנורבגיה ושבדיה (והתחנות הגרעיניות של שבדיה, והגרעיניות ופחמיות של גרמניה) מייצאים את החשמל לדנמרק במחיר שוק מלא (יקר). בסוף – דנמרק מסבסדת עמוקות את ייצור אנרגיית הרוח, מייצאת אותה (רובה) לשכנותיה כאשר אין מה לעשות אתה, במחיר אפסי, וסומכת על שכנותיה הטובות שיצילו אותה מניתוקי זרם כאשר הרוח לא נושבת – במחיר מלא. יש לזכור שכאשר הרוח מחליפה חשמל הידרו (מים) לא נחסכות שום פליטות פד"ח, כי חשמל הידרו לא יוצר פליטות. אז כול התרגיל הזה של "איזון" החשמל הרוחני על ידי חשמל הידרו הוא תרגיל סרק שאין בו שום תועלת או הגיון.

"כושר הייצור" הרוחני של דנמרק (כאשר הרוח נושבת) הוא 4.8 GW, וצריכת השיא שלה כ 12 GW. לעומת זאת (להשוואה) כושר הייצור הרוחני של גרמניה הוא כ 37 GW, ושל בריטניה כ 12 GW, כך שדנמרק מדינה קטנה, וכול הרוח שהם עושים (והחשמל הרוחני שהם מייצרים) – נבלע במערכת החשמל הגדולה הרבה יותר של שכנותיה, אשר גם דואגות לדנמרק כאשר אין רוח (75% מהזמן).

מחירי החשמל לצרכן הביתי בדנמרק הם הכי גבוהים באירופה, כי הם צריכים לממן תרגילי סרק רוחניים.
זה מה שקורה עם אנרגיית רוח בדנמרק.

יעקב

אין תגובות: