בינואר 2014 דיווחנו על פרוייקט השדה הסולרי על גגות הכנסת והבוקר נערך טכס "גזירת הסרט" של השדה הסולרי במסגרת
פרוייקט הכנסת הירוקה.
ניצלתי את ההזמנה האדיבה להצטרף לחוגגים על מנת לנהל שיחה עם מוביל
הפרוייקט בכנסת ד"ר שמואל חן. מדברי ד"ר חן עולה כי השדה הסולארי תופש שטח של 4650 מ"ר
(שטח נטו של תאים האמור לייצר 450 קוו"ש בתפוקה אופטימלית) ושיטת החיבור הינה
"מונה נטו" המבוססת על הזרמת החשמל לרשת החשמל הארצית בתעריפים המסובסדים. לדברי ד"ר חן עלות ההתקנה של השדה הסולרי היתה 2.4 מיליון שקלים. (חריגה של 900 אלף ש"ח מהערכות של 1.5 מיליון ש"ח שפורסמו בעיתונות בינואר 2014).
לשאלתי בדבר עלויות התחזוקה הצפויות ציין ד"ר חן כי הוא יודע כי הנושא היה
כלול במכרז אך כעת אינו יודע אם זה כלול בסכום או מתומחר בנפרד. הייתי קורא לשאלה הזאת שאלת ה-2.5 מיליון שקל.
עד סוף יוני מתוכננת להסתיים התקנת יתר המערכת והצבת מסכי חיווי בכניסה למשכן שיציינו את היקף ייצור החשמל הסולרי.
עד סוף יוני מתוכננת להסתיים התקנת יתר המערכת והצבת מסכי חיווי בכניסה למשכן שיציינו את היקף ייצור החשמל הסולרי.
הנחות העבודה של יוזמי הפרוייקט הן כי השדה יספק עד 10% מכלל תצרוכת
החשמל של הכנסת ועל פי הערכות המתכננים נלקחה בחשבון צריכת חשמל בעלות של 3.6 מל"ש
בשנה והצפי להכנסות מההזרמה לרשת הוא של כ-300 אל"ש בשנה. חשבון החשמל של הכנסת כנראה ירוויח מההסדר (חוסכת 300 אלף ₪ לשנה בהוצאות חשמל) על חשבון שירות חינם שרשות החשמל מחייבת את חברת החשמל לתת – כלומר על חשבון כל שאר צרכני החשמל.
את הרעיון הגאוני הזה מנצלים כבר ברשויות נוספות, כמו שכתבנו לפני מספר ימים על עירית ירושלים ואיצטדיון טדי.
את הרעיון הגאוני הזה מנצלים כבר ברשויות נוספות, כמו שכתבנו לפני מספר ימים על עירית ירושלים ואיצטדיון טדי.
השותפים לפרוייקט ונציגי האירגונים הירוקים שחגגו היום זכו בפלטפורמה
תעמולתית ושיווקית רבת חשיבות, אנו בבלוג הירוק נמשיך לעקוב ונחשוף בביקורתיות את הנתונים שיצטברו עם ההפעלה. ביחס לביקורת זאת ציין ד"ר חן כי הוא עוקב אחר הבלוג הירוק ומעריך את גישתו
הביקורתית למרות שלעיתים אינו מסכים עימנו...
ביחס לנגישות למידע אודות הפרוייקט מציין חן: "הנתונים יהיו פתוחים ואני מאוד מקווה שנצליח להפעיל חוקר שיבחן
את התחשיבים שביצענו בחשבות ויבחן את הנתונים הכלכליים לא רק דרך החור שבגרוש אלא יבחן
האם החשיבה הפנימו גם עלויות חיצוניות". אני מניח שכאשר יחושבו "העלויות החיצוניות" לא ישכחו להוסיף את עלות הייצור המיוחד של הפאנלים בחו"ל, הובלתם בספינה והתקנתם בעזרת מנופי ענק על גגות הכנסת כפי שמתואר בדף (מנייר ממוחזר) שחולק לעיתונאים.
אם אמנם יעמוד המידע לרשות הציבור ומקבלי
ההחלטות כפי שמתכנן ד"ר חן, הרי שנזכה לא רק לקיים את מצוות "נאה דורש
נאה מקיים" אלא גם נהנה ממידע שיסייע לנבחרי הציבור להימנע מחקיקת מדיניות השקעות
ענק בזבזניות עבור תמורה דלה כפי שקרה בגרמניה.
מן התמונות המצורפות שצילמתי הבוקר אפשר גם ללמוד כי המשימה הראשונה אחרי הטכס היא
ניקוי הלוחות מן האבק הירושלמי.
לפי נתוני חברת "סולאר קלין" ניתן לנקות באופן חסכוני במים שידרוש רק 1.5 ליטר מים לפאנל ואם מנקים רק פעם אחת בחודש (ולא מידי שבוע) אין צורך ביותר מ-4500 ליטר מידי ניקוי ומינימום של 54 אלף ליטר בשנה, ניקוי שבועי אגב ידרוש 234 אלף ליטר בשנה. בעתיד ננסה לברר אם עלות העובדים המנקים נלקחה בחשבון שכן עלות משרת שכיר ממוצעת בישראל בשנת 2014 הינה כ-150 אל"ש בשנה ובכדי לנקות את הפאנלים אחת לשבוע ידרשו לפחות שני עובדים שעשויים למחוק גם גם את ה"רווח" שהתקבל מהסובסידיה אותה ישלמו צרכני החשמל בישראל.
לפי נתוני חברת "סולאר קלין" ניתן לנקות באופן חסכוני במים שידרוש רק 1.5 ליטר מים לפאנל ואם מנקים רק פעם אחת בחודש (ולא מידי שבוע) אין צורך ביותר מ-4500 ליטר מידי ניקוי ומינימום של 54 אלף ליטר בשנה, ניקוי שבועי אגב ידרוש 234 אלף ליטר בשנה. בעתיד ננסה לברר אם עלות העובדים המנקים נלקחה בחשבון שכן עלות משרת שכיר ממוצעת בישראל בשנת 2014 הינה כ-150 אל"ש בשנה ובכדי לנקות את הפאנלים אחת לשבוע ידרשו לפחות שני עובדים שעשויים למחוק גם גם את ה"רווח" שהתקבל מהסובסידיה אותה ישלמו צרכני החשמל בישראל.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה