3 באוגוסט 2015

שדה סולארי יקר, חדש בישראל

שדה סולארי חדש, קטורה ב', של חברת ערבה-פאוור, נחנך השבוע בערבה.

ההספק (הנומינאלי – כלומר המקסימלי) של השדה הוא 40 MW, הוא מכיל 140,343 לוחות שמש, ומשתרע על שטח של כ 600 דונם.

כדי להבין כמה מעט חשמל הוא מספק – נציין שצריך 310 כאלה שדות (כמו בצילום) כדי לספק את הביקוש הרגעי, בשעת שיא הצריכה בישראל. כדי לספק את כול הצריכה, בכול השעות, צריך פי חמש מזה, כלומר כ 1500 שדות כאלה.... כל זה כדי להסביר, מבחינה כמותית, עד כמה הייצור של חשמל סולארי קשה.
השדה מספק, כמו שמסביר בעליו בגאווה רבה, 250 אלף קילווט שעה חשמל ביום. פירושו שהשדה עובד כ 6.25 שעות ביום, בימים שיא של חום ושמש של הקיץ. כלומר 25% מהזמן. שאר הזמן לילה או שמש נמוכה מדי. בהתחשב שיש בחורף ימים מעוננים שבהם אין הפקת חשמל כלל (גם לא ביום), וימים של אובך וסופות חול כו', הרי שהשדה פעיל ומפיק חשמל לא יותר מ 20% מהזמן.

הפרויקט הקודם של אותה חברה, באותו מקום, שכבר פועל כמה שנים, הספקו הנומינלי 4.95 MW, והוא מפיק, לפי נתוני החברה, כ 9 מיליוני קוט"ש בשנה. מחלוקה של המספר הזה ב 8760 שעות של השנה מקבלים פקטור ניצול של כ 20% - כלומר – הם מפיקים חשמל, מקסימום, 20% מהזמן.  בשנת 2011 העריכו שההכנסה משדה זה תהיה 12.5 מיליון ₪ לשנה, חלקי 9 מיליון קוט"ש שהוא מייצר, מקבלים תעריף של כ 1.40 ₪ לקוט"ש. לעומת עלות של קוט"ש המופק בתחנת כוח גזית פרטית ( כ 25 אג') – זה "רק" פי 6 (בערך).

גם השדה החדש הוקם תחת השיטה של תעריף הזנה מובטח מראש, על ידי המדינה, ל 20 שנה, בשיעור של פי 2 או 4 מהעלות של חשמל רגיל המופק מגז. המחיר משתנה משדה לשדה, כול אחד לפי הגחמה של רשות החשמל ברגע של ה"אישור" המאושר, שהוא חותמת לכסף בטוח בבנק על חשבון צרכני החשמל (על חשבון המדינה).  העלות המתוכננת של הפרויקט הייתה 312 מיליון ₪. (התעריפים המאושרים נעים בין  162 אג' לקוט"ש ל 49 אג', תלוי מתי אושר המתקן.) 49 אג' לקוט"ש (הכי נמוך) זה "רק" פי שניים מעלות חשמל בתחנות גז. המתקן הזה עשוי לקבל מהמדינה כ 90 מיליון ₪ לשנה (מינימום), מובטח ל 20 שנה עם הצמדה מלאה למדד. אולי חצי מזה, כ 45 מיליון, זה שווי החשמל שהוא מספק, והשאר, כ 45 מיליון ₪ לשנה – ערך הסובסידיה, נטו.

הכתב של הג'רוזלם פוסט מרגיש שליח של החברה שמפעילה את השדה ומשמש לה שופר ויחצן, ומפרסם כל מה שהם אמרו לו ושום דבר אחר – כמו למשל – כמה הם מקבלים מהמדינה עבור כול קוט"ש. פעם היו כתבים שהיו מפעילים את השכל שלהם, ומנסים למצוא מידע מלא, ממקורות שונים, על הנושאים שהם כותבים. היום הכתבים עושים לעצמם חיים קלים, ומפרסמים רק את ההודעות לעיתונות של הגופים האינטרסנטיים, כמו יחצנים בתשלום, מטעם. שום מידע נוסף.


יעקב

12 תגובות:

דני אמר/ה...

בקיצור, זה כאילו שהכריחו כל משפחה בישראל לקחת הלוואה של 500 ש"ח ל-20 שנה ואז בזבזו את הכסף.

יעקב אמר/ה...

ואתה מקבל כתמורה אימרות יפות: "השמש בחינם, החשמל ירוק ובר קיימא (בוודאי, אתה מקיים אותו, מכיסך, בלית ברירה)".. וכאלה.

shefin@zahav.net.il אמר/ה...

"כדי שהרוע ינצח די בכך שהטובים ישבו בשקט" (אדמונד ברק)
זה המוטו שמופיע בבלוג של איתמר לוי - "אופנן". הבלוג הירוק משתדל לתרום לפיצוץ הבועה של המתירקקים. אני משתדל לתרום את חלקי בקעקוע המהפכה האקולוגית ("חוקי המיחזור") שהעביר השר גלעד ארדן, בהיותו השר להגנת הסביבה. רמז: אין שמץ של קשר בינם ובין הגנה על הסביבה!
את הסרטון הרלבנטי לאנרגיה מהשמש הכנתי לפני 4 שנים:
אנרגיה חלופית - מתחדשת, שריפת גזם http://www.youtube.com/watch?v=dzxWqJr5at4
זהו אחד מתשעה סרטונים שמהווים את "מגזין המיחזור 2011", 29 דקות:
https://www.youtube.com/watch?v=eYeKG_fov94&list=UUvEoGPnmceF5bN9EM_p7J6w
אל תשבו בשקט. אבי גבאי, השר שיושב היום בכיסא "הגנת הסביבה" מנסה להעביר את חוק הרביעי בסדרה - חוק שקיות הנשיאה (שקיות גופייה).
יאיר שפי shefin@zahav.net.il

יעקב אמר/ה...

לא התעמקתי בנושא חוק המיחזור או השקיות. חוקים שטותיים, ללא ספק, אבל אני חושב שהעלות שלהם עדיין רחוקה מהעלות הסולארית - כ מיליארד ש"ח לשנה, בהתחייבות ל 20 שנה...

אנונימי אמר/ה...

כולכם קשקשנים בגרוש.

מדינ ישראל מסבסדת בכבדות את חברות החשמל הפרטיות העובדות על גז:

140 מיליון שקל, זה בערך (כ-20% על-פי עדותה של דוראד) ההכנסות של תחנת הכוח מ... חברת החשמל. איך זה שחברת החשמל תורמת גם להכנסות המתחרה שלה? ובכן, מדובר בעיקר בתשלומים "עבור זמינות". מה זה "זמינות"? זו האפשרות שחברת החשמל תשתמש בתחנת הכוח הפרטית במקרה של תקלות או עודפי ביקוש שהיא לא עומדת בהן. בפועל, זה למעשה ישראבלוף: גורמים במשק החשמל יודעים לספר שבפועל ידוע לכול שהיא אינה זמינה להפעלה כיוון שהיא לא רכשה את הגז הטבעי לשם כך. כי הרי בלי גז אי אפשר לייצר חשמל. בקיצור, דוראד מקבלת ותקבל מאות מיליוני שקלים בשנה מחברת החשמל בשביל ישראבלוף, רק כי חכמי הרגולציה קבעו כך.

ולמה דוראד, למשל, לא משלמת לחברת החשמל על שירותי גיבוי שהמונופול מעניק לה? אה, שוב חכמי הרגולציה קבעו כך.

אנונימי אמר/ה...

רק שכחתי לציין שזה נתון לרבעון , בשנה זה 560 מליון ש"ח או 11 מליארד ש"ח סבסוד ב 20 שנות רשיון.

הסבסוד התעריפי למתקני השמש מחוויר אל מול סבסוד הגז

Unknown אמר/ה...

הטענה המרכזית של הירוקים היא שחשמל שמיוצר באופן המסורתי, יוצר זיהום אוויר שמביא לעלייה בתחלואה הקשורה לכלי הנשימה כגון אסטמה. המחיר של ייצור חשמל באופן המסורי איננו מגלם בתוכו את אותם נזקים ולכן העלות האמיתית שלו ייקרה בהרבה. יש לבחון האם מהפכת הגז שהתרחשה בשנים האחרונות בחברת החשמל הביאה להקטנה של הזיהום או שעדיין יש יתרון בולט לשימוש באנרגיות מתחדשות ונקיות.

גם בהקשר החברתי, יש דווקא ייתרון לעניות דעתי לריבוי יצרנים ויצירת תחרות ואולי הגברת יייצור החשמל בדרכים האלטרנטיביות מחזק מגמה זו. ניתן גם לעודד בניית קולטנים על גגות ובכך למנוע את זלילת הקרקעות שפרויקטים כאלו צורכים.

יש גם תועלת ביטחונית לביזור מקורות ייצור החשמל כדי לשפר את שרידות המשק תחת התקפת טילים.

יעקב אמר/ה...

אינני בקיא בפרטי ה"זמינות" של דוראד, אבל נראה לי שמה שאתה כותב חסר הגיון.

חברת החשמל מחוייבת בהספקת חשמל סדירה ובטוחה, ולצורך כך היא חייבת להבטיח כושר ייצור רזרבי שיהיה זמין בשעת שיא הצריכה (שמא תקרה תקלה בלתי צפויה באחת התחנות באותה עת). חברת החשמל משקיעה הרבה כסף בהבטחת כושר ייצור רזרבי. בשנים האחרונות היא רכשה והתקינה טורבינות גז, וזה עלה הרבה.
אנו משלמים עבור כול כושר הייצור הרזרבי של חברת החשמל (טורבינות הגז) גם אם הן לא מפיקות חשמל (כי לא התעורר הצורך) או מפיקות רק במשך שעות מעטות בשנה. זמינות של כושר ייצור רזרבי היא הכרחית, והיא עולה כסף.

ייתכן וכדאי יותר לחברת החשמל לשלם לדוראד עבור שירותי "זמינות" כלומר שירותי כושר ייצור רזרבי - במקום שתשקיע ותרכוש בעצמה טורבינות גז נוספות להבטחת זמינות.

חברת החשמל, כמובן, קנאית למונופול שלה, ולכן שונאת את דוראד, ולכן מערימה קשיים עליה, וגם מפיצה סיפורי שקר על תשלומי שווא כביכול. היא הייתה רוצה לקבל עוד ועוד כסף, כדי לבנות עוד ועוד תחנות כוח, ולהצדיק העסקה של עוד ועוד עובדים במשכורות עתק.
תשלומי ה"זמינות" של דוראד כנראה חוסכים לנו (למדינה) הרבה הוצאות שבהעדר דוראד היינו חייבים להעביר לחברת החשמל.

יעקב אמר/ה...

נזקי בריאות מהפקת חשמל: אכן יש נזקים כאלה, אם כי קשה לכמת (להגיד איזו כמות של נזקים). מרבית הנזקים נגרמו, ונגרמים לאורך השנים משריפת מזוט (הדלק הכי מלוכלך) אותו שרפו, למשל, בתחנת הכוח רידינג. זיהום נגרם גם על ידי פחם, אם אין מסננים בארובות.

את הזיהום רצוי כמובן להקטין.
הדרך היעילה ביותר להקטנת זיהום היא לחדול לשרוף מזוט ולעבור לגז. הגז מזהם 90% פחות מהמזוט והפחם (הבלתי מסונן). חייבים גם להתקין אמצעי סינון מודרניים בתחנות הכוח הפחמיות - הדבר הזה מקטין את הזיהום בהרבה, אולי עד 90%.

החשמל הסולארי לא רלוונטי. כמויות החשמל שהשמש מפיקה זעירות, וכמעט ולא חוסכות שריפת דלק בתחנות הכוח. אם ישלימו התקנת אמצעי סינון בתחנות הכוח הפחמיות, והמעבר של חלק ניכר מהחשמל לגז, יהיה שיפור גדול באיכות האוויר.
אם יתקינו מערכות סולאריות בעלות פי 100 שאשר כבר התקינו - ההשפעה שלהן על שיפור איכות האוויר תהיה קטנה מאד.

"ש גם תועלת ביטחונית לביזור מקורות ייצור החשמל כדי לשפר את שרידות המשק תחת התקפת טילים."
זו אשלייה. זה היה נכון לו הפיקו המתקנים המבוזרים חשמל בכמויות ניכרות, ובצורה רציפה ואמינה.
כאמור - לוחות השמש מפיקות חשמל רק 1/4 מהזמן ביום שמש מלא, ולפעמים לא מפיקות כלל במשך ימים ארוכים (אם יש עננות או סופות חול או אובך). אז נניח שתחנת כוח נפגעה בטיל - מה יעזרו לוחות השמש? עדיין תשב 3/4 מהזמן בחושך.

הטענה שלוחות השמש מוסיפים ל"בטחון האנרגטי" הייתה יכולה להיות נכונה, לו הפיקו הלוחות חשמל בכמויות טובות, מתי שצריך. זה לא המצב. הלוחות מפיקים רק זמן מועט ביום, לא כול יום, ואין לנו שליטה עליהם (איננו מסוגלים להפעילן מתי שאנו צריכים). הטענה על "בטחון אנרגטי" לא מחזיקה מים. אתה חייב להחזיק כושר ייצור רגיל, פוסילי, רזרבי (ודלק רזרבי), ורק אז יש לך קצת "בטחון אנרגטי". השמש לא מספקת שום ביטחון.

אנונימי אמר/ה...

"אינני בקיא בפרטי ה"זמינות" של דוראד, אבל נראה לי שמה שאתה כותב חסר הגיון."

אז לפני שאתה כותב שטויות, אם אינך בקיא לך קרא את הדוחות הכספיים של החברות, תלמד את הנושא ואז תביע דעה.

11 מליארד ש"ח זה סבסוד של דוראד על מנת שבעליה יועילו בטובם לייצר תחרות לחברת החשמל. "זמינות" זה קישקוש בגרוש - מישהו משלם כאלו סכומים על זמינות כאשר יכול לבנות כצה תחנות כח במחיר הזה ? או לרכוש חשמל ממפעילי גנראטורים כפי שתמיד היה במשק הישראלי?

פשוט אין לך מושג כיצד משק החשמל עובד בארץ, אז עדיף שלא תכתוב עליו.


יעקב אמר/ה...

"11 מליארד ש"ח זה סבסוד של דוראד על מנת שבעליה יועילו בטובם לייצר תחרות לחברת החשמל. "

אתה נשמע כשליח (יחצ"ן) של חברת החשמל. (בקיצור: לא אמין).

אתה יכול להביא קישוריות לטענותיך ?
אתה יכול גם לשלוח חומר בא-מייל.

יעקב אמר/ה...

שיהיה ברור: הוצאותיה של חברת החשמל מוטלות ב 100% על הציבור. 100% ממימון תחנות הכוח הוא על הציבור. 100% מתפעול תחנות הכוח - בין אם הן מספקות חשמל בפועל או רק משמשות כרברזבה הכרחית (זמינות) - הכול על הציבור. + הטבות מופלגות לעובדחים, בלי גבולות.

אז רצוי שיהיו יותר תחנות כוח, שלא בבעלות חברת החשמל, ולא מוקמות במימון המוטל על הציבור (תחנות כוח פרטיות). ואם תחנות כוח אלה משפסקות שירותי זמינות - שירות של רזרבת הפקה הכרחית כדי להבטיח אספקה סדירה, הן צריכות לקבל תשלום על השרות שמספקות, גם אם זה לא חשמל ממש שהן מספקות - רק כושר ייצור רזרבי, זמין.

בארצות אחרות יש מכרזי "זמינות" capacity בהם משלמים לתחנות כוח כדי שלא ייסגרו, ויישארו במצב תפעול זמין כדי לספק גיבוי לחשמל הירוק והבלתי אמין שמשבש את האספקה הסדירה של הזרם.

זמינות הוא שרות הכרחי, שחייב להיות קיים, וחייב להיות מתוגמל, אחרת הוא לא יהיה קיים.