פעולה אקלימית: הסמלי מול המעשי.

בחודש דצמבר 2015 נחתם הסכם אקלימי בוועידת האקלים בפאריס. הנשיא אובמה הגדיר אותו (כמו חסידים ירוקים רבים) – "הסכם היסטורי – נקודת מפנה עולמית", וראש ממשלת בריטניה הכביר בפיוטים: "ילדינו ונכדינו יראו שעשינו את המוטל עלינו" כדי להציל את כדור הארץ.

כולם מודים ויודעים שבצד המעשי לא הושג שום דבר. גם אם יוגשמו כול ההבטחות, וכול המדינות יעמדו ב"יעדים" שהבטיחו (הבטחה בלתי מחייבת), גם אז – הקיטון בפליטות, אם יתרחש בכלל, יהיה זעיר ורחוק ממספיק. הייתה הצהרה שהמשתתפים ישתדלו למנוע עלייה של יותר מ 2 מעלות בטמפרטורות, ואפילו ישתדלו שהעלייה לא תהיה מעל מעלה וחצי,  אבל ההבטחות שהבטיחו בתחום קיטון הפליטות רחוקות מהדרוש להשגת הגבלת ההתחממות ל 2 מעלות (לפי חישוביהם).

ביורן לומבורג מראה שאפילו אם כול הבטחות פאריס יקוימו כלשונן תהיה ההתחממות בשנת 2100 אולי 0.05 מעלות פחות מאשר מצב רגיל (ללא הסכם פאריס), ומקסימום 0.17 מעלות פחות. כלומר – אם ההתחממות ה"רגילה" שצופים המודלים האקלימיים לשנת 2100 תהיה 3 מעלות מעל לרמה של 1900 או 1850, הרי ההתחממות אחרי הסכמי פאריס תהיה "רק" 2.83 מעלות. פירושו שהסכמי פאריס חסרי כול תועלת או משמעות מעשית, וכול "גדולתם" או חשיבותם היא בתחום הסימבולי בלבד.

הסכם פאריס מזכיר ללומבורג את הסכם השלום העולמי קלוג-בריאן משנת 1928. הסכם זה, שעליו חתמו כמעט כול מדינות העולם (כולל גרמניה) קבע שלא יהיו יותר מלחמות, וכול המדינות מתחייבות לפתור בעתיד את כול הסכסוכים בדרכי שלום. זוהי דוגמה קלאסית להסכם בעל ערך סמלי-אידיאליסטי-אוטופי אבל חסר ערך מעשי.

כאן קופצים המודאגים ירוקים הצדיקים וטוענים כנגד ה"מכחישים" הרשעים: "אז מה? מה אתם מציעים? יותר טוב לא לעשות כלום? לשבת בחיבוק ידיים ולתת לכדור הארץ האהוב להיהרס?"

זו שאלה מעניינת. נניח שאכן הסכנה האקלימית חמורה. מה צריך לעשות? האלטרנטיבות: 1. "לא לעשות כלום". 2. להוציא הרבה כסף על דברים שאינם תורמים תרומה מעשית להצלת האקלים. זו בערך הברירה שלנו. מה אתם ממליצים?

לומבורג אומר מה שברור לכולם: אנו מוצאים מיליארדי דולרים בשנה על מתקנים של שמש ורוח שתרומתם ל"פתרון" בעיית האקלים אפסית, מפני שהם מספקים מעט אנרגיה. אז מה יותר טוב? להוציא מיליארדים רבים לריק (ללא תועלת מעשית) או "לא לעשות כלום" ?

לומבורג מציע שבמקום לבזבז כסף גדול על מתקנים שאינם עובדים – להשקיע הרבה יותר במחקר לפיתוח מקורות אנרגיה חדשים, יעילים ובלתי פחמיים. נשמע הגיוני או, בלעז, no brainer.

יעקב