בריטניה מאפשרת פראקינג.

פראקינג -hydraulic fracturing-  היא הטכנולוגיה החדשה להפקת גז לא קונבנציונאלי, בשיטת הסידוק ההידראולי של שכבות אבן צפחה shale ספוגות בגז. מרבצים אדירים של סלעים אלה קיימים בכול העולם, כולל בריטניה. עד כה ההפקה בשיטה זו נאסרה באירופה, בשל החשש לפגיעה בסביבה. בבריטניה התחילו קידוח ניסיוני באזור בלקפול, אך הוא הופסק ב 2011 כאשר התרחשו רעידות אדמה קלות.

בארה"ב כבר מפיקים שנים אחדות כמויות אדירות של גז בשיטת הפראקינג, במדינות פנסילבניה, טקסס ודקוטה הצפונית, אך מדינת ניו יורק עדיין לא מאשרת פראקינג בתחומה. באירופה הפראקינג אסור.

היום הודיע שר האנרגיה של בריטניה שהאיסור על הפראקינג בוטל, ושבריטניה מקווה להפיק כמויות גדולות של גז בשיטה זו, תחת פיקוח ובקרה הדוקים שמטרתם למנוע את הנזקים לסביבה מפעולות ההפקה.

בבריטניה יש רזרבות עצומות של גז בשכבות אבן צפחה. מעריכים שהרזרבות הן בשיעור 300 טירליארד רגל מעוקב, פי 17 מהרזרבות שבים הצפוני, מהן ניזונה בריטניה כעת.

שר האנרגיה, אד דיווי, אמר בצדק שבריטניה זקוקה למודרניזציה של תחנות הכוח, ולמעבר מפחם מזהם לגז שהוא הרבה יותר נקי. בריטניה זקוקה ל 26 GW של כושר תפוקה חדש מגז, עד 2030. הברירה היא בין שימוש בגז בריטי לבין יבוא גז ממקורות זרים. ברור שבריטניה מעדיפה מקורות עצמיים, הם זולים בהרבה, וגם יוצרים מקומות עבודה ופרנסה בבריטניה.

בריטניה הולכת, אם כן, בדרכה של ארה"ב (ובניגוד לעמדת האיחוד האירופי)  ומאמצת את מהפכת הפראקינג.

יעקב

אנרגיה מתחדשת דורשת יותר דלקים פחמניים.

זאת הכותרת, הפרדוקסלית לכאורה, של מאמר ארוך ב L.A.Times. הדבר מוזר. אנו (כול העולם) משקיעים הון עתק באנרגיה מתחדשת כדי להקטין את התלות בדלק מאובן-פחמני – והנה – מסתבר שהתקנת יותר אנרגיה מתחדשת דורשת גם יותר דלק פחמני, והתלות שלנו אינה קטנה כלל.

הסיבה די פשוטה: הרוח והשמש (האנרגיה המתחדשת העיקרית) הם מקורות תזזיתיים – Intermittent – ברגע אחד ישנם, ברגע הבא אינם. כאשר הרוח נושבת חזק מדי, או חלש מדי, או כאשר ענן עובר בשמיים מפסיקים מקורות אלה, בפתאומיות, לספק חשמל. הם אינם מספקים חשמל לפי הדרישות שלנו, אלא רק בזמנים בלתי צפויים, לפי הקפריזות של מזג האוויר (והשמש – רק ביום ולא בלילה). הדבר לא מסתדר עם הצרכים שלנו, שדורשים זרם אמין, רצוף, ללא הפסקות כלל, אפילו לא לשניות.

המאמר מביא נתונים של מדינת קליפורניה, שמקבלת כעת, לדבריהם, 20% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים. אבל האחוז הזה כולל את אנרגיה הידרו (למשל מסכר הובר, ואחרים, שנבנו לפני הרבה עשרות שנים), אנרגיה מביו-מסה (שריפת פסולת ועצים), וגם הביו-דלק העשוי משריפת צמחי מזון (תירס). האחוז של הרוח והשמש קטנים בהרבה מ 20%. קליפורניה גם קבעה לעצמה יעד, או מאנדט (חוק) להגיע ל 33% אנרגיה מתחדשת עד 2020.

ביום בהיר אחד, לדוגמה, בקליפורניה, הפיקו תחנות הרוח סך כולל של 33MW חשמל מתוך יותר מ 4000MW כושר נומינאלי מותקן. כלומר: כ 4000 תחנות רוח לא הפיקו כלום באותו רגע, כי הרוח לא נשבה בכול המדינה. זה מלמד קודם כול שצריך להחזיק כושר ייצור פחמי כגיבוי, בהיכון למצבים כאלה, והגיבוי צריך להיות ל 100% מהצריכה.

הגיבוי אפשרי באחת משתי דרכים: תחנה הפחמית או הגזית ממשיכה לפעול כול הזמן, ולשרוף דלק (אולי בטורים נמוכים), גם כאשר הרוח נושבת כדי להיות מוכנה להפיק חשמל תוך שניות עם נפילת הרוח. זה נקרא באנגלית spinning reserve. אם התחנה דולקת במצב כוננות היא לא חוסכת הרבה דלק פחמי, למרות שלכאורה הרוח מספקת את הזרם ולא התחנה.

אפשרות אחרת (שיכולה להתקיים לצד הראשונה) היא להחזיק טורבינות גז כגיבוי, שאותן ניתן לכבות ולהדליק כנדרש, במהירות גדולה יחסית. הבעיה היא ש – א. צריך להחזיק מספיק טורבינות גז, חלקן ייבנו במיוחד רק לצורך גיבוי הרוח. ו ב. טורבינות הגז הן פחות יעילות ושורפות 50% יותר דלק מאשר טורבינות מחזור משולב יעילות (אותן לא ניתן לכבות ולהדליק בהתראה קצרה).

ומעל לכול זה ניצבת בעיית המחיר. תחנות הרוח עולות הרבה כסף, תוסיפו לזה את ההשקעה הדרושה לתחנות גיבוי, ואת ההשקעה העצומה הדרושה להרחבת רשת ההולכה (כדי להוליך חשמל מאזורים בהם נושבת הרוח לשאר האזורים), ותקבלו עלייה בתעריפי החשמל.

California will need to make billions of dollars in investments to prevent electrical grid problems, which will increase costs for both residents and businesses, said Jan Smutny-Jones, executive director of the Independent Energy Producers Assn., a California trade group representing electricity generators.

תרגום: " קליפורניה תצטרך להשקיע מיליארדים כדי למנוע בעיות ברשת החשמל. העלויות לצרכנים יגדלו".

מזל שבישראל אין לנו הרבה רוח, ואיכשהו, עד עכשיו, (טפו', טפו', טפו', בלי עין הרע), עוד לא הקימו אצלנו הרבה מפלצות רוח, קוטלות ציפורים מטופשות.

יעקב

הפחם – הדלק העיקרי להפקת חשמל.

דיווח בוואינט:

חרף המאמצים המושקעים בהרחבת השימוש בגז טבעי - בכירי חברת החשמל הצהירו בכנס בנושא תמהיל הדלקים, שמשק החשמל בישראל ימשיך להישען על פחם בשנים הקרובות. יו"ר הדירקטוריון: "הפחם הוא צינור הגז השני שלנו".

כ 70% מהחשמל בישראל מיוצר כרגע מפחם. הגז יחל להגיע בכמויות רק בשנה הבאה, אבל, בלי קשר, רוב תחנות הכוח הגדולות בארץ (רבין, רוטנברג) פועלות על פחם וימשיכו לפעול על פחם.

חלק מכושר הייצור של חברת החשמל הוא טורבינות גז, כבר היום, אבל הגז הוא עדיין החלק היותר קטן בכושר הייצור. בשנים הקרובות יכנסו לפעולה תחנות כוח פרטיות שבבנייה, וגם תחנת הכוח הגדולה של חברת החשמל באשקלון, ואלה יעבדו על גז. חלקו של הגז צפוי לעלות בשנים הקרובות, אבל התחנות הקיימות ימשיכו לפעול על פחם, עוד שנים רבות. הדבר גם הגיוני: למרות שיש רזרבות גז גדולות לא צריכים להיות תלויים רק במקור אנרגיה אחד (הגז). הביטחון המחייב שתהיה גמישות בדלקים ויכולת להשתמש בכולם.

יו"ר חברת החשמל אמר: "היום אנו יודעים כיצד להתמודד עם פליטות המזהמים הנפלטים בשריפת פחם".

יודעים, יודעים, אבל לא מיישמים את הידע, ולא התקינו עדיין אמצעי סינון מודרניים על כול התחנות הפחמניות, בגלל אילוצי תקציב. לא מצאו מאיפה לקחת 60 מיליון דולר לנושא. ממשיכים לזהם את האוויר בחלקי גופרית, פיח, תרכובות כספית, עופרת וחנקן. את זה אפשר וצריך למנוע על ידי התקנה, במהירות האפשרית של אמצעי סינון מודרניים.

מאידך מצאו תקציב של אולי 500 מיליון ₪ עבור "מכסות לאנרגיה סולארית" שתורמות תרומה זניחה להפקת החשמל. כמות החשמל הסולארי (שעולה כאמור 500 מיליון ₪ לשנה) היא זעירה ולא משפיעה על כלום.

צריך להפסיק עם שיטת המכסות הסולאריות והתעריפים המובטחים. השמירה על הסביבה ועל איכות האוויר מחייבת התקנה מהירה של אמצעי סינון זיהום על תחנות הפחם, שיהיו איתנו עוד שנים רבות. חשוב למצוא תקציב למסננים ולא לבזבז כסף על מכסות סולאריות.

יעקב

פרופ' ניק באטלר: אין עתיד בעתיד הקרוב לאנרגיה המתחדשת

במושב שעסק בשוק האנרגיה עולמי בועידת ישראל לעסקים של גלובס שנערך ביום ראשון השבוע הופיעה נבחרת מן הליגה העולמית של מומחי אנרגיה. בינהם גם פרופ' ניק באטלר, לשעבר סגן נשיא ב-BP ויועץ לראש ממשלת בריטניה בנושאי אנרגיה. באטלר מכיר היטב את השוק הישראלי ושימש גם כיועץ לוועדת צמח שהוקמה על ידי משרד האנרגיה והמים.

במאמר שפרסם בבלוג שלו לאחרונה מציין באטלר כי על פי דוחות הועדה הבינלאומית  לאנרגיה (IEA ) מקורות אנרגיה מתחדשים מספקים רק 3% מכלל אספקת האנרגיה ועל רקע השיכלולים הטכנולוגיים בניצול דלקים פוסיליים והשפע של המצאותם לא נראה שמצב זה עומד להשתנות.

"This limited achievement comes despite a decade of high spending on research – especially in the US, and despite a variety of generous subsidies – ranging from direct grants and feed-in tariffs, to protected market shares."

"ההישג המוגבל הזה מגיע לאחר עשור של הוצאות גבוהות במחקר - במיוחד בארה"ב, ולמרות מגוון של סובסידיות נדיבות - הנעות בין מענקים ישירים ותעריפי הזנה, ועד הגנות על נתח שוק". 

הנה לפניכם קטע מהתיחסותו של פרופ' באטלר לסוגיית האנרגיה המתחדשת, והעובדה שהעולם נהנה בעשור האחרון מעלייה בכמויות האנרגיה הזמינה לרמות שאיש לא חזה שהן אפשריות לפני עשור. לפי באטלר הדרך היחידה בה יצמח שוק לאנרגיה מתחדשת תגיע מהמשך הפיתוח הטכנולוגי ופריצות דרך שיאפשרו פתרונות כלכליים, לא סובסידיות והגנות כפי שאנו אומרים בבלוג זה חזור ואמור.

דיווח נוסף על תחזיות בשוק האנרגיה בישראל ובעולם ממושב הכנס יועלו בקרוב.

בועז

100 מיליארד לתחנות רוח באפריקה.

וועידת האקלים ה 18, בדוהא הסתיימה אתמול. 17 אלף הנציגים בילו נהדר, שבועיים במלונות פאר וקוקטיילים על חשבון עניי ארצותיהם. היו שבועיים אינטנסיביים  של נאומים ריקניים, משא ומתן מייגע על כלום, שהסתיים בהחלטה חגיגית להפגש שוב בשנה הבאה ולהמשיך לפטפט ולחגוג.

בנושא האקלים כמובן לא הושג כלום, כצפוי, אבל האקלים הפך לנושא שולי, עכשיו הנושא העיקרי בוועידות האלה הוא נושא באמת חשוב – כסף.

זה התחיל מזה שהמדינות ה"מתפתחות" (שימו לב לפנינת הלשון של ה doublespeak - כלומר המדינות המפגרות והעניות), טענו שאין להם כסף כדי "להלחם בהתחממות הגלובאלית" (תרגום: אין לנו כסף לשפוך על שטויות). חוץ מזה, הם טענו, ש ה"מפותחים" (ארה"ב, מערב אירופה, יפאן) הם שגרמו למרבית הפליטות עד כה, והם שגרמו להתחממות הגלובאלית (בגלל שהם עשירים), לכן עליהם מוטלת האחריות ל"הלחם" בה. זה טיעון חזק מאד. אתה עשיר – סימן שאתה אשם, ועליך לכפר על עוונותיך, ולרכוש "מחילות" (indulgences) מהעניים הצדקניים (והמושחתים ובארבארים).

בוועידת האקלים בקופנהאגן, ב 2009, נתקפו 20 אלף הצירים (ביניהם מעל ל 100 ראשי מדינות, כולל הפרס שלנו) בנקיפות מצפון חזקות. כדי לכפר את היעדר הישגים אחרים, הם שיחררו רצף של הצהרות על כוונות טובות. ראשי המדינות המפותחות הבטיחו להקים קרן ל"מלחמה בשינויי האקלים" במסגרת האו"ם, בהיקף של 100 מיליארד דולר לשנה, החל משנת 2020. כלומר: המדינות העשירות יעבירו 100 מיליארד דולר בשנה כדי לבנות תחנות רוח באפריקה!

מאז, נושא הדיון המרכזי בוועידות האקלים הוא: איפה הכסף? כלומר – נציגי המדינות ה"מתפתחות" – כלומר המפגרות, עולים בזה אחר זה לדוכן הנואמים וצועקים: "אתם הרסתם את האקלים. אתם גרמת לנו סבל אקלימי, אתם הורסים את ארצנו. איפה המצפון שלכם? איפה הכסף???"

בעיית הכסף אכן בעייה קשה. ממשלות "המפותחות" שרפו את החסכונות והפנסיה של אזרחיהן ל 5 דורות קדימה, ויש להן גרעונות עתק, והתחייבויות כלפי אזרחיהן שאין להם שום סיכוי לעמוד בהן. היכן ימצאו עכשיו 100 מיליארד דולר בשביל צדקה לעניי אפריקה?

אבל, נשחק לרגע בנדמה לי, נדמיין שמצאו 100 מיליארד דולר לתת למדינות עניות.  מה הכי כדאי לעשות עם הכסף? להביא מזון ל מיליארד או שניים אנשים רעבים? להביא מי שתייה נקיים למיליארד וחצי "מתפתחים" שאין להם מים? להביא חשמל ל 1.3 מיליארד שאין להם חשמל? לנקות את הרי הזבל והזהמה שהעניים חיים בתוכם?

השתגעתם? מה פתאום. ה100 מיליארד נועדו לבניית תחנות רוח! ל"מלחמה בשינויי האקלים". הרעבים ימשיכו לרעוב, בתוך הרי הזבל. הכסף לא מיועד לכם. הכסף הוא עבור תחנות רוח !

העולם בלתי שפוי.

יעקב

יש שפע של נפט, פרק 35

יש שפע של נפט בארה"ב ובעולם.

המנטרה הרגילה של המודאגים הירוקים היא "הנפט הולך ואוזל, חייבים להיגמל מנפט". אולי חייבים להיגמל ואולי לא, אבל הנפט לא אוזל, האנשים האלה לא יודעים מה הם מדברים, או שיודעים אבל אוהבים להטעות ולהפחיד.

הנה סיפור מדה-מרקר :

תפוקת הנפט של ארה"ב הולכת ועולה, ואנליסטים רבים כבר מעניקים לה את התואר "אמריקה הסעודית".

הודות לטכנולוגיית הפקת נפט מפצלים, התפוקה עולה וצפויה להמשיך ולגדול, מה שצפוי להכביד על התשתיות, ולהוביל לצניחה במחירים. האנליסטית סבינה שלס מבנק אוף אמריקה מריל לינץ', למשל, צופה כי בשנתיים הקרובות מחיר הנפט מסוג טקסס מתוק ייפול ל-50 דולר לחבית, לעומת רמה של 89 דולר לחבית כיום.

הזינוק בהיצע האנרגיה בארה"ב, והירידה בהישענותה על מקורות זרים, הם אחד הסיפורים הכלכליים המרכזיים ביותר בארה"ב כרגע. והגרפים הבאים מסבירים מדוע.
 

הזינוק בנפט היה כה מהיר, שהוא מכביד על התשתיות בארה"ב. יצרניות נאלצות להעביר אותו ברכבות, משום שאין דרך אחרת לעשות זאת. 2012 היתה שנה נהדרת בחזית הזאת.

מסתמן שהזינוק הזה רק מתחיל. התפוקה המקומית היומית של נפט וגז צפויה לזנק בשנים הבאות, לפי תחזית סוכנות האנרגיה הבינלאומית

אם נרצה, ולא נתקע מקלות בגלגלים שלנו, תוכל גם ישראל להיות מעצמת נפט (בנוסף למעצמת גז) על ידי ניצול המרבצים שלה בחבל עדולם ובים.

אז, המודאגים יכולים להירגע. לא חסר ולא יחסר נפט, בעתיד הנראה לעין.

מה שאנו צריכים להיגמל ממנו זה הרטוריקה המטעה על מחסור בנפט.

יעקב

פליטות הפד"ח ממשיכות כרגיל.

פליטות הפד"ח עומדות לעלות בשנת 2012 כרגיל, ולהגיע ל 35.6 מיליארד טון, קובע מחקר של פרויקט "תקציב הפחמן העולמי" של אונ' מזרח אנגליה ומרכז טינדל שהתפרסם היום.

העלייה בשיעור של 2.6% בשנת 2012 פירושה שהפליטות עלו ב 58% לעומת שנת הבסיס של הסכם קיוטו, 1990.

הפולטים הגדולים ב 2012 היו, כצפוי, המדינות הגדולות (בעלות אוכלוסייה) גדולה: סין – 28% מהפליטות, ארה"ב 16%, אירופה 11% והודו 7%.

הפליטות בסין והודו, ב 2011,  גדלו ב 9.9% ו 7.5% (בהתאמה) ושל ארה"ב ואירופה ירדו ב 1.8% ו 2.8%.

יש לציין שהירידות בפליטות באירופה התרחשו מסיבות שונות, כמו סגירה (וייצוא) של מפעלי תעשייה גדולים, ירידה בצריכה עקב המשבר הכלכלי, ובארה"ב – עקב המעבר לשימוש בגז טבעי, הפולט פחות פד"ח.

כלומר: המאמצים הגדולים לעבור לאנרגיות מתחדשות, מאמצים בהם הושקעו מאות מיליארדי דולרים הניבו בערך אפס ירידה בפליטות.

הנה משפט אחד מתוך ההודעה לעיתונות:

It shows previous energy transitions in Belgium, Denmark, France, Sweden, and the UK have led to emission reductions as high as 5 per cent each year over decade-long periods, even without climate policy.

"הבדיקה הראתה ששינויים במערך הפקת האנרגיה בבלגיה, דנמרק, צרפת, שוודיה ואנגליה הובילו להפחתת הפליטות ב 5% בשנה, לאורך עשורים של שנים, אפילו לפני מדיניות אקלימית [להפחתת הפליטות]."

כלומר: המדיניות האקלימית להפחתת הפליטות, שכללה בניית עשרות או מאות אלפים של תחנות רוח ופאנלים סולאריים, בעלות מיליארדי דולרים, לא תרמו כלום להורדת הפליטות, ההורדה הזעירה שהייתה התרחשה בגלל גורמים אחרים.

המספרים האלה גם מראים בבירור שכול הדיבורים על יעדים להפחתת פליטות פד"ח הם דיבורי סרק, הדבר לא אפשרי, היעדים לא הושגו ולא יכולים להיות מושגים. הכול פנטאזיות, פטפטת, ובזבוזי סרק.

יעקב

עלות החשמל הסולארי – גרועה מאשר חשבנו

חברת החשמל פרסמה את הדוחות הכספיים הרבעוניים שלה. המצב, עם כול הגירעונות, ההפסדים והבזבוזים הוא בכי רע. לא אנבור יותר מדי בפצע מוגלתי זה, רק אתרכז בעלות החשמל הסולארי.

מסתבר שהמצב גרוע ממה שחשבנו. חברת החשמל תשלם לספקי חשמל סולארי פרטי – לבעלי הפאנלים הסולאריים 900 מיליון ₪. לא ברור מהדיווח של דה-מרקר אם זה סכום שנתי (ל 12 חודש) או הסכום השנה עד עתה ( 3 רבעונים) – נניח הנחה מקלה שזה סכום שנתי.

חבר'ה, זה כסף גדול.

אם נניח שהחברה משלמת לבעלי הפאנלים תעריף של 200 אג' לקוט"ש (שהתחייבה בו בחוזים ל 20 שנה, שנחתמו לפי השנה) לעומת תעריף של כ 100 אג' לקוט"ש שהיא גובה מהצרכנים (תעריף תעוז שעת שיא) – הרי חצי מהסכום הנ"ל (לפחות) הוא הפסד נטו.

ההפסד נטו הוא 450 מיליון ₪ לשנה! (לפחות!).

ועוד היד נטויה. החברה חותמת כול הזמן חוזים חדשים (ל 20-25 שנה) עם בעלי פאנלים, ועם התחנות הסולאריות המתוכננות באשלים.

מה השגנו תמורת זה? ירידה ב 0.5% בפליטת הפד"ח? (כנראה שאפילו זה לא). זה מה שיציל את העולם משריפה גלובאלית?

בכסף הזה (ברבע מהכסף הזה!) אפשר היה לסיים מזמן להתקין מסננים בכול התחנות הפחמיות נגד זיהום של ממש (ולא נגד הפד"ח שאינו זיהום). אפשר היה לעשות יותר למען הסביבה, שלא לדבר על צרכים אחרים כמו בריאות או חינוך.

בדיוק היום התכנסה ועדת השרים לאנרגיה מתחדשת ואישרה מכסות חדשות של 300MW לפאנלים סולאריים – פירושו – עוד מכסות בשיטת התעריף המובטח. הם טוענים שזה דרוש כדי "לעמוד ביעדים שנקבעו" – בשיטת "העיקר היעדים, ויעלה כמה שיעלה". הם כנראה לא שמעו על החלטה יותר חדשה של הממשלה (בה הם חברים) האומרת "מכסות חדשות יבחנו לפי כדאיות כלכלית". שר האוצר הודיע שיערער, ואמר (בערך): "משוגעים, זה עולה 1.6 מיליארד שקל ב 25 השנים הבאות" (לפי חשבון גס שלי יעלה מעל 4 מיליארד ₪).

צריך להפסיק מיד את ההתנהלות ההיסטרית, חסרת האחריות, בשיטת יעלה כמה שיעלה, ושיטת ה"יעדים" שנקבעו בזמנו על ידי הממשלה בשליפה מהמותן, ללא שום בדיקה ושיקול.  יש לחדול מלחתום חוזים ארוכי טווח במחיר מובטח (גבוה) לחשמל סולארי.

יעקב

לחמם או לאכול?

זו הדילמה הניצבת בפני כ 1/3 ממשקי הבית בבריטניה, בגלל "עוני אנרגטי"

או יוקר האנרגיה. מחירי האנרגיה עלו בכ 12% בשנה האחרונה. בסקר שנערך בין 2000 תושבים מתברר שכשליש מהם נאלצים לבחור בצמצום צריכת המזון כדי שיוכלו לעמוד בתשלומי החשמל והחימום.

70% ממשקי הבית נאלצים לנקוט צעדי חיסכון באנרגיה, לחמם פחות, ללבוש בגדים חמים בבית, או לא לחמם את כול החדרים.

כ 10% מהתושבים לא משלמים את חשבונות החשמל שלהם כי אין להם כסף, עוד כ 15% אומרים שלא יוכלו לשלם את החשבונות בחורף זה.

החשבון הממוצע לחשמל וגז (לחימום) של משקי הבית בבריטניה הוא 1318 ליש"ט לשנה ( כ 700 ₪ לחודש).

בשבוע שעבר פרסמה הממשלה תכנית אנרגיה חדשה, במסגרתה יש אישור לחייב משקי בית בתוספת של 7.6 מיליארד ליש"ט לשנה כדי לתמוך באנרגיה "מתחדשת" והדבר עשוי להוסיף כ 110 לירות לחשבו האנרגיה הממוצע של כול משפחה. זאת מעבר למה שכבר נוסף עד כה לחשבונות האנרגיה בגין המתחדשות.

אנרגיה מתחדשת (בבריטניה פירושו תחנות רוח) היא יקרה. אין שום ספק בכך. מה שיש ספק הוא אם היא מתחדשת בכלל, או מועילה במשהו.

יעקב

גם באירופה אין תופעות אקלים חריגות

מחקר חדש שהתפרסם השבוע בדק נתוני מזג אוויר באזור מרכז אירופה. אזור זה יש בו הרבה תחנות מטאורולוגיות, ושפע של נתונים, ברזולוציה חודשית, החל מ 1771 – יותר מכול אזור אחר בעולם. הדבר אפשר לחוקרים להשוות נתונים של 8 מרווחים שונים של 30 שנה. מה שהם בדקו זה variability – כלומר מידת הגיוון, או במילים אחרות – כמות ותכיפות של תופעות חריגות (ביחס לממוצע).

המסקנה, במילים של החוקר הראשי:

"the clear evidence that climate variability did rather decrease than increase over the more than two centuries of the instrumental period in the Greater Alpine Region [GAR], and that the recent 30 years of more or less pure greenhouse-gas-forced anthropogenic climate were rather less than more variable than the series of the preceding 30-year normal period."

תרגום: תנודות האקלים (variability ) נמצאות בירידה (ירידה לא משמעותית מבחינה סטטיסטית) ולא בעלייה, לאורך יותר מ 200 שנה של מדידות מכשירים באזור האלפים הגדול (מרכז אירופה). התקופה האחרונה של 30 שנה, המושפעת הכי הרבה מגזי החממה האנושיים, הייתה פחות תנודתית מאשר התקופה שקדמה לה."

במילים אחרות: ההתחממות הגלובאלית לא הביאה ליותר מקרים של תופעות אקלים קיצונית (מבחינת טמפרטורה או משקעים), וגם התופעות החריגות לא נעשו יותר חריגות (יותר חזקות).

הדבר עומד בניגוד מוחלט לתחזיות ההפחדה של החממיסטים, האומרים שההתחממות הגלובאלית תגרום ליותר תופעות מזג אוויר קיצוניות, כמו גלי חום חריגים, בצורת, או שיטפונות.

(קישוריות למחקר עצמו ונתונים נוספים, כאן).

יעקב