הסוד המלוכלך של אירופה

מאמר גדול ב"אקונומיסט" מספר עוד על תחיית הפחם באירופה, עליו כבר סיפרנו כאן קודם.

השימוש בפחם בירידה, בארהב, אך באירופה יש עידן זהב חדש לפחם. כמות החשמל המיוצרת מפחם עולה, בארצות אחדות אפילו בשיעור של 50%. השימוש בפחם שם ללעג את כול הכוונות הטובות הירוקות של האירופים.

יותר ויותר תחנות כוח אמריקאיות עוברות לגז, נוכח שפע הגז החדש (בשיטת הפראקינג) בארה"ב, ומחיריו הנמוכים. באירופה המצב הפוך – הם לא החלו עדיין בפראקינג, אלא דווקא הטילו איסור על שיטה זו, לכן הם תלויים בגז רוסי, ונאלצים לשלם עבורו פי 3 מהמחיר בארה"ב. ביחס למחיר גבוה זה, הפחם זול. מחירו בשוק העולמי ירד ב 1/3 בין 2011 ל 2012. היצוא של פחם אמריקאי לאירופה עלה ב 1/3 בששת החודשים הראשונים של 2012. השורה התחתונה: פחם יותר זול בהרבה מגז, בשביל ייצור חשמל באירופה.

ייצור החשמל המתחדש בגרמניה פגע ברווחיות תחנות הכוח, בגלל ההעדפה לחשמל ירוק, המקטינה מכירות של חשמל רגיל. כדי לשפר את הריווחיות עובורת תחנות הכוח מגז יקר לפחם זול, כך שהחשמל הירוק מחליף את הגז, הנקי יחסית, ולא את הפחם המלוכלך יותר. מספר רב של תחנות כוח פחמיות חדשות נבנות בגרמניה, RWE – יצרן חשמל גדול, מייצר כעת 72% מהחשמל שלו מפחם, לעומת 66% ב 2011. גם בבריטניה הפך הפחם לדלק העיקרי לייצור חשמל ב 2012  , ודחק את רגלי הגז. כמות החשמל שייוצרה מפחם, ברבע השלישי של 2012 הייתה ב 50% יותר גדולה מאשר באותו רבעון שנה קודם.

יש אירגוני סביבה שאומרים שהעלייה בשימוש בפחם היא זמנית, וכאשר ייכנסו לתוקפן התקנות הסביבתיות השונות, שנועדו במיוחד להילחם בתחנות פחמיות, כמות התחנות הפחמיות יירד, עם הסגירה הצפויה של תחנות פחמיות ישנות, תוך 12-18 חודש. אך מכון אחר, הסופר את הבקשות להקמת תחנות חדשות, חושב אחרת, ומעריך שתחיית הפחם תימשך כמה שנים לפחות.

תחיית הפחם שמה ללעג את המדיניות הירוקה של אירופה, שפוליטיקאים מהללים כדוגמה לכול העולם. אירופה אימצה יעד של קיטון בפליטות פד"ח עד 2020 ב 20% לעומת 1990. ב 2009 היא הייתה קרובה ליעד, עם קיטון של 17%, אך הפליטות החלו לעלות חזרה. פליטות מתחנות כוח עלו ב 2012 ב 3% לעומת שנה קודמת, והפליטות הכוללות ב 1%.

באירופה יש שוק של "היתרי פליטה" (מה שנקרא – מכסות פליטה סחירות) – שמו ETS  - emission trading scheme – אולם הוא אינו יעיל, מחיר היתרי הפחם נמוך, ואינו פוגע בריווחיות השימוש בפחם.

תיקון שוק היתרי הפליטות אינו עומד בראש סולם העדיפויות של הפרלמנט האירופי, המוטרד בצרות יותר גדולות, כמו המשבר הכלכלי. בינתיים, נוכח אווירת חוסר הוודאות, העסקים באירופה נוקטים בצעד מתבקש – הם בורחים לארצות אחרות. סקר של יצרני אנרגיה גדולים באירופה גילה ש 85% מהם מתכננים השקעות דווקא מחוץ לאירופה.

אם הכוונות הטובות של האירופים תתממשנה, האנרגיה המתחדשת תגדיל בהדרגה את חלקה, ואירופה תהיה יותר ירוקה. אך כרגע, המדינות של אירופה מגדילה את השימוש בדלק הכי מזהם מכולם, מגדילה את הפליטות, פוגעת בריווחיות ואיתנות הפיננסית של חברות החשמל, ומסיטה השקעות לארצות אחרות. נציבת האקלים של האיחוד האירופי, קוני הדגארד, טוענת שאירופה מובילה בראש בנושא מדיניות אנרגיה ופליטות. אז היא אומרת...

יעקב

תחנות הרוח נגד ציפורי הבר

או: המחיר הסביבתי המזעזע של האנרגיה המתחדשת.

(תרגום קטעים ממאמר של קלייב האמבלר, כול התוכן מהמאמר).

אורך החיים של תחנות הרוח הוא רק חצי ממה שחשבו, קובע מחקר חדש [כלומר עלותן האמיתית היא פי 2]. אבל, גם בחייהם המקוצרים הן עושות שמות באוכלוסיות של ציפורים נדירות ועטלפים, בכול העולם, ומסכנות אותן עד כדי נקודת ההכחדה... תחנות הרוח מהוות סיכון גדול יותר למיני חיות הבר מאשר ההתחממות הגלובאלית.

אני [קלייב האמבלר] מרצה במדעי הביולוגיה באוקספורד, למדתי זואולוגיה, עבדתי בתור יועץ להשפעות סביבתיות של פרויקטים גדולים. אני מלמד אקולוגיה ושימור. התחלתי בעמדה ניטראלית כלפי אנרגיות מתחדשות, אך מאז ראיתי את הפגיעה בחי שנגרמת על ידי תחנות רוח, תחנות הידרו, ביו-דלק, ורפסודות לאנרגיית גלים. הירוקים שתומכים בפרויקטים כאלה מונעים ממניעים אידיאולוגיים. מה שלא עומד לצידם הוא המדע. המומחיות שלי זה הכחדת מינים. ... שוחרי הסביבה מקדמים טכנולוגיות המאיצות את הכחדת המינים.

כול שנה, בספרד, בין 6 ל 18 מיליון ציפורים ועטלפים מושמדים על ידי תחנות רוח. זה יוצא כ 110-330 ציפורים, ו 200-670 עטלפים לטורבינה, לשנה. וזה מעט לעומת המספרים שפרסמה וועדת האנרגיה של קליפורניה ב 2002: "תמות הציפורים לטורבינה לשנה הייתה כ 309 בגרמניה, ו 895 בשוודיה."

מאחר וטורבינות נבנות בדרך כלל במקומות גבוהים, בהם יש זרמי אוויר כלפי מעלה, הן נוטות להרוג מספר גדול של עופות דורסים. סוגים שונים של נשרים, במקומות שונים בעולם, באוסטרליה, טאסמניה, ספרד, ארה"ב ונורבגיה, נמצאים בסכנת הכחדה בגלל הטורבינות.

גם טורבינות ימיות מסכנות עופות ימיים ועופות נודדים.

הציפורים נמשכות אל הטורבינות. גם עטלפים נמשכים, וחיסולם במספרים גדולים מהווה סכנה גדולה לשימור המינים. לעטלפים חיים ארוכים, והם מתרבים לאט, אין להם הרבה טורפים (כי הם פעילים רק בלילה). הם מוגנים על ידי הרבה אמנות וחוקים, אך הסכנה הגדולה לקיומם היא מעשה ידי האדם, והגרועה מכולן היא טורבינות הרוח. מחקר אחד טוען, למשל, שהטורבינות בגרמניה מחסלות 200,000 עטלפים בשנה. יש מחקרים שמעריכים את התמותה כ 70 עטלפים, לכול מגווט, בשנה. פירושו שבארה"ב וקנדה יש אולי עד 3 מיליון קטילות.

למה אין הציבור מודע לטבח הזה בעופות הבר? ראשית: תעשיית הרוח מתאמצת מאד להסתיר את המצב... שנית – בגלל ההיסטריה החממיסטית הרבה שוחרי סביבה מתעלמים מהמחיר הסביבתי של האנרגיה המתחדשת. מה שהם אינם יודעים, מפני שהם לא יודעים ביולוגיה, הוא שמרבית המינים שהם טוענים שנמצאים בסיכון בגלל ההתחממות הגלובאלית, כבר התנסו בכ 10 עד 20 עידני קרח, ועליות גדולות יותר במפלס מי הים מאשר צפויות במאות השנים הקרובות.

השינויים האקלימיים לא יגרמו להכחדת מינים אלה, שוחרי סביבה, בעלי כוונות טובות, עלולים לעשות זאת.

יעקב

תוספת: הנה קורות חייו של קלייב המבלר.

עוני מזהם את הסביבה, גם באתונה

שוחרי סביבה רבים רואים בצמצום השימוש בדלקים פחמיים יעד חשוב לסביבה. לדעתם הדבר יביא לצמצום הפליטות, הזיהום, ולאורח חיים יותר "בר קיימא". הם שמו לעצמם למטרה לייקר דלקים כאמצעי להשגת המטרה של צמצום השימוש.

ראיה זו היא פשטנית, ומובילה לכיוון של עוני. הם מצאו לעוני שם חדש, תקין פוליטית – והוא: "צמצום צריכת יתר" או ""שינוי מעמיק בהרגלי הצריכה".. אבל עוני הוא עוני, לא חשוב השם, ותוצאותיו אינן מרנינות, ובטח שהעוני אינו גורר איתו סביבה יותר נקייה, אלא דווקא סביבה יותר מזוהמת.

ראו את הסיפור של אתונה. ביוון, מחירי הדלקים עלו מאד, כולל דלק הסקה. זה חלק מצעדי הצנע של ממשלת יוון, ולאו דווקא "מדיניות ירוקה", אם כי מיסוי גבוה לדלק הוא צעד פופולארי ומומלץ על ידי כול הירוקים. בלי קשר לסיבת המיסוי – התוצאה היא שיוונים רבים מתקשים לקנות מספיק דלק לחימום בתיהם. בחלומות ירוקים החלופה היא אנרגיות מתחדשות (הרוח).  אבל, המציאות שונה. היוונים עם רב תושייה, שורפים עץ לחימום.

שריפת עץ, ללא אמצעי סינון, פולטת עשן ופיח.

אתונה שוכנת בעמק בין 4 הרים, והיא סבלה מאז ומתמיד מזיהום אוויר כבד. רק בשנים האחרונות הצליחו לכפות תקנים של רמות פליטה נמוכות יותר ממכוניות, ולהביא לצמצום בזיהום האוויר.

עכשיו הזיהום עולה חזרה, בגלל השימוש בעצי הסקה, אומר המשרד להגנת הסביבה. ספירת חלקיקי הזיהום היא 150 מיליגרם למ"ק, פי שלוש מסף הסכנה המותר. הזיהום מזכיר את התקופה שלפני המודרניזציה של ציי הרכב. העשן מכיל דו תחמוצת הגפרית, חד תחמוצת הפחמן וחומרים מסרטנים אחרים.

אמור מעתה: העוני אינו משפר את הסביבה. (הוא גם לא משפר שום דבר אחר). העוני הוא גם אחד מתוצאות הלוואי של בזבוז מיליארדים על אנרגיה ירוקה כביכול. ייקור הדלק מוביל לעוני, לא לשיפור הסביבה.

יעקב

השר ארדן מעדכן את מסריו

בינואר 2012 התבטא ארדן בטור בעיתון מעריב כשהוא מצהיר: "אני גאה להשתייך לדת הירוקה", במאמר הציג ארדן את השימושים באנרגיה הידרו אלקטרית בשבדיה או רוחנית בדנמרק כדוגמאות לאורן אנו אמורים לצעוד בישראל, לכאורה, על מנת לחסוך בהוצאות.

במאמר שכתבתי במענה לאמירות של ארדן התייחסתי לטעות של שימוש בשבדיה כמודל לישראל בתחום האנרגיות המתחדשות ולצורך לבחון את הנתונים לגופם ולא על סמך מאמרים מתלהבים של חסידים מגוייסים המצטופפים סביב הקופה הציבורית.

נראה כי ארדן אכן הפנים חלק ניכר מן הביקורת שכן בפורום בחירות שנערך השבוע במרכז הבנתחומי הוא כבר השמיע תשובות אחרות ביחס לנתונים הקשורים בעלות האנרגיה הסולארית:

"יש לנו מאבקים מול משרד האוצר שרוצה לבסס את הפקת האנרגיה על מקורות זולים יותר... עדיין אנרגיה סולרית הייצור שלה עולה יותר"...  ..."בישראל המקור המרכזי לאנרגיה מתחדשת הוא אנרגיה סולרית שהוא גם יקר יותר וגם צריך למצוא לו שטחים שכידוע בישראל אין יותר מידי שטח..."

החלק המשעשע במיוחד בדברי ארדן מתחיל בדקה 1:05 של הוידאו בו אומר ארדן:

"ההשוואה שמוצגת בתקשורת בין ישראל לבין אירופה בתחום של אנרגיות מתחדשות היא לא רלוונטית, כי באירופה יש אנרגיית רוח בפוטנציאל הרבה יותר משמעותי והרבה יותר זול ויש אנרגיה הידרו אלקטרית המבוססת על מפלי מים שזה לא קיים כמעט בישראל..." 

מדוע משעשע? כי "ההשוואה בתקשורת" היא אותו מאמר של ארדן עצמו (או לפחות שארדן חתום עליו) המבצע השוואה זאת אותה ביקרתי במאמר התגובה, אני מברך את ארדן בכל מקרה על עידכון מסריו. 

בועז

חברת סאנטק בצרות.

כלכליסט מביא כתבה מורחבת על חברת סאנטק הסינית, היצרנית הגדולה של פאנלים סולאריים.

החברה, הנמצאת בקשיים כלכליים רבים, מנסה להתגבר על הקשיים באמצעות מסע יחסי ציבור, במסגרתו הזמינה עיתונאים מישראל לביקור במפעל בסין, כדי שיכתבו כתבות תדמית מלוקקות.

יש לשבח את "כלכליסט" שהכתבת שלו רחל בית אריה, חקרה וכתבה יותר מאשר את דברי הרהב שהאכילו אתה במפעל. הכתבת של וואינט (בילי פרנקל) כתבה בדיוק מה שאמרו לה הסינים, אף מילה יותר לא, היא לא חשבה שמתפקידה להתעניין, לחפש ברשת, ולהביא אינפורמציה יותר מלאה ואובייקטיבית.

קטעים מ"כלכליסט":

סאנטק, שקמה רק ב־2001, הפכה בתוך שנים ספורות לחברת הסולאר הגדולה בעולם. עשרות מיליוני פאנלים של החברה מותקנים היום ביותר מ־80 מדינות.

אבל לא הכל ורוד במה שנחשב ליהלום שבכתר התעשייה הסינית. מתחילת השנה הולכים ומתרבים הדיווחים על חובות כבדים והסתבכויות רבות. החברה, הרשומה למסחר בניו יורק, סגרה השנה קו ייצור אחד, רשמה הפסד של מיליארד דולר ב־2011 וצפויה לדווח על הפסדים כבדים גם ב־2012. ההפסדים שלה גדולים כל כך עד שאפשרות ממשית למחיקתה מהמסחר הועלתה השנה.

"במדינה אחרת סאנטק כנראה הייתה פושטת רגל, היא נמצאת בצרות כבר שנים", אמרה אן סטיבנסון יאנג, אנליסטית ותיקה של התעשייה ומייסדת חברת המחקר J קפיטל בבייג'ינג לעיתון האוסטרלי Australian Financial Review.

אבל החברות [הסיניות] גדלו במהירות על בסיס של אשראי זול בערבות ממשלתית, כשבדרך נוצר עודף של היצע. יש פשוט יותר מדי חברות סולאר סיניות, בתחום שלפני עשור היו בו רק כארבע חברות בכל העולם. בסופו של דבר כמה מהחברות ישרדו, אבל אני לא רואה איך התעשייה כאן תהפוך לרווחית".

המצב של חברת סאנטק, כמו של שאר החברות הסיניות, מסביר את הירידה החדה במחירי הפאנלים הסולאריים, שירדו ל 1/3 מהמחיר שלפני שנתיים. החברות הסיניות שורפות כסף של בנקים סיניים (כלומר של הממשלה).

בינתיים, מצווה ליהנות מהמצב, ולקנות פאנלים זולים. אבל – סובסידיות לא יכולות להימשך לנצח. יצרניות הפאנלים הסולאריים בשאר העולם פושטת את הרגל, בגלל התחרות הסינית. ארה"ב ואירופה הטילו מכסי מגן.

בסוף תהיה קונסולידציה, אבל אל תצפו לירידה נוספת של מחירי הפאנלים, כנראה תהיה עלייה. נחייה ונראה. אם תהיה פריצת דרך טכנולוגית, והיעילות של הפאנלים תשתפר פלאים, התמונה יכולה להשתנות, אבל הדבר לא נראה באופק.

חברת סאנטק פתחה מעבדת פיתוח ובדיקה בישראל, בחממה הטכנולוגית ביטבתה.

יעקב

חשמל סולארי ללא סובסידיות בספרד

חברות אנרגיה סולארית בספרד מציעות לחברת החשמל שלהם לספק חשמל במחיר שוק, ללא סובסידיות. הן מציעות לספק כמויות גדולות, ממתקנים סולאריים גדולים (כלומר על הקרקע), בסדרי גודל של 150-500 MW, במחיר 5.5-6 סנט של אירו לקוט"ש שזה בערך 27-30 אג' לקוט"ש. הן מבקשות אישור להתחבר לרשת – כלומר – מה שהן מבקשות הוא שחברת החשמל תרכוש, בהתחייבות, את כול החשמל שהן תייצרנה.

ימי המשיח הגיעו. רק לפני 5-4 שנים ספרד חתמה חוזים ל 20 שנה בתעריף הזנה מובטח גבוה פי 9 ממחיר השוק. מחיר הפאנלים בעולם ירד ל 1/3 מהמחיר לפני שנתיים, בגלל ייצור עודף. יש כעת כושר ייצור עודף של פאנלים סולאריים, פי שניים מהביקוש. רק בשנה האחרונה גדל כושר הייצור ב 55%. הירידה הזאת אשפרה את ירידת מחירי החשמל הסולארי.

ספרד מעצמה עולמית בפאנלים סולאריים, יש לה 4.2 ג'יגהוואט GW של כושר יצור מותקן, וזה מהווה כ 10% מצריכתה בשעות שיא, או כ 2.7% מהצריכה הכוללת. הסובסידיות המטורפות ( פי 9 ממחיר השוק) ירדו בהדרגה, במשך השנים, עד שבתחילת 2012 ביטלה הממשלה את כול הסובסידיות לפרויקטים חדשים, ומאז לא חוברו מתקנים חדשים. הם עדיין מחויבים לפרויקטים הקודמים, ועלות הסובסידיות (המחיר מעבר למחיר השוק) הוא כ 2.5 מיליארד אירו לשנה. הייתה ביקורת קשה בספרד על בזבוז כספים אדיר זה. זו ספרד, השרויה במשבר כלכלי עמוק, יש בה 25% אבטלה, יש ספרדים רעבים הנאלצים לחפש אוכל בפחי זבל, יש ספרדים שלא מקבלים משכורת כי למעסיק (כולל גופים ציבוריים) אין כסף, אבל הממשלה תקועה עם התחייבות של 2.5 מיליארד אירו לשנה לחשמל סולארי.

אבל, נעזוב את ספרד, ונחזור אלינו.

אצלנו אישרה רשות החשמל החודש התקשרויות בהיקף 270 MW במחיר 140 אג' לקוט"ש. תגידו – הם מטורפים? מחיר השוק של חשמל סולארי הוא 30 אג' (ללא התחייבות) – איזה הגיון יש בחוזים במחיר 140 אג' – פי 4 ממחיר השוק, ל 20 שנה, צמוד למדד? או – איזה הגיון יש למחיר של 93 אג' שהובטח, בחוזה ל 25 שנה, לתחנת הכוח התרמו-סולארית באשלים (פי 3 ממחיר השוק)? אפילו המחיר של 55 אג' שהתקבל במכרזים PV באשלים הוא פי 2 ממחיר השוק. רשות החשמל מתנהלת ללא כול הגיון, ושורפת כסף ציבורי גדול, לפחות 500 מיליון ₪ בשנה, בקלות דעת ובטיפשות מדהימה.

עכשיו חשבו על החוזים שנתחמו בעבר (החל מ 2008) על 250 MW חשמל סולארי, במחירים אסטרונומיים של 200 אג' לקוט"ש. זה עולה לנו לפחות עוד 500 מליון שקל מיותרים כול שנה, בהתחייבות ל 20 שנה! בשביל מה היינו צריכים את זה ? מה השגנו? הצלנו את העולם מהתחממות גלובאלית?

אנו הצענו בבלוג להמתין עד שהחשמל הסולארי יהיה כדאי. מה היה קורה לו המתנו 4-5 שנים, ובמקום להיכנס להתחייבויות ענקיות, היינו מתחילים להתקין פאנלים רק עכשיו, כאשר המחיר כלכלי? מה, אצלנו אין קשישים רעבים שהיו מוצאים שימוש לאותו מיליארד שקל בשנה של כסף מבוזבז לריק?

ההיסחפות ההיסטרית שלנו אחרי האופנות המטופשות, החיקוי חסר כול הגיון של כול שטות עולמית הן דבר מדהים. ועכשיו אנו תקועים עם החשבונות שצריך לשלם, מיליארד+ שקל לשנה, ללא שום תועלת.

יעקב

חשמל סולארי כמעט ללא סובסידיות.

חברת דוראל הודיעה על הסכם שעשתה עם 30 קיבוצים להתקנת פאנלים סולאריים בשיטת המונה נטו net metering . לפי שיטה זו יתקינו הקיבוצים פאנלים סולאריים לשימוש עצמי (של כול חצר הקיבוץ, על מפעליו), עם הזנת העודף לרשת. הפאנלים יפיקו ביום יותר חשמל מאשר הקיבוץ צורך, העודף יועבר לרשת החשמל הארצית. בלילה יקבל הקיבוץ חשמל מהרשת. הרעיון הוא שבסוף, הקיבוץ לא ישלם כלום לחברת החשמל, החשמל שהוא צורך בלילה יכוסה על ידי הקילוואטים העודפים שסיפק לרשת במשך היום.

בשיטת מונה נטו אין סבסוד כספי ישיר לבעל הפאנלים, כמו במתקנים שהוקמו עד עכשיו, לפי שיטת התעריף הקבוע המובטח ל 20 שנה. מתקני התעריף הקבוע כבר עולים לנו (אזרחי המדינה, צרכני חשמל) מעל מיליארד שקל לשנה, צמוד למדד, ל 20 שנה, ההתקשרויות כבר נחתמו.

אבל, שיטת המונה נטו אינה נטולת סובסידיות. הקיבוץ מקבל מחברת החשמל שירות של תחזוקת רשת החשמל, העברת החשמל הקיבוצי לצרכנים אחרים, והבטחת אספקת חשמל בלילה. השרות הזה, הניתן בחינם, הוא סובסידיה לכול דבר, אבל זה פחות יקר מהסובסידיות בשיטת התעריף המובטח, הגבוה.

נראה לי שלא נורא שחשמל סולארי, בשיטת המונה נטו, ייהנה מסובסידיה מסוימת כתמורה להפחתת הזיהום. אבל, ככול שתגדל כמות החשמל בשיטת המונה נטו יגדל העומס על צרכנים אחרים (כי פחות צרכנים משתתפים בכיסוי עלויות הרשת), ולכן, גם להתקנות האלה יש לשים תקרה, על פי צרכי משק החשמל. אבל אנו עוד לא שם, שיתקינו בינתיים בשיטת המונה נטו.

העיקר- העיקר מאד: שיבוטלו כול המכרזים והחוזים החדשים (שלא נתחמו עדיין) בשיטת התעריף הגבוה המובטח. אין צורך בהם. אין שום סיבה בעולם לחתום על חוזים חדשים בתעריף  140 או 93 אג לקוט"ש (צמוד למדד, ל 20 שנה), אם כבר הגענו למצב של כדאיות התקנה בשיטת מונה נטו. אין כול הגיון לשלם יקר על מוצר שניתן לרכוש בזול.

ותזכרו – מדובר בכסף גדול, מאות מיליוני שקלים בשנה.

יעקב

שנאת אדם ו"זכויות" בעלי חיים

הבחירות המתרגשות להגיע מזמנות לנו דיונים מרתקים לגבי עמדותיהם של מפלגות שונות. זאת שעתם הגדולה של פעילים קיצוניים של תנועות קיקיוניות המתקיפים את המפלגות הקטנות הנאבקות על כל קול.

לפניכם דוגמא לדרך החשיבה של פעילי "זכויות" בעלי חיים החושפים את ההטייה המיזנטרופית המובנית בטענותיהם. ניתן לאתר דיונים דומים בדפים של רוב המפלגות אך הנה דיון שהתרגש בדף הפייסבוק של "עלה ירוק - הרשימה הליברלית" כאשר אחד מן הפעילים למען זב"ח מסביר: 

אין צורך להוסיף אך נראה כי נראה כי השפעתם של פעילים אלו מחלחלת ואנו צפויים לראות את הדיה בספר החוקים בקרוב.

הפוליטיזציה של הדובים הלבנים.

הנה הסיפור על סיווג דובי הקוטב על ידי ידידנו, האו"מ. יש גוף בינלאומי שנקרא IUCN, International Union for Conservation of Nature and Natural Resources – or as it calls itself, the World Conservation Union.

במפגש של ביולוגים, מומחים לדובים לבנים, ב 1965, סווג הדוב כמיון בסכנה (vulnerable) ברשימה האדומה של ה IUCN. ביולוגים האלה יצרו בהמשך את הקבוצה שנקראת "מומחי הדובים" - Polar Bear Specialist Group (PBSG).

בהמשך הייתה ספירה עולמית של הדובים, ב 1995, ונמצא שיש בין 21 ל 28 אלף דובים, והם אינם עומדים ב 4 קריטריונים כדי להיכלל בסיווג "פגיעים (בסיכון)" ,vulnerable ולכן הסיווג שונה ל "סיכון נמוך" בשנת 1996. אולם קבוצת מדעני הדובים PBSG, במקום לשמוח על השגשוג של הדובים, המשיכה להיות מודאגת, והעבירה החלטה, בשנת 2006, להחזיר את הדובים לסיווג "בסיכון".

במפגש של ה PBSG, ב2005, החברים גילו שלמרות שהדוב הלבן אינו עומד באף אחד מהקריטריונים להגדת הסיכון, יש דרך להחזירו בכול זאת לסיווג זה אם ימצאו תחזית המראה שיש סיכון לקיטון של 30% באוכלוסייה בעתיד, בגלל שינויים צפויים בסביבת החיים של הדוב. הם מצאו שיש סיכון כזה, הנובע מהירידה הצפויה בשטחי הקרח הצפוני, בגלל ההתחממות הגלובאלית.

בישיבה אחת קצרה, ללא מחקרים ודיונים החליטו ה PBSG להסתמך על נייר שנקרא Hassol 2004 , ושחובר על ידי סוזן ג'יי האסול, "מומחית לתקשורת בענייני אקלים"... היא חיברה דוח Arctic Climate Impact Assessment report (ACIA 2004),  - משהו דומה ל IPCC, דו"ח אקטיביסט ומגמתי ללא תשתית מדעית מוצקת.

ה PBSG (קבוצת מומחי הדובים) הוקמה במקור כדי להילחם בתופעה של ציד הדובים, והיא הצליחה במשימה כאשר נחתמה ב 1973 האמנה הבינלאומית האוסרת ציד דובים. אולם, ב 2006, בישיבה קצרה וללא בדיקה של הבסיס המדעי, הם שינו את ייעודם המקורי (מלחמה בציד) לייעוד חדש (מלחמה בהתחממות הגלובאלית).

אחד מהחברים המייסדים של ה PBSG, מיטץ' טיילור, החליט בכול זאת לבדוק את העובדות, ומצא שאין ביסוס מדעי של ממש לשינוי בעמדה. הפתרון של ה PBSG? הם גירשו את טיילור מהקבוצה, בשנת 2009, תוך שהם מציינים:

“for the sake of polar bear conservation, views that run counter to human induced climate change are extremely unhelpful.

 "למען שימור גזע הדובים הלבנים, דעות המנוגדות לרעיון ההתחממות הגלובאלית מעשה ידי האדם אינם מועילות". כלומר – הוא גורש מהקבוצה לא בגלל חוסר מומחיות בענייני דובים, אלא בגלל דעות "לא תקינות" בנושא ההתחממות.

בהמשך, בשנת 2008, ובהסתמך על הסיווג החדש של ה IUCN, הכניסה גם ממשלת ארה"ב את הדוב הלבן לרשימת בעלי החיים בכנת הכחדה.

אנו רואים כאן איך קבוצת המדענים מומחים, ,PBSG  מסונפת לאירגון הקשור לאו"מ, הופכת לקבוצה של אינטרסנטים, הפועלת לפי שיקולים אידיאולוגיים ופוליטיים.

הסיפור המלא עם קישוריות לכול המסמכים וההחלטות נמצא בקישור.

יעקב

אנטומיה של הפחדה כוזבת

או: עוד פורנוגרפיה ירוקה.

מסע ההפחדה באמצעות כזבים נמשך. השבוע התפרסם "מחקר" חדש (על מהות המחקר הזה, בהמשך), ובכול העיתונים צעקו הכותרות: "אנטרקטיקה מתחממת פי שניים מאשר חשבו". גם אצלנו היו כותרות בהארץ "אנטארקטיקה מתחממת מהר מהצפוי", "תקופת הקיץ הופכת מסוכנת עבור הקרחונים", "הפתעות ממשיכות להגיע, כשאנו רואים התחממות כזו אני מאמין שזה מדאיג". כנ"ל בוואינט. גם הניו יורק טיימס,

הגדיל לעשות ה BBC, עם ציור מפחיד עד מוות באדום, ראו בתמונה.

רואים מפה של אנטאקטירה, עם כתם אדם חזק, ונוראי, וכיתוב: "הנתונים מתחנת בירד מראים על התחממות מהירה של שכבת הקרח של מערב אנטארקטיקה". אלא שבכיתוב האנכי בצד, של הציור המקורי, רואים שהציור בכלל לא מתאר טמפרטורות, אלא "קורלציה עם תחנת בירד". אבל הציור מפחיד מאד, ומי כבר טורח לבדוק מה הוא מתאר? הוא משרת את מטרת ההפחדה, לכן ה BBC מבליט אותו, ועוד מוסיף לו כותרת כוזבת.

טוב, בואו נראה מה ה"מחקר" החדש עשה ומה הוא גילה.

האם החוקר (דיוויד ברומביץ') אסף מימצאים חדשים, גילה נתונים שלא היו ידועים, האם הוא מדד משהו? לא דובים ולא יער. הוא לא אסף נתונים ולא מדד כלום ולא מצא שום ממצא חדש. אז מה הוא כן עשה?

הוא לקח נתונים ישנים וידועים ממקום אחד ויחיד באנטארקטיקה, תחנת "בירד", ובעזרת הוקוס פוקוס מספרי של "ניתוח חדש", הפיק מסע הפחדה עולמי, ומסע פירסום והאדרה עצמי.

תחנת בירד היא תחנה באנטארקטירה שהייתה מאויישת ואספה נתונים מ 1957 עד 1975. אח"כ התקינו שם, ב 1980, תחנה אחרת, רובוטית, המודדת נתונים אוטומטית, ומשדרת אותם בתקשורת. הצרה היא שהתחנה האוטומטית משתמשת במכשירים אחרים שיש בעיות עם הכיול שלהם, וגם שהיא משדרת לפעמים כן ולפעמים לא, כי לפעמים הבטריות שלה מתרוקנות, ולפעמים היא מתכסה שלג, בסופות השלג. דיוויד ברומביץ' השתמש ב"מודלים מתוחכמים" ובשיטות חישוב "מתקדמות" כדי למלא את הפערים של חוסר נתונים וליצור גרף של "כאילו" נתונים רציפים של טמפרטורה, במקום שאין נתונים. כלומר – הוא יוצר "נתונים" חדשים – יש מאין.

אם משווים את הגרפים שלו מול הגרפים של הטמפרטורות שהיו ידועות קודם, ושנמצאות בכול בסיסי הנתונים הידועים, רואים שאין שום חדש באותם גרפים, זה ממש אותו דבר. הנה הגרפים:

בפינה הימנית העליונה רואים את הגרפים ה"ישנים" מאתר NASA-GISS .

שורה תחתונה – ההתחממות שהיתה, גם בנתונים הישנים וגם ב"חדשים" של ברומביץ', הייתה ברובה לפני 1980, וגם בגרפים של ברומביץ' רואים התחממות קטנה מאד עד אפסית מאז 1991, או 1998, כלומר – גם אם יש התחממות היא לא חדשה, ודווקא התמתנה לאחרונה. זאת בניגוד מוחלט לכול הכותרות.

ומעל לכול מאיימים עלינו עם המסת הקרח של מערב אנטארקטיקה, "שיכולה לגרום לעליית מפלס פני הים עד שלושה מטר!". שימו לב לניסוח החמקמק : "יכולה", "עד 3 מ'". מפחיד לאללה ! באותיות הקטנות כתוב שאם זה יתרחש, זה יקח הרבה מאות שנים. אבל מי קורא אותיות קטנות? תתחילו לפחד עכשיו על מה ש"יכול" לקרות בעוד 1000 שנה!

עכשיו בואו ונראה מה כול כך מסכן את הקרחונים. הטמפרטורה הממוצעת השנתית בתחנת בירד היא מינוס קרוב ל 30- מעלות. אני אומר שנית: 30 מינוס. הטמפרטורה ממוצעת בקיץ היא משהו כמו מינוס 15-. הטמפרטורה הכי גבוהה שנמדדה אי פעם היא מינוס 9.7- מעלות. איך בדיוק גורמת עליית טמפרטורה, נניח מ -13  ל -10 להמסת הקרח ? בקצב עלייה נוראי כזה, אולי בעוד אלף שנים יתחיל הקרח להתמוסס... אבל אתם צריכים להתחיל לפחד כבר מעכשיו...

מיודעינו אריק סטייג, קופץ, באתר החממיסטים RC, וצוהל: אנטארקטיה מתחממת, "מחקרים חדשים מאשרים את מימצאינו". אריק סטייג פירסם מחקר, בשנת 2009, בוא הוא המציא נתונים במקום שאין, ו"הוכיח" באמצעות הוקוס-פוקוס מיספרי שאנטארקטיקה מתחממת. עכשיו בא חוקר אחר, ו"אישר" את הנתונים, באמצעות אותו "הוקוס-פוקוס" של מניפולציה של מספרים.

אלה הן שיטות ההפחדה של החממיסטים, בשיתוף פעולה מלא של תקשורת רודפת פורנוגרפיה ירוקה.

יעקב