רשות החשמל אכן קיבלה את ההצעה למעבר
לשיטת ה"מונה נטו" Net metering שעליה
דיווחנו קודם, ופרסמה הסדרה
המאפשרת לצרכנים להתקין פאנלים סולאריים לשימוש עצמי.
השיטה פועלת כפי שכתבנו. כול אחד יכול
להתקין פאנלים סולאריים על הגג שלו (לא תלוי במכסות). החשמל המיוצר משמש קודם כול
לשימוש עצמי, וגורם להקטנת כמות הקווט"ש המחויבים בחשבון החשמל. מובן שהצרכן
נשאר מחובר לחברת החשמל ומקבל ממנה חשמל לפי הצורך וגם כאשר אין שמש. אם הוא מייצר
חשמל סולארי יותר מאשר הוא צורך, מועבר הזיכוי בקווט"ש לחודש הבא. כלומר:
מחיר החשמל הסולארי זהה למחיר לצרכן של חברת החשמל.
המחיר הזה הוא מחיר מסובסד – כי
החשמל הסולארי אינו משלם את עלויות הרשת ולא גובים מהצרכן תשלום עבור החיבור שלו
לרשת. סבסוד נוסף נובע מהעובדה שיש מס על הדלק
הפחמני בו משתמשת חברת החשמל לייצור חשמל (המשתקף במחיר החשמל לצרכן). החשמל הסולארי
אינו משלם מס דלק. יחד עם זאת – יש יתרון לחשמל סולארי שהוא אינו מזהם, ולכן,
ולמען פשטות השיטה, לדעתי, הסובסידיה (הנסתרת) הזאת מוצדקת, והשיטה של מונה נטו היא
שיטה טובה.
היתרון הגדול של השיטה הוא שהיא לא
מוגבל במכסות ממשלתיות שהתחייבו מהשיטה הישנה של תעריף גבוה מובטח וקבוע. היום כול
אחד יכול להתקין פאנלים לשימוש עצמי – המגבלה שנשארה היא שהמתקן לא יהיה גדול מ 5
מגה-וואט. מגבלה שנייה: הצרכן חייב להצטרף לתכנית תעו"ז – תעריפים לפי זמן
שימוש – תעריף יותר גבוה בשעות עומס, ויותר נמוך בשעות שפל. ההצטרפות מחייבת החלפת
מונה החשמל – אבל חברת החשמל מבצעת את ההחלפה וההצטרפות לתעו"ז בחינם, כי
כדאי לה...
[ במאמר מוסגר – תעריף התעו"ז הוא
העלאה מוסווה של התעריפים, כי התעריף לשעות העומס הוא הרבה יותר גבוה, אבל בשעות
השפל רק קצת יותר נמוך מהתעריף האחיד. תעריף התעו"ז משרת את האינטרס של חברת
החשמל, ולא של הצרכן, אלא אם כן יש לצרכן שימוש בעיקר בלילה (לא כולל לילות חורף,
בהן גובים תעריף שיא). תעריף תעו"ז הוא עז].
אם הפאנלים הסולאריים אכן הגיעו
ל"גריד פאריטי" – כלומר לכדאיות כלכלית מול חשמל פוסילי – אנו נראה
התפוצצות גדולה בכמויות החשמל סולארי, פאנלים על כול גג. הדבר יהיה לברכה לכולם,
לסביבה, לצרכן, לחברת החשמל ולמדינה.
אני כמובן חושד שאנו עדיין לא שם, ואין
כדאיות. אבל החשדות שלי לא רלוונטיים. אם כדאי יתקינו, אם לא – לא יתקינו, ככה זה
צריך להיות. את השיטה הישנה "להתקין בכול מחיר", כלומר בתעריף קבוע,
גבוה, מובטח ל 20 שנה, צריך לבטל לגמרה (גם לגבי מתקנים יותר גדולים).
החברות המתקינות פאנלים טוענות שהשיטה
החדשה כדאית למשתמשים גדולים ומסחריים, אבל כנראה לא לצרכן הפרטי. הם דורשים
סובסידיות [יותר גבוהות] לצרכן הפרטי. יש להתעלם מהדרישה. החברות התקיימו עד עכשיו
על סובסידיות, ורק טבעי הוא שידרשו סובסידיות – זו הפרנסה שלהם. אני נוטה לחשוב
שהם צודקים, שעדיין אין כדאיות לחשמל סולארי לצרכן פרטי – אבל אשמח אם אני טועה.
אני גם צופה עליית מחירים של הפאנלים, אחרי שהבועה של ייצור עודף בכול העולם
תתפוצץ.
השיטה של מונה נטו – Net metering היא שיטה טובה, היחידה שכדאית
לכולם, ושאינה גורמת לבזבוז כסף ללא תועלת, כמו שהיה עד עכשיו.
יעקב
4 תגובות:
לדעתי -כל סיבסוד של חשמל סולארי צריך להיות בצורה מרוכזת -אם את כל הכסף שמשקיעים כדי לסבסד חשמל סולארי-ביתי היו משקיעים בבנית תחנת כוח סולארי- זה היה לפחות הרבה יותר גלוי לציבור וידוע מראש כמה כסף הולך על ההרפתקאה הזאת.
זה גם בטח היה יותר יעיל (למרות שאני לא בטוח בזה).
לדעתי מה שטוב בלעבור לצורת תשלום נמוכה יותר הוא שזה אולי יהיה כבר לא כדאי כלכלית ופשוט לא יקרה.
אני לא רוצה תחנות סולאריות גדולות. אין בארץ קרקע בשבילן, הן צורכות ממש הרבה קרקע.
והתחנה הסולארית ה"גדולה", באשלים, אמורה להפיק 30MW - כלומר כלום.
אם תחנות סולאריות יהיו כדאיות (חשמל סולארי יהיה זול מהפוסילי) שתבנה חברת החשמל תחנות סולאריות.
אם שיטת המונה-נטו תביא לכיסוי הרבה גגות (קטנים וגדולים) בפאנלים, דיינו. ואם לא - סימן שלא היה כדאי.
חשמל סולארי הוא טוב, הבעיה היא רק העלות.
אם העלות עדיין לא מספיק טובה היום, אולי בעתיד המצב ישתנה - הדלקים הפוסיליים יהיו יותר יקרים, ותעריפי החשמל יתיקרו איתם, הפאנלים הסולאריים יותר יעילים - שני הדברים אפשריים.
שיטת המונה-נטו היא בסיס טוב, שיאפשר שימוש בחשמל סולארי מתי שהתנאים המינימאליים יבשילו.
שיטת המונה נטו היא השיטה היחידה הלגיטימית.
כבר ניסינו את שיטת הסובסידיה, וניכווינו.
אם פאנלים סולאריים הם כלכליים, הם יותקנו.
ההשערה שלי, עוד חזון למועד.
הוסף רשומת תגובה