דפים

31 באוקטובר 2012

מדוע שוחרי הסביבה נוקטים עמדות אנטי-מדעיות ?



את זה שואל, במאמר ארוך, פעיל ארגוני הסביבה, הסופר והעיתונאי הוותיק פרד פירס. כותרת משנה: "בנושאים רבים, כמו דגנים מעוצבים גנטית ואנרגיה גרעינית, אנשי הסביבה מסרבים להקשיב לנימוקים מדעיים הסותרים את עמדתם. הגישה הזו מסתכנת בהחלשת התנועה הירוקה וחיזוק ספקני האקלים."

הנה כמה קטעים מהמאמר (תרגום חופשי ופראפרזה).

"התנועות הירוקות תמיד סמכו על מדענים ואימצו את האזהרות שלהם. לאחרונה הקשר הזה נזנח, ואנו מעלים טענות שאין להם יסוד במדע. מאשימים אותנו שאנו אנטי-מדעיים, ויש דברים בגו. שלושה נושאים מראים שהסיכון של דבקות קצרת רואי באידאולוגיה והתעלמות מנימוקים רציונאליים הוא ממשי. הנושאים הם: דגנים מעוצבים גנטית genetically modified (GM) crops , תחנות כוח גרעיניות וגז צפחה shale. העמדה המסורתית (של הירוקים) היא התנגדות לשלושתם, ואלה המביעים דעה שונה משתיקים אותם בצורה גסה, ובנימוקים בלתי רציונאליים. השאלה היא פחות מהי העמדה הירוקה ה"נכונה" אלא הצורה והאופי בו מתנהל הוויכוח.

רוב הירוקים, "ידידי האדמה", גרינפיס וסיירה קלוב למשל, דורשים לאסור לחלוטין דגני GM, הם מפחדים (ומפחידים) מהרעילות והסכנה שבהפצת מינים אלה. אין שום הוכחה לטענות אלה. מאות מיליוני בני אדם ניזונים מדגנים GM, ולא התגלה אפילו מקרה אחד של חשד לנזק. בכול זאת התגובה של ה"ירוקים" לטענות אלה: זעם, וטענות על קשר להסתיר את האמת. את המדענים שמצביעים על כך שדגנים אלה תורמים לאספקת מזון ולהקטנה בכמות המדבירים הכימיים, מכנים "סנגורים של הקשר להרעיל את אוכלוסיית העולם", גרינפיס טוענים שמשתמשים בילדים שניזונים מ"אורז הזהב" (דגן GM  ) כשפני ניסיונות. הם גם אומרים שזה אסון, וסכנה גדולה לגיוון הביולוגי. איפה הביסוס המדעי לטענות אלה? (שואל פירס).

כנ"ל בתחום האנרגיה. רבים הרואים בהתחממות הגלובאלית סכנה גדולה (כמו פרד פירס עצמו) מסרבים להכיר בעובדה שאנרגיה גרעינית הוא המקור היחידי המסוגל לספק (מיד, היום) אנרגיה בכמויות גדולות, ללא פליטות פד"ח. כמו שאומר עיתונאי ירוק אחר (ג'ורג' מונביוט) "לזנוח את המקור העיקרי לאנרגיה נטולת פחמן, בעת מצב חרום אקלימי, הוא שיגעון". מונביוט מתקיף את זורעי הפחד האנטי-גרעיני, ומציין את מיעוט הנזקים והקורבנות של תעשיית האנרגיה הגרעינית עד כה. סגירת התחנות הגרעיניות בגרמניה, למשל, גרם לעלייה גדולה בפליטות הפד"ח שם.

הדוגמה השלישית היא גז הצפחה – המופק בשיטת הסידוק fracking . אומנם גם זה דלק מאובן (פחמני) אבל תכולת הפחם שלו (ליחידת אנרגיה מופקת) היא יותר קטנה (50%), והוא יכול למלא תפקיד חשוב בהפחתת הפליטות. כאשר קרל פופ, מנהל סיירה-קלאב ציין זאת הוא זכה להתנגדות וגידופים מצד הפעילים ואולץ להתפטר.

הרבה פעילי סביבה מלאים בבטחון עצמי ובהרגשה של העליונות האינטלקטואלית והמוסרית, אבל קרה שהם טעו בעבר. למשל – רחל קארסון, שטענה טענות נכונות נגד השימוש המופרז ב DDT בחקלאות, גרמה שפעילים ירוקים הביאו לאיסור גורף נגד ה DDT, דבר שגרם למיליוני מקרי מוות ממלאריה.

כישלון יותר חדש הוא נושא הביו-דלק. הירוקים אימצו את ה"פתרון" הזה בהתלהבות רבה בשנת 2005, וקראו למתנגדים "בוגדים באנרגיה מתחדשת". היום, כמעט כול הירוקים מתנגדים לביו-דלק ו"ידידי האדמה" אפילו קוראים לזה "הרמאות הירוקה הגדולה".

הנוהג של התנגדות גורפת והתקפות היסטריות נגד כול טכנולוגיה שאינה מתיישבת עם הדעות הקדומות שלנו היא בלתי הגונה והרסנית. כנ"ל כאשר מאשימים חוקרים שמחקריהם אינם מוצאים חן בעינינו כחברים בקשר להרוס את העולם.

אנחנו, הירוקים, צריכים להיות יותר צנועים בהמלצותינו, יותר נכונים לשמוע נימוקי נגד, ופחות לעסוק בגידופים והפחדה."

כה אמר פרד פירס. קראו את המאמר בשלמותו.

יעקב






אין תגובות: