צילום: ויקיפדיה
מכון מהנטן בדק את העלות האמיתית, למשלם המיסים, של הסובסידיות לתחנות הרוח
בארה"ב.
כבר 20
שנה מקבלים מפעילי התחנות סיבסידיה ישירה של 2.2 סנט, כסף מהממשלה, על כול
קוט"ש שהם מייצרים. זה מלבד המחיר שהם מצליחים לקבל מחברות החשמל עבור החשמל
שהם מספקים. השנה עומד תוקף החוק לפוג ב 31 בדצמבר, ומפעילי הרוח מנהלים מאבק נואש לחידוש הסובסידיה.
הבדיקה
מצאה ששיעור הסובסידיה של הרוח גדול פי 12 (ליחידת אנרגיה מיוצרת) מאשר הסובסידיה
לנפט וגז. (תעשיית הנפט והגז מקבלת שורה של הנחות במס על ההוצאות שיש להם בחיפושי
נפט וגז).הסובסידיה לרוח גדולה פי 6.5 מאשר הסובסידיה שטוענים שהממשלה נותנת
לתחנות כוח גרעיניות.
מלבד הסובסידיה
הכספית הישירה מקבלות תחנות הרוח עזרה מאד גדולה מהמאנדטים. 29 מדינות בארה"ב
(ובהן יותר מ 2/3 מהאוכלוסיה) מחייבות את חברות החשמל לרכוש אחוז מסוים של
"אנרגיה מתחדשת" – שזה, למעשה אנרגיה מרוח. כלומר: תחנות הרוח נהנות
ממצב בו המדינה מחייבת את הצרכנים לרכוש את התוצרת שלהם (אנרגיה רוחנית), בשיטת "יעלה כמה שיעלה".
הסובסידיה
השלישית היא בבניית קווי ממסר (קוי חשמל). בניית קווי הממסר נעשית על ידי חברות
החשמל, ועלותה, הנאמדת בעשרות מיליארדי דולרים, מוטלת על הצרכנים. חלק גדול מקווי
הממסר משרתים באופן אקסקלוסיבי את תחנות הרוח – כי תחנות הרוח ממוקמות, לרוב,
במקומות נידחים, והם דורשים קווי ממסר ארוכים כדי להתחבר למרכזי הצריכה (הערים).
תעשיית
הרוח טוענת שביטול הסובסידיה הישירה (שאר הסובסידיות, כמו המנדאטים, לא הולכים
להתבטל) יגרום לפיטורים נרחבים, והסובסידיה דרושה לצורך יצירת מקומות עבודה. המחקר
מצא שכול מקום עבודה כזה, בתעשיית הרוח, עולה למשלם המיסים כ 329 אלף דולרים...
(שימו לב שהמשכורת הממוצעת, ברוטו, בארה"ב היא אולי כ 40-50 אלף דולר לשנה).
עוד טענה
היא שאלו "תעשיות ינוקא", הזקוקות לעזרה בצעדיהם הראשונים. גם כן
"ינוקא" – בן 20 ומסרב להתבגר... הייתי קורא לה "תעשייה
אינפנטילית", לא "ינוקא".
באירופה
הסובסידיה היא עוד הרבה יותר גדולה, גם מנדטים, גם קווי ממסר, וגם מחיר מובטח,
גבוה, לכול קוט"ש ( feed
in tariffs ).
הטבה
נוספת היא פטור מעמידה בחוקי שמירת הסביבה וההגנה על מיני חי שבסכנת הכחדה. תחנות
הרוח קוטלות מאות נשרים, עטלפים ועוד עופות מוגנים כול שנה, אבל יש הסכמה
"בשתיקה" שאין מגישים נגדם תביעות משפטיות כמו שמגישים נגד כול בן תמותה
רגיל.
אצלנו,
משרד האנרגיה, וועדה שמינה, עדיין "בודקים" היכן כדאי להקים תחנות רוח
בישראל. הם יכולים לבדוק עוד עשר שנים, זה לא יעזור. ישראל איננה (למזלנו) ארץ
מוכת רוח, וחודשים רבים (בקיץ) אין רוח כמעט בכלל. נקווה שהטבע יצילנו מהמכה
(תחנות הרוח) שהטיפשות האנושית הכתה בארצות אחרות.
ולבסוף:
כולנו יחד: "לו רק ייצרו חשמל...".
יעקב
תגובה 1:
אכן, תעשייה אינפנטילית. ואם מישהו מהקוראים פספס: infantile בא מהמילה infant, קרי פעוט.
הוסף רשומת תגובה