דפים

20 באוקטובר 2012

כלכלה ירוקה נוסח אל גור


חתן פרס נובל לשלום, הלוחם הבלתי נלאה להצלת כדור הארץ, אל גור, איננו פראייר. הוא יודע גם "לעשות לביתו". כשעזב את תפקידו הציבורי האחרון (סגן נשיא ארה"ב) בשנת 2000, אחרי 26 שנה בשרות הציבורי, הוא היה "שווה" כ 2 מיליון דולר. היום הוא שווה כ 100 מיליון דולר. את כול ההון שלו עשה בעסקים "ירוקים". הוא השקיע בתבונה, הבחין לאן רוח האפנה נושבת, ועבד קשה, בתעמולה ובהסברה, למשוך את הרוח והמדיניות לכיוון ירוק.  הוא השקיע בחברות של אנרגיה ירוקה, שרבות מהן זכו לסובסידיות נדיבות מהממשלה האמריקאית, על חשבון הציבור.

"כדור הארץ במצב חרום. איננו יכולים להמתין עוד, אנו חייבים להרתם ולפעול להצלת כדור הארץ. הנה כמה חברות חשובות שפועלות בכיוון הנכון" אמר אל גור בהרצאה משנת 2008, ומנה חברות "ירוקות", שמסתבר שהוא מושקע בחלק גדול מהן. בין 11 החברות שאל גור הזכיר, 9 זכו אח"כ לתימרוץ ממשלתי, לא מעט בהשפעם אל גור, כפי שנראה בהמשך.

כאשר נבחר הנשיא אובמה, ב 2008, הוא אימץ את האידאולוגיה הירוקה, וגם את אידאולוגיית התימרוץ הכלכלי הקיינסיאנית. מתוך מאות המיליארדים שהוצאו על תימרוץ, הוצאו 90 מיליארד דולר (יותר מ 10%) על תימרוץ אנרגיות ירוקות. לגמרה לא במקרה, 2.5 מיליארד דולר מצאו דרכם, בצורת סובסידיות, מענקים וערבות ממשלתית ל 14 חברות שבהן היה אל גור מושקע. חלק מהחברות הירוקות כבר פשטו את הרגל, האחרות בדרך לשם. משלם המיסים הפסיד, ואל גור ? הוא דווקא הרוויח, כפי שנראה.
לא רק ארה"ב, גם סין נסחפה במגמה האופנתית, ונכנסה לבועה ענקים של כושר ייצור עודף של פאנלים סולאריים. כעת מרחפת מעליהם האיום בהתמוטטות כלכלית נרחבת.

בינתיים חלו התפתחויות דווקא בתחום הנפט והגז, טכניקות חדשות פותחו, מרבצים חדשים התגלו, המחירים ירדו. דניאל יירגין מעריך שאפילו בשנת 2030, מקורות האנרגיה העיקריים לא יהיו שונים בהרבה מהמקורות של היום – קרי נפט, גז, פחם. ההשקעות הירוקות לא מניבות תוצאות של ממש, וגם לא את מקומות העבודה המובטחים. כול ג'וב ירוק עלה למשלם המיסים כ 2 מיליון דולר, שזה פי 40 מהשכר השנתי הממוצע של אותו עובד ירוק. מטוב היה להעביר את הכסף לעובדים, בלי החברות הירוקות וה"קפיטליסטים" הירוקים.

אל גור לא הסתפק בפעילותו הכלכלית, שכללה שותפות בקרן השקעות בטכנולוגיות ירוקות, וייעוץ לקרנות השקעות וותיקות, מעמק הסיליקון. הוא גם המשיך באהבתו הראשונה, הפוליטיקה, וגייס תרומות ענק, מחבריו החדשים, המיליארדרים, למען מערכת הבחירות של אבמה ב2008. כאשר אבמה נבחר, הפעיל את השפעתו עליו, נפגש איתו לפני כניסתו לתפקיד, וכיוון אותו בדרך הירוקה הנכונה. באותה הזדמנות הצליח להביא למינויים של רבים ממקורביו לתפקידים בממשלה החדש, ואלה שרתו בתפקידי מפתח בכיוון ואישור התמרוצים הירוקים, שחלק גדול מהם כאמור מצאו את דרכם לחברות הקשורות באל גור ומקורביו. האם יש פה ניחוח של שחיתות? חלילה וחס. הם דואגים רק להצלת כדור הארץ. באמת. שום דבר אחר אפילו לא עולה בדעתם. אל גור עצמו אמר כך.

אל גור בהחלט לא פראייר. הוא לא רק אידאולוג ירוק המשקיע בכול דבר ירוק. הוא הצליח להשקיע במיוחד באותן חברות, שבמקרה זכו לתמרוץ ממשלתי. הוא לא סתם השקיע בהן, אלא, בסוף 2008 ותחילת 2009 (במקרה, עם בחירת אובמה לנשיאות) קנה חבילות גדולות של המניות שלהן. ככה הוא קנה חבילה גדולה של מניות בחברת ג'ונסון קונטרולס, מייצרת של מצברים למכוניות חשמליות. הוא קנה את המניות במחיר של כ 9 דולר למניה. החברה קיבלה מענקים ממשלתיים כדי לבנות בית חרושת חדש לבטריות. בית החרושת הזה עומד כעת ריק, הוא מעולם לא ייצר בטריות. מנהלי החברה הבחינו בבעייתיות של המכוניות החשמליות ונסוגו מתכניתם.  מנייתם קרסה, אבל, אל תדאגו לאל גור, הוא אינו "ירוק-בוק", לא פראייר. הוא מכר את המניות עוד בשנת 2009, לפני המפולת, במחיר בין 21-26 דולר למניה. (כנראה שהאחראים למכירה המוצלחת היו שותפיו, אנשי העסקים המנוסים, ולא אל גור. אבל גם שותפים צריך לדעת לבחור).

המאמר הזה מוקדש כחומר למחשבה לכול שונאי הטייקונים ואוהבי הירוק.

יעקב

2 comments:

אחד אחר אמר/ה...

התנועה הירוקה ברובה לא התנערה מאל גור?
י

יעקב אמר/ה...

לא