דפים

11 באוקטובר 2012

מחירי חשמל ירוק

הנה טבלה של מחירי החשמל באירופה, בחצי השני של שנת 2011.






רואים בבירור שמחירי החשמל בגרמניה ובדנמרק, שתי הארצות הכי "ירוקות" – שנותנות את הסובסידיות הכי גבוהות לחשמל "מתחדש" – גובות את המחיר הכי גבוה מהצרכן, גבוה בסביבות פי 2 מארצות אחרות פחות ירוקות. (המחיר הוא בסנט של אירו לקוט"ש).

המחיר הממוצע בארה"ב הוא בערך 10 סנט (של דולר) לקוט"ש, שהם פחות מ 8 סנט של אירו.
המחיר אצלנו של בערך 50 אג' לקוט"ש הוא כ 10 סנט של אירו, כלומר – בערך כמו המחיר ברומניה.

המחיר הגבוה הזה כבר נגבה, לפני שהחשמל הירוק הגיע לספק חלק משמעותי מהצריכה בארצות אלו, משהו באזור 10% בלבד או פחות (תלוי איך סופרים). המחיר הולך ועולה בהתמדה, ככול שהזמן עובר ומוסיפים מתקנים "ירוקים" מסובסדים.

צריך גם לציין שעד כה לא הושגו הפחתות בפליטות פד"ח, כמעט בכלל. כול ההפחתות שהם טוענים שהשיגו הם תרגילים חשבוניים (משחק בנדמה לי) וגם – עקב המשבר הכלכלי וסגירת בתי חרושת (שעברו לארצות אחרות וממשיכות שם לפלוט במלוא הקיטור). כול הוצאה הייתה, בינתיים, לשוא.

יעקב


תוספת: בגרמניה משלמים ליצרני אנרגיה מתחדשת (רוח ושמש) מחיר מסובסד, גבוה, קבוע בחוק, למשך 20 שנה – feed in tariffs. חברות חשמל חייבות לקנות את כול החשמל ה"מתחדש" שמיוצר, ולשלם ליצרן את המחיר הקבוע בחוק. לצורך כך גובות החברות היטל מהצרכנים – "היטל ירוק". ההיטל הירוק היה 3.6 סנט של אירו לקוט"ש ( כ 18 אג), בשנת 2012. לקראת השנה הבאה עשו החברות תחשיב חדש, לפי כמויות האנרגיה הירוקה שתסופק, והעלו את ההיטל ב 47% ל 5.3 סנט (26.5 אג'). ההיטל הזה ילך ויגדל בשנים הבאות.


6 תגובות:

איל אמר/ה...

יעקב, תקן את הכותרת. נראה ל שצ"ל מחירי חשמל "ירוק".

גרי אמר/ה...

החשמל עולה לנו 13 סנט אירו ולא 10 סנט אירו (63.07 אגורות לקוט"ש + כ-2 אגורות לקוט"ש תשלום קבוע).

uriapel אמר/ה...

הפוך גוטה - זה לא שהמחירים גבוהים בכדי לממן אנרגיה ירוקה (כך למשל אתם ציינתם שההיטל הירוק בגרמניה הוא פחות מ4 סנט כלומר גם ללא היטל זה המחיר שם יהיה גבוה). המתאם בין האנרגיה הירוקה והמחירים הגבוהים נובע יותר מההבנה של הצורך בהתייעלות אנרגטית באותן מדינות שמבינות שיש צורך ביזור ייצור האנרגיה. בגרמניה ודנמרק התשלום עבור חשמל הוא דיפרנציאלי (שעות, עונות ואיזורים) ופרוגרסיבי (כמות). בישראל ובאנגליה המדינה מסבסדת את החשמל על ידי חוב זול מאוד, קרקעות ועוד.
הגרף בודק נתונים חלקיים מאוד של
זה מדובר על נתונים של תשלום עבור הצריכה הפרטית בבתים מסויימים שצורכים כמות מסויימת. זו היא רק חלק מהצריכה. בישראל למשל, המחיר ההמוצע הוא לא 13 סנט כפי שגרי כתב אל הרבה יותר שכן בתעשייה, בחקלאות ובמוסדות משלמים סכומים גבוהים בהרבה. לי יש נגריה שפועלת בעיקר בשעות היום (כמו רוב הנגריות בעולם) רוב השנה אני משלם בערך כמו בדנמרק, כמעט 30 יורוסנט. אני מממן את היעדר החשמל הסולארי ואת החגיגה של בניית תחנות כח לצורך ייצור חשמל בשעות השיא. אם המבנה היה שלי הייתי מתקין מערכת סולארית ומכסה את ההשקעה בתוך 5-6 שנים ללא שום סובסידיה וללא קשר לעובדה שהמחירים יעלו.

יעקב אמר/ה...

נכון הוא שמבנה המחירים הוא מסובך, וכול מדינה יש לה את השגעונות שלה. יחד עם זאת אנו מדברים על המחיר למשקי בית (לא לתעשייה). ייתכן ובמדינות מסוימות המחיר לתעשייה הוא יותר גבוה, וייתכן באחרות הוא יותר נמוך. בכול אופן - במדינות הכי ירוקות החשמל הוא הכי יקר, וזה לא במקרה.

באשר לפאנלים סולאריים - אדרבא - תתקין פאנלים סולאריים, גם אם המבנה לא שלך. תחסוך כסף. ואם תצטרך לעבור למקום אחר - תוכל לקחת את הפאנלים איתך.

אלא שהכול אשלייה, אתה לא תחסוך כסף. זה הניחוש שלי. אבל, אם אתה חושב שתחסוך - לך על זה. כמובן - אחרי שתעשה תחשיב טוב, טוב, ותבדוק את העסק מכול הצדדים.
למשל - אני מנחש שגם אם תכסה את כול הגג בפאנלים, הם לא יתנו מספיק חשמל כדי להפעיל את כול המכונות שלך. אבל אני לא בדקתי, אני מנחש, ויכול להיות שהניחוש שלי לא נכון.

גרי אמר/ה...

uriapel,

הכנסות חברת החשמל ממכירת חשמל ב-2011: 24.273 מיליארד ש"ח ממכירת 53.062 מיליארד קוט"ש, קרי מחיר ממוצע לקוט"ש: 45.75 אגורות. רוצה להסביר למה אתה חושב שאתה מממן את "משקי הבית" כאשר משקי הבית משלמים סכום שהוא למעשה גבוה יותר מההכנסה הממוצעת פר קוט"ש?

יעקב אמר/ה...

לאחר עיון בחשבון החשמל האחרון שלי אני יכול לדווח שמחיר הקוט"ש לשימוש ביתי הוא 50.83 אג לפני מע"מ, וכ 59.5 אג' אחרי מע"מ, לזה נוסף "תשלום קבוע" - ס"ה 61.1 אג בערך.

ל uriapel - מהסכום הנ"ל, אתה, כבעל עסק, מקזז את המע"מ. (אני לא).

מחיר החשמל אצלנו זול כי הוא אינו ריאלי. חברת החשמל מפסידה כסף, או אינה מרוויחה את הנחוץ כדי לממן תחנות כוח חדשות, והיא מממנת את החסר על ידי מכירת אג"חים, וזו אינה דרך ברת קיימא, שיכולה להימשך לאורך זמן.