בעיית התפצלות (divergence).

סטיב מקאינטייר מצביע כבר זמן ממושך על בעיית ההתפצלות (או סטיה או divergence ) של נתוני הפרוקסי, האמורים ללמד אותנו על הטמפרטורות בעבר הרחוק, לפני שהיו טרמומטרים. הבעיה היא חוסר התאמה (התפצלות) בין נתוני הפרוקסיס למדידות.

חוקרי אקלים העבר טוענים שניתן ללמוד על טמפרטורות בעבר הרחוק על פי תופעות שונות (פרוקסיס) כמו רוחב טבעות הגידול השנתיות בעצים מסוימים או עובי של חומרים אחדים בשכבות המשקעים השנתיות בקדחים בקרקעית האגמים או האוקיינוסים. קשה מאד לדעת אם אכן הפרוקסיס מצביעים על הטמפרטורה בעבר או לא. מה שכן ניתן לעשות הוא להשוות את הנתונים של הפרוקסיס למדידות הטמפרטורה הממשיות (באמצעות מדי-חום) בתקופה שיש חפיפה בין שניהם – דהיינו – בערך מ 1850 עד היום. במילים אחרות: האם העלייה המשמעותית בטמפרטורות במאה ה 20 (אם הייתה... לפי טרמומטרים...) מתבטאת באמת בטבעות רחבות יותר בעצים או שכבות עבות יותר במשקעים של הפרוקסיס, בתקופה זו. הבעיה היא שהתשובה היא: לא. יש סטייה, התפצלות, divergence , מדי החום מראים דבר אחד (עליה), הפרוקסיס מראים דבר הפוך (ירידה).

כיצד מטפלים (מסבירים) מדעני אקלים חממיסטים בעובדה זו? הם מתעלמים ממנה. הם ממציאים כול מיני "טריקים מתוחכמים" (ציטוט מפיל ג'ונס) כדי להעלים את הבעיה כמו הטריק המפורסם "החבא את הירידה". הם מנסים להעלים עובדות שאינן תואמות את האידאולוגיה החממיסטית שלהם ואינן מקדמות את ההפחדה הקדושה.

הנה, לדוגמה, ממצאים משני אתרים שהיו בין 57 האתרים שממצאיהם נכללו במחקר האחרון של OCEAN2K . הגרפים לקוחים ממאמר שפרסם לדוק (חוקר חממיסט, אחד מחוקרי OCEAN2k) במאמר קודם, משנת 2010.

רואים בבירור מגמת ירידה מובהקת באינדיקציות של הפרוקסים – בתקופה 1900-2000, בה הטרמומטרים מראים (לדברי החממיסטים) מגמה ברורה הפוכה - של עלייה בטמפרטורות.

המחקר האחרון של OCEAN2K בדק 57 סדרות של נתונים ( מ 57 אתרים שונים, באוקיינוסים, בעולם). בתוך 57 אלה, היו 21 סדרות שבהן יש נתונים ברזולוציה גבוהה – דהיינו כול 25 שנה, וגם יש בהן נתונים רבים (20-40 נתונים) לתקופה של המאה ה 20 (או השנים 1850-2000 בהן יש גם נתוני מדידות טרמומטרים). הנה הגרף המתאר את הנתונים, על פי הנתונים במחקר K2O:

  

הקו האדום מראה את הנתונים של 21 סדרות הפרוקסי בעלות הרזולוציה של 25 שנה והנתונים עד המאה ה 20. הקו הוורוד מתאר את כול 57 הסדרות, מקובצות לקבוצות של 200 שנה, כפי שמופיע במחקר. הקו השחור בקצה הימני מתאר את הטמפרטורות של פני הים, כפי שנמדדו בטרמומטרים. רואים בבירור שבעוד הטרמומטרים מראים עלייה חדה בטמפרטורות במאה ה 20, הפרוקסיס מראים רק המשך של הירידה, ושום עלייה. זוהי בעיית הסטייה, ההתפצלות, ה divergence. את הבעיה הזו "מעלימים" החוקרים במאמר – הם לא מזכירים אותה בשום מילה, למרות שהיא משתקפת היטב בנתונים שהם עצמם מפרסמים. אין להם מה להגיד...

הבעיה של הפיצול, סטייה או חוסר ההתאמה בין נתוני הפרוקסי ונתוני המדידות (בתקופת החפיפה – 1850-2000) היא בעיה מהותית. או שהטענה שהפרוקסיס מצביעים על הטמפרטורות של העבר אינה נכונה, או שהגרפים המקובלים, המראים את מדידות הטמפרטורות באוקיינוסים, אינם נכונים (בהחלט אפשרי), או שיש הסבר אחר לתופעה. ההסבר אינו ידוע, ודרוש מחקר רב ומעמיק כדי לגלות את התשובות.

מדע תקין, נורמלי, מחייב להציג את כול הנתונים שקיימים, ואת כול הבעיות או הפרשנויות האפשריות, שנובעות מהנתונים. מה שהמדענים החממיסטים עושים, במקום זה, בעקביות, זה להתעלם (ולהעלים) מהבעיה, ולנסות לטאטא אותה מתחת לשטיח. הם מנסים להציג תמונה (שקרית) כאילו הכול ידוע ומובן, ולקדם את המסר האידאולוגי בדבר ההתחממות הגלובאלית הנוראית.

מה ש"מדענים" חממיסטים עושים זו תעמולה (שקרית) ולא מדע.

יעקב

ההוקי-סטיק החדש-ישן של מרקוט

אחרי אתנחתא של כ שנתיים הופיע בתחילת מרץ עוד מחקר שטותי מסוג ההוקי-סטיק, גם הוא על ידי חוקר צעיר, מרקוט (ושות'), שכמו מיכאל מאן, מנסה לרכוש לעצמו שם ומעמד על ידי משחקים חסרי שחר במספרים, מידה גדושה של יחסי ציבור למען ה"מטרה" והשתלבות באמונות הפסדו-מדעית האופנתיות היום על האסון האקלימי.

בעוד ההוקי-סטיק המופרך של מאן ניסה לשחזר את הטמפרטורות של 2000 השנים האחרונות, עד דיוק של 0.1 מעלה (רעיון אבסורדי על פניו), מנסה מרקוט לשחזר באותה צורה את הטמפרטורות עבור 11 אלף השנים האחרונות, כלומר כול תקופת ההולוקן, התקופה החמה הנוכחית, מאז סיום תקופת הקרח האחרונה. האם מרקוט וקבוצתו הלכו לשטח, קדחו קדחים ואספו נתונים? האם יש במחקרו נתונים חדשים? לא. הם השתמשו בפרוקסיס שאחרים אספו, ניתחו ופרסמו בעבר.  מה שמרקוט עשה: ישב במשרד, אסף 73 פרוקסיס של אחרים, ועשה עליהם הוקוס-פוקוס סטטיסטי, של הינדוס מספרים. בסוף הפיק גרף הוקי-סטיק מרשים (שאיני מעוניין להראות כאן), שהגיע למסקנה אותה הם חיפשו מראש, וידעו שתקנה להם פרסום רב.

אומר מרקוט בהודעה לתקשורת המלווה את פרסום המאמר: "ידענו שהטמפרטורות היום גבוהות יותר מאלו של 2000 השנים האחרונות ["ידענו" אם אתה מאמין להוקי-סטיק המפוברק של מיכאל מאן]. עכשיו אנו יודעים שהן גבוהות יותר מאשר רוב הטמפרטורות ב 11 אלף השנים האחרונות". (הדגשה שלי). "מה שמדאיג" ממשיכה ההודעה לעיתונות, "הוא שעל פי התחזיות אנו נגיע בסוף המאה לטמפרטורות יותר גבוהות מאשר נראו אי פעם ב 11 אלף שנה". כלומר: מה שמדאיג זה לא קשור למה שהמחקר הזה "גילה" אלא למה שהיינו מודאגים ממנו גם כך, כול הזמן. (כלומר אם אתה מאמין לתחזיות ההתחממות לעתיד). אבל ה"מחקר" הזה זו הזדמנות טובה לחזור על המנטרה המפחידה.

הניו יורק טיימס ניצל את ההזדמנות לכותרת משלו: "הטמפרטורות היום יותר חמות מאשר אי פעם ב 4000 שנה!" [ההוקי סטיק של מאן "הוכיח" עד כה "רק" "הכי חמות ב 2000 שנה".]

התמונה למעלה היא אולי התמונה העיקרית במחקר (ואין בה שום חידוש). אנו רואים שהם טוענים שהייתה טמפרטורה גבוה בכ 0.5 מעלה בשנים בין 4000 ל 10,000 לפני היום. אשרי מי שמאמין שניתן לשחזר באמצעות הינדוס מספרים את הטמפרטורות לפני 10,000 שנה בדיוק של עשיריות של מעלה. אני לא מאמין בשטויות אלה. אלה משחקים במספרים שאין להם שום משמעות ממשית.

באשר לעלייה התלולה של הטמפרטורות בימינו – טענה זו אינה מבוססת על שום ממצא מהמאמר והפרוקסיס שלו – הם עצמם מודים שהחלק של המאה ה 20 בשחזור שלהם אינו מבוסס:

20th century portion of our paleotemperature stack is not statistically robust, cannot be considered representative of global temperature changes, and therefore is not the basis of any of our conclusions.

 העלייה ה"מפחידה" של המאה ה 20, שזכתה למקום מרכזי בהודעה לעיתונות,  היא פשוט הדבקה של הטמפרטורות הידועות לגרף של המחקר, ואינה קשורה כלל למחקר. הם תפשו טרמפ על המחקר כדי לחזור על ההפחדות הרגילות. עוד הם טוענים שקצב עליית הטמפרטורות בימינו (העלייה המהירה במאה ה 20) היא חסרת תקדים, אבל גם זה לא ניתן לבסס על המחקר שלהם כי הוא מכיל נתונים רק ברזולוציה של כ 300-400 שנה ואי אפ/שר לראות בו שינויים במסגרות זמן יותר קטנות.

דבר אחד אולי כן ניתן ללמוד מהמחקר: שהיו (אולי) תקופות בהולוקן שבהן הטמפרטורות היו גבוהות מהיום, ולמרות זאת לא התרחש שום תהליך feedback  מואץ, ולא קרה שום אסון, כלומר – אחרי ההתחממות של תחילת ההולוקן התרחשה התקררות עקבית וארוכה (יותר נכון – כמה תנודות של התחממות-התקררות).

הרבה שגיאות נמצאו במחקר, הרבה ביקורת נמתחה עליו, וגם "הסברים" (לא מספיקים) הוצעו על ידי המחברים. אין טעם לעבור בפירוט על הצד הטכני, אם הרעיון הבסיסי של המחקר (שניתן לשחזר טמפרטורות בדיוק של 0.1 מעלה) הוא אבסורדי. בכול אופן – אני מביא קישוריות לביקורת ולדעות בנושא. הנה הבקרות של סטיב-מקינטייר, קטע 1, קטע 2, קטע 3, קטע 4, קטע 5, קטע 6, קטע 7.

הנה התשובות הדלילות של מרקוט באתר החממיסטי RC . הנה כתבות על הנושא של אנדי רבקין בבלוג של ניו יורק טיימס (קישוריות רבות לתגובות נוספות – שם). ד"ר רוג'ר פילקה מאשים את מרקוט בהתנהגות בלתי מדעית, בגלל שההודעות לעיתונות שהוא פרסם יחד עם ה NSF  (national science foundation  - שמימנו את המחקר) דוחפת טענות שאינן מתיישבות עם המחקר עצמו.

ניכר כאן מאמץ של גופים ואנשים לדחוף את האידאולוגיה המפחידה שלהם תחת מסווה של מדע, בצורות ממש אבסורדיות. המדע מקולקל.

יעקב

מחקר חדש: אין ממש בהוקי סטיק.

בימים אלה התקבל לפירסום מחקר חדש בנושא ההוקי-סטיק (הטענה שהעשור האחרון הוא החם ביותר ב 1000 השנים האחרנונות). המחקר נעשה על ידי שני מתמטיקאים-סטטיסטיקאים, מקשיין וויינר (M&W2010 ), ויפורסם בבטאון לסטטיסטיקה שימושית. החוקרים אינם חוקרי אקלים והם אינם מתייחסים לטיבם או אופיים של נתוני הפרוקסי ששימשו במחקרי ההוקי-סטיק. הם מקבלים נתונים אלה ונתוני הטמפרטורה המדודה כנתון, ובודקים רק את שיטות הניתוח הסטטיסטיות של נתונים אלה. כזכור, מחקרי ההוקי-סטיק משתמשים בשיטות שונות של ניתוח סטטיסטי כדי להסיק מסקנותיהם, כלומר הניתוח הסטטיסטי (הנושא של מחקר זה) הוא הדבר שעומד בבסיס טענת ההוקי סטיק – ולכן המחקר הזה מעניין.

המחברים אינם מנסים לשחזר את שיטות החישוב של מיכאל מאן וחבריו (מחברי ההוקי-סטיק המקורי). הם לוקחים את אותם הנתונים ומנסים לנתח אותם בשיטות אחרות.

המסקנות שלהם ברורות. אין ממש בהוקי סטיק – כלומר – הנתונים אינם מצדיקים את המסקנה. הם כותבים בתקציר שלהם: (קישור זה לאתר של WUWT – המביא קישוריות רבות לאתרים נוספים ובהם ביקורות אוהדות ושליליות למאמר זה).

"אנו מצאנו שהפרוקסיס אינם מנבאים (או מבטאים) את הטמפרטורה בצורה משמעותית יותר טוב מאשר סדרה מקרית של מספרים שאינה קשורה לטמפרטורות... הפרוקסיס לא הצליחו לנבא את העליה המשמעותית בטמפרטורות בשנות ה 1990 ... דבר המטיל ספק ביכולתם להבחין בתופעות דומות שאולי התרחשו לפני מספר מאות שנים." עוד הם כותבים: "התוצאות מראות ש 93 הסדרות של הנתונים (פרוקסיס) שמהווים את הסט של נתונים ל 1000 שנה אחורה, חסרים את היכולת להבחין בגידול ניכר בטמפרטורות (אם היה)".

"יתרה מזו: לחות מחצית מנתוני הטמפרטורות (מאז 1850) מזוהמים על ידי השפעות אנושיות, דבר המטיל ספק בכול האמינות של המחקר הפלאו-קלימטולוגי" – זאת בשל השיטה הבסיסית בה מנסים להסיק (בשיטות סטטיסטיות) על הקשר בין הפרוקסיס לטמפרטורה על פי התקופה (הקצרה) בו נתוני הפרוקסיס והטמפרטורה חופפים (מאז 1850) – ואח"כ להפעיל חישוב לאחור לגבי שנים מרוחקות יותר, עד 1000-1300 שנה לאחור.

"מדעני האקלים טעו בהרבה (כלפי מטה) בהערכת מרווחי השגיאה והאי ודאות ולכן גילו בטחון או אמונה רבה מדי במודלים הסטטיסטיים שלהם".

במילים שלי ובקיצור נמרץ אומר מחקר זה (אחרי חישובים רבים ומתוחכמים) מה שכול אדם רגיל יכול להגיד לאחר עיון של 30 שניות בגרף ההוקי סטיק: הטענה שאנו יכולים לדעת בדיוק של עשיריות מעלות, מה היו הטמפרטורות לפני 1000 שנה היא אבסורדית לחלוטין.

למי שמתעניים – אני ממליץ על ביקורת זו של אדוארד זוריטה, מדען אקלים מגרמניה. כדאי לקרוא גם את הקומנטס שם. מה שמעניין שם הוא שיותר ויותר מדענים, לאו דווקא מהספקנים, מתחילים להסתייג ממחקר ההוקי-סטיק של מאן.

יעקב

החממיסטים מודים: ההוקי סטיק שגוי.

כתבנו רבות על מחקרי ההוקי-סטיק, שהם שגויים ובלתי מדעיים בעליל, אפילו שערורייתיים, וכול מטרתם תעמולתית – להפחיד אותנו בהפחדות אקלימיות לפי צוו האופנה, באמצעות פסיאודו מדע. (מטרה משנית: לבנות את הקריירה האישית של המחברים).

ההוקי-סטיק הראשון פורסם על ידי מייקל מאן, ב 1998, ונועד להראות שכביכול שההתחממות בסוף המאה ה 20 הייתה גדולה ומהירה בהרבה מכול עלייה אחרת ב 1000 או 2000 השנים האחרונות. כאשר נמצאו ליקויים חמורים בשיטות החישוב והשרטוט של מאן, נחלצו לעזרתו עדת המדענים החממיסטים ( ה team ) והחלו לפרסם, בראשית שנות האלפיים, סדרה ארוכה של מחקרי הוקי-סטיק, כדי להראות שהטענה על עלייה יוצאת דופן בטמפרטורות מבוססת על ממצאים רבים ולא רק על מחקר אחד של מאן. מיותר לציין שכולם היו פגומים ומקולקלים באותה מידה.

אחד המומחים הראשיים בתחום הפלאו-קלימטולוגיה הוא ד"ר קית' בריפא, מאונ' מזרח אנגליה, מעוז החממיסטים. הוא פרסם מאמרי הוקי סטיק בשנים 2002 ו 2008, והיה גם עורך ראשי של הפרק הזה בדוח ה IPCC. סטיב-מקאינטייר בדק את המחקרים ההם של בריפא וטען שהם פגומים בגלל שימוש סלקטיבי בנתונים.

כעת  פרסמו בריפא ושות' (חתומים עליו כול מי ומי בתחום זה) מחקר חדש, המכונה "בריפא 2013" הטוען שהוא נותן תמונה יותר כוללת ומדויקת ומעודכנת של המצב. הנה המסקנות בציור אחד:

המסקנה בולטת לעין, בציור. אין הוקי סטיק! אין התחממות יוצאת דופן במאה ה 20. אין בטמפרטורות של המאה ה 20 שום דבר יוצא דופן. כול מחקרי ההוקי-סטיק הקודמים היו שגויים, בדיוק באותה נקודה שמשמשת כבר 15 שנה כספינת הדגל במסע התעמולה החממיסטי.

הם כמובן לא מודים בכך במפורש. הם כותבים בסיכום "ההתחממות בזמן האחרון, באזור יאמאל היא חסרת תקדים ב 2000 השנים האחרונות" אבל הגרף שלמעלה אומר אחרת. כלומר: משפט הסיכום שלהם נועד להטעות, היות והוא לא תואם את ממצאי המחקר עצמו.

סטיב מקאינטייר כבר העביר ביקורת, בזמנו, ב 2009 וב 2012 על מחקריו של בריפא, וכתב כבר אז שלו נכללו כול הנתונים, הגרפים היו נראים אחרת. החממיסטים דחו אז את הביקורת בתוקף ובבוז, וגם היום טורחים להסביר במאמר ארוך, מדוע הביקורת של אז לא הייתה נכונה. הצרה היא, שהיא כן נכונה. במחקר החדש, 2013, הגרפים של בריפא ושות' נראים בדיוק כמו שטען מקאינטייר ב 2009 ו 2012 שהם צריכים להיראות (על פי הנתונים) – כלומר ללא הוקי סטיק, ללא התחממות יוצאת דופן במאה ה 20.

בציור הזה רואים בבירור שהגרף של בריפא 2013 (קו כחול) תואם בדיוק רב למדי את הגרפים של מקאינטייר (CA) מ 2009 ו 2011 (ירוק ואדום).

ראו למטה גרף נוסף, הפעם מאתר RC (של המדענים החממיסטים) המתאר את ההבדלים בין הממצאים של בריפא בשנת 2000, 2008 ו 2013.

 גם כאן רואים בבירור שהמחקרים של 2000 (צהוב)  ו 2008 (אדום) היו גבוהים מדי, והמחקר האחרון, של 2013, קו אפור, הוא הנכון, והוא נמוך במידה רבה משני קודמיו. הם עצמם אומרים שהמחקר החדש הזה מייצג ידע יותר מדויק ומקיף, ולכן, מבטל את קודמיו.

כלומר: הם לקחו לתשומת ליבם את הביקורת של מקאינטייר (למרות שלא מודים בכך) ונמנעו, הפעם, לפחות חלקית, מלהתעלם מנתונים לא נוחים (להם), וכללו יותר מהנתונים שבידיהם בחישוב.

דרך אגב: הנתונים היו בידיהם – רובם אפילו לפני שנת 2000, והשאר בטח לפני 2004-5. הם סירבו לפרסמם, או לאפשר למדענים אחרים לבדוק את הנתונים, בטענה שיש להם זכות לעכב את פרסום הנתונים שאספו עד שינתחו אותם כראוי ויפרסמו את המחקר שלהם. הם התעכבו עם המחקר 8 שנים, בינתיים פרסמו מחקרי ההוקי סטיק שגויים שעשו את עבודת התעמולה שהם רצו. הנתונים הנכונים, שמפריכים את ההוקי סטיק,  שכבו במגירות שלהם, כשלאיש אין יכולת לבדוק אותם.

בנוסף לכך, בריפא, במחקר החדש, פוסל אחת השיטות העיקריות שעליהן התבסס ההוקי סטיק של מאן. הוא אומר שעובי הטבעות של עצים בעלי עיוות רדיאלי אינו מייצג נכון את קצב גידול העץ, ולכן אסור להשתמש בהם בתור פרוקסיס. זו אחת הטענות שמקאינטייר טען כול העת נגד המחקר של מאן – שימוש בעצים מעוותים הוא אחת הסיבות לצורת ההוקי-סטיק, והוא לא משקף תמונה אמיתית.  ה team של החממיסטים (כולל בריפא) דחו, בזמנו,  מכול וכול, ובבוז, את הביקורת של מקאינטייר והתייצבו כחומה בצורה כדי להצדיק את מאן. כעת מודה בריפא (בלי להזכיר את השיטות של מאן, והשגיאות שהוא עצמו עשה במחקרים קודמים, ותוך שימוש בטרמינולוגיה שונה), שהשימוש בעצים מסוג זה פסול. הם ידעו כול הזמן שהמחקר של מאן פסול, בכול זאת התייצבו כולם בכול וועדות הבדיקה וכול הפורומים להגן עליו ולחזקו, כי הוא שירת את המטרה הקדושה של הפחדה. גם עכשיו, הם אינם מודים בפה מלא בשגיאה זו ומנסים להמשיך בטשטוש על ידי ניסוחים פתלתלים. אבל – המספרים ברורים.

שורה תחתונה: הקונצנזוס החדש הוא שההוקי סטיק שגוי, והמדע מקולקל, כמו שהיה תמיד, כמו שהספקנים אמרו כול הזמן.

יעקב

 

ה"טריקים" נמשכים.

פרק 6 ב דוח הרביעי של ה IPCC עוסק בנושא שחזורי טמפרטורות מהעבר באמצעות פרוקסיס, דהיינו – במחקר הפגום והמפוברק של מיכאל מאן, שניסה להוכיח שהשנים האחרונות במאה ה 20 הן הכי חמות "ב 2000 שנה". הפגמים היסודיים של המחקר הנ"ל נחשפו המאמר של מקאינטייר-מקקיטריק משנת 2005, ועל ידי שתי וועדות בדיקה חיצוניות ב 2006, אבל ה IPCC פרסם ב 2007 את המסקנות של מאן, והתעלם לחלוטין מהביקורת והפגמים שהתגלו.

קית בריפה, מאונ' מזרח אנגליה (הידועה לשמצה) היה העורך הראשי של הפרק הנ"ל, והוא היה חייב, לפי נוהלי ה IPCC להתייחס לביקורת של המבקרים הרשומים, ביניהם מקאינטייר. בריפה התעלם מהביקורת. לעומת זאת הוא התייעץ עם חברו וואל, גם כן מאונ' מזרח אנגליה, שלא היה רשום כמבקר מוכר של הדו"ח, ושינה את נוסח הטיוטה של פרק 6 בצורה שדוחה לחלוטין את הביקורת על מחקרו של מאן, ומקבלת מסקנותיו הפגומות ללא עוררין.

המהלך הזה, של שינוי הנוסח (הפגום מלכתחילה) של טיוטת פרק 6, היה מנוגד לנוהלי ה IPCC. המהלך התגלה בא-מיילים של קליימטגייט, בהם מופיעה הפניה של בריפה אל וואל עם בקשה של התייחסות, ותשובתו של וואל. לתשובה של ואל היה נספח, בו הוא מפרט את הניסוח שהוא מציע, ניסוח שכנראה אומץ והוכנס (בניגוד לנהלים) לדוח הסופי. הנספח של וואל לא נחשף במסמכי הקליימטגייט, ומקאינטייר פנה לאונ' מזרח אנגליה בבקשה שיפרסמו את הנספח, על פי כללי ה IPCC המחייב שקיפות מלאה. הם סירבו. הם סירבו גם לבקשה רשמית לפי חוק חופש האינפורמציה.

כאשר תחקירנים של ערוץ 4 בבריטניה שאלו את אונ' מזרח אנגליה על הנושא, היא ענתה תשובה מתחמקת ושקרית, וערוץ 4 ירד מהנושא בגלל פחד מפני חוקי הדיבה החמורים באנגליה.

וועדות החקירה השונות (כולל של הפרלמנט הבריטי) מתעלמות מנושא זה ורבים אחרים. מטרתם אינה ליבון וחשיפת הבעיות אלא טיוח ההתנהגות השערורייתית והבלתי מדעית של אונ' מזרח אנגליה, וחבורת המדענים החממיסטים שלה.

שערוריית הזיופים, הטיוחים, הסתרות המידע, וקלקולי המדע נמשכת. כולם קיוו וקראו לניקוי אורוות, תיקון השגיאות, הגברת השקיפות, שיפור ההליכים. לא דובים ולא יער. מדע האקלים ממשיך להתנהל כדרכו מימים ימימה. שום שיפור לא נראה באופק, שיפור שחייב להתחיל בהודאה וחשיפה של שגיאות העבר.

יעקב   

האופי התעמולתי של מחקרי ההוקי סטיק.

מאז 1998 מתפרסמים כול הזמן סוג של מחקרים שנקראים "מחקרי הוקי-סטיק". מחקרים אלה מטרתם היא להוכיח שההתחממות הנוכחית (בסוף המאה ה 20) הינה חסרת תקדים ב X  שנים (500, 1000, 2000 או 11000 שנה). מטרת משנה היא לחזק אחד את השני מול הביקורת שנמתחם נגדם.

המחקרים האלה הם פסאודו-מדעיים, הם לא מדעיים – כלומר הם "כאילו" מדע למרות שהם מתפרסמים בירחונים מדעיים יוקרתיים, לאחר ביקורת עמיתים (כלומר ביקורת חברים). המדע אמיתי אין לו "מטרה" אלא לגלות מה קורה באמת בטבע, ולהסביר את התופעות הנצפות. מחקרי ההוקי סטיק  יש להם מטרה ברורה – והיא לבסס ולחזק את ההשערה החממיסטית. כדי לעשות זאת משתמשים ה"חוקרים" בשיטות בלתי מדעיות בעליל, שיטות פסולות. הירחונים המדעיים והמבקרים העמיתים – במקום לסנן ולפסול את ההתנהלות הבלתי מדעית – מעודדים אותה כי הם שותפים לאותה ,מטרה" חממיסטית-אידאולוגית. בקיצור – הם מאשרים ומפרסמים את המאמרים כי התוצאות מוצאות חן בעיניהם, בלי להקפיד ולבדוק את הבסיס המדעי.

אחת השיטות הפסולות היא שימוש סלקטיבי בנתונים. מחקרי ה"מולטי פרוקסי" אוספים הרבה נתוני פרוקסי שונים ומשלבים אותם בניתוח סטטיסטי ביחד כדי להשיג תוצאה סופית אחת. השיטה המדעית התקינה מחייבת לשלב בניתוח את כול הפרוקסיס שיש, כול הנתונים שנאספו ושקיימים. זה לא מה שהחוקרים עושים – הם משלבים במחקר רק את הפרוקסיס (הנתונים) שמשרתים את המטרה שלהם, את המסקנה הידועה מראש שהם רוצים להוכיח. אלה שלא משרתים את המטרה – מתעלמים מהם.

לדוגמה: מחקר הפרוקסיס האחרון של של טינגלי והויברס, שמצא הוקי סטיק בניתוח הטמפרטורות של כדור הארץ הצפוני. , בתמונה מעל רואים שני פרוקסיס שונים.  העליון הוא קדח בקרחון במקום שנקרא וינדי דום המראה ערכים עולים, או גבוהים במאה ה 20 – כלומר – מראה "מה שצריך". הוא נכלל בהוקי-סטיק של טינגלי. הפרוקסי התחתון הוא גם כן קידוח בקרח, ממקום אחר באזור הארקטי, מקום שנקרא הר לוגן. הוא מראה דווקא ירידה במאה ה 19-20. הוא לא נכלל המחקר זה. למה לא נכלל? כי הוא לא מראה את התמונה ה"נכונה", כלומר – מה שהם רוצים להראות.

הם טוענים שהנתונים של הר לוגן "לא מתאימים" כי הם משקפים יותר את המשקעים מאשר את הטמפרטורה. איך יודעים זאת? לא יודעים –  סתם אומרים. העניין הוא שלגבי שני המקומות, גם וינדי דום וגם הר לוגן (וכול האחרים) אנו לא יודעים באיזו מידה הם משקפים טמפרטורות ובאיזו מידה משקעים. אנו גם לא יודעים אם המשקעים גרמו לעלייה באינדקס ה d18O (איזוטופ של חמצן) או לירידה, כלומר אם היו הרבה משקעים או מעט. אפילו יש אי וודאות בשאלה אם עלייה באינדקס מעידה על טמפרטורה גבוהה או נמוכה. בגלל כול הגורמים הלא ידועים – ערכם של מחקרי הפרוקסי ביחס לטמפרטורה הוא מוטל בספק גדול מלכתחילה.

אבל –הבחירה הסלקטיבית בנתונים היא פסולה מכול וכול. לא יכולים להשתמש בסדרה אחת כי היא משרתת את ה"מטרה" ולפסול את השנייה כי היא לא משרתת. זה לא מדע. זו הונאה.

הערה: יש במחקר של טינגלי שגיאות נוספות, ויש גם שיטות מפוקפות אחרות לקידום ה"מטרה" במחקרים כאלה – פה התעכבתי רק על התופעה של שימוש סלקטיבי בנתונים.

הנה קישור לקטעים הרבים שכתבתי בעבר על ההונאה של ההוקי-סטיק. מעל לכול ניצבת העובדה שהטענה שאנו מסוגלים לדעת את הטמפרטורות של העבר עד דיוק של עשיריות המעלה היא לחלוטין אבסורדית. (זו הטענה של כול מחקרי ההוקי-סטיק).

יעקב

"ההוקי סטיק לא אמין" – גאווין שמיט.

ד"ר גאווין שמיט, עוזרו של ד"ר האנסן ב GISS והעורך של הבלוג realclimate של המדענים האמיתיים (או – הצוות) הודה ששחזורי הטמפרטורות מעבר ל 500 שנה אחורה (לפני שנת 1500 ) אינם "מיומנים" (not "skillful" ). ההודאה הנדירה זו ניתנה בהיסח הדעת, בתגובה להערה בבלוג שלו, בפוסט בו הם (הוא וטמינו) ניסו להגן על ההוקי סטיק. כמובן הודאה זו מרוקנת את ההוקי סטיק ("חם יותר מאשר ב 1300 שנה האחרונות") מתוכנו.

מדוע זה נדיר? כי למדעני הצוות מדיניות ברורה וחד משמעית לא להודות לעולם בשום שגיאה, תהא טריוויאלית ככול שתהא, ובייחוד לא להודות בשגיאות שעליהם מצביעים "בלוגרים" (קרי: האויב המושבע מקאינטייר). כי הרי הם מדענים אמיתיים, ומדענים אמיתיים לא עושים שגיאות. (הם דומים מבחינה זו לאפיפיור, כידוע – על האפיפיור שורה רוח הקודש ובזכותה הוא חסין מפני שגיאות - infallible). זאת גם הסיבה להתעקשותם לדבוק בהוקי סטיק ולהצדיקו עד הסוף, הרבה אחרי שרוב האנשים כבר הבינו שאין בו ממש. (כולל ד"ר פיל ג'ונס, שהודה, ברגע נדיר של כנות, שאין אפשרות לעשות שחזורים מדויקים של טמפרטורות העבר).

אז במה הודה גאווין ? הסיפור הוא כזה:

מחקרי ההוקי סטיק מבוססים לרוב על "מולטי-פרוקסי" – על מספר רב של סדרות נתונים של פרוקסיס – טבעות של עצים או משקעים מאגמים. מסתבר שמרבית הסדרות האלה אינן מראות הוקי סטיק כלל, וההוקי סטיק נוצר ב"זכות" או בגלל  מספר קטן של סדרות. אחת הסדרות האלה היא סידרה של טבעות עצים מעצי אשוח מסוימים (bristlecones ). עצים אלה נוטים לגדל טבעות רחבות כאשר נוצר פצע בקליפת העץ  (מין גידול לשם הגלדה של פצע), והטבעות הרחבות אינן תוצאה של השפעת הטמפרטורות. האקדמיה למדעים של ארה"ב, כאשר חקרה את ההוקי סטיק, קבעה שאין להשתמש בסדרות אלה לצורך שחזורי טמפרטורות העבר. הצוות אמרו: "לא משנה, גם בלי עצי האשוח יש הוקי סטיק".

אז התברר שיש עוד סידרה פגומה – סידרה של עובי שכבות משקעים באגם טילנדר שבפינלנד. לאורך חופי האגם בנו במאה ה 20 גשר ועשו עבודות פיתוח נוספות, והחוקר שהביא את הנתונים משם העיד שהמשקעים במאה ה 20 הם תוצר של פיתוח מלאכותי ולא של תופעות אקלימיות, לכן אין להשתמש בנתונים האלה בקטע של המאה ה 20. הצוות אמרו: "לא משנה, גם בלי טילנדר יש הוקי סטיק".

מה הם עשו: הוציאו את האשוחים מהחישוב – והראו שיש הוקי סטיק (הוא בא מאגם טילנדר). אח"כ הוציאו את טילנדר, אבל החזירו את האשוחים – וראה זה פלא – שוב יש הוקי סטיק. אמר מקאינטייר: "זה לא חוכמה, תוציאו גם את אלה וגם את אלה".

עכשיו מודה גאווין, שאם מוצאים גם את אלה וגם את אלה השחזור "אינו מיומן" כלומר אינו "טוב", במרחק של יותר מ 500 שנה אחורה (כלומר בתקופה הרלוונטית, של החום של ימי הביניים, לפני כ 1000 שנה).

שימו לב: הוא לא הודה שאין הוקי סטיק. בכך קשה לו להודות. הוא הודה רק ש"השחזור לא מיומן". זאת אומרת: כאשר מקבלים הוקי סטיק – השחזור מיומן – עובדה יש הוקי סטיק. כאשר לא מקבלים הוקי סטיק – זו לא הוכחה שאין הוקי-סטיק, זו רק הוכחה שהשחזור לא מיומן. ההוקי סטיק קיים בראש שלו, והוא לא נתון לוויכוח, לא חשוב מה מראים או לא מראים הנתונים.

ברוכים הבאים למדעי האקלים האמיתיים.

(עוד על ההוקי סטיק בפרקים הבאים)

יעקב

ההוקי סטיק השבור של אוסטרליה.

קבוצה של חוקרים מאוסטרליה בראשות יואלה גרגיס פרסמה מחקר הוקי סטיק המראה, כרגיל, התחממות יוצאת דופן בסוף המאה ה 20. המחקר התקבל לפרסום בירחון ז'ורנל אוף קליימט, לאחר שעבר תהליך ביקורת עמיתים שגרתי, והתפרסם ברשת, לפני פרסומו בגרסה המודפסת של הירחון.

הוא מיד זכה לכותרות ענק בכול כלי התקשורת: "התחממות חסרת תקדים באוסטרליה", וגם נכנס לטיוטת הדו"ח AR5 של ה IPCC.

סטיב מקאינטייר וחבריו בבלוג שלו בדקו ומצאו שגיאה יסודית במחקר, שגיאה שביקורת האוהדים (כלומר העמיתים) לא גילתה. הם פנו למחברי המחקר, והמחברים החליטו להסיר את המחקר ולבדוק אותו מחדש.

שגיאות הנעשות מדי פעם הן לא מעשה יוצר דופן, בכול זאת יש כמה נקודות שראויות לציון בהקשר לפרשה זו.

ראשית – הלהיטות שבה כלי התקשורת וה IPCC קופצים על כול מחקר הוקי-סטיק. יש לציין, שבזמן שכול הכותרות דיברו על "מחקר חדש" הרי במחקר אין שום נתונים חדשים (מדידות חדשות של פרוקסיס) אלא רק ניתוח סטטיסטי (שגוי) של נתונים ישנים שהיו ידועים יותר מ 10 שנים.

שנית – יש לציין את היושרה האלמנטארית, הנורמאלית, של מחברי הדו"ח – הם מיהרו להסירו כאשר התגלתה השגיאה, לצורך בדיקתו (ייתכן ויפורסם מחדש אחר תיקון). הדבר עומד בניגוד לנוהל המקובל בחוגים חממיסטים (מאן), אשר לעולם לא מודים בשגיאות, אפילו הפשוטות והטיפשיות ביותר, בייחוד אם סטיב מקאינטייר מגלה אותן.

שלישית – יש לציין את השטחיות הבלתי נסבלת של "ביקורת אוהדים" pal-review – בירחונים המדעיים, שלא עולים אפילו על שגיאות בולטות. הם משתוקקים לפרסם מאמרים המתאימים להשקפותיהם.

מעבר לכול זה מצביע סטיב מקאינטייר על שגיאה יסודית בכול מחקרי ההוקי סטיק: "הטיית הבחירה" selection bias – שגיאה ידועה בספרות הסטטיסטית. בחירת סדרות הנתונים שמשתתפות בניתוח נעשית על פי קריטריון של "התאמה לטמפרטורות" – כלומר – קריטריון שקשור למסקנה שאתה מנסה לחפש. תהליך הניתוח הסטטיסטי הופך להיות מעגלי – אתה מנתח מראש רק את הנתונים שבחרת כי הם מתאימים למסקנה שאתה מחפש. זהו שימוש סלקטיבי בנתונים. הממצאים של מחקרים כאלה חסרי כול משמעות. אך זה הנוהל הנפוץ במחקרי ההוקי סטיק (מבוססי ניתוח סטטיסטי) והחוקרים החממיסטים רואים בו שיטה מקובלת ונכונה.

יעקב

הטריק המפורסם.

אנו כבר כתבנו על ה"טריק" של "מדעני" האקלים (הם אינם מדענים... לא על פי התנהגותם הפסולה, ולא חשוב מה התארים שלהם). 

אנו כתבנו פה ופה, עם קישוריות שם שמסבירות את העיניין בפירוט. בקיצור – הם יצרו את גרף ההוקי סטיק המפורסם, תוך העלמת נתונים סותרים שהראו על ירידה ברוחב בטבעות העצים (שהיתה אמורה לייצג ירידה בטמפרטורה על פי הפירוש שלהם לטבעות) בחצי השני של המאה ה 20 (מה שנקרא בלשונם hide the decline). הם גם הדביקו לגרף נתונים שלא שייכים לאותו מקור (הטמפרטורות המדודות) ויצרו בכך את גרף ההוקי סטיק המטעה (זה נקרא בלשונם "הטריק"). אח"כ השוויצו באמיילים על הטריק המתוחכם שבעזרתו "הצליחו להציג את המסר הנכון" – התחממות חסרת תקדים במאה ה 20. המסר הזה, וגרף ההוקי סטיק התנוססו בראש הדו"חות של ה IPCC ובכול העיתונים, וגם בסרט התעמולה של אל גור, והפכו לסמל ההתחממות הנוראית במאה ה 20 – התחממות שלא הייתה ולא נבראה.

בלי קשר לשאלה אם יש התחממות או לא – המעשה הזה – ה"טריק" והעלמת הנתונים היו מעשה הונאה במודע ללא שום ספק. זה שהייתה הונאה במודע נאמר על ידם בפירוש בא-מיילים של קליימטגייט שנחשפו.

כעת כתבה על כך גם ד"ר ג'ודי קורי בבלוג שלה. היא כותבת בין השאר:

"הגרף שהוצג על ידי ה IPCC היה מטעה, הוא הטעה אותי"

"ברור שהעלימו נתונים סותרים בדו"חות IPCC מס' 3 ו 4 ובדו"ח של WMO (אירגון האקלים העולמי)... זה לא רק מטעה, זה בפירוש לא ישר (הונאה)".

עוד היא כותבת:

 I would like to know what the heck Mann, Briffa, Jones et al. were thinking when they did this and why they did this, and how they can defend this, although the emails provide pretty strong clues.  Does the IPCC regard this as acceptable?  I sure don’t.

תרגום: "הייתי רוצה לדעת מה לכול הרוחות חשבו מאן, בריפה וג'ונס כאשר עשו זאת ואיך הם מתרצים את התנהגותם – אם כי המניע ברור מתוך הא-מיילים [להעביר את המסר "הנכון"]. האם הIPCC חושב שזה קביל? אני בטח איני חושבת כך".

היא ממשיכה:

הדבר מעלה את השאלה האם יש בכלל ערך למחקרי הפלאו-קלימטולוגיה – דהיינו חקר הטמפרטורות של העבר באמצעות פרוקסיס (טבעות של עצים). אם טבעות העצים מראות ירידה בחצי השני של המאה ה 20 (the decline ) בזמן שהטמפרטורה עלתה – סימן שיש קשר קלוש, אם בכלל, בין הטבעות והטמפרטורות. מאיפה לקחו ה IPCC את הטענה שפירסמו, שהמאה ה20 הייתה "קרוב לוודאי" הכי חמה ב 2000 השנים האחרונות? אין שום בסיס לטענה זו.

הונאה ברורה... טענות לא מבוססות...

האנשים האלה, ה"קבוצה", ה"מדענים האמיתיים" כפי שהם קוראים לעצמם (בבלוג realclimate ), הם לא מדענים. הם תעמלנים שרותמים מחקרים פסאודו-מדעיים כדי לקדם ולהפיץ את הדעות המוקדמות שלהם. זה לא מדע, זה בררה.

בסוף הפוסט של ד"ר קורי הגיבו עליו כמעט 1500 קומנטס.

יעקב