13 באפריל 2010

הסיכום של ד"ר מאיר.


  וויליס אשנבך כתב סיכום של עמדתו הספקנית בנושא ה AGW (התחממות גלובאלית מעשה ידי האדם), והזמין אנשים להתייחס. ( כאן הדיווח שלנו בעברית).

ד"ר ואלט מאיר מהמכון לחקר השלג והקרח בארה"ב נענה לאתגר וענה בסיכום משלו (באתר WUWT ).
חילופי הדברים מעניינים מאד, וכתובים בשפה פשוטה ונגישה לאדם מן הישוב.

הנה הליבה – הנקודה העיקרית, לדעתי.
וויליס אומר שהנחת הבסיס, או ברירת המחדל (the null hypothesis) צריכה להיות ששינויי האקלים המתרחשים הם טבעיים. כדי להפריך הנחה זו ולטעון ששינויי האקלים המתרחשים לאחרונה נגרמים על ידי בני האדם (באמצעות גזי החממה) – צריכים הוכחות מוצקות לכך. הוא אומר שאין שום הוכחה לכך ששינויי האקלים הקלים שמתרחשים חורגים במשהו משינויים טבעיים שמתרחשים כול העת. אין גם שום קשר נראה לעין בין תנודות הטמפרטורות במשך המאה האחרונה לבין העלייה הקווית הקבועה בריכוז הדתפ"ח.

ד"ר מאיר מציע הנחת בסיס שונה: הנחת האפס שלו היא שאותם גורמים שהשפיעו על מזג האוויר לאורך כול ההיסטוריה ממשיכים ומשפיעים גם עכשיו, וישפיעו גם בעתיד. לטענתו ריכוז גזי החממה והטמפרטורות הלכו יד ביד במשך 800,000 שנים, על פי ממצאים מקדחי קרח (ווסטוק). ידוע גם לפי חוקי הפיסיקה, שגזי החממה מהווים "אילוץ" (forcing ) המאלץ את כדור הארץ להתחמם. אין מחלוקת על כך שריכוז הפד"ח עלה וממשיך לעלות, בגין שריפת הדלקים הפחמניים על ידי בני אדם. לכן – לדעת ד"ר מאיר, חייבים להניח שכשם שבעבר טמפרטורות עלו יחד על עליית ריכוז הפד"ח – זה מה שיקרה גם בעתיד.

וויליס עונה שהנחת היסוד שמציע מאיר היא חסרת משמעות. אין אנו יודעים בדיוק מה השפיע על הטמפרטורות בעבר, ואנו יכולים לנחש אבל לא לדעת מה ישפיע בעתיד. לפיכך ההנחה לא ניתנת להפרכה – ולכן היא חסרת משמעות. גם אם יש קורלציה בין ריכוזי הפד"ח והטמפרטורות בעבר (ואין בטחון מלא בכך) לא ברור מה גרם למה, וסביר (או לפחות אפשר) להניח שעליית הטמפרטורות גרמה לעלית ריכוז הפד"ח ולא להיפך. באשר לאילוץ – forcing – לא כול אילוץ חייב לגרום לעליית טמפרטורות. וויליס מביא לדוגמה את גוף האדם. אם אתה נחשף לשמש פועל עליך "אילוץ" – המחמם אותך, אך הגוף מפעיל מנגנון נגדי של התקררות – והתוצאה הסופית היא שהגוף שומר על טמפרטורה קבועה ואינו מתחמם למרות האילוץ.
האילוץ של החימום הנגרם על ידי תוספת גזי החממה הוא לא גדול, ואפשרי בהחלט שמגנון וויסות (למשל עננים) מגביר את פליטת החום לחלל ומאזן את האילוץ.
בסופו של דבר הוויכוח נסב על אמינותם של המודלים האקלימיים הממוחשבים. בלי המודלים אין להנחת ה AGW (ההתחממות) בסיס של ממש. וויליס אומר שהמודלים מבטאים לא יותר מאשר את הניחושים של אלה שבנו אותם בעוד ד"ר מאיר חושב שלמרות הבעייתיות וחוסר הדיוק של המודלים – הם מספקים מידע מועיל.
קראו את המאמר של ד"ר מאיר ואת התשובה של וויליס .
יעקב

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

תודה על התקציר בעברית.

יעקב אמר/ה...

זה לא ממש תקציר, זה סעיף אחד, על קצה המזלג, מכול הדברים שהועלו.