הטמפרטורות בערים גבוהות בלפחות 5-6 מעלות מאשר באזורים כפריים סמוכים בגלל אפקט אי החום העירוני UHI. בערים יש בניינים צפופים, והרבה כבישים ומגרשי חניה מצופי אספלט. כול אלה קולטים הרבה יותר חום מהשמש מאשר משטחים של אדמה טבעית מכוסי צמחייה. הם פולטים את החום לסביבתם הקרובה ומחממים את האוויר שאותו מודדים הטרמומטרים. בנוסף יש בעיר הרבה מקורות חום מלאכותיים – מכוניות, מזגנים, וחימום בחורף.
האוכלוסייה גדלה עם הזמן, ואיתה הצפיפות העירונית – ולכן החום העירוני. הרבה תחנות מטאורולוגיות ממוקמות בישובים שגדלו עם הזמן, ולכן מגמת העלייה בטמפרטורות שנמדדו בהן קשורה בהחלט, לפחות חלקית, לגידול הצפיפות העירונית, ולא להתחממות הנגרמת על ידי גזי חממה.
אין וויכוח על כך שההתחממות האורבנית (UHI) היא גורם בעל משקל.
שני הארגונים המפרסמים ממוצעי טמפרטורה עולמית על פי מדידות קרקעיות הם GISS (בראשות ד"ר ג'ים האנסן ו- HADCRU (ברשות ד"ר פיל ג'ונס). הם טוענים שהם לקחו בחשבון את ההתחממות האורבנית, והכניסו תיקונים מתבקשים, ומגמות ההתחממות שהם מחשבים נטרלו את האפקט הזה, כלומר – ההתחממות שלהם נקייה מרבב החום האורבני. מדענים רבים מטילים ספק בטענה זו, ובשיטות החישוב שלהם, וטוענים שחלק, לפחות, מההתחממות המדווחת נובע מה UHI (החום העירוני).
ד"ר רוי ספנסר עשה בדיקה מדגמית פשוטה. הוא לקח את הטמפרטורות שהתפרסמו לגבי ארה"ב, לשנים 1973-2009 (השנים בהן הייתה מרבית ההתחממות). הוא השווה את הטמפרטורות הגולמיות (ללא תיקון ה UHI ) עם הטמפרטורות של הסט CRUTem3 (שבהן כבר נעשה התיקון הנ"ל). הוא חילק את ארה"ב לאזורים גיאוגרפיים (בדומה לאחרים), ולכול אזור גיאוגרפי חישב את צפיפות האוכלוסין לפי נתוני מפקד האוכלוסין.
בגרף הבא אנו רואים השוואה בין הטמפרטורות של ה CRUTem3 לבין הטמפרטורות הגולמיות של אותן משבצות בהן יש צפיפות אוכלוסין של 25 איש לקמ"ר או פחות (הצפיפות הנמוכה ביותר).
הקו הכחול בגרף מייצג את התחנות באזורים דלילי אוכלוסייה, והקו האדום – את הממוצע של CRUTem3. אנו רואים שמגמת ההתחממות בתחנות הכחולות (נתון גולמי) היא רק כמחצית ממגמת ההתחממות של כול התחנות (קו אדום), למרות שבקו האדום החסירו (כביכול) את אפקט ה UHI, ובתחנות הכחולות לא.
חישוב נוסף שערך ד"ר ספנסר מרמז שאולי כול ההתחממות נובעת מה UHI.
הבדיקה של ד"ר ספנסר היא רק מדגמית, באזור גיאוגרפי קטן (ארה"ב) ובתקופת זמן מוגבלת. היא מצביעה בעיקר על כך שדרוש מחקר חדש, מעמיק, על אפקט האי האורבני, ושהטענה של החוקרים החממיסטים שההתחממות שנמדדה אינה נובעת מהאי האורבני (כי הם לקחו אותו בחשבון) אינה עומדת במבחן הנתונים.
אנשים רבים נוספים ניסו למדוד ולהעריך בשיטות אלו או אחרות את השפעת ההתחממות האורבנית. למשל: ווארן מאיר מדד את האפקט, יחד עם בנו, בעיר פניקס, אריזונה, וכתב על כך סיפור נחמד מאד.
סטיב מקאינטייר כתב על התיקונים שהוכנסו בגין האי האורבני בתחנות בפניקס ובטוקיו, ותוהה על תהליך ה"התאמה".
ד"ר אדוארד לונג בדק בצורה מדגמית תחנה מטאורולוגית כפרית אחת מול תחנה עירונית אחת בכול אחת ממדינות ארה"ב. גם הוא מצא השפעה גדולה של אי החום העירוני (UHI ).
המסקנה של כול אלה, הנראית מאד סבירה, היא שה UHI אחראי לחלק ניכר מההתחממות שטוענים שהייתה במאה השנים האחרונות, והשפעת גזי החממה היא הרבה יותר נמוכה מאשר חוששים.
יעקב
2 תגובות:
אפקט אי החום העירוני מורגש גם בישראל, במצגת שהוצגה בכנס שינוי אקלים בירושלים בספטמבר האחרון הוצגה ההשפעה באופן ברור ביותר, כדאי לראות את ההבדל בגרפים בין הטמפ' מתחנות באיזורים מיושבים כמו ירושלים לבין איזורים מיושבים בדלילות כמו הר כנען.
למעשה אם מסתכלים על הנתונים מהר כנען, נראה שאין שום מגמת התחממות.
http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/porshpan_ostinsky_cc09_1.pdf
תודה, אנונימי.
נתונים מאד מעניינים.
אם יש לך עוד כאלה - אשמח אם תשלח לנו.
הוסף רשומת תגובה