22 בנובמבר 2010

תחיית הפחם בסין


מאמר בניו יורק טיימס מספר לנו על צריכת הפחם העצומה של סין. עד כה (2009) סין הייתה יצואנית של פחם, אבל בשנה זו, 2010, לראשונה היא החלה לייבא. מעריכים שתייבא 150 מיליון טון פחם השנה.
הדבר נובע מכמה סיבות: הצריכה שלה, בעיקר לייצור חשמל ופלדה, נמצאת בעלייה תלולה. היא לא מצליחה לפתח מספיק מהר את המכרות שלה ואת קווי התחבורה (רכבת) כדי להוביל את הפחם מהמכרות בפנים הארץ לריכוזי האוכלוסייה ולמרכזי הצריכה לאורך החופים. הפחם המיובא מגיע ישר למקום הדרוש.
מחיר הפחם בשוק הבינלאומי נמצא בעלייה. המחיר שהיה 40-60 דולר לטון עד לפני 5 שנים הגיע ל 200 דולר ב 2008 והנו עכשיו כ 114 דולר לטון.

הביקוש המוגבר בסין והמחיר הגבוה מעודד פיתוח ופתיחה של מכרות חדשים בכול רחבי העולם. סין מייבאת פחם מדרום אפריקה, קולומביה, אוסטרליה ואפילו מקנדה וארה"ב. בכול הארצות האלה פותחים מכרות חדשים ובונים נמלים חדשים כדי לספק את הרעב של סין. המכרות מספקים תעסוקה והכנסה יפה במדינות אלה. העלייה בשינוע פחם בנתיבים הימיים היא מרשימה – מכ 380 מיליון טון ב 2001 ל 690 מיליון ב 2010.
גם בהודו יש דרישה גדולה לפחם. ייבוא הפחם שלה עלה מ 38 מיליון טון ב 2008 ל 60 מיליון ב 2009.

הירוקים בארה"ב, קנדה ואוסטרליה רותחים מזעם. הם הצליחו להביא להפסקה בבניית תחנות כוח פחמיות בארצותיהם אך הכול לשווא. סין בונה תחנות פחמיות פי כמה וכמה מכול התחנות שהירוקים הצליחו למנוע בארצותיהם. אין שום דרך לחסום את הפיתוח בסין (ולהשאיר את האוכלוסייה בעוני ורעב) ולכן אין שום סיכוי להקטין את הפליטות העולמיות.
סין בונה עשרות תחנות כוח פחמיות חדשות כול שנה, כי היא צריכה אנרגיה של ממש, היא לא יכולה להסתפק בדיבורים יפים על חלומות של אנרגיה מתחדשת שאינם ברי הגשמה. היא מפתחת גם תחנות כוח גרעיניות (בניגוד לארצות המערב), אך הבנייה של התחנות הגרעיניות היא בהכרח איטית ותיקח הרבה שנים. בינתיים הם אינם יכולים לחכות ובונים תחנות פחמיות.

ארצות המערב צפויות לסבול קשות ממחסור, ירידה ברמת החיים, וישיבה בחושך, כי הן הפסיקו לחדש את משק האנרגיה שלהן, והן מניחות לו להתיישן ולהתדרדר, בגלל ששכנעו עצמן שהפחם "פויה".
דווקא מסין תצא תורה ובשורה, הם לומדים ומפתחים כול הזמן תחנות יותר נקיות ויעילות, הן פחמיות והן גרעיניות, בעוד המערב שרוי בהלקאה עצמית, התעלמות מהמציאות, והתדרדרות טכנולוגית וכלכלית.
באשר להתחממות הגלובאלית – מזל שהבעיה אינה חמורה כמו שמפחידים אותנו, כי סין החליטה שהעוני בעיה יותר חמורה, והם אינם מוכנים להתאבד. לכן – אין דרך מעשית להקטין הפליטות העולמיות. נצטרך לחיות עם זה, וגם נוכל.
יעקב

2 תגובות:

אורי אפלבוים אמר/ה...

כמי שגר תקופה ארוכה בסין וסבל קשות מהשימוש בפחם להסקה המרכזית ברחובות הערים, רציתי לשמוע מה דעתך על זיהום האויר שיוצרת שריפת הפחם? (אני לא מדבר על בעיית האקלים אלא על בעיית דרכי הנשימה).

יעקב אמר/ה...

בודאי ששריפת פחם יוצרת זיהום אוויר. יש להפריד בין פד"ח שאינו זיהום ואינו מפריע לנשימה ולבריאות לבין חלקיקים אחרים, כמו דו דתחמוצת הגפרית או פיח (גרגירי פחם) - אשר כן נכנסים לריאות ופוגעים בהן.

בתחנות כוח מודרניות מצליחים לסנן את מרבית החלקיקים המזהמים, אולי 95%מהם (ראה אחד הפוסטים הקודמים בנושא). זאת מתוך הנחה שאכן מותקנים מסנני זיהום מודרניים.

שריפת פחם לחימום ביתי גורמת כמובן לזיהום רב ובלתי מטוהר כי אין אפשרות להתקין מסננים בכול בית. כנ"ל הפעלת גנרטורים ביתיים על בנזין או סולר.

זו עוד סיבה טובה להרבות בתחנות כוח פחמיות גדולות, מודרניות (נקיות), ולחמם את הבתים בחשמל שנוצר, ושאינו מזהם כלל. ה"ירוקים" לא מודעים לזה.
אם אנו מונעים הקמת תחנות כוח פחמיות (כלומר מונעים הקמת תחנות כוח) - התוצאה היא הפעלת תנורים ביתיים לחימום, וגנרטורים ביתיים לייצור חשמל - ואלה מזהמים את האוויר הרבה יותר מתחנות הכוח שבנייתן נמנעה.