דפים

12 בספטמבר 2011

מצבות לטירוף.




חוות תחנות רוח מהדור הקודם בטהאצ'פי, קליפורניה. בתמונה ניתן לראות שהטורבינות עומדות, כלומר לא מפיקות חשמל, זה מצב הרגיל. לאחרונה טיילתי באירופה ויצא לי לראות מאות טורבינות כאלה – לא ראיתי אחת שמסתובבת. אבל הטורבינות שבתמונה אינן אלא גרוטאות, אשר אינן בשימוש, אבל איש אינו מפנה, והן נשארו כמו פורונקל בנוף. הן מצבות לטירוף האנושי.
על המצבות נוספות לטירוף (תחנות רוח), ועל האסון (כלומר המחסור) האנרגטי שצפוי בבריטניה כותב קריסטופר ברוקר בטלגרף. הוא מספר על המאבק הנואש של תושבי כפר קטן בבריטניה, שלידו עומדים להקים 7 תחנות רוח ענקיות בגובה 140 מ'. הוא מספר על קבוצות רבות של תושבים, במקומות רבים, שנאבקים בייאוש נגד השחתת נוף מולדתם על ידי המפלצות. הוא כותב: "למרות כול הראיות העובדתיות שמראות שתחנות הרוח הוא אחד השגעונות הגדולים של זמננו, מסרבים אלה שמנהלים את חיינו, מלמעלה, מבריטניה או מבריסל, להכיר בעובדות".
שלטונות בריטניה נחושים לשנות את החוקי הרישוי (סופרטאנקר) כדי להתגבר על ההתנגדות המקומית, כלומר כדי שיוכלו להתעלם מרצונם ונזקיהם של התושבים המקומיים במטרה לעמוד ביעדים של האיחוד האירופה לאנרגיה מתחדשת.
כדי לעמוד ביעדים אלה הם יצטרכו לבנות, עד 2020, עוד 10,000 תחנות רוח מלבד ה 3500 שכבר קיימות שמצליחות לספק, היום, רק 2.7% מצריכת החשמל הבריטית. העלות המשוערת תהיה כ 140 מיליארד פאונד, או 5600 פאונד לכול בית אב בבריטניה. הדבר יגרום לעליה של 58% בתעריפי החשמל, שהינם כבר היום מהגבוהים בעולם. אך החמור מכול – משק האנרגיה בבריטניה זקוק להשקעה של 200 מיליארד פאונד בבניית תחנות כוח חדשות, גרעיניות ופחמיות, כדי להחליף תחנות מתיישנות קיימות, ולספק את הצריכה העולה בעשור הקרוב. במקום זה הם הולכים לבזבז את הכסף על משהו שאינו מפיק חשמל, ולדון בכך את תושבי בריטניה לישיבה בחושך.
על "תכונות נוספות של תחנות הרוח מספרים בקומנטס:
הן הורגות ציפורים ועטלפים. הן מקור בלתי נדלה לשחיתות – בעלי אחוזות גדולות, שהם גם בעלי קשרים פוליטיים (כמו אבי אישתו של ראש הממשלה) מקבלים רשיונות להקים טורבינות באחוזותיהם, המכניסות הכנסה גדולה, מהתעריף הגבוה שהממשלה מחייבת את חברות החשמל לשלם.  אבל – כנראה נקודה אחרונה זו היא דווקא יתרון, בעיני הפוליטיקאים, מחליטי ההחלטות. הם אוהבים לחלק טובות הנאה למקורביהם, ה"אנרגיה המתחדשת" (או טענות השווא עליה) היא תירוץ אופנתי לשחיתות זו.
הטירוף הזה לא מוגבל לבריטניה.
בגרמניה בנו עוד יותר תחנות רוח מאשר בבריטניה, הרבה יותר, הכי הרבה בעולם – 22,000 תחנות רוח. מה יוצא להם מזה: הן מפיקות רק כ 15% מהכמות הנומינלית, או מכושר הייצור הפוטנציאלי – כי כנראה רק ב 15% מהזמן יש רוח בעוצמה הנדרשת. בבריטניה, לעומת זאת, הצליחו להפיק 21% מכושר הייצור הנומינאלי... וזה נחשב הרבה. מבחינת אחוזים מהצריכה מספקות תחנות הרוח בגרמניה 6%, אבל זו לא כול האמת – כי הרבה מה 6% הן מספקות בלילה, בשעות ביקוש נמוך, כאשר תחנות הכוח הפחמיות והגרעיניות (שלא ניתן לכבות אותן) מספקות מעל ומעבר למה שדרוש. כלומר – חךק מאותם 6% הם מיותרים.
אבל כנראה, בשביל להשוויץ על עמידה ביעדים, מה שנחשב זה "כושר ייצור מותקן", ולא כמה חשמל מועיל מפיקים בפועל. המראית עיין והמשחק בנדמה לי הוא חלק בסיסי בהתנהלות הירוקה.
יעקב

אין תגובות: