דפים

29 בספטמבר 2013

לא זקוקים להוכחות... על ההתחממות הגלובלית והאלמוגים

בסוף השבוע האחרון (28 בספטמבר) הכריז יעקב אחימאיר ביומן "רואים עולם" על הסכנות אותם מתאר דו"ח האו"ם (תוך שיבוש של יחוס האחוזים) הסכנה המרכזית שתוארה בכתבה היא הרס שוניות האלמוגים:

"גוברות ההוכחות להתחממות כדור הארץ, כך קובע דו"ח שפורסם אתמול באו"ם. לפי הדו"ח, תשעים אחוזים מן המין האנושי אחראים להתחממות כדור הארץ, הגורמת להתמוססות כיפות הקטבים הקפואים ולעליית מפלס הימים והאוקיאנוסים. אחת התוצאות של ההתחממות הגלובאלית היא פגיעה אנושה בשוניות האלמוגים המתקיימות מתחת לפני המים. במדינת קווינסלנד שבאוסטרליה, שם נמצאות שוניות האלמוגים הגדולות והמרהיבות בעולם, הוקם מערך של מצלמות תת-ימיות שעוקבות אחר התהליכים המתרחשים בשוניות האלמוגים ותצלומיהן עומדים לרשות כל המדענים בעולם".  ניתן לצפות בכתבה כאן


מתוך כתבת "רואים עולם" 

כעת כשנראה שהאלמוגים האהובים יהפכו להיות התחליף הפופולרי של דובי הקוטב (המתרבים) או ההוקי סטיק (שנשבר) בארגז הכלים החממיסטי שלפתי מן הארכיון ביקורת אותה כתבתי בשנת 2009 וטרם פורסמה. 

הרי היא לפניכם:

בשנת 2009 כתב צפריר רינת בעיתון "הארץ על הנזקים הנגרמים לאלמוגים כתוצאה מהתחממות גלובלית מעשי ידי אדם:  "מי שלא זקוקים להוכחות נוספות שאכן מדובר באיום ממשי הם חוקרי האלמוגים. אלה עוקבים בדאגה כבר כמה שנים אחר ההידרדרות המתמשכת במצב שוניות האלמוגים, ויש בקרבם הסכמה רחבה שהתחממות כדור הארץ היא אחד הגורמים המרכזיים להידרדרות זו."


הכתבה הכריזה כי ההתחממות הגלובלית פוגעת בשוניות האלמוגים בעולם והבהירה כי חוקרי האלמוגים "לא זקוקים להוכחות..." לכך.  

כרגיל, ניסה העיתון לצאת בכותרות זועקות וחד משמעיות בעת שהמומחה המוביל המצוטט בגוף הכתבה, פרופ' יוסי לויה מציין כי: "בהרבה תחומי מחקר סביבתי, האיום של שינויי אקלים הוא עדיין ערטילאי". לויה הוסיף גם כי "חוקרי האלמוגים כבר רואים בשטח כיצד האלמוגים הולכים ונפגעים. בתוך עשור נכחדו כ-19% משוניות האלמוגים בעולם והפגיעה היתה קשה באזורים רבים. החוקרים בני דורי מרגישים זאת בעוצמה חזקה במיוחד. אנחנו זכינו לראות את השוניות כפי שהן היו בעבר ואנחנו רואים עכשיו את השינוי, וזה מראה מאד עצוב".  לויה גם הסביר כי ההתחממות גורמת לאצות המקיימות חיי שיתוף עם האלמוגים להיפגע ומכך נגרמת תופעת ההלבנה.

מתכתובת אותה ערכתי עם אחד ממומחי הביולוגיה הימית המובילים בישראל (שהיה מן הפעילים למען ההגנה על אלמוגי מפרץ אילת) עולה כי הסיבות לפגיעה באלמוגים הן מגוונות ואינן נובעות מהתחממות באופן בלעדי.

במפרץ אילת נראה כי: "הנזק לשוניות אילת הוא תוצאה של עודף חומרי הזנה, שחלקם הוא פליטת תוצאי הדגים".  המומחה ציין כי "האלמוגים חיים עם אצות מיקרו שממחזרות את חומרי הפסולת שלהם. עודף חמרי הזנה גורם לאצות הללו להתנתק מהאלמוג וכך נדון האלמוג להרעבה". 

בכתבה מפורטים נושאים רבים המוערכים כמזיקים לאלמוגים אולם אין ציון לממצאים מחקריים שהוכיחו כי תרומת האדם לעליית הפחמן הדו-חמצני היא הגורם המרכזי להתחממות הקטנה שנמדדה, ושהיא הגורם לכל הנזקים ולפגיעה המובילה באלמוגים.

הקשר בין נזקים אלו לבין התחממות גלובלית זעירה ועליית כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה הינו היפותזה בלבד שיש לחקור אותה ולהוכיחה, למרות שכאמור, הכתבים הסביבתיים לא זקוקים להוכחות.

הנקודה היחידה בכתבה הקושרת תופעה אמפירית כלשהי להתחממות מציינת כי בשנת 1998 התרחשה תופעה של הלבנת שוניות כתוצאה מהתחממות רבה שהיתה באותה שנה. אכן מדידות טמפרטורה לוויניות מגלות לנו תופעה של התחממות רבה יחסית באותה שנה כתוצאה מתופעת אל נינו. לא בדיוק הוכחה להתחממות מתמשכת מעשי ידי אדם שאמורה להתגבר משנה לשנה, ולא בדיוק קשורה לפליטות אנושיות של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, אלא תופעה מחזורית הנצפת אחת לכחמש שנים שהובילה לעלייה של פחות ממעלה בשנה האמורה. (ראו בגרף הבא).


שתיקת הגאולוגים

בכל הדיון המורכב, חסר במיוחד קולם של מומחי הגאולוגיה. מי שמכיר את ההסטוריה הגאולוגית של האלמוגים יודע כי לאורכה התרחשו חמש תקופות של הכחדה של שוניות האלמוגים. ראו השקף המצורף המציג את ההכחדות הגדולות לאורך ההסטוריה הגאולוגית (בעמודות אדומות) למול רמת הפחמן הדו-חמצני המוערכת שהיתה באותה תקופה גאולוגית באטמוספירה:

שקף מתוך הרצאתו של פרופ' ורון באגודה המלכותית למדעים בבריטניה

מתוך השקף ניתן להתרשם כי אנו נמצאים כיום בתקופה "ענייה" ברמת ה-CO2 של פחות מ-500 יחידות למיליון. שוניות האלמוגים בעולם עברו תקופות של פריחה, התפתחות והכחדות של אוכלוסיות וסוגים של אלמוגים לאורך מאות מיליוני שנים כאשר רוב ההסטוריה הגאולוגית מאופיינת ברמת פחמן דו-חמצני אטמוספרי העולה על 1000חלקים למליון ויותר. אפשר גם להבחין כי ההכחדה השנייה של אלמוגים התרחשה דווקא בתקופה של ירידת כמות הפד"ח באטמוספרה.

בתקופת היורה והקרטיקון הנחשבת לאחת הפוריות ביותר מבחינת שגשוג השוניות עמדה רמת הפד"ח באטמוספרה על  כ- 2000-1500 יחידות למיליון. המבקרים בקרקעית המכתשים בנגב יוכלו להתרשם בעצמם מן העושר של מאובני אלמוגים, קיפודי ים והשוניות מאותה התקופה.


                              באיור: תחריט עתיק וצילומי מאובנים המתארים את עושר החיים והשוניות בתקופת היורה.

הכתבה מספרת על קבוצת מחקר בשם CoralWarm שהוקמה במסגרת התכניות המדעיות של האיחוד האירופאי בעזרת מימון נדיב אותו יחלקו חוקרים בישראל ובאירופה על מנת לברר את הסוגיה של השפעות שינויי האקלים על האלמוגים.

אולי מפתיע ואולי לא, אך מי שמבקר באתר קבוצת המחקר מגלה כי התחום היחידי שלא נחקר אלא מוצג כהנחת עבודה הוא ההנחה המוצגת בתכנית העבודה כי "התחממות גלובלית ועליית חומציות הן האיומים המרכזיים לאלמוגים ולשוניות אלמוגים".

הפעולה בעלת הדחיפות חסרת התקדים הנדרשת מן החוקרים היא לכמת את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית ועליית החומציות.

לכן לא נופתע שכאשר יפורסמו התוצאות והכימות המצביעים שאכן טמפרטורה וחומציות משפיעות על שרידות האלמוגים יכריזו הכותרות כי "הוכח מעל לכל ספק שהתחממות גלובלית ועליית פחמן דו חמצני באטמוספרה כתוצאה ממעשי ידי אדם הורסים את שרידי האלמוגים" ללא קשר לכך שזאת היתה הנחת עבודה ולא הסוגיה שנבחנה במחקר (מה שקרוי גם כשל הנחת המבוקש).  כך פועלת הסימביוזה בין חוקרים, תקשורת ופוליטיקאים המזרימים תקציבי ענק על חשבון משלמי המיסים ומזינים את מעגל ההפחדה ואת הכותרות הצעקניות. 

ובאשר לאלמוגים? הם נשכחו בתהליך, ויתכן שמחקר שאינו מניח מראש את התוצאה המבוקשת היה מסייע להגן עליהם טוב יותר. 

2 comments:

איל אמר/ה...

כרגיל, העיתונות לא מסוגלת להעביר דברים באופן נכון.
האמירה של ה IPCC היא שבודאות של 95% (כן, בטח) יותר ממחצית ההתחממות במאה וחמישים השנים האחרונות היא כתוצאה מהתנהגות האדם.
ולא 95% מההתחממות עצמה.

יעקב אמר/ה...

זה נכון.
דווקא וואינט, באופן מפתיע ולא אופייני, דיווח מדויק.