A climate modeler increasing his model’s sensitivity.
שואל
ד"ר רוי ספנסר, מדען אקלים ידוע (ממחנה הספקנים), ומנהל פרויקט מדידת הטמפרטורות
באמצעות לוויינים UAH .
הוא כותב שהוא לא נוהג להגיב ולהביע דעה על כול מאמר מדעי שמתפרסם.
המון תיאוריות אפשר לקדם על ידי התבססות על רסיס נתון פה ושם, אבל, אלה לא
תיאוריות מוצקות. מה שהוא למד ממחקרי האקלים הוא שקל מאד לטעות אבל ממש קשה להגיע
לאמת. יש הרבה תיאוריות סותרות על מה גורם לשינויי אקלים, ולא כולן יכולות להיות
נכונות.
אבל, הוא אומר, המאורעות האחרונים קצת שונים. מספר מחקרים התפרסמו
לאחרונה על נושא הרגישות האקלימית – המצביעים על רגישות יותר נמוכה לגזי חממה, ועל
תפקידם של שינויים טבעיים, שהוא , מסתבר, יותר גדול. גם שינוי המגמה של ה IPCC, כפי שדווח עליה, שווה תגובה. הוא עצמו
וקבוצתו, הוא מספר, השלימו מחקר חדש, שיפורסם ב 31 באוקטובר, המצביע על תוצאות
חדשות בתחום הרגישות האקלימית ותפקידם של שינויים טבעיים.
הוא תמיד היה משוכנע שה IPCC נוסד על ידי פקידי ממשלה, במטרה מפורשת לקדם
מדיניות מסויית (סובסידיות ירוקות). אחד מהם, בוב
וואטסון (בעבר המנהל של ה IPCC) אפילו אמר לו את זה
במפורש. זה לא שאין אנשים שמאמינים באמת בסיפור על ההתחממות הרת האסון. לפי הניסיון
של ספנסר, מרבית המדענים והפוליטיקאים המעורבים בתהליכי ה IPCC
באמת
מאמינים שהם מצילים את האנושות על ידי קידום הטלת מגבלות על שימוש בדלקים פחמיים.
אבל עכשיו ה IPCC אינו מסוגל להסביר בצורה משכנעת את חוסר
ההתחממות של השנים האחרונות והם אולצו להכניס שינויי בדו"ח האחרון שלהם. הם נאלצו
להקטין (אולי) את ממצאי הרגישות שלהם והתחזיות להתחממות עתידית. זה מאורע רב חשיבות. המידע
על עצירת ההתחממות, על גידול (זמני) בקרח ארקטי, על גידול מתמשך בקרח ימי אנטארקטי
(דרומי) ועל כישלון התחזיות הקודמות הפך לנחלת הכלל. ה IPCC נאלץ לעשות משהו, כדי להציל אמינותו, ואולי, כדי
למנוע קיצוץ תקציביו. כבר 10-20 שנה מדענים מעטים (הספקניים, ספנסר ביניהם) אומרים
שהפיל בחדר הוא שרגישות האקלים לפליטות הפד"ח אינה כה גבוהה כמו שהרוב
טוענים. ככול שהרגישות קטנה יותר, בעיית ההתחממות הגלובאלית פחות חמורה.
את הפיל הזה משתדלים להסתיר בכול האמצעים האפשריים. בהתחלה אמרו (ללא
ביסוס) שזה האירוסולים שמקררים את האטמוספירה, אח"כ אמרו שהאוקיינוסים
אכלו את החום וטענו שהבחינו בהתחממות של אלפית המעלה בעומק האוקיינוסים. הם מוכנים
להיאחז בכול קש, ובלבד שלא להודות שייתכן והרגישות האקלימית יותר נמוכה מאשר טענו,
כי רגישות אקלימית יותר נמוכה פירושה – שאנו לא צריכים להיות כול כך מודאגים מההתחממות
הגלובאלית. ואם כך – ה IPCC הופך לבלתי רלוונטי. זה לא טוב אם כול הקריירה
שלך בנויה סביב ה IPCC.
אנו נמצאים כעת 20 שנה אחרי פרסום התחזיות הראשונות של מודלים
אקלימיים, ואנו יכולים כבר לבדוק אותן לעומת המציאות. מדיניות האנרגיה החדשה
(סובסידיות ירוקות) עדיין לא השפיעה כלל על האקלים, ריכוז הפד"ח באטמוספירה
גדל בקצב רגיל (הסובסידיות הירוקות לא הצליחו להאט את הגידול), וגם לפי התחזיות
הכי אופטימיות, האנרגיות המתחדשות לא יגיעו ליותר מ 15% מהאנרגיה, בעשרות השנים
הקרובות.
חוסר ההבנה של עקרונות כלכליים בסיסיים מצד פוליטיקאים ומדענים כאחד,
הובילה לציפיות בלתי מציאותיות שהאנושות תרשה לפגוע בצינור האספקה החיוני של
הרווחה האנושית – אנרגיה זולה. [אני מוסיף: חוץ מחוסר הבנה כלכלי יש גם חוסר הבנה
טכני-הנדסי של מגבלות אנרגיות הרוח והשמש. יעקב].
שום דבר אינו קטלני יותר לתיאוריות פופולאריות (התחממות הגלובאלית)
מאשר תחזיות שנכשלו. אנו נמצאים כעת בנקודה, בעידן ההיסטריה של ההתחממות
הגלובאלית, שבה התיאוריה של ההתחממות שקידם הIPCC התרסקה על צוקי המציאות והתצפיות (מדידות
הטמפרטורה). אחדים מאתנו לא מופתעים, אנו תמיד הטלנו ספק במודלים האקלימיים ובהבנת
המדענים שמאחוריהם את שינויי האקלים.
אני חושב (אומר ספנסר) שבשנים הבאות המדענים ייווכחו, במידה גוברת,
שיותר פד"ח באטמוספרה הוא, בס"ה, טוב לחיים עלי אדמות. הפד"ח הוא
חיוני לחיים, והטבע ממשיך לבלוע 50%
מתוספת הפד"ח שאנו מייצרים, כול הזמן. לא אהיה מופתע כאשר השינוי בתפיסה
יתרחש.
זהו אם כן ה"אני מאמין" של ד"ר רוי ספנסר, חוקר אקלים.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה