דפים

14 באפריל 2014

"עדיין אפשר להציל את העולם"


בכותרת אופטימית זו מדווח וואינט על פרסום הפרק השלישי בדו"ח האחרון (5) של ה IPCC. (קישור להודעה לעיתונות שלהם, קישור לסיכום המנהלים). זהו הפרק האמור לענות על השאלה "מה צריך לעשות".
תשובתו: להיות ילדים טובים ולהפחית את הפליטות. איך מפחיתים את הפליטות? לאלוהים הפתרונים. לנו, לבני האדם, אין פתרון – אין אפשרות טכנית להפחית את הפליטות, עובדה. אבל, האו"מ (כלומר ה IPCC ) ממליץ שננסה בכול זאת, ושנתאמץ יותר ולא יהיה סופנו רע ומר וסוף העולם יגיע, כפי שהוסבר בפרק הקודם (impacts ). "המומחים טוענים שמדינות העולם עדיין יכולות למנוע את ההשלכות החמורות של שינויי האקלים אם יפעלו במהירות ובאגרסיביות לקצץ את פליטת גזי החממה." מהירות... אגרסיביות... בסדר... אבל מה לעשות? אין תשובה. תשובתם:
However only major institutional and technological change will give a better than even chance that global  warming will not exceed this threshold
תרגום לעברית: בלה... בלה... בלה... שום דבר מעשי.

בחלק הראשון מגלה לנו הדו"ח שפליטות גזי החממה (בעיקר פד"ח) עלו בקצב מהיר בעשור 2000-2010, בקצב של כ 2.2% לשנה, בקצב מהיר יותר מאשר בכול העשורים הקודמים. הם גם יודעים את הסיבות לכך – גידול באוכלוסייה וברמת החיים. כולנו יודעים זאת, לא זקוקים ל 235 מומחי או"מ מ 57 מדינות שיספרו לנו את המובן מאליו. אוכלוסיית העולם הענייה רוצה לשפר את רמת החיים, לשם כך היא בונה מאות תחנות כוח פחמיות בהודו, סין ושאר העולם. הם גם קונים מאות מיליונים של מכוניות, נמאס להם ללכת ברגל או לרכב על חמור. הם לא מוכנים לשבת בעוני ובחושך, ומקורות אנרגיה אחרים אין.

מה שצריך (כדי להציל את כדור הארץ) – אומר ה IPCC  הוא קיצוץ של 40-70% בפליטות פד"ח עד אמצע המאה, וביטולן המוחלט עד סוף המאה.

בסיכומו של דבר לא אומר הדו"ח שום דבר, לא משהו חדש ולא משהו ישן, מעבר לאמירה הכללית ש"צריך להקטין את הפליטות". העניין הוא שנעשה כול מה שניתן כדי להקטין את הפליטות. העולם השקיע כ 360 מיליארד דולר לשנה ב 8-10 השנים האחרונות על מתקני "אנרגיה ירוקה (שמש ורוח), נבנו מאות אלפי טורבינות רוח ומיליוני פאנלים סולאריים, בעיקר באירופה וארה"ב, אבל גם במדינות אחרות. אפשר לאמור שנעשה כול מה שניתן לעשות  (באופן מעשי) – לפחות בחלק מהמדינות, כמו למשל גרמניה. הבעיה היא התוצאה. למרות כול ההשקעה והמתקנים, הפליטות המשיכו לעלות, בקצב הכי מהיר בהיסטוריה (כמו שהם מציינים), ולא רק הפליטות העולמיות, אלא אפילו הפליטות של גרמניה – המדינה שעשתה הכי הרבה למען קיטון הפליטות, עשתה כול מה שניתן, בלי לחסוך כסף בכלל.

הפרק הזה, כמו קודמיו הוא המשך של דיבורי סרק ללא תועלת. ממשיכים עם ההפחדות על סוף העולם, שחסרות בסיס ממשי, ושידול לעשות יותר – מבלי לציין מה לעשות (להקטין פליטות ... אבל איך?).
סטיב כהן, מנהל מכון האדמה באונ' קולומביה, כתב מאמר: "לטפל במשבר האקלים ללא היסטריה". במאמר הוא אומר שגם אם נכון שההתחממות הגלובאלית עלולה לגרם למחסור במזון, עקירה של אנשים וסכסוכים אלימים (כמו שמתריע IPCC  פרק 2), הרי העוני, שעלול להיגרם בגלל צעדי הפחתת פליטות, עלול גם הוא לגרם לאותן תוצאות שליליות (רעב, עקירות, סכסוכים). הצרה היא שבעולמנו נצא קרחים מכאן ומכאן – גם עוני שנגרם בגלל בזבוז כסף על מתקנים שנועדו להקטין את הפליטות אבל לא עובדים, וגם עוני שנגרם על ידי ההתחממות הגלובאלית, שהמתקנים לא מצליחים למנוע.

אבל, הנזק של ההתחממות הגלובאלית הוא ספקולציה, ניחוש או נבואה, בעוד הנזק מבזבוז משאבים לסרק הוא ממשי ביותר.

יעקב

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

כבר היום רואים חוסר יציבות בשל ה"טיפול" ב"התחממות". האביב הערבי נגרם בדיוק בשל עליית מחירי הגרעינים. במקום לאכול אותם אנו עושים מהם דלק. ארצות עניות לא יכולות לסבול עליית מחירי המזון. תמיד תהיה הפיכה במצב כזה. לא משנה מי בשלטון.

יעקב אמר/ה...

אני לא קונה את זה. מלחמות תמיד היו, וכנראה תמיד יהיו. להגיד שהמלחמות או ה"אביב הערבי" נגרמו בגלל ההתחממות הגלובאלית, או בגלל שריפת המזון (אתנול) - זו אמירה מבוססת על אמונות בטן ולא על ראיות ממשיות.

להגיד שה"אביב הערבי" פרץ על רקע בעיות כלכליות או מחסור במזון - זו סתם ספקולציה.
הגורם העיקרי ל"מהפכה" במצרים למשל, הוא , לדעתי, הזדקנותו והחלשותו של מובארק. זהו תהליך טבעי של החלפת דורות מנהיגים במשטר דיקטטורי, ואינו קשור כלל לבעיות מזון.