טסלה מפסידה

טסלה היא חברה בנויה על חזון ונבואה לעתיד. החזון הוא הצד החזק שלה. הצד המעשי – המוצר, תהליך היצור והעלויות לא מצליחים להדביק את גודל החזון.

טסלה הודיעה על הפסד שיא ברבעון – של כמעט 300 מיליון דולר, ועל פיגור קל בלוח הזמנים של ייצור המכוניות. זהו הרבעות ה 13 ברציפות של הפסדים. קצב זליגת הכסף (או שריפת הכסף) שלה הולך וגובר. בינתיים, הדבר לא מהווה בעיה. הציבור מאמין בחזון של טסלה, ומחיר המנייה הוא בשמיים. אין לטסלה בעיה בגיוס כסף. והחזון (שעליו בנויה היכולת לגייס כסף) הולך וגדל – עכשיו הודיע מאסק על מוצרים חדשים – משאיות ואוטובוסים חשמליים – אם כי לא נקב בתאריכים.

האם הבועה תתפתח לתעשייה מצליחה או תתפוצץ? איש לא יודע. בינתיים אין לטסלה מוצר מנצח. המכונית החשמלית היא טובה, אבל יש לה חסרונות גדולים קודם כול המחיר, ושנית – זמן הטעינה של הבטריות. המוצר האלטרנטיבי – מכונית הבנזין – הוא מוצר יותר זול ויותר טוב, העונה יותר טוב לצרכים של המשתמש (הקונה). מגמת המכירות של המכוניות החשמליות וההיברידיות נמצאת בירידה, לא עליה.

כעת מתמזגת טסלה עם חברתו האחרת של מאסק – סולר סיטי. סיבת המיזוג היא שנוח למאסק לכסות את הפסדי סולר סיטי מהכסף הקל שמגייסת טסלה. אבל, כמובן, יש למאסק חזון – שבעזרתו הוא מסביר מיזוג זה: הוא ייצר מערכות סולאריות המשלבות לוחות שמש עם בטריות שמיוצרות במפעל הבטריות הענק של טסלה, בנבדה. בכך הוא ייצר מערכת הספקה עצמית של חשמל – בלי תלות ברשת ובחברות החשמל off-grid בלע"ז. הצרה היא שזו הכול תעמולה ריקנית ואידאולוגית. כושר הצבירה של הבטריות הוא מוגבל מאד, והמערכת תזדקק בכול מקרה לחיבור לרשת למקרה שיש יומיים מעוננים ברצף... העסק לא עובד. שלא לדבר על המחיר.

שני העסקים – טסלה (המכונית החשמלית) וסולר סיטי (לוחות השמש) בנויים בינתיים על עוד מרכיב יסודי משותף (מלבד החזון) – על סובסידיות. זה מרכיב הפכפך. עסק לא יכול להיות מבוסס לאורך זמן אך ורק על סובסידיות. באיזשהו שלב נמאס לציבור לקיים עסקים של אחרים על סובסידיות.

הנה עוד אנליסט שאומר (ומנמק) שטסלה זו לא מניה מסחרית – זה cult – כת של חסידים.

יעקב