22 במרץ 2010

כול אחד מדען

היום כול אחד יכול להיות מדען ולבדוק בעצמו נתונים – למשל נתוני הטמפרטורה. קחו לדוגמה את יוג'ין ציין 
, תואר ראשון בפיסיקה שימושית. הוא ניגש לאתר GHCN – אתר של השרות המטאורולוגי בארה"ב המרכז נתוני טמפרטורה מכל התחנות בעולם, ומעמיד אותם לרשות הציבור. 




הוא הוריד משם את נתוני הטמפרטורה הגולמיים והחל לבדוק אותם. 



מרבית החוקרים משתמשים בסט אחר – שנקרא הטמפרטורות המותאמות (adjusted) – בסט זה הוכנסו מספר תיקונים והתאמות – אבל לגבי שיטות החישוב של התאמות אלה יש ספקות והסתייגויות. כדי לברר ספקות אלה, לעצמו, החל יוג'ין לבדוק החל מהנתונים הגולמיים. את כול הנתונים ואת כול קוד המקור בעזרתו הוא עובד הוא מפרסם באתר שלו. כול אחד יכול לעקוב אחר חישוביו ושיטותיו. 


הנה כמה דברים מעניינים, לדוגמה. 

ראשית: הטמפרטורות הגולמיות ללא כול תיקון: (ראו גרף מוגדל בקישור)


הקו הצהוב הוא גרף סינוסואידי שיוג'ין התאים לנתונים. רואים שהטמפרטורות עולות ויורדות במחזורים של כמה עשרות שנים, בלי מגמה כללית, מקצה לקצה, כלפי מעלה או מטה. מעניין...

כאשר בודקים את הסטיות והמגמות בסדרת הנתונים ה"מותאמת" שמפרסם GISS (המוסד של ג'ים האנסן, המסונף לנאס"א) רואים שאחרי ההתאמות שלהם מופיעה פתאום מגמת התחממות ניכרת.ראו גרף.




וכך הלאה וכך הלאה, קראו בקישור את כול הבדיקות שיוג'ין עשה. מאד מעניין. 

כול אחד יכול לבדוק, ויש מה לבדוק. איננו חייבים לקבל את הגרפים של ה GISS ושל ה CRUTEMP כתורה מסיני.

יש לי רושם שעד שהנושא עלה לכותרות בשנה – שנתיים האחרונות היו מעט מאד אנשים שטרחו לבדוק מה נעשה מאחורי הגרפים של הטמפרטורות שפרסם "שבט" המדענים מודאגי-האקלים (החרדים). (הראשון שממש החל לבדוק היה סטיב מקאינטייר). מה שנעשה שם הוא ... איך נאמר ? "מרושל" ? (כדברי ג'ודי קורי), מעורר שאלות ?

הניתוח של יוג'ין ממחיש מה שידענו כבר: ההתחממות ה"נוראית" של 0.6 מעלות שהרוב מסכימים שהייתה במאה השנים האחרונות אינה ברורה וחד משמעית, וקופצת לעין מתוך עיון במספרים. צריך ל"עבד" ול"התאים" ול"הנדס" את הנתונים כהוגן עד שמצליחים לסחוט מהם את המגמה הזו.

יעקב

2 תגובות:

Itamar אמר/ה...

שלום,
לא ברור מהפוסט על איזה טמפ' מדובר.
של קרקע ? של אויר? מלויין? מה אם ההתייחסות לעיור והבניה ?

תודה.

יעקב אמר/ה...

מדובר בטמפרטורות שנמדדו ונרשמו לאורך יותר ממאה שנים בתחנות מטאורולוגיות קרקעיות.
לנושא העיור והבניה לא היתה התייחסות בקטע זה. אכתוב פוסט נפרד על הנושא