בתמונה: הרולד ויניגר, מומחה עולמי לטכנולוגיות הפקת נפט ומדען ראשי בחברת IEI הישראלית.
המשרד להגנת הסביבה
הביע דעה נחרצת נגד פרויקט הפיילוט לניצול פצלי שמן בחבל עדולם. הדבר רק טבעי וצפוי מראש. המשרד, המעסיק את מיטב האקטיביסטים
הירוקים הקיצוניים כיועצים, רואה את תפקידו כהתנגדות לכול דבר. כול דבר (שכונה
חדשה, כביש חדש, מפעל חדש) יש לו השלכות שליליות על הסביבה. הסביבה הכי בתולית
ונקייה היא הסביבה שבה אין בני אדם כלל, ללא יישובים, ללא מפעלים וללא כבישים. כזה
הוא בערך, חבר עדולם, שההתיישבות בו דלה. אבל... מה לעשות? אנו בני אדם ואנו רוצים
לחיות גם כן, למרות המשרד להגנת הסביבה.
1. "מסמך
בדיקת ההשפעה הסביבתית של היזם אינה שלמה." זה תירוץ קבע. כול
בדיקה של השפעה סביבתית היא לעולם לא מספיק מושלמת, וצריך לדחות את הפרויקט
לעולם. עצה למשרד להגנת הסביבה: אם הבדיקה אינה מספיק מושלמת לטעמכם, תעבדו ביחד עם
היזם (שישמח) והשלימו את פרטי המידע שחסרים. הטענה הזו (בדיקה לא מספיקה) אינה
עניינית אלא רק תירץ לדחייה שהוחלט עליה מראש.
2. "יש
פוטנציאל להשלכות סביבתיות חמורות". שימו לב ללשון החלקלקה – אין סכנה
ממשית, יש פוטנציאל. בגלל זה יש מומחים במשרד. תבדקו את הפוטנציאל ותגיעו
למסקנות ברורות ומנומקות על הסכנות שיש או אין.
3. לא קיימת הפקה
בשיטה זו בשום מקום אחר בעולם. שקר. קיימת (גם אם רק ניסיונית). תלמדו את
הנושא, תבדקו מה שקיים. חוץ מזה מותר לנו להיות מחדשים וחלוצים בטכנולוגיה.
4. הפקת נפט מפצלי
שמן סותר את יעדי הממשלה לקידום אנרגיה חילופית. זו שטות מוחלטת, היא לא סותרת.
הממשלה יכולה ל"קדם אנרגיה חילופית" כמה שהיא רוצה, קידוח פצלי השמן
אינו מפריע. ישראל צורכת, ומייבאת, כ 15 מיליון טון נפט ומוצרי נפט בשנה, ומוציאה כ 10 מיליארד דולר. זו המציאות והיא תימשך לפחות עוד הרבה עשרות שנים. הנפט מפצלי השמן
נועד להקטין מעט את כמות הנפט המיובא, להקטין את ההוצאה על ייבוא נפט ולספק הכנסה ומקומות
עבודה לישראל. "אנרגיה חילופית" הוא סיסמה, חזון לעתיד הרחוק, חלום, לא
משהו שקיים היום. לא קיים נפט חליפי. הברירה היא בין נפט זר לנפט ישראלי (אם ההפקה
תצליח).
5. "השטח בו
מתוכנן הפרויקט הוא שטח ייחודי" – לא נכון. כול שטח בארץ ישראל הוא
ייחודי, ללא יוצא מן הכלל. אין שום דבר מיוחד בשטח של חבל עדולם חוץ מדלילות
האוכלוסייה. דווקא שטח דל אוכלוסייה מתאים ביותר לפרויקטים כמו הפיילוט לניצול
פצלי שמן.
המשרד להגנת הסביבה
הפך לנחלה של חסידי סביבה קיצוניים, המתנגדים, בצורה אינסטינקטיבית ורגשית, לכול
פרויקט של פיתוח, בלי יוצא מן הכלל. "נפט זה פויה" היא האמונה שלהם,
שבשמה הם פועלים. יכול להיות שנפט הוא "פויה" – אבל הוא נחוץ, והוא
הכרחי, והוא נמצא בשימוש, בכמויות אדירות. אנו רוצים לחיות, ולחיות טוב, וחיינו
הטובים מבוססים על ניצול אנרגיה, כמו נפט. לטמון את הראש בחול ולחלום על
"אנרגיה חליפית" לא ישנה את המציאות הזו. אנו חייבים למצוא איזון בין
פגיעה מיותרת בסביבה, לבין פגיעה הכרחית – המשפרת את איכות החיים שלנו.
העמדה הקיצונית (גם של המשרד לאיכות הסביבה) שהסביבה קודמת לכול וכול פגיעה בסביבה
פסולה אינה רציונלית או מציאותית.
הפרויקט המדובר הוא
פרויקט ניסיוני, למפעל פיילוט, בקנה מידה קטן. הסכנות לסביבה שהוא מביא הן
מינימליות. המטרה היא ללמוד את שיטת ההפקה, האם היא בכלל אפשרית וכלכלית, ומה
השלכותיה – גם מבחינת הסביבה. הפיילוט עצמו לא יכול לגרום נזק של ממש. אבל הוא
הזדמנות, גם למשרד להגנת הסביבה, ללמוד את הנושא מקרוב, ובצורה מעשית, מוחשית
ומפורטת, תוך פיקוח צמוד על הפיילוט. ניתן לחזור ולבדוק את הסכנות לסביבה לאחר
שיבוצע הפיילוט (שמתוכנן לזמן מוגבל), ולפני שמקבלי החלטה על הפקה מסחרית (אם זה
בכלל יגיע לשלב כזה).
המשרד להגנת הסביבה צריך
לרדת מהגישה הקיצונית והרגשית של התנגדות לכול דבר, ללא נימוק ענייני של ממש, ובייחוד
לדבר שקשור לנפט.
יעקב
9 תגובות:
האם החברה תכשיר גיאולוגים ישראלים בידע מהניסוי(אם יתקיים) ? במילים אחרות, האם ישאירו את הידע בצורת הון אנושי בארץ או שלא ישתפו אותו כדוגמת נובל אנרג'י (בנושא חיפושי נפט בים התיכון) ?
החברה נוסדה על ידי מומחים בינלאומיים שהגיעו לישראל וכבר תרמה רבות להגדלת היקפי הידע. מומחי החברה גם מרצים באונ' בישראל ותורמים רבות לדור הבא. יתכן ונציגי החברה ירצו להוסיף אך לטעמי לא צריך להיות קשר בין הדברים וחשוב לפתח את משאבי הנפט החיוניים כל כך בישראל.
רק כהערה: החברה שעושה את הפיילוט כבר עובדת בשיתוף עם מדענים ישראליים, והקימה מעבדה גדולה ויפה באוני' בן גוריון (על חשבונם), כך שהידע והיכולת בהחלט ישארו בישראל!
יוני
אני רוצה להגיב לתגובה של יוני.
(IEI), "החברה שרוצה להקים את הפיילוט הקימה מעבדה גדולה ויפה באונ' בן גוריון (על חשבונם)..."
לא נשמע מעט בעייתי?
סליחה על הציניות אבל IEI תורמת מעבדה לאוניברסיטה והמחקרים שבהם היא משתמשת אח"כ להוכיח עד כמה אין סיכוי לנזק סביבתי אמורים להיות אמינים?
רק לי זה צורם באוזן?
נעם, האם יש להבין מדבריך שיש פסול בתרומות של חברות לאוניברסיטה? מנקודת ראותי כל עוד נשמרים סטנדרטים אקדמאיים הדבר מבורך. כך קמות מעבדות מיחשוב, ניתנות מלגות ועוד
אם יש ביקורת ראוי לגבות אותה בעובדות או טענות מבוססות.
לא כמו הרמיזה שלך כאילו המעבדה הזאת אחראית על הביקורת על נזקים לסביבה. (אני בספק שזה כך וכל עוד לא הבאת אסמכתא זאת השמצה).
כמובן, המשרד לאיכות הסביבה רשאי (ואף חייב) לערוך את בדיקותיו במעבדה שנראית לו הכי אמינה. כלומר: אם יש לו ספקות יכול לערוך בדיקות משלו.
חוץ מזה אני לא הייתי רוצה שמעבדה באונ' בן גוריון תזייף תוצאות - לא חשוב איזה תוצאות ועבור מי (זה פלילי). וגם לא הייתי רוצה שיאשימו אותה במעשה פלילי זה ללא בסיס, ורק בדרך הרמיזה.
באופן כללי ראוי לגשת לנושא בגישה חיובית, ולנסות לאשר את הפרויקט תוך נקיטת הצעדים הדרושים למניעת פגיעה סביבתית גדולה מדי.
במקום זה - המשרד להגנת הסביבה החליט מראש לפסול את הפרויקט, ועכשיו הוא מנסה לחפש תירוצים והנמקות.
במקרה הזה יש שלושה גופים עם שאיפות שונות.
לאנשי חבל עדולם אין שום אינטרס לשנות את מצבם.
לאנשי הקידוח יש אינטרס של מזומן בלבד ומבחינתם שהאזור יהפוך לשממה ומי התהום יזוהמו לעד העיקר שבשורה התחתונה הם ירוויחו.
המדינה למודת ניסיון עם קידוחי הגז הבינה שעם כל הוועדות ושינוי החוקים בדיעבד המדינה לבסוף לא תראה שקל מהכסף ותממן בעצמה את האבטחה.
מי שכתב את הכתבה הזו לא יודע כלום על הנושא. במקרה הטוב הוא קרא את הכתבה של ynet וזהו. אני רוצה להבהיר כמה דברים
1. "מסמך בדיקת ההשפעה הסביבתית של היזם אינה שלמה." זה תירוץ קבע. כול בדיקה של השפעה סביבתית היא לעולם לא מספיק מושלמת, וצריך לדחות את הפרויקט לעולם. עצה למשרד להגנת הסביבה: אם הבדיקה אינה מספיק מושלמת לטעמכם, תעבדו ביחד עם היזם (שישמח) והשלימו את פרטי המידע שחסרים. הטענה הזו (בדיקה לא מספיקה) אינה עניינית אלא רק תירץ לדחייה שהוחלט עליה מראש.
תגובתי: תנסה לקרא את המסמכים בסביבתיים באתר של IEI. המשרד להגנת הסביבה כמובן קרא אותם וביקש הבהרות, ואז IEI שלחו תשובות. אבל תסתכל על התשובות שלהם, תקרא אותם ותגלה ששואלים אותם שאלות מאוד פשוטות כמו כמה גזים יפלטו מהפרוייקט, והם כותבים עמוד שלם בתגובה בלי לרשום מספר אחד (זו רק דוגמא אחת מני רבות). זו למה המשרד להגנת הסביבה טוען שהבדיקה איננה שלמה.
2. "יש פוטנציאל להשלכות סביבתיות חמורות". שימו לב ללשון החלקלקה – אין סכנה ממשית, יש פוטנציאל. בגלל זה יש מומחים במשרד. תבדקו את הפוטנציאל ותגיעו למסקנות ברורות ומנומקות על הסכנות שיש או אין.
תגובתי: אין כאן לשון חלקלקה. יש כאן עובדה: עלול להיות אסון. אם יש רק פוטנציאל לאסון אז זה בסדר להמשיך עם הפרוייקט? ולגבי האמירה על מומחים במשרד - IEI מסתירים מידע (הם מעידים על כך בעצמם). בנוסף אתה לא באמת יכול לדעת כלום על ההשלכות הסביבתיות עד הדמו (לא הפיילוט, הדמו) וגם אז יהיו נתונים חסרים.
3. לא קיימת הפקה בשיטה זו בשום מקום אחר בעולם. שקר. קיימת (גם אם רק ניסיונית). תלמדו את הנושא, תבדקו מה שקיים. חוץ מזה מותר לנו להיות מחדשים וחלוצים בטכנולוגיה.
תגובתי: הטענה המדוייקת של המתנגדים (אולי ynet לא דייקו) היא שלא קיימת הפקה בשיטה זו בקנה מידה מסחרי בשום מקום אחר בעולם. זה לא עוזר לנו שהיו פיילוטים מוצלחים, יש הרבה הבדלים בין הפיילוט להפקה המסחרית ואנחנו לא רוצים להיות שפני ניסיונות.
4. הפקת נפט מפצלי שמן סותר את יעדי הממשלה לקידום אנרגיה חילופית. זו שטות מוחלטת, היא לא סותרת. הממשלה יכולה ל"קדם אנרגיה חילופית" כמה שהיא רוצה, קידוח פצלי השמן אינו מפריע. ישראל צורכת, ומייבאת, כ 15 מיליון טון נפט ומוצרי נפט בשנה, ומוציאה כ 10 מיליארד דולר. זו המציאות והיא תימשך לפחות עוד הרבה עשרות שנים. הנפט מפצלי השמן נועד להקטין מעט את כמות הנפט המיובא, להקטין את ההוצאה על ייבוא נפט ולספק הכנסה ומקומות עבודה לישראל. "אנרגיה חילופית" הוא סיסמה, חזון לעתיד הרחוק, חלום, לא משהו שקיים היום. לא קיים נפט חליפי. הברירה היא בין נפט זר לנפט ישראלי (אם ההפקה תצליח).
תגובתי: השקעה בפרוייקט של פצלי השמן תדרוש השקעה בבניה של תחנת כח אחת לפחות בסדר גודל של אורות חדרה, בנייה או הרחבה של בתי זיקוק קיימים, בניית תשתיות וכו'. זו השקעה כספית שיכולה ללכת לפיתוח של מקורות אנרגיה מתחדשים. ואגב, הנפט מהפרוייקט הזה, אם בכלל יגיע, יגיע לא לפני 2020, כך שעד אז כבר סביר להניח שאנרגיית שמש תהיה הרבה יותר משתלמת ממה שהיא היום אז באמת חבל.
5. "השטח בו מתוכנן הפרויקט הוא שטח ייחודי" – לא נכון. כול שטח בארץ ישראל הוא ייחודי, ללא יוצא מן הכלל. אין שום דבר מיוחד בשטח של חבל עדולם חוץ מדלילות האוכלוסייה. דווקא שטח דל אוכלוסייה מתאים ביותר לפרויקטים כמו הפיילוט לניצול פצלי שמן.
תגובתי: כן נכון. השטח של הרשיון כולל בתוכו 238 קמר של יקבים ואזורים חקלאיים, יישובים, ובתוכו נמצאים גם עמק האלה ובית גוברין.
כותב הכתבה הזו לא מבין שהפיילוט לא נותן מידע על ההפקה המסחרית. הוא שונה מהותית מבחינת טכנולוגיה וסדרי גודל של זמן ומרחב. בנוסף זה לא "רק לבדוק" כי על פי חוק הנפט הארכאי ההפקה גוררת אוטומטית הפקה מסחרית, ברגע שיוכח כי הפרוייקט כלכלי (ולא סביבתי).
אנונימי: בתגובתך הארוכה אתה חוזר על הטענות הבלתי מבוססות של המשרד לאיכות הסביבה מבלי להוסיף שום מידע חדש או רלוונטי או נכון.
למשל:
1. בעניין זיהום מי תהום: יש מאות אלפי קידוחים בעולם דרך מי תהום, בלי לזהם. קיימת טכנולוגיה לדיפון הקדח.
2. בקשר ל "238 קמ"ר" - אבסורדי. אתר הקידוח משתרע על פני כ 30-40 דונם בלבד. (דונם הוא אלפית של קמ"ר).
3. הטענה על "תחנת כוח חדשה ובית זיקוק חדש" - אינני יודע מאיפה לקחת את זה. הפחדה חסרת שחר.
3. במיוחד מגוכחת הטענה על "אנרגיית שמש הרבה יותר משתלמת". מה זה שייך? השמש מפיקה חשמל - פצלי השמן מפיקים נפט, לא חשמל. הנפט לא משמש להפקת חשמל אלא להפקת דלק לתחבורה. ישראל צורכת 15 מיליון טון נפט גולמי מיובא לשנה, ותמשיך לצרוך, ואף יותר, ב 2020, 2030 וגם ב 2040 והרבה אח"כ, בלי שום קשר לשמש. (בלי להתיחס לאנרגיית השמש עצמה שהיא חלום שווא).
תגובתך מעידה על גישה אמוציאונלית הסולדת מנפט, בלי שום קשר למציאות הממשית בה אנו חיים. זו גישה מקובלת אצל אקטיביסטים ירוקים, אבל לא מתאימה למשרד ממשלתי.
הוסף רשומת תגובה