עלותה הטראגית של החלטת גרמניה להפטר מאנרגיה גרעינית לצרכי חשמל

ד"ר זאב הולנדר

המרכז הלאומי למחקר כלכלי בארה"ב (NBER) פרסם )במסגרת סדרת הדוחות שלו), בדצמבר 2019 דו"ח רשמי על העלות האמיתית לגרמניה של החלטתה הטראגית של הקנצלרית מרקל וממשלתה (שנועצו ב"ירוקים" בטיעוניהם החופשיים מעובדות) לנטוש כליל טכנולוגיה גרעינית, חופשית מפליטות פד"ח, לצרכי הפקת חשמל. זה קרה בשנת 2011 לאחר התאונה במפעל ייצור החשמל ממקור הכוח הגרעיני בפוקוצ'ימה (שבו לא נספה איש כתוצאה מה"גרעין" אלא רק מהצונאמי ומההחלטות החרדתיות והבלתי שקולות של הממשלה לפינוי מהיר בכל מחיר). בגרמניה, הפיצוי על האנרגיה האבודה התבטא בעיקר (לא רק) בשימוש גובר בפחם. זה כשלעצמו פגע משמעותית ביכולתה של המדינה לעמוד ביעדי פליטת הפד"ח שלקחה על עצמה. זאת, מאחר שזה גרם לעליה של 36 מגה-טון לשנה בפליטת פד"ח ובנוסף לכך לעליה משמעותית בזיהום האויר. עפ"י המודל של חוקרי המרכז האמריקני, נגרמת תוספת תמותה של כאלף גרמנים כל שנה עקב תוספת תחלואת ריאות ולב שמקורה בתוספת זיהום האויר הזה (לא הפד"ח, כמובן, הוא אינו זיהום ואינו גורם לתחלואה). עד כה, העלות לגרמניה מההימנעות מאנרגיה גרעינית, היא 12 מיליארד דולר כל שנה. הגרמנים, שמעולם לא מתו מתוצאות של הפקת אנרגיה גרעינית, מתים באלפיהם כתוצאה מההימנעות המכוונת ממנה. זה הוא, אישוש נוסף לתופעה הנצפית לאורך השנים, שלפיה רוב ככול העצות של מה שמכונה "ארגוני הירוקים" למיניהם מביאות לטרגדיות אנושיות בממדים עצומים.

מעל: איור מקורות הפקת החשמל בגרמניה.
המעוניין יכול להוריד את הדוח המדעי והמקיף עצמו של NBER דרך הקישור שלהלן.

https://www.nber.org/papers/w26598 

עוד הפצת בורות מצד סביבתנים

הפעם טור ב-ynet של הזואולוג פרופ' אביגדור אבלסון, שבכלל לא מבין מה הבעיה עם השיח הסביבתני, בראייתו הצרה הרי דלקי מאובנים הם דבר מזיק ומזהם וגם אם אין שינוי אקלים קטסטרופלי שהאדם גורם, צריך להיפטר מהם.

תסתכלו על הטבלה הפשטנית שצירף אבלסון לטור שלו. לפי הטבלה, אין פה בכלל דילמה. מה הבעיה שלכם? בכל מקרה נשפר את איכות החיים ומצב הסביבה כך או אחרת. צריך רק לחשוב טיפה כדי להבין כמה הדברים שגויים. הכשל טמון ב"אמצעים". האמצעים הרי: א) גובים מחיר; ב) ספק אם יעבדו בכלל.

לדוגמה: כיום נוהגים לדחוף אנרגיית שמש-רוח. אבל היא אנרגיה לא אמינה, כלומר לא מופקת לפי דרישה: אנרגיית שמש לא פועלת בלילה ולא פועלת כשיש עננות, וכשיש יותר מדי שמש היא מפיקה יותר מדי חשמל. אנרגיית רוח לא פועלת כשאין רוח. שתיהן מצריכות המון אנרגיה בעצם ההקמה והתפעול שלהן.

אפשר להאריך בזה הרבה, אבל מבט אחד על הגרף (מעל) ימחיש את הדברים יותר מכול. ההערכות הן שהשקיעו באנרגיות מתחדשות כ-2.5 טריליון דולר בעשור האחרון. אבל שיעור דלקי המאובנים מכלל הדלקים לא השתנה כמעט בכלל באותו עשור. מה לעשות, יש להם יתרונות שפשוט כרגע הם כמעט חסרי תחליף.

כלומר בכל הנוגע לעלות של "הצעדים" לצמצום שינוי האקלים - היא יכולה להיות אדירה; לא רק בכסף, כלומר ברווחת בני האדם וביכולת שלהם להגן על עצמם מפני שינויי האקלים (כסף שהולך לטורבינות רוח היה יכול ללכת לעוד מזגנים או סכרים), אלא גם בפגיעה בסביבה, שמפלצות הברזל והמתכת המתחדשות גורמות.

ובכל הנוגע לתועלת - היא יכולה להיות אפס, בהינתן שהמאמצים יישפכו על ריק והאקלים ימשיך, כמו שהוא המשיך בעשורים האחרונים, בשלו. כיצד אם כן צריכה הטבלה להיראות? הנה לפניכם הצעה לטבלה כזאת:

האם יום יבוא וסביבתנים יבינו את שלכל פעולה שהם מציעים יש גם מחיר? אל תבנו על זה. אבל הפוליטיקאים, בסוף, יבינו. בסוף ייגמר להם הכסף של אחרים, והם יבינו שעליית מחירי חשמל ומחירי מוצרים ומירור חיי תושבים הסמוכים לתחנות האנרגיה החדשות ולקווי המתח שצריך לבנות כדי לתמוך בהן, יש להם מחיר יקר מדי בשביל התועלת המדומיינת שתצא מהן. השאלה היא רק כמה בזבוז והרס הסביבה יהיה עד שהתובנה תחלחל.

נ"ב דברו איתי כשסביבתנים יתחילו לתמוך באנרגיה גרעינית, אנרגיה אמנם יקרה כרגע אבל ירוקה יותר מכל אנרגיה אחרת.

הלל גרשוני 

150 מיליון לוחות שמש….

כולם מכירים את הסיסמה: "אנרגיה מהשמש יש בשפע, בחינם, אנרגיה נקייה … אז למה לא משתמשים באנרגיית שמש??" למה… למה כולם כאלה טיפשים ולא עוברים משריפת דלק פחמי מזהם לאנרגיית שמש?

כי הסיסמה מבוססת על אשליה רגשית ולא על בדיקה פיסית-כמותית. השמש מקרינה אכן הרבה אנרגיה אבל הכלים שלנו לקליטתה חלשים. לוחות השמש (הפאנלים הסולאריים) הם מתקן בעל יכולת דלה, ואין ביכולתם לספק - מבחינה כמותית - את צרכי האנרגיה שלנו שהם גדולים. יכולת הלוחות להפוך את האנרגיה של השמש לחשמל - מוגבלת וקטנה.

נעשה חשבון פשוט, מבוסס עובדות ולא אידיאולוגיה ולא רגשות. בישראל הותקנו כבר לוחות שמש בכושר ייצור נומינלי (כאשר השמש זורחת) של כ 1500 MW.  (כלולים גם המתקנים התרמו-סולאריים שהם עוד פחות יעילים). ההתקנה בוצעה לאורך כ 14 שנים, החל מ 2007 בערך, במאמץ והשקעה גדולים. כל לוח מספק בערך 250 וואט חשמל - כלומר: 1500 MW לחלק ל 250 ווט = כ 6 מיליון לוחות. שימו לב: בישראל הותקנו כבר ופועלים היום כ 6 מיליון לוחות - מספר עצום! כ ⅔ מהאוכלוסייה (9.5 מליון). זה הרבה, וזה יפה מאד, לא? ערכם הכספי (ההשקעה) כ 4 מיליארד ש"ח, 4 מיליארד ש"ח.

 

ועכשיו נראה כמה חשמל הפיקו כל הלוחות המותקנים האלה. ובכן לוחות שמש מפיקים חשמל כ 1800 שעות בשנה. 1500 MW כפול 1800 שעות הם 2,700,000 MWh שהם 2.7 טרה-וואט-שעה (טו"ש). זה החשבון שלי.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומרת שבשנת 2019 הפיקו כ 3.1 טו"ש חשמל סולארי. בסדר, נמשיך עם המספר שלהם. צריכת החשמל של ישראל בשנת 2019 הייתה 72.5 טו"ש. כמות החשמל שמופקת היום מהשמש היא בערך 4.3%. כול 6 מיליוני הלוחות מפיקים רק 4.3% מהחשמל הדרוש! כלומר: לו רצינו לספק את צריכת החשמל שלנו על ידי לוחות שמש היינו זקוקים ל בערך פי 25 לחות ממהכמות שהותקנה כבר עד כה ב 14 השנים (6 מיליון) - היינו צריכים כ 150 מיליון לוחות שמש. כול לוח מידותיו 1 על 1.6 מטר בערך (כגודל מיטה בערך). 150 מיליון לוחות! מישהו חושב שזה אפשרי או מעשי להתקין את המספר האגדי הזה של לוחות שמש? הרי המספר מטורף. פירושו לרצף שטחים ענקיים בברזלים וזכוכית! ולנקות ולתחזק אותם.

וזה לא נגמר כאן. כי הלוחות פועלים, נניח, במשך כ 25 שנה ואח"כ מתבלים וצריך להחליפם בחדשים (ולמחזר או לקבור את הישנים).  150 מיליון לחלק ל 25 שנה זה  כ 6 מיליון לוחות שצריך להתקין חדשים כול שנה, כול שנה עד סוף הדורות...כלומר - כל הכמות שהתקנו ב 14 השנים האחרונות - צריך להתקין מחדש כול שנה, לנצח! בהשקעה של כ 4 מיליארד ש"ח - כול שנה! (המחיר 4 מיליארד ש"ח ל 6 מיליון לוחות שמש - מתייחס למחיר היום של הלוח לבד, ללא אינברטר ותמיכות ברזל ועבודת התקנה).

 

צריך לזכור שייצור הלוחות כרוך בכרייה של כמויות גדולות של מחצבים, התכתם בטמפרטורות גבוהות ועיבודם עם חומרים כימיים רעילים. זהו תהליך בולע אנרגיה ומזהם. ומעל ל 90% מהלוחות מיוצרים בסין, חלק גדול באמצעות עבודת כפייה של המיעוט האוגורי המדוכא. האנרגיה המשמשת בסין לייצור הלוחות היא אנרגיה של פחם, והכימיקלים הרעילים שמשמשים לייצור מושלכים בסביבה שלהם.

ועוד לא דיברנו על הגידול בצריכת החשמל במרוצת השנים… (הצריכה של 72.5 טו"ש חשמל מתייחסת כאמור לשנת 2019). ולא דיברנו על אספקת חשמל בלילה וב 80% מהזמן בו הלוחות מפיקים אפס. ולא דיברנו על העובדה שהחשמל מייצג פחות מחצי מצריכת האנרגיה (שאר האנרגיה מופקת ישירות מדלק פחמי בתחבורה ותעשייה).

"מלומדים" אחדים טוענים שאפשר לספק את צרכי האנרגיה (או החשמל) ממקורות מתחדשים. הנה, למשל, מאמר זה של פרופ' יעקובסון מסטנפורד, שטוען שאפשר להפיק (בישראל) 87% מהאנרגיה מהשמש והשאר מהרוח.  פרופסור אמריטוס דוד פיימאן (דוקטור לפיסיקה גרעינית, לשעבר ראש יחידת חקר האנרגיה והמדבר באונ' בן גוריון במעבדה בשדה בוקר) חושב שניתן להפיק 90% מהחשמל מלוחות שמש - אם כי הוא מודה שאין מספיק שטח ומציע שנרצף בלוחות שמש גם את מדבריות ירדן ומצריים.

האנשים האלה חיים בעולמות הדמיון, לא במציאות. מישהו חושב שניתן להתקין 150 מיליון לוחות בארץ? אתם מבינים את גודל המספר הזה? או ניתן להתקין 6 מיליון לוחות חדשים כול שנה, לנצח? הרי המספרים מטורפים לחלוטין. כול הפרופסורים והדוקטורים המכובדים לא עצרו לרגע לחשוב מה משמעות המספר. זרקו מספר וזהו. העניין בלתי מציאותי עד כדי טירוף.

ניתן להפיק קצת חשמל מהשמש. קצת. כמה ? אולי 11% מהצריכה. אולי 20% (אם יוסיפו אגירה בכמויות לא מציאותיות). מי שמדבר על 80-90% מהחשמל מהשמש (שזה רק 35% מהאנרגיה) - חי בעולמות דמיוניים מנותקים. הוא לא מבין מה הוא מדבר. הוא בלתי שפוי (מנותק מהמציאות). מעבר לכך - ונניח שבאורח פלא ישראל מפחיתה את פליטות הפד"ח שלה לאפס (בעזרת הארי פוטר). בכמה הדבר ישפיע על הטמפרטורה העולמית? בכלום.

אותו דבר קורה בעולם כולו. עד כה (2019) הותקנו כ 629 GW כושר ייצור סולארי נומינלי (כאשר השמש זורחת). פירושו 2.5 מיליארד לוחות. אני מדגיש 2.5 מיליארד. כמה חשמל זה הפיק? כ 2% מהצריכה העולמית.  מטורפים. חייבת להיות סיבה מסתורית להתקנת כול הלוחות האלה. הפקת חשמל לא יכולה להיות הסיבה… כי הן לא מפיקות כמעט חשמל.

 

יעקב 

לא כל הנוצץ ירוק: מבט אחר על אנרגיה ירוקה | פרופ' יונתן דובי

ההרצאה הועברה בתאריך 26.5.21 במסגרת סדרת הרצאות בנושאי אקלים וסביבה המתקיימת בימים אלו בפורום קפה שפירא. (הרצאה 5 מתוך 7).

בהרצאה: האם יש ביכולתן של אנרגיות "ירוקות" לספק את צרכי האנרגיה של האנושות? 

מדגים  פרופ' דובי מקרי בוחן שונים (למשל גרמניה ודרום אוסטרליה)  וכמובן, מה קורה בישראל בתחום האנרגיה הירוקה. כמו"כ דן ביתרונות ובחסרונות של מקורות אנרגיה שונים, ירוקים יותר וירוקים פחות, מיתוסים ומיס-קונספציות שכיחות, וממחיש שלא כל מה שנראה ירוק הוא אכן כזה, ולהיפך- לא כל מה שמפחיד אותנו (למשל אנרגיה גרעינית) הוא בהכרח רע לנו.

יונתן דובי הוא פרופסור לפיסיקה וכימיה תיאורטית, חבר סגל המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון ומכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי. תחומי העניין המדעיים שלו כוללים מעבר זרם חשמלי דרך מולקולות, ננוטכנולוגיה ותורת הקוונטים. הוא מרצה לתלמידי בית-ספר מזה שנים רבות תחת מסגרות "בשער" ו"ניצוצות", ובשעות הפנאי מנגן מוסיקה קלאסית וגולש גלים. הוא גם חתן פרס קריל למצוינות מדעית לשנת 2017.

 

אפס פליטות - המחשה כמותית

אפס פליטות פד"ח עד 2050 היא הסיסמה בפי כול. זו לא סתם סיסמה - בריטניה והקהילה האירופית חוקקו חוקים המחייבים זאת. ביידן מתחייב "להשתדל" להשיג יעד נכסף זה.

האם זה אפשרי? שאלה טובה…

וויליס אשנבך פורט את המשימה למשמעויות כמותיות-מספריות כדי להמחיש עד כמה הדבר הזוי או בלתי מציאותי.

הנה למטה הגרף המפרט את צריכת האנרגיה של האנושות לאורך השנים, עם אקסטרפולציה עד 2050. (אקסטרפולציה פירושה - המשך המגמה הנוכחית).

הקו הצהוב המלא הוא צריכת האנרגיה, והקו הירוק - אנרגיה ממקורות מאובנים (פחם, נפט, גז) - עד היום. הקווים עם הנקודות השחורות מציינים תחזית (אקסטרפולציה) עד 2050. עד שנת 2050 יש עוד בערך 10568 יום. וויליס מחשב כמה מתקני אנרגיה ללא פליטות צריך להשלים כול יום, עד 2050, כדי להשיג את היעד הנכסף של החלפת המקורות הפוסיליים במקורות ללא פליטות.

אם נעדיף אנרגיה גרעינית ( שהיא אנרגיה ללא פליטות) נצטרך לחנוך ולהפעיל תחנה גרעינית גדולה, חדשה אחת, בהספק 2.1 GW כול יום ויום (כולל שבתות וחגים) עד שנת 2050.  תחנה בהספק 2.1 GW היא בערך גדולה פי שניים מתחנה גרעינית ממוצעת היום. וויליס שכח לציין כמה מכרות אורניום ומתקני העשרת אורניום חדשים צריכים להקים כדי לספק דלק ל  10,000  תחנות הכוח הגרעיניות חדשות. קלי קלות, נכון? (היום - ובמשך 10-20 השנים האחרונות הקימו אולי 2-3 תחנות כוח גרעיניות בשנה, בעיקר בסין. בשאר העולם הפסיקו להקים תחנות כוח גרעיניות (בערך).

לעומת זאת - למי שאינו אוהב תחנות כוח גרעינית (שזה רוב האנושות) אפשר להקים תחנות רוח. חשבון קצר (בגוף הקטע של וויליס) מראה שזקוקים ל 3000 טורבינות רוח חדשות כול יום. זו בערך הכמות שהותקנה בשנה, במשך 10 השנים האחרונות. גם זה בא בקלי קלות. הצהרה אחת של ביידן או חוק נוסף של האיחוד האירופי ומיד צצות 3000 טורבינות רוח חדשות כול יום.

יש שמעדיפים לוחות שמש. השמש בחינם, אנרגיה נקייה, על הכיפק. החשבון של וויליס מראה שצריכים להקים כ 250 קמ"ר לוחות שמש כול יום. - או כ 150 מיליון לוחות (בגודל מיטה) כול יום! אין בעיה! החלטה אמיצה, הוקוס-פוקוס, אברקדברה -  ויש!

ידוע שהשמש והרוח מספקים אנרגיה רק חלק מהזמן כ 15% השמש ו 35% הרוח. אם באמת רוצים להבטיח אספקת אנרגיה צריך גם תחנות כוח גרעיניות - מלבד 3000 טורבינות ו 250 קמ"ר לוחות שמש. צריך מינימום כ 50-90% מתחנות הכוח הגרעיניות שפרטנו למעלה.

בנוסף - לוחות שמש מתבלים אחרי כ 25 שנה, ותחנות רוח לפני זה (אולי 20 שנה) - ככה שלפני שהספקנו לייצר את כול המתקנים הדרושים - צריך להגביר קצב הייצור כדי להחליף מתקנים שהתבלו - ולהמשיך בקצב הייצור הפנטסטי הזה לעולמי עד - כדי להחליף כול הזמן מתקנים ישנים.

יש עוד נקודות שוויליס לא ציין - כי קצרה היריעה. תשתית ההולכה חדשה של חשמל. מתקני ייצור דלק לרכב מחשמל (מימן) - ש- אגב- כרוכים באיבוד של כ 50% באנרגיה - דבר שמצריך הכפלת כמות האנרגיה הדרושה - ביחס לתחזית האקסטרפולציה למעלה…. ואיפה יש את השטחים העצומים לפריסת מתקני שמש ורוח בכמות כזו?

אז זהו… רק עוד כנס להגברת המודעות, ועוד החלטה אמיצה, ועוד תכנית רב-מערכתית של אונ' ת"א, עוד הסכם אקלימי בפאריז, וזהו - הגענו ליעד. קלי-קלות.

יעקב

 

 

 

  

האשליה הירוקה - פרופ' יונתן דובי במשחק מילים

 

זוהר ושחר מארחים את פרופ' יוני דובי מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון. יוני, פיסיקאי תיאורטי עם ניסיון יישומי בתחום האנרגיה, הינו אחד המבקרים הבולטים בעברית של הפרדיגמה השלטת בכל הקשור לשינויי האקלים ואנרגיה ירוקה. פרופ' דובי הוא ממקימי "הפורום לרציונליות סביבתית" – גוף שהוקם על ידי מספר מדענים ואנשי אקדמיה על מנת לתת במה לדעות מבוססות-נתונים שאינן נשמעות במיינסטרים בנושאי אקלים אנרגיה וסביבה. דיברנו על:

מה לפיסיקה ואקלים?
עם מה מהנראטיב המוכר יוני מסכים
מגמות בשינוי האקלים
האם CO2 מחמם את כדוה"א?
אנרגיית שמש ורוח – הפתרון האלגנטי?
אנרגיה גרעינית
סכנות באנרגיה גרעינית, ואסונות מהעבר כמו צ'רנוביל ופוקושימה

ועוד…

להאזנה - כאן

ליוני יש גם אתר פרטי, בו תוכלו למצוא על עבודתו ומאמריו

האקלים והגרעין

יש קבוצה של חסידי האנרגיה הגרעינית שמנסים לקדם את הגרעין אגב הסיפור של שינויי האקלים. עם הקבוצה הזו נמנים פרופ' יוני דובי , , גיא מור,  מיכאל  שלנברגר  ורבים אחרים. טענתם היא בערך זו: מאחר ויש בעיה עם שינויי אקלים הנגרמים מגזי החממה הנפלטים משריפת דלק פוסילי (פחם, נפט וגז), ומאחר ודחוף להקטין את הפליטות ולמצוא מקור אנרגיה חלופי, ומאחר ואנו צורכים כמויות אנרגיה אדירות שהשמש והרוח אינם מסוגלים לספק - עלינו לעבור לאנרגיה גרעינית. למזלנו האנרגיה הגרעינית זמינה, בשלה, יש עימה ניסיון, היא מסוגלת לספק אנרגיה בכמויות גדולות, והיא גם נקייה וחופשית לחלוטין מפליטות, וגם בטוחה יותר מאנרגיה פוסילית. יש יותר מ 50 שנה של ניסיון באנרגיה גרעינית והיו מעט מאד תאונות (למעשה רק 3) ומספר ההרוגים זעיר, קטן בהרבה מאשר מספר ההרוגים בתאונות הקשורות לאנרגיה הפוסילית המתרחשות כול הזמן.  אז - קדימה! - אנרגיה גרעינית היא הישועה.

דעתי קצת שונה. נכון - האנרגיה הגרעינית הוא מקור האנרגיה היחיד הידוע לנו כעת שמסוגל לספק את הצרכים הגדולים שלנו, מלבד האנרגיה הפוסילית שמספקת כעת כ 85% מהאנרגיה. אנרגיה מתחדשת (שמש ורוח) אינם מסוגלים לספק את צרכינו ואף גורמים בנזקים סביבתיים. אבל האנרגיה הגרעינית אינה חפה מבעיות קשות משלה, היא לא יוצרת פליטות גזי חממה וגם לא זיהום אוויר אבל היא יוצרת קרינה רדיואקטיבית. התמונה הוורודה שחסידיה מנסים להציג אינה מדויקת. אנסה להסביר, אתחיל בסקירה קצרה של התחנות הגרעיניות הקיימות.

בניית תחנות כוח גרעיניות החלה בסוף שנות ה 1950 ונמשכה במרץ עד בערך 1990. התחנות התחילו בארה"ב, ונבנו בהמשך על ידי כול המעצמות הגרעיניות (ארה"ב, ברה"מ, בריטניה וצרפת, ואח"כ סין והודו). הסיבה פשוטה: המעצמות הגרעיניות שלטו בטכנולוגיה להעשרת אורניום לייצור דלק גרעיני. תחנות כוח נבנו גם בארצות אחרות - בסיוע המעצמות. נבנו בארצות אירופה המערבית (גרמניה, איטליה, שוויץ, שבדיה). רוסיה בנתה כורים גם במזרח אירופה - פולין, צ'כיה, הונגריה ועוד. כורים נבנו גם ביפן, דרום קוריאה וטאיוון. הארצות האלה קיבלו דלק מהמעצמות הגרעיניות. רוב הדלק היום מקורו בפירוק פצצות אטום שהתיישנו ופג תוקפן, חלקו מהעשרת אורניום. בס"ה נבנו בעולם כ 500 תחנות כוח גרעיניות מהן פועלות היום כ 450. הן מספקות כ 10% מהחשמל. (שימו לב: החשמל מהווה רק כ ⅓ מהאנרגיה הנצרכת, ככה שהגרעין מספק כ 3-4% מצריכת האנרגיה הכוללת בעולם).

עד כה היו שלוש תאונות בתחנות כוח גרעיניות, הראשונה בטרי-מייל-איילנד בארה"ב ב 1979 (ללא קורבנות), בצ'רנוביל, אוקראינה ב 1986 ובפוקושימה יפן, ב 2011. אבל, עוד לפני שהתאונות התרחשו קמה תנועת התנגדות גדולה לנשק גרעיני וגם לתחנות כוח גרעיניות, בגלל הסכנה של הקרינה הרדיואקטיבית.

תחנת הכוח בצ'רנוביל לאחר התאונה (ויקיפדיה).

 

הבניה הסדירה של תחנות כוח גרעיניות נפסקה למעשה בסביבות 1990, כעת הבנייה היא בטפטוף, קצת פה, קצת שם, בעיקר בסין. ביפן היו 54 תחנות כוח גרעיניות שסיפקו כ 30% מהחשמל, אך לאחר פוקושימה כולן נסגרו לביקורת, מאז נפתחו מחדש רק 5.

הרבה מדינות החליטו לא לבנות תחנות גרעיניות חדשות ולסגור בהדרגה את התחנות הקיימות. תחנות הכוח הקיימות ברובן כבר ישנות, והן ייסגרו בכול מקרה במרוצת 20 השנים הבאות - מחמת בלאי והתיישנות ומסיבות כלכליות. האנרגיה הגרעינית נמצאת היום בדעיכה. התחנות בטכנולוגיה של היום הן מאד גדולות, יקרות, מסורבלות  ומסובכות. תהליך אישורן יכול להימשך 10-15 שנה, והבנייה עוד כזמן הזה לפחות. החברות המסוגלות לבנות היום כורים הן מעטות, וכושר הייצור מאד מוגבל. ההתנגדות הציבורית לבניה של תחנות כוח גרעיניות היא עצומה.

גילן של תחנות הכוח הגרעיניות הקיימות (לשנת 2016).

כאן מגיעים לבעיה המרכזית - שחסידי האנרגיה הגרעינית לא כול כך אוהבים לדבר עליה: הקרינה הרדיואקטיבית. הדלק של הכור הגרעיני לחשמל הוא אורנים מעושר, מעושר הרבה פחות מהחומר ממנו עושים פצצות אטום (הרבה פחות מסוכן), אבל עדיין רדיואקטיבי. וגם שארית הדלק (אחרי ניצולו) - כלומר הפסולת של התחנה, היא רדיואקטיבית. קרינה רדיואקטיבית היא מסוכנת. היא פוגעת בתאי גופנו מבלי שאנו נרגיש בכך, ויכולה לגרום לסרטן שיתגלה רק שנים אחרי החשיפה לקרינה. אומנם ההפחדה מפני הקרינה היא מוגזמת, וקרינה בעוצמה נמוכה כנראה לא כול כך מזיקה, אבל אין ספק שקרינה חזקה, כמו זו הקורנת מהדלק הגרעיני ומהפסולת של התחנה, כן מזיקה. אנו לא יודעים בדיוק את הסף התחתון של העוצמה בו הקרינה חדלה להזיק. הנזק מקרינה מצטבר, הוא לא חד פעמי - מצטבר ככול שאתה נחשף זמן ארוך יותר או פעמים רבות יותר. בתהליך נכון ותקין של בניהוהפעלה של תחנת כוח אין בני אדם נחשפים לקרינה, לא בעת ייצור הדלק ולא בעת הפעלת התחנה או פינוי הפסולת. אולם תקלות ותאונות מתרחשות (גם אם לעיתים רחוקות), וחשיפה לקרינה או פיזור חומר רדיואקטיבי בסביבה היא סכנה מוחשית וברורה.

התכונה הגרועה ביותר של הקרינה הרדיואקטיבית היא שאנו לא יודעים לנטרל אותה, אנו לא שולטים בה. אנו יודעים לייצר חומר רדיואקטיבי מרוכז, שהוא הדלק של התחנות - אבל החומר ממשיך להקרין, ואנו לא יודעים להפסיק זאת. עוצמת הקרינה דועכת באופן טבעי עם הזמן - אבל החומר נשאר רדיואקטיבי עשרות, מאות או אלפי שנים (תלוי בחומר).  ככול שיהיו יותר תחנות כוח גרעיניות ונייצר יותר דלק עבורן, ומצטברת יותר פסולת - תהיה כמות גדולה יותר של חומר רדיואקטיבי בעולם ותגדל הסכנה לתאונות ותקלות ולפיזר חומר רדיואקטיבי וקרינה מסוכנת בסביבה.

בתאונות שהיו בצ'רנוביל ובפוקושימה התפזרה כמות ניכרת של חומר רדיואקטיבי, מליבת התחנה, לסביבה, ונוצרו שטחים גדולים בהם רמת הקרינה גבוהה מהמותרת לבני האדם. עשרות אלפי בני אדם פונו בחיפזון משטחים אלה, והשטחים נסגרו, ויהיו בלתי שמישים לבני אדם לעשרות או מאות שנים. אנו לא יודעים לנקות את השטח מהחומרים הרדיואקטיביים, כלומר - מהקרינה. אמנם מספר ההרוגים בתאונות אלה היה קטן מאוד, אבל מוות זה לא הנזק היחידי. מספר המתים היה קטן כי עשרות או אפילו מאות אלפי תושבים פונו (לנצח) מבתיהם, בדיוק כדי למנוע מקרי מוות. שטחים מזוהמים וסגורים לנצח הם נזק גדול. אנו לא יכולים או צריכים להסתכן ביצירת עוד ועוד שטחים מזוהמים סגורים.

בנושא היתכנות - בואו נעשה חשבון קטן: כ 450 תחנות הכוח הקיימות מספקות כ 10% מצריכת החשמל בעולם. כדי לספק את כול צריכת החשמל צריכים כ 5000 תחנות כוח… וחשמל מייצג רק כ ⅓ מצריכת האנרגיה. ובעתיד צריכת החשמל תגדל עוד… אז צריך יותר מ 5000. אם יפזרו 5000 תחנות כוח גרעיניות בכול העולם, כולל אפריקה, דרום אמריקה ואסיה, בארצות לא מפותחות ולא יציבות - הסבירות לתאונה ושחרור חומרים רדיואקטיביים גדלה בהרבה (פי 10?). בצ'רנוביל, ב 1986, התאמצו הרוסים וסתמו את החור בכור שהתפוצץ במחיר הקרבת חיילים, וחסמו את התפזרות החומרים המסוכנים. הסכנה היא שבארצות אחרות פשוט ינטשו את התחנה ויברחו והחומרים ייפלטו במשך זמן רב לסביבה. מלבד הסכנה של תקלה טכנית, או רעידת אדמה או צונאמי או פגיעה מלחמתית ישנה גם בעיה של טרוריסטים, העלולים לפוצץ תחנה בכוונה (דעא"ש).

לא, אנו לא רוצים שיהיו 5000 תחנות כוח גרעיניות מפוזרות בכול העולם.

כמה זמן ייקח לבנות 5000 תחנות? ה 500 שנבנו  עד כה - לקח כ 30 שנה לבנותן. אז ה 5000 ייקח אולי 300 שנה? העסק לא מעשי.

עוד אומרים חסידי הגרעין - אנו נתקדם, נבנה בעתיד תחנות יותר משוכללות ויותר טובות ויותר בטוחות, נבנה תחנות מבוססות על תוריום, נבנה תחנות קטנות מודולריות בייצור טרומי… נבנה ככה וככה, ניסים ונפלאות. (וגם היתוך גרעיני, כמו על השמש). בסדר, המדע והטכנולוגיה מתקדמים, סביר שגם התחנות הגרעיניות ישתכללו (הם לא עברו שיכלול עקרוני עד כה מאז החלה בנייתן בשנות ה 1960). אבל תהליך השכלול הוא ארוך. צריך לתכנן, לבנות אב טיפוס, להפעיל לפתור בעיות בלתי צפויות, להסיק לקחים… זה תהליך של עשרות שנים לפחות. ייתכן בהחלט שבעתיד יפתחו תחנות כוח גרעיניות יותר טובות. צריך לעבוד על זה, אבל זה לא קיים היום.

אז אנרגיה גרעינית איננה הישועה המידית. היא לא תציל אותנו מההתחממות הנוראית. נכון, זה מקור האנרגיה היחיד הידוע לנו כעת מלבד הפוסילי. נכון - אנו זקוקים נואשות לכמויות אדירות של אנרגיה - כול הציוויליזציה והקיום האנושי תלוים בזה. ואנו צריכים לחקור ולפתח ולשכלל כול דבר העשוי לספק אנרגיה - כלומר, כמובן, גם אנרגיה גרעינית.

אבל בואו לא נערבב שמחה בשמחה - זה לא קשור לאקלים ולהפחדה האקלימית הנוראית. זה לא רלוונטי בהקשר האקלימי. זה נושא נפרד. לא צריך להגיד "ההתחממות הגלובאלית מאיימת בהכחדת האנושות, אנרגיה מתחדשת לא טובה מספיק (היא אשליה) אז בואו נעבור לאנרגיה גרעינית". נכון - אנרגיה מתחדשת אינה מסוגלת לספק צרכינו, בלי קשר לאנרגיה גרעינית. גם אנרגיה גרעינית לא מעשית בלוח הזמנים של ההפחדה האקלימית, וגם יש בה סיכונים אחרים, היא אינה חפה מבעיות. אנו נחקור ונעבור לשימוש באנרגיה גרעינית כאשר תפותח טכנולוגיה טובה ומועילה, אבל לא בחיפזון ולא בגלל לחץ אקלימי. לדעתי האישית לא צריך כעת לבנות תחנות כוח גרעיניות, מהסוג הידוע היום, בכמויות גדולות. עדיף להמשיך בינתיים להפיק את האנרגיה שלנו ממקורות פוסיליים תוך שכלול ושיפור תחנות כוח פוסיליות.

 

יעקב

 

נ.ב. אל תגידו "אנרגיה של העתיד".  יש לי אלרגיה לאלו שטוענים שהם יודעים את העתיד.

בהמשך הפוסט "האנרגיה של העתיד 3" שהתפרסם באתר לאחר כתיבת הדברים שלמעלה, אני רוצה להוסיף התגובה הבאה.

כותב גיא מור: "הסיבה לכל הרגולציות שתכף נראה היא הפחד הלא רציונאלי שלנו מאנרגיה גרעינית. החיבור של קונוטציות לנשק צבאי עם המיסטיקה סביב פיזיקה גרעינית – יוצר הטיה לא רציונאלית."

מר גיא מור, תעזוב את הטענות הפסיאודו פסיכולוגיות בגרוש מהסוג "פחד לא רציונאלי", טענות חסרות ערך. הפחד הוא אמתי ומוצדק.  הקרינה הרדיואקטיבית מסוכנת ומצטברת ואנו לא יודעים לנטרל אותה. עובדה. אתה וחסידים אחרים מעדיפים להתעלם מזה. זו גם הסיבה לרגולציה שהיא לרוב מוצדקת.